• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

עדכון 11.1.19 באתר: תקציר פרק 4 של קמפיין 'הטבעות הקרות של גרינפילדס'

"האם את חשה בזה?"
המטבעות הכהים התבהקו באור האדמדם, כאשר הרימה הלקליריה את ידה מתוך התיבה; מסביב, בהו בהן גולגולות המכרסמים שעל הקיר בעיניים עיוורות, הגבישים העוממים עדיין מרצדים בתוכם, מאירים את של הקישוטים הנתעבים בהם עיטרו השאמאנים הקטולים את מאורתם.
לואיזה לא נזקקה להסבר נוסף; המתכת השחורה היתה צוננת, צוננת מאד; יותר מכל מטבע בו נתקלה מעודה.
"אין ספק, שכמה מאלו לפחות הגיעו מאוצרו של אחד משוכני הכוכים" המשיכה הלקליריה "ואלו אינם מחלקים אוצרות בחינם, וודאי שלא לשבט בוגאנים; אחרים נושאים חן בעיני עוד פחות. ראי את ריקוע מסכת פני-המת הבהירה על המטבע הזה!"

* * *

אפלים היו שרידיה של באראד-אמאריון, על המרתפים והמנהרות שנחפרו עמוק מתחת לצריח, שם כלאו הבוגאן את אסיריהם; ואפל עוד יותר היה גורל האומללים שנפלו בידיהם; פעם אחר פעם, הקישה מתכת במתכת בתוך העלטה, וחיצים זימרו כאשר פילסו לואיזה פרייסגירדל ובני-בריתה את דרכם במנהרות המתעתעות, תרים אחר ההוביטים השבויים ממשפחת באקסטון בתוך הזוועות.
ואף על-פי שבסופו של דבר, עלה הדבר בידיהם, וילדי באקסטון הבוכיים חולצו מהתאים האפלים בעודם חיים ושלמים (גם אם רעבים, כפי שרק הוביט צעיר מסוגל להיות...), הרי שאחרים, בעיקר מבני-העם הגדול, לא היו ברי-מזל באותה מידה; והזוועות שנגלו לחבורה בחדרי העינויים ובתעלות היו נוראות יותר מכפי שיכלה לואיזה להעלות על דעתה; ואילו סחורות-ההוביטים שנמצאו במחסנים היו רבות ומסודרות היטב מכדי שיושגו בפשיטה, כאילו יד נעלמה בתוך הפלך עצמו טרחה, שוב ושוב, לצייד את הפראים העקומים בנשק משובח ובצידה עשירה.
---------------------------------------
במילים אחרות: עלה תקציר הרצה חדש באתר, כאן:
http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/chapter5/rings_of_greenfields/crg_chap4.html

תהנו :)
 

קבצים מצורפים

  • cursed jail.jpg
    cursed jail.jpg
    119.8 KB · צפיות: 460
פרק טוב. היו לך פרקים יותר אטמוספריים שעסקו בפשיטה לתוך מקומות שהרוע עשה אותם לבית. אני מניח שיש גבול לכמה אתה יכול לעשות את זה קשה לדמויות בדרגות נמוכות למרות שהשאמאנים נשמעו לי מהתיאור שלהם כמו קרב בוס.

האם לורבאנה יש הכרות כלשהי עם הת'אין? גורת'ו נשמע לי כדרך בדוקה להתחנף אל הת'אין.

האם כל בית קור-אמאריון הושמד? לות'ראנדיר היה השליט האחרון משושלתו, לא הנצר האחרון לשושלתו. אם הצהרתה של הלקליריה נכונה, את מי הוא מינה ליורשו?

הבוגאן מצטיירים מהפרק דווקא כפראים עם תרבות, תרבות אכזרית ופירמטיבית לעומת זו של ההוביטים, אבל תרבות. אפילו יש להם גיבורים - גונאש - על סמך העובדה שהדמויות פגשו בשתי דמויות עם אותו השם. "קוצץ-אנוש" מזכיר לי, להבדיל אלף הבדלות, את הכינויים שהדתיים משתמשים בהם. סביר להניח שזה משום שמדובר בשפה גבוהה מאד לפראים כמו הבוגאן...

אומן אורק? מסיבה כלשהי, קשה לי לדמיין את האורקים של טולקין עוסקים במשהו שכה מזוהה עם הטובים אצלו. ובחיי, שגאהורג מהיר... זה שריון, לא בגד. בכל מקרה, מעניין שהוא מכיר את הלקליריה מהמילואים.

על סמך ההיכרות עם הסגנון שלך, דולגו בלאקפוט משתמש בבוגאן כדרך לעשות דברים שהוא לא יכול לעשות עם משמר הגבול שלו, נכון? למרות שניתן גם להבין שהבוגאן גם עשו עסקים מהצד עם אויביהם כמו כל אופורטוניסטים טובים... אני מניח שדולגו לא יאהב לשמוע על העסקה.
 
תודה על התגובה המעניינת.
הקרב הקשה ביותר בהרצה היה הקרב מול גונאש קוצץ-אנוש והמלווים שלו - שהיה יכול להיות קטלני בהרבה אם הדמויות היו נופלות למלכודת של הבוגאנים במקום לתמרן את הבוגאנים להסתער עליהן. השאמאנים היו קלים בהרבה.
כמו כן, בגלל הצלחות בשלב ההתגנבות, הדמויות לא הגיעו לשלב שבו הפטרולים של האויב הופכים ממש לסכנת נפשות כל אחד, עד לכמעט בלתי-אפשריים.

ורבאנה היתה רוצה מאד הכרות עם התאין, וכן, בהחלט דרך בדוקה להתחנף - אם כי ורבאנה רחוקה מלהיות היחידה שנקטה בדרך הזו של לקרוא לאחד מילדיה גורת'ו.

הבוגאן הם פראים, ונחשבים כפשוטים וטפשים יחסית להוביטים מצד אחד ולגובלינים מצד שני. כאשר הם צריכים לספק את הצרכים של עצמם, סביר להניח שלא תמצא אצלהם הרבה יותר משריונות עור גסים, אלות וחניתות. אבל יש להם בהחלט סוג של תרבות שמזכירה לפעמים גרסה פראית ואכזרית של התרבות של ההוביטים, וכמובן שיש להם גיבורים.

האם כל בית קור-אמאריון הושמד? אולי כן ואולי לא. מה שבטוח הוא שלבארון לא היה יורש מוכרז, ואם היה כזה -הוא נהרג עוד לפניו.

האורקים יודעים לעבוד בברזל ופלדה, וליצר לעצמם ציוד לחימה שהוא בד"כ מכוער ולא מאד איכותי, אבל יעיל. גאהורג כמסתבר הוא בעל כשרון נפחות טוב יותר מהאורק הממוצע, אפילו האורק הממוצע שעובד במפחה - וכנראה שזו נקודת חיבור בינו לבין הלקליריה.

לגבי המהירות - השיריון כבר היה מוכן, ויועד לבוגאן בעל מידות לא מאד רחוקות משל לואיזה. מה שנשאר זה לעשות כמה שינויים והתאמות, שאת זה אפשר לעשות מהר יחסית. ואכן - מעניין היכן גאהורג והלקליריה הכירו קודם... אולי יתגלה בהמשך.

ולגבי דולגו בלאקפוט והפיונים שלו - השערה יפה ומעניינת מאד, שכמובן אינני יכול לענות עליה בפורום, מסיבות ברורות.
 
הבוגאנים היו מטרד ידוע בגבול במשך מאות שנים, אבל עד כה הם היו די זניחים - הוביטים מעוותים או ספק הוביטים וספק גובלינים שמפעם לפעם הטרידו ציידים וכ"ו, והיו ידועים כיצורים לא חכמים במיוחד (אין להם כלום מהעורמה של הגובלינים או הנטיה לבנות מכשירים מרושעים), שאמנם הם כבדים וחזקים יותר מהוביט, שלא לומר פראיים יותר, אבל בד"כ לא היה להם יותר מנשק בסיסי כמו חניתות, אלות או קשתות קצרות עשויות גרוע.
כלומר - בד"כ ההיכרות של הוביטים איתם הסתכמה בשמועות, או באיומים על הוביטים צעירים שאם לא יתנהגו יפה, הבוגאן הפראים יבואו ויקחו אותם לשבט המלוכלך שלהם.

מה קרה בדיוק?
סביר להניח שהקור המתפשט והצללים של הזדון שהולכים ומתעבים הפכו גם את הבוגאן לנועזים ומסוכנים יותר.
אבל אכן -לא ברור איך פתאום הבוגאנים הפכו מאורגנים כל-כך, וחמושים בשיריונות ובנשק שנראה מעל ליכולת היצור שלהם.
כלומר - אפשר לומר שאם הם הצליחו ללכוד נפח אורק כמו גאהורג, הוא יכול היה ליצר עבורם כמה כלי נשק טובים יותר מהרגיל, אבל לא בכמות כזו.
 
חזרה
Top