• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מסתורי מי-מצולות - עץ הרשמה [מו"ד 5] (0\4-5)

הממ... מה שמניע אותו זה בעיקר גבורה אישית, פחות היגיון וטקטיקה. אז ברברי כנראה יתאים יותר. להגיש גם מכאני?
 
דמות
ריג'ו
גזע: בן אנוש (בנתיים, עשוי להשתנות)
מקצוע: כוהן.

מראה: ריג'ו נראה כמו שלד מצומק חסר נוזלים בעל עור יבש וקירח לחלוטין, עניו אפורות כהות ועורו אפור בהיר בדומה לגופה.

רקע: ריג'ו נראה כמו גופה מסיבה פשוטה, הוא אכן גופה, או לפחות היה גופה בעבר.
ריג'ו נולד למשפחה קטנה בצפון, הוא היה נער נאה ורבים ציפו שימצא את מקומו לצידה של נערה עשירה כל שהיא ויחיה חיים עשירים ומאושרים.
כאשר היה ריג'ו בן 14 הוא הכל לשמוע קול, כל של גבר הדוחק בו לצאת לעבר גורלו, ריג'ו שהיה מטיבעו נער סקרן החליט לצאת בעקבות הקול, אחרי כמה שעות הוא שמע קול מוזר ומיהר להתחבא וביוק בזמן, מתוך העצים פרץ נווד זקן ומיוזע ובעקבותיו חזיר בר זועם, היצור המפחיד עמד לרמוס את הזקן כאשר ריג'ו פרץ ממחבוא וזרק אבן על עיין החזיר, היצור צווח והתגלגל על הרצפה מכאבים בזמן שהוא והנווד הזקן מיהרו לברוח משם.
כאשר הגיעו למקום מבטחים הודה לו הזקן והושיט לו תליון מתחת מעט חלוד, התליון היה דיסקית מתחת שעליה היה חרוט דבר מה אך החלודה הסתירה אותו, הזקן הודה לריג'ו ומהיר לדרכו, זו הייתה ההתחלה של החיים החדשים של ריג'ו.
הקול קרה לו שוב ושוב בפרקי זמן לא קבועים ובכל פעם שריג'ו ענה לקריאתו הוא הוביל אותו לאדם אחר שנצרך לעזרה.
כאשר היה ריג'ו בן 19 הוביל אותו הקול במשך שבוע מחוץ לדרכים, לעבר כפר למרגלות טירה אפלה, כאשר חקר התברר כי בטירה שולטת ערפדה בשם ליינו, הערפדה דרשה מדי שבוע קורבן דמים שישלך לטירתה.
כאשר שמע זאת החליט ריג'ו לאתגר את ליינו, הוא תכנת תוכניות שונות או משונות כדי להביס את ליינו כאשר היא תענה לאתגרו, כי פי שלמד מבני הכפר לליינו היה הרגל שהושרש מהיותה אצילה.
כאשר אתגר ריג'ו את ליינו הוא ציפה לדו קרב, למשחק מחשבה או לכל דבר אחר, אך הוא לא ציפה לאתגר שהיא בחרה להציב לפניו.

האתגר היה פשוט, היא תמצוץ את דמו במשך לילה אחד והוא יהיה רשאי לעצור אותה בכל שלב, אך אם יעצור אותה יפסיד באתגר וההשלכות יהיו על בני הכפר, אם הוא לא יעצור אותה במהלך כל הלילה היא תעזוב את המקום ולא תטריד שוב את המקומיים.

ריג'ו נענה לאתגר וצעד לעבר טירתה ללא תוכנית ןללא נשק מלבד נחישותו, הוא הגיעה לטירה ונעמד לפני ליינו, וזו ניגשה לעבודה.
במשך לילה שלם עינתה את ריג'ו, מתגרה בו ומשדלת אותו לוותר, אך זה לא נשבר גם כאשר גופו נוקב שוב ושוב על ידי נביה וגופו הכל להצטמק ולהיחלש, כאשר עמד הבוקר לעלות מהנער יפה התואר שנענה לאתגרה נשאר צימוק קטן וישבש שנשם בקושי, השמש עמדה לעלות בכל רגע אך היה לה מספיק זמן לנקום בו ולהרוג אותו, אבל היו לה תוכניות אחרות.
בעודו נושם בקושי הוא הרגיש נוזל קר מטפטף לתוך פיו, בעוד התעם המתכתי ממלא את פיו והיד של ליינו מרחפת מעליו הוא הבין מה היא עושה, היא מחדירה בו את דמו כדי שבמותו יהפוך לערפד, ליינו סיימה את עבודתה ועזבה את טירתה, משאירה אותו לגסוס למות ולקום בתור האימה החדשה של הכפר.
כאשר אזבה נשמתו את גופו הוא החלף לרחף מעל גופתו, מוכן להמשיך הלאה, אך מיתרים אדומי החלו לעטוף את נשמתו, בכוונה למשוך אותה בחזרה לגופו, לחיים של דם.
באותו רגע נגלה לפניו ישות עצומה של אור כוח גבורה אומץ וכבוד, הישות עטפה אותו באור זהוב, וכאשר פקח את עניו, הוא לא הרגיש תאבה לדם, גופו היה מצומק ושערו נשמר ממנו, אך הוא לא היה ערפדף הוא עדיין היה בן תמותה.
איך שהוא הוא ידע את שם הישות שהצילה אותו, גליירס, אל הגבורה וההקרבה העצמית, הוא הבין כי הוא חתם את דמו והניך רק למעט ממנו לחזור לגופו, הדם הערפדי המועט אפשר לו לאחוז בכוחו המקורי למראת גופו החלש.
הוא ראה את התליון זוהר וראה את סמל גלייס עליו.
אחרי שהתאושש בכפר הוא ארז את דבריו ויצא בעקבות הקול, הקול שהבין אחשב ששיך לגלייס, הקול שאמר לו דבר אחד "זקוקים לך במי-מצולות"
 
אאוליס טדלמיר, מגורש מן הטבע
"הקעקוע הזה הוא סימן ותזכורת, לאלו שאכזבתי, למקום אליו לא אחזור עוד"

אאוליס טדלמיר, אלף פרא, נולד ביער של אמטאר. כאלף פרא, שבטו והוא דחו את הציוויליזציה וחיו מאות שנים ביערות הגדולים, חיים על צמרות העצים, ונוטשים את המורשת האלפית העתיקה למען אינסטינקטים להישרדות ודרך חיים שבטית וברברית למדי. אאוליס היה כמותם, והוא אימץ את התרבות של אלפי הפרא היטב, שואף להיות בעתיד אחד מן הציידים האלפים, מהתפקידים המוערכים ביותר בחברה של אלפי הפרא. הוא אישית היה משבט הנץ הנוסק, וכאשר הוא הגיע לבגרות הוא קיבל קעקוע של נץ נוסק על צווארו, מקום שמסמל על גאווה ורצון להישמע (כול בן לשבט עושה את הקעקוע במקום שמסמל משהו אחר, אך הקעקוע זהה לכול בני השבט).

אך חייו של אאוליס היו יותר מציד והרצון לתהילת הציידים. מאז שנולד הוא היה מוקף בחברים ומשפחה ובבני השבט, דבר שהעניק לו תחושת משפחתיות גדולה. ויותר מזה, אאוליס מצא אהבה, אצל איסלה, חברת ילדות שלו שגם היא הלכה בדרך הציידים, ונחשבה ליפת תואר אפילו בסטנדרטים האלפיים. איסלה ואאוליס היו מחוברים, נהגו להתאמן ביחד ולהיות ביחד ימים ושבועות ארוכים, וכאשר המשפחות שלהם החליטו שהם רוצים כי הם יחיו יחדיו, אאוליס ואיסלה היו מאושרים שניהם.

אאוליס ואיסלה התקדמו ורצו להפוך לציידים, ועקבו אחרי דרכה של מאלאמירה הלהב השחור, אלפית פרא שהייתה מהציידות הטובות ביותר של השבטים וקיבלה את שמה מנשק קסום אותו השיגה מאלפי דמדומים שניסו להתקיף את השבט. מאלאמירה ראתה את הכישרון של אאוליס ואיסלה, כאשר אאוליס היה ציד טבעי שידע להתחקות אחרי הסימנים של אויביו בקלות ולגלות נקודות תורפה, ואיסלה ידעה להשתמש ביער על מנת לגרום לקורבנותיה להיכנס למצב של חרדה ולחשוב שהם מוקפים ולא יכולים לברוח. מאלאמירה הייתה מרוצה משניהם.

המתלמדים להיות ציידים בשבט היו נוהגים לעקוב אחרי הציידים הבכירים ולצפות מרחוק בקרבות שלהם, והיו מצופים רק במקרי חירום לירות חצים על האויבים. היה מותר להם להצטרף אל הקרב רק אם היה נראה שהציידים ימותו מבלי עזרתם, דבר שלא התרחש אף פעם. אאוליס ואיסלה עקבו אחרי הציידים, ובייחוד מאלאמירה, שעשתה עצמה כאילו אינה ראתה את הזוג המוכשר עוקב אחרי כול תנועה שלה בכול ציד מחדש. הדבר קרה במשך שנים ארוכות, בעוד כול אחד מהם פיתח את כישרונותיו הטבעיים. וברקע, הייתה חתונתם, שהייתה מיועדת ל-10 שנים לאחר תחילת האירוסים (זמן ממוצע למדי אצל הגזע האלפי, שחי מאות שנים).

אבל החיים של אאוליס לא נותרו כול כך מאושרים לזמן רב. ביום שנחרט לזיכרונו, יום בו נראה כאילו הכול יהיה בדיוק כמו בעבר, הוא ואיסלה הלכו ביחד עם הציידים של השבט לציד חדש. זה לא היה אמור להיות ציד מיוחד, רק מספר חיות בר שהפריעו מעט לשבט. אבל באותו היום, החשכה של היער הייתה אפלה מהרגיל, והציידים לא ידעו שמתוכנן להם אמבוש.

לאחר הציד של חיות הבר, בעודם נינוחים ולוקחים את השלל, הציידים לפתע הותקפו. אלו לא היו אלפי הדמדומים מן הממלכה השכנה, ולא חיית בר, אלו היו קבוצה של תפלצים אפלים ממעבר ליער, ביניהם חונקים (Chokers) וחבלניים (Ropers) שהגיעו אל היער ממקום מרוחק. הציידים גילו שהמספרים שלהם היו רבים מספור, והקרב החל. אפילו המתלמדים ראו שהקרב נוטה לרעת הציידים, ואיסלה הייתה הראשונה מבין המתלמדים להצטרף לקרב.

אבל אאוליס קפא. כול החושים שלו אמרו לו שאם הוא יצא אל הקרב הזה, הוא ימות, וכמי שעקב אחרי חושיו כול חייו, הוא לא הצליח להתנגד להרגשה הנוראית, הוא לא הצליח להסתער קדימה. גופו קפא, זיעה קרה הופיע על מצחו, ולאחר כמה רגעים שהוא עדיין לא מבין מה התרחש בהם, הוא מצא את עצמו רץ חזרה אל השבט.

הוא הגיע אל השבט בשלום, זאת יאמר לזכותו, אבל הוא היה היחיד. ללא סימנים של קרב עליו, כאשר אשפת החצים שלו מלאה וחרבו הקצרה נקייה ללא רבב, מנהיגי השבט ידעו היטב מה התרחש, כיצד הוא ברח, וזעמו. ביום בו כשלושים אלפי יער טובים מצאו את מותם, אאוליס נטש את שדה הקרב. המשפט שלו היה מהיר ואכזרי.

אלפי היער לא נתנו לו את הכבוד של למות לצד אחיו. עונש מוות לא היה מתאים לאלף שפל ועלוב נפש כאאוליס. במקום זאת, באמצעות טקס עתיק הדומה לטקס החניכה של הצעירים, הם שינו את כתובת הקעקע שעל צווארו. הנץ הנוסק איבד את ראשו, כעת נראה כאילו נערף. הם הכריזו שלעד הוא יהיה מגורש, אך לא רק מהיער של אמטאר. היערות ידחו אותו בכול אשר יילך, והוא נלקח מהזכות להסתובב עוד בין ארצות הפרא לצד אחיו. ביתו יילקח ממנו, אך בנוסף אליו גם כול המורשת שלו. דבר מהאימונים של שלו לא יבוא עוד לידי ביטוי, שכן הוא לא ראוי להיות צייד. הוא ילך בין בני האדם והאלפים האחרים, נוטש את מקורותיו, חסר את הזכות להיות כמו האלפים האחרים. זה היה עונש נוראי וכואב, ואאוליס גורש.

שנים הוא הסתובב בין ארצות האדם, מתקדם קדימה יותר ויותר. הוא ישן רק בכפרים ובבתים, לא הרשה לעצמו לישון זמן רב תחת כיפת השמיים. יותר משהשבט העניש את אאוליס, אאוליס העניש את עצמו, כועס וזועם על חייו ומקומו החדשים בעולם.

באחד ממסעותיו, אאוליס פגש בחיה שהרגישה את כאבו. באחד מהחורשות הקטנות לצד מי מצולות, העיר אליה הוא הגיע לפני זמן קצר ושנראתה לו מספיק רחוקה על מנת לחיות את שארית חייו האומללים בה, מנסה להתפרנס כאחד מההרפתקנים... הוא מצא זאבה פצועה. היא הייתה בעלת מזג נוראי, ניסתה לתקוף אותו, אבל היא הייתה חלשה מידי. אאוליס גילה במהירות מדוע. בחיקה, הזאבה החזיקה זאב קטן וצעיר, גור של ממש, שנשא על עצמו סימן מאגי מוזר והיה גם הוא פצוע וקטן.

אאוליס לקח אותה וטיפל בה, ולמרות שהזאבה שונאת את רוב הבריות, היא כן אסירת תודה על הדבר, שכן היא ידעה שהוא היה יכול בקלות פשוט לסיים את העבודה. אאוליס ראה בה את החוסר שלו, כאשר גילה שאין לה שבט משלה, ושבן זוגה נעלם אף הוא, והיא הייתה כהשתקפות אליו. הוא קרא לה "הרה", והרה כעת ליוותה אותו, שכן בצורה שלה- גם היא ראתה שהם זהים בכאבם. כעת הרה נמצאת בכפר קטן מחוץ לעיר, שכן היא לא הסכימה להיכנס אל העיר כעת. בנה, לו אאוליס קרא "אליון", צריך להתחזק, בגלל שהוא חלה בזמן האחרון, ולכן אאוליס שיכנע איש כפרי טוב לב לתת לה מקום באסם שלו למענו. הוא מקווה שהמזג הרע של הרה לא השפיע יותר מידי לרעה על האירוח.

בין הניסיון לחיות חיים ולהגיע להשלמה עם עצמו, אאוליס מקווה למצוא מי, או מה, התקיף את הרה ואליון באותו הערב.

אישיות: אאוליס מענה את עצמו על מה שקרה, והוא חסר את התחושה הזו של המשפחתיות שהייתה כול כך קרובה אליו. הוא מרוחק במידה מסוימת, חושד, אבל הוא לא מצפה מראש לרבות וכן מוכן להתחבר עם אנשים בעלי מחשבה דומה בשביל למצוא לעצמו דרך חיים. מתחת למעטה הזה? באאוליס עדיין יש את האלף החברותי, שמוכן לשפר את כישוריו עד לאן שלא יוכל להגיע ולשאוף לגבהים, ומוכן להרגיש רגשות עזים, אבל הוא מסתיר אותו מתחת למעטה הזה. היחידים שעוקפים את המעטה הזה, לכרגע, הם הרה ואליון, וגם אליהם הוא לא מפגין בציבור חיבה יתרה על מנת לא ליצור רושם שגוי על אנשים.
אאוליס רוצה להיות הרפתקן כי הוא פשוט טוב בזה. הוא היה ציד, הוא יודע להילחם, הוא רואה הזדמנויות ומנצל אותן. מתחת לזה, יש את הרצון שהיה לו להפוך לציד אדיר, אבל הוא לא מנסה לחשוב על זה יותר מידי. במהלך ההרפתקה זה ישתנה, בבירור.
מראה: הפנים של אאוליס מדגישים מאוד את הקעקוע שעל צווארו, קעקוע הנץ חסר הראש, שנראה כאילו הוא נפצע ונערף ראשו- ואאוליס לא מסתיר זאת אלא מדגיש את הדבר. פניו הן אסתטיות ונאות, והוא בעל עצמות לחיים גבוהות ותוואי פנים חדים, אבל המאפיין הכי ברור לגביו זה הקרקע. חוץ מזה, הוא נראה כאלף פרא, שיער ארוך בצבע השלכת ועור בצבע העץ, עיניים ירוקות, הוא גבוה אך הליכתו שפופה מעט, מההרגל של לצפות באנשים מגבוה על העצים. הבגדים שלו נועדו ליעילות, אך גם לתזוזה מהירה, שכן הוא לא היה רגיל להרבה שריון בעבר. כעת, שהוא מסתמך על עצמו, הוא לובש שריון מעט יותר רציני, אבל עדיין לא שריון כבד.
הערות משלי: אאוליס עוד לא עיכל לחלוטין את מה שקרה באותו הערב, ולכן גם לא פירטתי על כך כפי שהייתי צריך. במהלך המשחק, אני רוצה לחקור את מה שהתרחש שם, וכיצד אאוליס יגיע לידי השלמה עם המוות שהיה שם באותו היום.

הייתי מאוד רוצה שהסימן המאגי שעל אליון, הזאב הקטן, יגיע לידי ביטוי, והתעלומה של מי התקיף אותם ופצע אותם יגיעו לידי ביטוי.

מכאנית אאוליס הוא סייר אלף פרא שבדרגה 3 ייקח את רקע החיה המלווה, מרקע ה-Outlander. אחד מהקשרים שלו יהיה לגירוש שלו מן הטבע, והדבר ישפיע רבות עליו, שכן הוא נמנע כמה שאפשר מן הטבע בעקבות הגירוש שלו.

תמונה של הרה
1543774758493.png
אאוליס טדלמיר
אלף עץ סייר 1
דמוי אדם (אלף) בינוני, ניטרלי

דרג"ש 16 (שריון קשקשים).
נק"פ 11 נק"פ (1ק10+ 1)
מהירות 35 פיט (7 משבצות, 10.5 מטר)

כוח 12 (1+), זריזות 16 (3+), חוסן 13 (1+), תבונה 10 (0+), חכמה 16 (3+), כריזמה 8 (1-).

תוסף התמחות: 2+.
הצלות: כוח 3+, זריזות 5+; יתרון בזריקות הצלה כנגד הקסמה.
מיומנויות: השרדות 5+, התגנבות 5+ (מגלגל עם חסרון כאשר לובש שריון), טיפול בחיות 5+, תובנה 5+, תפיסה 5+.
חושים: ראיית חושך 60 פיט, תפיסה פסיבית 15.
שפות: אלפית, גמדית, דרקונית, מדוברת.
ציוד: ארנק עם 5 מ"ז, בגדי מטייל, חליל, 20 חצים, חרב מעוקלת (Scimitar), מפות באיכות גרועה שמראות איפה אני בפאורון, סיף, ערכת גשש, קשת ארוכה, שריון קשקשים (14+ מתאם זריזות [עד 2], חסרון להתגנבות), שרשרת בעלת עלה מוקשח כתכשיט שקיבלתי כמתנת אירוסין ממשפחתה של איסלה (בשווי 10 מ"ז).

מיומנות בנשק: כלי נשק פשוטים, כלי נשק קרביים.
מיומנות בכלים: חליל (אלפי הפרא משתמשים בחליל על מנת לנגן את הסאגות על הגיבורים שלהם, כלי פשוט שניתן להכין בכול סביבה וללא הרבה כלים).

רקע
רקע: מטייל רחוק (Far Traveler)
מדוע אתה כאן? מגורש מביתו בעקבות הפחדנות שהפגין כאשר חבריו נהרגו.
מאיפה הגעת? היער של אנמאר.
מאפיין: כול העיניים עלייך. המבטא, ההליכות, צורת הדיבור ואפילו המראה שלך כולם אומרים שבאת ממקום רחוק. מבטים סקרניים מכוונים אליך לאן שלא תלך, מה שיכול להיות מעצבן, אבל יש לך גם את העניין החברותי של מלומדים ואחרים שמתעניינים בארצות רחוקות. אתה יכול לנצל את תשומת הלב הזו בשביל גישה לאנשים ומקומות שאחרת לא היית מקבל אליהם גישה. אצילים, מלומדים ונסיכי סוחרים עשויים להתעניין בארץ הרחוקה ממנה הגעת ובאנשיה.
מאפיין אישיות: אני מונע קדימה מכישלון עבר, אני אעשה הכול כדי לא לקפוא בפעם ולהשתחרר מכבליו.
אידיאל: חשדן. עליי להיות זהיר, אין לדעת מיהו חבר ומיהו אויב כאן (ניטרלי).
קשר: אני רואה את הכאב שלי בהרה ואליון. כול עוד הם בסביבה, אדאג להם כאילו היו משפחתי.
חסרון: אני מגורש מן האדמה. למרות שאני מיומן בהרבה מרוב האנשים איתה, אני מנסה כמה שפחות להישאר בטבע ובעולם הפתוח, שכן איבדתי את הזכות הזאת.

מאפיינים
אויב מועדף: כאשר אאוליס מתקיף חיות, הוא זוכה בתוסף 2+ לגלגולי נזק כנגד חיות, וזוכה ביתרון לגלגולי חכמה (השרדות) על מנת לעקוב אחרי חיות.
גשש טבעי: אאוליס זוכה ביתרונות הבאים: הוא מתעלם מתוואי שטח קשה, יש לו יתרון לגלגולי יוזמה, בסיבוב הראשון של הקרב יש לו יתרון לגלגולי התקפה כנגד יצורים שעוד לא פעלו.
כאשר הוא מטייל לשעה או יותר, הוא מקבל את היתרונות הנוספים הבאים: הוא והקבוצה שלו לא מואטים בידי תוואי שטח קשה, הוא והקבוצה לא יכולים ללכת לאיבוד למעט בעקבות קסם, הוא יכול ללקט פי 2 יותר אוכל מהרגיל, כאשר הוא עוקב אחרי יצורים הוא יכול לזהות את מספר היצורים, גודלם ולפני כמה זמן הם עברו באזור.
טרנס: אלפים לא זקוקים לשינה. במקום זאת, אאוליס מבצע מדיטציה באורך של 4 שעות שמעניקה לו את היתרונות של שינה באורך 8 שעות.
מודעות פראית: כפעולה, אאוליס מסוגל לתקשר באמצעות קולות ותנועות עם חיות. אאוליס מסוגל לדעת את המצב הרגשי של חיה, אם היא מושפעת מקסם או מצורך קצר-טווח שלה (כגון רעב או צורך בביטחון), ופעולות שניתן לבצע כדי לשכנע את החיה שלא לתקוף. לא ניתן להשתמש ביכולת זאת כנגד יצור שאאוליס התקיף ב-10 הדקות האחרונות.
בנוסף, אאוליס יכול להתכוונן אל הטבע עצמו כפעולה שלוקחת דקה אחת של ריכוז ללא הפרעות (כשם שהוא מטיל לחש הדורש ריכוז). לאחר מכן אאוליס יכול לזהות את הנוכחות של יצורים מסוג חיה בטווח של 5 מיילים ממנו, את הכמות שלהם, את הכיוון הכללי של היצורים ואת המרחק שלהם (במיילים) ממנו.
אם יש מספר קבוצות של אויבים מועדפים בטווח, אאוליס מקבל מידע על כול קבוצה.
מורשת פיה: השפעות קסם אינן יכולות לגרום לך לישון.
מסכת הפרא: אתה יכול לבצע ניסיון להסתתר בעודך מכוסה רק בעלווה, גשם כבד, שלג יורד, ערפל או שאר מאפיינים טבעיים.
סגנון לחימה- דו קרב: אאוליס זוכה בתוסף 2+ לנזק כאשר הוא משתמש בכלי נשק ביד אחת וידו השנייה ריקה.

פעולות
חרב מעוקלת: התקפה 5+, נזק 1ק6+ 5 חותך.
סיף: התקפה 5+, נזק 1ק8+ 5 חודר.
קשת ארוכה: התקפה 5+, נזק 1ק8+ 3 חודר, טווח 150/600.

לחשים
אאוליס מסוגל להטיל מספר מוגבל של לחשים ביום. הד"ק ללחשים של אאוליס הוא 13, כאשר תוסף ההתקפה ללחשים של אאוליס הוא 5+.
אאוליס יכול להטיל כול לחש הידוע לי עם כול יחידת לחש פנויה שיש לו מאותו הדרג, ולא צריך להכין לשים מראש לכל יחידת לחש.
לחשים מדרג 1 (3 ליום): סימן הציד, צעדן, ריפוי פצעים.

חיה מלווה
הרה, חיה מלווה, זאבה שחורה
חיה בינונית, ללא נטיה.
דרג"ש 15 (שריון טבעי, התמחות).
נק"פ 11 (2ק8+ 2)
סטטיסטיקות
תכונות: כוח 12 (1+), זריזות 15 (2+), חוסן 12 (1+), תבונה 3 (4-), חכמה 12 (1+), כריזמה 6 (2-)
הצלות: כוח 3+, זריזות 4+, חוסן 3+, תבונה 2-, חכמה 3+, כריזמה 0+.
מיומנויות: איום 0+, אתלטיקה 3+, התגנבות 4+, תפיסה 3+.
חושים: תפיסה קבועה 13.
שפות: -
מאפיינים מיוחדים
חוש ריח ושמיעה חדים: להרה יש יתרון לבדיקות חכמה (תפיסה) המבוססות על ריח או שמיעה.
פראות ממוקדת: להרה יש יתרון לגלגולי התקפה כאשר היא או אאוליס נמצאים באותו הקרב ואחד מהם לפחות נמצא על פחות ממחצית ערך הנק"פ המירבי שלו.
פעולות
נשיכה: התקפת נשק קפא"פ: 4+ לפגיעה, הישג 5 רגל. בפגיעה 2ק4+ 2 נזק חודר. אם המטרה היא יצור, על היצור להצליח בבדיקת כוח בד"ק 11 או ליפול שרוע.
 
[mention]העוג הברברי[/mention]
יופי של רקע. חסרים לי כמה דברים:
- לא כל כך הצלחתי להבין מה האישיות של אאוליס מהרקע. איך הוא מתנהג? מה מאפיין אותו?
- מה מניע את אאוליס להיות הרפתקן? חוץ מהעניין של פרנסה, האם יש משהו אחר שדוחף אותו לעשות את מה שהוא עושה?
- איך הוא נראה חיצונית?

[mention]ג'וני[/mention]
מבחינת רקע, מצויין. חסר לי טיפה על האישיות של הולבר, מה מאפיין אותו, מה דוחף אותו לחיי ההרפתקנות.
 
- אאוליס מענה את עצמו על מה שקרה, והוא חסר את התחושה הזו של המשפחתיות שהייתה כול כך קרובה אליו. הוא מרוחק במידה מסוימת, חושד, אבל הוא לא מצפה מראש לרבות וכן מוכן להתחבר עם אנשים בעלי מחשבה דומה בשביל למצוא לעצמו דרך חיים. מתחת למעטה הזה? באאוליס עדיין יש את האלף החברותי, שמוכן לשפר את כישוריו עד לאן שלא יוכל להגיע ולשאוף לגבהים, ומוכן להרגיש רגשות עזים, אבל הוא מסתיר אותו מתחת למעטה הזה. היחידים שעוקפים את המעטה הזה, לכרגע, הם הרה ואליון, וגם אליהם הוא לא מפגין בציבור חיבה יתרה על מנת לא ליצור רושם שגוי על אנשים.
- אאוליס רוצה להיות הרפתקן כי הוא פשוט טוב בזה. הוא היה ציד, הוא יודע להילחם, הוא רואה הזדמנויות ומנצל אותן. מתחת לזה, יש את הרצון שהיה לו להפוך לציד אדיר, אבל הוא לא מנסה לחשוב על זה יותר מידי. במהלך ההרפתקה זה ישתנה, בבירור.
- אאוליס חיצונית מאופיין מאוד בידי הצלקת שלו, שהיא אות אלפית ענקית החתוכה על פניו- דבר שהוא לא מסתיר, אלא מחצין, גם אם זה פוגע בו. הצלקת הזו גם גורמת לפניו, שבעבר היו נאות מאוד, להיראות מאיימות וכואבות. חוץ מזה, הוא נראה כאלף פרא, שיער ארוך בצבע השלכת ועור בצבע העץ, עיניים ירוקות, הוא גבוה אך הליכתו שפופה מעט, מההרגל של לצפות באנשים מגבוה על העצים. הבגדים שלו נועדו ליעילות, אך גם לתזוזה מהירה, שכן הוא לא היה רגיל להרבה שריון בעבר. כעת, שהוא מסתמך על עצמו, הוא לובש שריון מעט יותר רציני, אבל עדיין לא שריון כבד.
 
[mention]העוג הברברי[/mention] [mention]ג'וני[/mention] מצויין, תודה רבה
[mention]tkhag1[/mention] מקווה שעד סוף השבוע
[mention]liorgonen3[/mention]
לא, הרקע סבבה כרגע
מבחינת הדפ"ד, הרוב נראה בסדר, שני דברים שראיתי:
- לקחת rapier, למרות שאין לך התמחות בה. אני מניחה שעשית את זה כי כמו שאמרת אתה רוצה לבחור bladesinger, כלומר תקבל התמחות בrapier בלבל 2. אני אאפשר לך להתמחות בה כבר בלבל 1 בשביל הנוחות, רק רוצה לוודא שזאת באמת הסיבה ולא התכוונת למשהו אחר.
- בחרת רק 5 לחשים, אתה אמור לקבל שישה אם אני לא טועה

[mention]dragonitzan[/mention]
[mention]tales quit wind[/mention]
הבעתם התעניינות בלהצטרף למשחק, אתם עדיין מעוניינים? לא רוצה להלחיץ, פשוט רוצה לדעת מתי לסגור את ההרשמה. כנ"ל [mention]אביעד[/mention], אשמח לדעת אם החלטת לשחק או לא.
 
חזרה
Top