• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

שער הצלמוות - עץ משחק (4/4) [מו''ד 4]

בזמן המנוחה, האלף הזקן שאלי וראליין חילצו יוצא אליכם מהמערה ומציג את עצמו. "הנני אלדווין קינטאיאן מיערות הארקן, ומוסר אני את תודות מלך האלפים לאורונגאר טולקוון ירום הודו, אליכם, נוודים עזי-לב. אך רעי אשר באו עמי אינם עימנו, וירא אני פן יהרגו אותם הגובלינים הארורים בני השרץ!. אנא מכם, שובו איתי אל המערה, השיבו את רעי, ונמגר את מארת הקובולדים מן העיירה." הוא פונה אליכם.
 
"אני ראליין, משרתו של האל האחד. נלכדנו על יי הקובולדים לאחר שניסינו לפתור את הסכסוך בדרכי שלום. אני חושד שאם נביס את הגובלין שן-ברזל הקובולדים יכנעו. הם סוגדים במקור לרוח דרקון ששיחררנו והייתה ידידותית כלפינו, בעוד שן-ברזל הזה כופה עליהם אמונה בשדים - אויביו של האל האחד, ומארה על הארץ שעלינו לטהר".
 
ת'אליסרה לא מקשיבה לרוב השיחה. האלפית הגבוהה עסוקה בלרשום נתונים בהתלהבות במחברת שלה - קובולדים לא נשמעו כמו יצורים מעניינים במיוחד בשיעורי הטבע באקדמיה, אך במציאות אנשי הלטאה הקטנים הללו מרתקים מעבר לכל מה שיכלה לשער. לקראת סוף השיחה היא סוגרת את המחברת שלה. "האל האחד?" היא מרימה גבה כלפי ראליין. "ואיך באמת הגעת הגעת לעשות שליחות עבור מלך אלפים, אפולו? אתה רחוק מאוד מאפלת המעמקים, לא ככה?" גם כלפיו היא מרימה גבה, חשדנית יותר.
תיאור: ת'אליסרה היא אלדרינית גבוהה ורזה, בעלת עור בצבע סגלגל בהיר, שיער לבן ארוך ועיניים כמעט לבנות לגמרי.
 
אפולו מתקווץ קלות למשמע אימרותיה של ת'אליסרה, אך לא באשמה אילה בבושה, הוא מרכין את ראשו ופניו השחורות מקבלות גוון אדמדם משהו, אין ספק שהיא נגעה בעצב רגיש.
"אבי המאמץ הלדרינד רינלוס האלף אביר האל היה נוכך בלידתי במערת השבויים של שבט הובגובלינים מקומי, הוא הוביל פשיטה שם והגיע לשם שניות בודדות שאמי שאת שמה איני יודע ילדה אותי ומתה" הוא אומר, ואז מרים מבט וחושק שניים במבט נחוש "הוא הפך אותי לחלק ממשפחתו וגידל אותי לגרש רוע כמו זה" הוא מחווה לעבר המזבח ואז נאנח "במידה ואת לא מאמינה לי את יכולה לשאול את קינטאיאן, אני מוקר בחצר של לאורונגאר אל אף שאיני אהוד במיוחד".
מראה חיצוני: עור שחור בוהק כמו אובסידיאן ועניים כחולות חשמליות
 
"מי אתה? איני מכיר אותך". אומר אלדווין קינטאיאן אל אפולו בסלידה, ואז פונה לת'אליסרה, בסלידה רבה עוד יותר: "התייחסי בכבוד למבוגרים ממך, ילדה. היכן למדת את הנימוסים הנוראיים האלה? איני יכול להעריך במדויק את כמות הקובולדים במערה, אך להערכתי מספרם אינו עולה על עשרים או שלושים, בסך הכל. שבט זה הצטמצם מאוד מאז הגיע שן ברזל הארור, והחל להרוג בקובולדים באין מפריע."
 
ראליין אומר לאפולו "חכה רגע. קוסמת, בדקי בבקשה מה זה הדבר על התקרה, זכורה לי פסקה בספרי הקודש שמדברים על משהו דומה".
"האל האחד הוא כמו שמו - האל האחד. הוא האל היחיד בעולם הזה, כשכל השאר אלי שקר וכזב, כפירה באל האל שנתן לנו את הלידה ואת המוות, וכל מה שביניהם".

Out
עזרה לאחר, מאגיה, לליזי
 
כולם
אפולו מתמתח ואומר "אני חוזר פנימה, אנחנו צריכים לבדוק את הציורים על התקרה לחסל את שאר הקובלודים ולמצוא את חברי המשלחת או מה שנשאר מהם" הוא מתחיל לצעוד פנימה.
משאבים

נק"פ 27/24
נק"פ זמני: 0
משב מרען: לא נוצל.
פרצי ריפוי: 8/4
ערך פרץ: 6
נקודות פעולה: 2
התקלות: מערבולת (לא נוצל), אש אפלה או ענן חשכה (לא נוצל)
יומי: סופה מייללת (לא נוצל)
 
כשאתם נכנסים שוב למערה, הסמלים שעל התקרה כבר התייצבו, והם עומדים דוממים, זהים לסמלים על הרצפה. הגופה של הקובולד הכהן מתחילה להסריח, וההד של הפסיכולוגיה שלכם מהדהד ברחבי המערה, מפר את השקט. במאמץ משותף, אתם מצליחים לפענח את משמעות הסמלים שעל הרצפה: ''פתח את שער הטירה אל העולם החלול, יחד עם שער קבר הדרקון ושער העיר. הקריאה לטודו-פואגו תבוצע כאן, בליל הירח המלא...'' את המשך הטקסט אתם לא מצליחים לפענח, כי הסמלים נעשים מטושטשים, וככל הנראה הם נעדרי משמעות.
Out
אם אתם מתקדמים תשתמשו במפה כדי להגיד לאן. יש שם תיאורים של הפתחים של החדר.
וכולם לעדכן משאבים
 
כולם
out
יוצא מתוך מקודת הנחה שלמעלה זה צפון.
in
אפולו מסתכל על החדשים "אני מבין שהייתם בחלק המזרחי של המערה נכון? מה הוא מכיל?" אפולו מסתכל על המשך המערה ונאנח "אני מאמין שכדי שנתחיל לחקור את צפון המערה, יש פתח בכניסה למערה וליד המזבח, יתכן שהם מובילים לאותו חדר" אפולו משחק בטליון כסף קטן שנח על חזהו בעודו חושב "אם הינו חוליה גדולה יותר היינו יכולים להתפצל, בנוסף לשלוח מישהו לגשש כנראה יהיה רעיון רע בהתחשב בחיבה של הקובולדים למלכודות" אפולו מסתכל על הגלידיטור "אם זה נשמע לך טוב סגפיד כדי שתוביל את הדרך, אתה כנראה הקשוח ביותר מבינינו" אפולו מסתכל על השאר "למישהו כאן יש נסיון כל שהוא עם מלכודות?" אפולו שואל בעודו מתחיל לצעוד לכיוון היציאה הימנית העליונה מחדר המזבח.
 
היציאה הצפונית, לדעתו של אפולו, מובילה לשני חדרים. הראשון, מימינכם, הוא חדר בו ישנים, או לפחות ישנו, שישה קובולדים, שעדיין ישנים איכשהו, למרות הקרב שהרגע התחולל מטרים ספורים מהם, והוא מסריח מהם. הוא מרוהט בפשטות עם שני שולחנות, ומנורה בודדת על אחד מהם, כאשר הקיר הפנימי אינו מסותת כלל ומהווה מערה טבעית. החדר השני, משמאלכם, הוא חדר רחב יותר, שקיר אבן מסותת היטב מחלק אותו לשניים, יוצר מסדרון צר בצד שלכם, ואינו מרוהט, אך כל הקירות שלו מסותתים באותו סגנון.
 
חזרה
Top