גארט
מסעדה
דאלאס מהנהן. "כן, טוב, זו לא הפעם הראשונה שלי," העורב מסביר ושולף פיסה נוספת, שולח זרם נורא במעלה כתפו.
התהליך ממשיך למשך מספר דקות מייסרות. את רוב הרסיסים דאלאס מוציא בעדינות, אחרי שנמאס לו מהזעזועים של גארט. גם מעבר לכאב, גארט מזהה את המיומנות של האיש. הוא זריז ומדויק בתנועותיו, פועל באלגנטיות שאפשר לרכוש רק מהשכלה אמיתית בתחום. לא אופייני לעורב. כשהוא מסיים, דאלאס זורק לעברו פיסת בד לחה כדי לנקות את הדם.
"עכשיו לחלק היקר," הוא מעיר. העורב לוקח תחבושת חדשה, סופג אותה בנוזל שקוף-כחלחל שגארט לא מזהה. ללא התרעה, דאלאס מצמיד את התחבושת לכתפו, בכוח. פצעיו בוערים, כאילו ברזל מלובן שורף את עורו, אך העורב לא עוזב אותו. לאחר רגע, הבערה דועכת לכדי צריבה. רגע נוסף, והכאב מתפוגג לעקצוצים המרקדים על עורו.
העורב הזקן נפטר מהתחבושת, מהנהן למראה עבודתו. הפצעים החלימו לחלוטין, פסים בהירים ודקים החליפו אותם. הוא חוזר לעמדתו ושוטף את ידיו.
"סיימנו כאן," הוא מכריז עם גבו אל גארט. "אם אתה מתכנן להישאר איתנו, אתה יכול לצפות לעוד פציעות כאלו. אם תמשיך להיות שימושי, אשקול להשתמש באמצעים כואבים פחות."
התהליך ממשיך למשך מספר דקות מייסרות. את רוב הרסיסים דאלאס מוציא בעדינות, אחרי שנמאס לו מהזעזועים של גארט. גם מעבר לכאב, גארט מזהה את המיומנות של האיש. הוא זריז ומדויק בתנועותיו, פועל באלגנטיות שאפשר לרכוש רק מהשכלה אמיתית בתחום. לא אופייני לעורב. כשהוא מסיים, דאלאס זורק לעברו פיסת בד לחה כדי לנקות את הדם.
"עכשיו לחלק היקר," הוא מעיר. העורב לוקח תחבושת חדשה, סופג אותה בנוזל שקוף-כחלחל שגארט לא מזהה. ללא התרעה, דאלאס מצמיד את התחבושת לכתפו, בכוח. פצעיו בוערים, כאילו ברזל מלובן שורף את עורו, אך העורב לא עוזב אותו. לאחר רגע, הבערה דועכת לכדי צריבה. רגע נוסף, והכאב מתפוגג לעקצוצים המרקדים על עורו.
העורב הזקן נפטר מהתחבושת, מהנהן למראה עבודתו. הפצעים החלימו לחלוטין, פסים בהירים ודקים החליפו אותם. הוא חוזר לעמדתו ושוטף את ידיו.
"סיימנו כאן," הוא מכריז עם גבו אל גארט. "אם אתה מתכנן להישאר איתנו, אתה יכול לצפות לעוד פציעות כאלו. אם תמשיך להיות שימושי, אשקול להשתמש באמצעים כואבים פחות."
מסעדה
נשימותיו של פרנק נעשות כבדות, ליבו דופק במהירות. הוא מביט בקוצים שהולכים ומתקרבים אליו, קוצים שיכולים להרוג אדם בהנפה אחת. הוא כבר ראה את זה קורה. מבט מהיר אחד באישתו מספיק בשביל לשכנע אותו. ביד רועדת, הוא שולף עט מחליפתו.
"אני... שרקתי, למען האמת," הוא מגיב כשלאורי מצטרף אליהם. ידו עוצרת באוויר, העט לא נוגע בנייר.
"אני... שרקתי, למען האמת," הוא מגיב כשלאורי מצטרף אליהם. ידו עוצרת באוויר, העט לא נוגע בנייר.