• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

העידן ה-13 - היער המושחת <משחק מקוון> [נגמר]

"מאוחר מדי, שפיץ." אומר פרדאן, לועס גבעול בעודו נשען על מצע טחב רך וקריר, שהכל להירקב עקב השפעת ההשחתה.
"היער לא היה זקוק להגנה שלכם, והוא לא היה זקוק לאימפריה. הוא עמד כאן לפניה, ויעמוד כאן הרבה אחריה, אך בגלל הפלישה הקטנה שלכם הוא יהיה קודר הרבה יותר מקודם. אם אתם רוצים לשתף פעולה, הסתלקו, ואל תחזרו לכאן אף פעם."
 
אלסאלור מרים גבה למילים המסתוריות של רייז. "'תאכל קליפה'? 'חיות מזויפות'? תסלח לי, אני לא מכיר את כל הביטויים המקומיים."

בתגובה לפרדאן, אלסאלור מרכין ראשו. "דעתך חשובה לנו. כרגע אני לא יכול לצאת מהיער מכיוון שהדרואידית מצפה לביאתי, אבל אקח את דעתך על הנושא בחשבון לפעם הבאה. בינתיים אני מצטער שהנוכחות שלי היא עדיין הנושא שהכי מטריד אותך במצב שאנחנו בו כרגע."

אם הייתה ביקורת כלשהי במילים האחרונות, אלסאלור לא מפגין אותו בפניו או בטון הדיבור שלו.
 
"החנית נתקעה בו." סאוואלה אומרת את הברור מאליו, מכוונת את דבריה בעיקר אל רייז בזמן שהיא מנסה לבדוק אם היא יכולה להרגיש קסם כלשהו בפעולה או משהו מוזר שמשפיע על ה"חיה".

מטה:
ידע: רקע אקדמיה + חכמה. 13+7+5=25
 
סאוואלה מבינה שרייז העריך את המצב נכון. החיות הן אכן מזויפות - לא באמת חיות של היער, אלא אשליה. סאוואלה צריכה כמה זמן לעכל את משמעות הדבר. אשליות שפועלות על כל חמש החושים מוכרות לה מספרי הלימוד, אבל ליצור את זה הלכה למעשה, במיוחד לטווח גדול שכזה, הוא קסם מאוד חזק.

עם השיטות שהיא למדה באקדמיה על ריכוז בפני אשליות, סאוואלה מצליחה לראות נקודה אחת שבו יש משהו אמיתי. המקום הזה הוא באמצע הנהר שהיא רואה כמה עשרות מטרים ממנה.
 
אחרי שהוא מתרכז, העיניים של פרדאן חודרות מעבר לאשליה יותר טוב מכל האחרים. הוא רואה לשנייה קלה את המציאות הקודרת שהאשליה הסתירה, גרוע מהפעם הקודמת שהוא זוכר אותה: השמים יותר אפלוליים, האדמה פחות ישרה, העצים עקומים.

גם עיניו, כמו אלה של סאוואלה, שמים לב למשהו במי הנהר, אבל בעזרת עיניו הוא מצליח לראות אותו לחלקיק שנייה: הנהר נעלם לרגע ומשהו אדום זז איפה שהנהר היה. כעבור שנייה, האשליה חוזרת ופרדאן מרגיש קצת עייפות.

OUT
האמת שהתכוונתי כמו שהבנת, שזה היה מוחשי, אבל אני לא רואה סיבה לא ללכת עם הפרשנות של רייז במקרה הזה. אבל בכל זאת עדיין יש חלקים מוחשיים בתוך האשליה, כי אם לא היה כך, הייתם שמים לב מזמן.
 
"אשליה מעניינת," סאוואלה אומרת בנימת שיחה "אבל נראה שהיא מנסה להסתיר שם משהו." היא מוסיפה ומצביעה על הנהר ולבסוף פונה אל אלסאלור "אתה מכיר איזה לחש שיכול להסיר עבורנו את האשליה? לפחות זמנית?"
 
"לחש?" פרדאן אומר בנימה קודרת. מחייך בעצבות, "האנשים האלו אחראים לאשליות האלו, ולמה שקורה עכשיו לכל היער, ואתה מבקשת מהם לחש לראות מבעד לאשליות? את מתחילה להישמע כמוהם, הרצון להתעלם ולהמשיך הלאה נובע ממך. אני לא שופט, זוהי זכותך אחרי הכל, אבל השאלה הנכונה יותר תהיה "כיצד להעלים את האשליות ואת כל ההשחתה", הלא כן?"
 
"בשביל להעלים את האשליות צריך להגיע למקור שלהם שנמצא יחסית רחוק, אחרת הן פשוט יתחדשו." סאוואלה עונה לפרדאן, אך לאחר מחשבה מחליטה לפרט: " וכדי להגיע למקור אנחנו צריכים לעבור דרך כל האשליות הללו כאשר אנחנו לא יכולים לדעת מה מסתתר מאחורי כל אחת מהן. אם החיות של היער השתנו כמו האסירים שפגשנו בהתחלה..." סאוואלה משאירה את המשפט האחרון תלוי באוויר
 
"לחשים להסרת אשליות? האמת שאני בספק אם הם יעבדו בקנה מידה שכזה. אבל בכל מקרה, אולי כדאי למעט את השימוש בהם רק למידת הצורך, כהעדפת מר פרדאן," אומר אלסאלור בסבלנות. "תגידי, יש משהו מוסתר בנהר? אם אין לך רעיון אחר, אולי יכול להיות פתח כלשהו שמה..."
 
"יותר לחשים שיתנו לנו לראות מבעד לאשליות" סאוואלה מתקנת "אני מצליחה לראות מבעד לאשליות במאמץ מסוים, אבל אם מישהו או משהו יתקרב אלינו אני לא בטוחה שאוכל לזהות אותו בזמן." סאוואלה מתקרבת אל הנהר בעודה מדברת מנסה לראות שוב והפעם מקרוב מה מסתתר מאחורי האשליות.
 
"צודקת, זה יכול להיות יותר קל," הוא עונה. "אבל אני תחת פקודות לא להרגיז את יושבי היער, ולכן אני לא משתמש בקסם. את חופשייה לפעול כבחירתך... אני בינתיים מנסה לחשוב על דרך לנווט בלי קסם, אבל אולי יש לאחד מכם הצעות?" הוא אומר, עכשיו פונה גם לרייז ופרדאן.
 
" אני ידבר עם א'רוחות." רייז אומר ועוצם את עיניו, מנסה לתקשר עם ההיסטוריה שלו. עם רוח הדוב האדירה שאת כוחה הוא נושא. כשהוא פוקח את עיניו, הן ירוקות ובוהוקת.
"רוחות א'יער!" הוא אומר בקול מעט יותר עמוק ממקודם. "דברו איתי. תגידו לי מה קרה פה, דברו איתי על א'קסם."
META
אני מניח שכריזמה, לא הצד החזק שלי בדיוק.
מוסיף את הרקע "יורשה של רוח", אז סה"כ 15.
 
הרוח מצפצפת אליו חזרה, "היי, חכה. חברים? הנה עוד מישהו אבוד."

לאט לאט, רייז רואה מצוירות לפניו כמה דמויות של ציפורים מתבהרים לפניו - אכן, אלה לא היו רוחות, אלא ציפורים. אם הציפורים היו שם מקודם, או אם הרוחות שרייז קרא להם הביאו אליו את הציפורים האלה, כנראה אף פעם לא ייוודע, בגלל האשליה שכיסתה אותן מקודם. אבל אחרי שהציפורים נוקבות את האשליה כמו מסך, הסביבה מתבהרת, ומתגלה סוג של פתח לעבור מעולם האשליות אל המקום שרייז, פרדאן ורגנארוק סוף סוף מתחילים להכיר כביתם.

כצפוי, היער, שעכשיו נראה מבעד לאשליה, התכער מאוד, יותר מהיער האפל בהרבה, ואפילו מעורר קצת רצון להישאר באשליה הבהירה יותר. הציפורים שעזרו הן המראה הכי יפה באזור - אפילו ציפור אחרת, נץ, שיושב על עץ, קיבל גביש לראש ונראה כאילו הוא עומד להתפוצץ, שלא לדבר על העצים והפרחים שנראים כאילו הם מאיימים לדכא אתכם לרסיסים.

"נוכל לעשות בשבילך עוד?" שואלת ציפור אחת לרייז לשבור את השתיקה.
 
"אתה יכול לראות בעצמך," עונה הציפור. "לא טוב. אבל אם היית רואה את זה בעצמך, הכל משתנה לעיניך, בלי שתוכל לעשות כלום... לנסות לנקות את הלכלוך בבוקר, ולראות שכולו חזר בערב...! אז זה בקיצור מה שקרה פה."

"והדרואידית, לא בטוח, אני חושבת שרחוק מפה, אולי איפה שהוא לכיוון צפון... נראה לי." ההיסוסים של הציפור משקפים גם את חוסר הוודאות הבלתי רגילה של רייז על מקומה של אמא.

כשרייז מדבר, סאוואלה ופרדאן רואים משהו מתרחק, בין העצים, איפה שהם ראו משהו בתוך הנהר המזויף מקודם.
 
חזרה
Top