• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ילדי הקיסרות - עץ משחק (5/5) נסגר

צייד
''אתה אדם... מיוחד'', היא אומרת, אבל נראה לג'ון שאו שהיא חושדת בו, או שהיא האמינה לו והיא לא אוהבת את מה שאמר לה.

כעבור כשעה-שעתיים מגיע לאולם גבר גבוה וחסון, פניו ושיערו אדומים ומבטו לבבי אך עייף. כשליאר קמה לנשק את שפתיו, ואז ממהרת לחמם סיר מים על האש, אתה מנחש שזה ווסניוס בעלה - ראש השבט. היא מספרת לו בקצרה את סיפורך בברברית.

''אז אתה ג'ון מהדרום, מה?'', הוא מחייך. ''שב, תתרגע, אתה אורח בביתי. הלילה תזכה גם לסעודה טובה. אז, ג'ון, ספר לי את סיפורך'', הוא נוקש באצבעותיו, וליאר מניחה את המים החמים לרגליו וממהרת להביא לכם משקה - בירה לבעלה וסיידר לך.
ליזי
הוא מחייך חיוך מריר. ''החורבות לא ריקות'', הוא אומר. ''בני האנוש הארורים התדרדרו לפרימיטיביות, אך הם עדיין חיים שם. וקוטלים אותנו ללא סוף''.
אלישע
המרפאה נותנת ללילה תבושת וצמחי מרפא, ולמרות שזה צורב ומעקצץ לילה מרגישה טוב יותר. בערב, מוסר לה לוצ'יו כי האב רוברט מזמין אותם לסעודה עם ראשי הכפר בהיכל הגדול.
 
אלישע
הארוחה היא ארוחה שגרתית.

האולם הגדול כולו ערוך לסעודה. שטיח מעשב לימון פרוס במרכז, ועלי ומיני מטעמים מוזרים - נתחי בשר תאואים, תירס צלוי, בצק תירס מותסס עטוף עלי בננה, אורז עם שעועית ובשר ציד, עלי מאכל מוזרים - והכל מתובל בנדיבות ובחריפות. לצד זאת, יש רום, סוכר חום, פירות טרופיים טריים ודייסת תירס מתוקה. לפידים מאירים את האולם.
בראש השטיח יושב על הרצפה צ'יף הכפר, זקן המכוסה קעקועים ועטור תכשיטי נוצות, המביט בך בעוינות. לצידו יושב האב רוברטו, מיישיר אלייך מבט בחביבות. ''ערב טוב! מה שלום היד, גברת אלדרנס?''.
ליזי
''כן, אבל זה קשה. מדי פעם אנחנו מצליחים להרוג כמה בני אדם ולבזוז מעט מרכושם, אך הם חמושים בכידונים יורי ברקים שאבותינו יצרו...''
אביעד
OUT
נו באמת, אבל זה מעניין יותר... יש מצב שתזרום?
 
ח'אן
לילה מחייכת בנימוס "מצבה טוב יותר הודות לטיפול" היא פונה לעבר הצ'יף הזועף, מוטב לא ליצור אויבים מיותרים עושה את הגישה המקובלת כאשר אציל או בעל מעמד גבוהה מביעה כבוד לאחד שלא גבוהה ממנו או נמוך ממנו במעמד "קידה" קטנה שהיא הטיה זעירה של הגוף קדימה הנחת היד על הלב ומנוד קטן בראש "אני מודה לך שאתה מאפשר לי לשהות בכפרך" היא מכייחת בנימוס ומגניבה מבט לעבר בן לוויתה כדי לבדוק אם פעלה נכון, היא מקירה יותר מ20 סוגים שונים של ברכות בחצר אבל כן היא פוסעת על קרקע לא מוכרת.
Out
אחרי זה היא יושבת לצד בן לוויתה בשביל שידריך אותה בכללי הנימוס המקומיים
 
מההתחלה תכננתי לחפש בספינה אם אני לא מוצא אותו בחוץ... אבל סבבה. למרות שזה עלול להיות מעניין מדי, אזרום.
ולא יודע לא נשוט. נראה לי לאי הבא ולהרוג עוד פירטים.
שאלה נוספת - אם אני אהרוג אותו, אחתוך את הגופה לחתיכות של פחות מ1 סמ"ק ואשליך אותן לים במרחק ניכר אחת מהשנייה - זה ימנע ממנו לחזור?
in
הוא אוכל את הריבה? היא נועדה להימכר בהרבה כסף! אני כבר אראה לו מאוחר יותר... "תודה, אני כבר אטפל בו." אתיאס פוטר את המלח, ולוקח את הפרחח לתא שלו, משאיר אותו לחכות בחוץ. "אני לא יודע למה ריחמו עליך בספינה הקודמת, אבל כאן זה לא הולך להיות כל כך כיף. אתה מבין - הספינה הזאת הולכת להשתתף בקרב, וכדאי לך להועיל בקרב, אחרת אין לי שום סיבה לא לזרוק אותך לים כבר עכשיו - אתה תמות בקרב בכל מקרה אם תמשיך להתנהג ככה, וזה יחסוך לי אוכל. מעכשיו אתה נהיה גבר, וזה אומר להתאמן עם המלחים בכל יום. משמע אתה קם ב4, מתאמן, אוכל ארוחת בוקר, עולה לתורנויות מטבח ושמירות, חותר במשוטים, עובד עם כולם ולא מתלונן. או שהמלחים בעצמם יקרקסו אותך ויזרקו אותך לים גם בלי שאני אגיד להם לעשות את זה. אתה מבין, חלק מהם היו פעם פירטים - והם הטיפוסים הכי קשוחים בים. אז אם לא תהיה בעצמך קשוח כמו פיראט אתה יכול ללכת כבר עכשיו להגיד שלום לכרישים." אתיאס פותח את דלת התא, וקורא למלח "מרטין! בוא וקח את הילד הזה! הוא הולך להראות לנו שיש לו פוטנציאל אם הוא רוצה להישאר בחיים על הספינה הזאת!"
 
אלישע
מכיוון שאין לי כוח להעתיק או להמציא - הנימוס התאילנדי:
https://he.wikipedia.org/wiki/תאילנד#תרבות

IN
אחרי שלוצ'יו מסביר לך, פונה אלייך האב רוברטו. ''גברתי, האם האוכל לטעמך? ולאן מועדות פניכם?''.
אביעד
OUT
ימנע ממך לחזור. תלייה היא עיכוב רציני.

IN
נד נראה כאילו חטף סטירה, אבל לאט לאט הוא מחייך, כנראה כדי לא לבכות. ''אני אראה לך מה אני שווה'', הוא מסנן. מרטין לעומתו מחייך חיוך גדול עם כמה שיניים חסרות, ומעמיס אותו על כתפו, לוקח אותו משם.

OUT
להריץ?
ליזי
''אתם תצליחו להתגבר על כידוני הברק?'', הוא שואל בספקנות. ''אתם שני בני אנוש קטנים, בלי חימוש מרשים מאוד''.
צייד
''מטייל מהדרום, אה? תביאי לו בירה, ליאר, ותורי לשחוט חזירה מפוטמת לכבוד האורח. הלילה יהיה לנו משתה. ספר לי, ג'ון, איך החיים אצלכם בדרום? תמיד הסתקרנתי''.
 
ח'אן
לילה אומרת באופן אוטומטי "האוכל נהדר" ההרגל הזה נתבע בה בילדות "ובאשר ליעדנו... אנחנו במצוד אחרי כופרת ובוגדת מסוכנת בשם אלכסנדרה, למרבה הצער המיקום שלה אינו ידוע בבירור כרגע מלבד זה שהא בסביבה בשביל לחפש אמצעי מימון לפעולות הכפירה והמרד שלה... היה אמור להיות לי איש קשר אך הוא התברר כמבוי סתום" היא נאנחת "יתכן שראתה בסביבה מישהי (התיאור של אלכסנדרה)?" היא מביטה בו "היא מסוכנת ביותר"
 
ח'אן
IN
"החיים אצלנו בצפון דומים לאלו שלכם... האנשים בעיקר מתפרנסים מצייד ודייג פחות מגידולים, וקר יותר אצלנו.
חוץ מזה בשנים האחרונות מסתובבים אצלנו הרבה חיליים של האימפריה". אומר ג'ון כבדרך אגב.
 
ח'אן
"אנחנו לא נצליח להתגבר על כידוני הברק, זה נכון. אבל, אני מאמינה שאוכל לגרום להסחת דעת אצל הברברים, שגם תחסום את שדה הראייה שלהם, מה שימנע מהם מלזרוק את הכידונים. בזמן שדעתם תהיה מוסחת, אתה והקיקלופים תוכלו להסתער ולנטרל אותם לפני שהם יספיקו לעשות משהו."
 
צייד
''הו באמת? שמעתי שיש לאימפריה צרות במקומות אחרים'', אומר ווסניוס. ''למה נזכרת בזה?''.
ליזי
''וכשננצח, נטבח בהם עד האחרון על כל מה שעוללו לנו'', מחייך קשקש, נוגס בבננה. ''נשמע טוב, אבל לאסוף את כל הקיקלופים ביער עלול להיות קשה, ומכל מקום ייקח זמן''. אדריאן מתערב בשיחה. ''אני ותיק מלחמה'', הוא אומר. ''ייתכן ואוכל לעזור בתכנון ההתקפה, אבל בשביל זה אני צריך לסרוק את האזור של העיר ולהעריך את כוחם של מגניה''.
אביעד
אתם ממשיכים לשוט דרומה, לעבר מאחז הפיראטים הגדול ביותר באזור - רומטאון (Rum-town), נמל המוסתר בין ביצות המנגרובים הטרופיות של הלייקלנדס. הפיראטים-לשעבר שלך אומרים שהעיירה מבוצרת בחומות עץ עבות ומאכלסת לפחות 3000 איש, אך כנראה שרוב הגברים בה הם פיראטים שיכורים.
אלישע
''לא'', הוא מניד בראשו. ''אמרי לי, מה השתנה באימפריה מאז יצאתי למשימה שלי?''.
 
ח'אן
"ובכן, יש לנו זמן, ונשמח לעזור לכם במה שתצטרכו. אז, מה אתה אומר, קשקש, אתה בפנים?"
במידה וקשקש מסכים, אלכסנדרה מחייכת ולאחר כמה דקות לוקחת את אדריאן לצד.
"לא אכריח אותך להשתתף בקרב הזה - בעיקר כי הוא נשמע מטורף ומסוכן, אבל גם כי הוא נועד עבורי. אם תרצה, תוכל להשאר כאן, ותקבל את החלק שלך באוצר כמו שסיכמנו. אבל אני חייבת להשיג את האוצר הזה - לא משנה מה יידרש." היא אומרת ברצינות יתרה שלא מתאימה לה לרוב.
 
ליזי
''אני לא נותן לך ללכת לשם לבד'', אדריאן אומר בנחישות. ''למה... למה את צריכה את האוצר?''.
אלישע
OUT
כן.

IN
אחרי כמה לילות בכפר, בהם הצטיידתם היטב בצידה, אתם ממשיכים לעומק הג'ונגל. זמן רב אתם לא נתקלים אפילו בכפר ילידים, עד שיום אחד אתם מגיעים לכפר גדול, בנוי בקתות של בוץ ועץ. ילידי הכפר מגלחים את ראשם, למעט ''מוהיקן'' שחור, ומקעקעים את עצמם בפסים שחורים. שני המינים לובשים חצאיות בלבד. נראה שהנשים בכפר מסתובבות בגאווה ובביטחון, נושאות חניתות באשר ילכו, ואילו הגברים מהוססים ונראה שמעמדם לא גבוה בהרבה משל עבדים. אנשי הכפר מגדלים צבועים מכוערים במקום כלבים, ואוכלים נבלות, בשר נא ונראה שגם בשר אדם.

OUT
זוכר שדיברנו על מלך האריות עם שבטי ג'ונגל?
 
ח'אן
Out
אני מניח שהם לא ראו אותנו, בכל מקרה ללילה אין סיבה להיכנס לשם והיא לא תיכנס מצד הגיון בריא, אז אני נותן לך הרמה להנחתה עם הסיבה (עילה אם יש לך רעיון טוב יותר).
In
לילה מושכת את לוצ'יו לאחור איך שהיא רואה את הכפר והם מתרחקים בשקט ובזהירות, כאשר הם מחוץ לטווח סכנה היא שאלת את לוצ'יו "שמעת פעם על השבט הזה? זכור לי סיפורים על שבטים שסוגדים למשרתי האלים כמו הזאב השחור, יתכן שהם סוגדים ל(איך שאתה לא קורא לצבוע של ניקס, אולי צחוק דם או טורף ירח)?"
היא מביטה בכפר "יש לי תחושה מוזרה בקשר לזה... הלילה אבקש מהאלה הנחיות"
 
חזרה
Top