"פלון מעולם לא עבד - אמו הייתה יצרנית סבון אמידה בעיר, והוא זכה בכל הונה כאשר נפטרה." וולו עונה. "אולי זאת הסיבה שנחטף, אך בהתחשב בכך שאשתו לא אויימה עבור כופר..."
וולו מחלק לכל אחד מכם שקיק עם עשרה דרקונים. "תודה רבה, ידידיי. אם תמצאו את פלון בחיים, הוא יראה לכם איך למצוא אותי. אם לא... טוב, אני כנראה אחזור לכאן כל ערב כעת. אני צריך... לחשוב. בהצלחה!"
כולם מלבד טאלין - כאשר אתם יוצאים החוצה, אתם מגלים שהגשם פסק, אך הליל עודו קר. אתם צועדים ברחובות מי-מצולות הרטובים במשך כבערך ארבעים דקות, אור המנורות הקסומות מספק לכם מעט חום באפלה. אתם צופים בבנייני האבן האמידים והיפים של רובע הטירה הופכים לאיטם לקטנים וצנועים יותר בעוד אתם נכנסים אל רובע הנמל. קולות הגלים המתנפצים על הסלעים וריח המים המלוחים תופסים את חושיכם.
בעוד אתם פונים בפינת סמטה, אתם מוצאים את עצמכם לפתע ברחוב אשר נסגר על ידי משמר העיר. על אבני הריצוף שוכבות כחצי תריסר גופות מלאות דם, כנראה הקורבנות של איזו התגוששות נוראית. קציני משמר נטרלו ועצרו שלושה בני אנוש נוטפי דם ונראה שהם בדיוק מתחקרים עדי ראייה. אחת הקצינות שמה לב אליכם ומסתובבת - "המשיכו," היא אומרת, "אין מה לראות כאן."
טאלין - אתה אינך יוצא מרובע הטירה, אלא עושה את דרכך אל הווילה של בית אולברינטר - המפקדה הראשית של ההרפרים במי-מצולות. המבנה הלבן גדול ומרשים אך צנוע יחסית לבתי אצולה אחרים בעיר. אתה מגיע לשער, שם עומד שומר חצי-אורק. הוא מסתכל אליך לעיניים, ואז מתסכל מסביב כדי לוודא שאין אף אחד בסביבה. "מי האחד אשר מחזיק את השניים?" הוא חוזר על סיסמת ההרפרים, פרוטוקל כדי לוודא שאינך מתחזה. "זה אשר מנגן בנבל בחצות הליל." אתה עונה. הוא מחייך ונותן לך להכנס.
אולם הכניסה של בית אולברינטר מואר אך ריק ושקט. אתה יורד במדרגות אל מרתף הווילה, ובדלת הכניסה עומד שומר נוסף אשר דורש ממך לחזור על הסיסמה בשנית. אתה נכנס אל מפקדת ההרפרים. מעט מאוד אנשים נמצאים בשעה הזאת בקומפלקס אבן זה, אך אלו שכן מברכים אותך לשלום. אתה עושה את דרכך בין המסדרונות למשרדה של ראמילייה הייבנטרי, ראש בית אולברינטר לאחר שבעלה נפטר וההרפרית הגבוהה בעיר. אתה נכנס בדלת העץ הגדולה ומוצא אותה - אלפית שמש בעלת עור ענברי, שיער צהבהב-לבן ועיניים בצבע דומה, אשר כעת עובדת על ניירת על שולחן העץ שלה. משרדה קטן יחסית, לאורכו פרוש שטיח אדום, והוא ריק למעט שולחן העבודה, שעון קוקייה עשוי עץ אלון, ודגל גדול עם סמל ההרפרים שתלוי על הקיר האחורי. "אה, מי אם לא המגוייס החדש ביותר שלנו. לא זכור לי שאתה במשימה אקטיבית כרגע, טאלין - מה אתה עושה כאן בשעה כזאת?" היא שואלת מבלי להרים את ראשה מהניירת.