שם הדמות: רדארד ארנארסון - Redard Arnarson
רקע: הביצה הגדולה, חבל ארץ נרחב המשתרע בחופי היבשת הצפונית, במקום בו נשפכים שלושת הנהרות הימה. ארץ קשה ובוגדנית הסובלת בקיץ מקדחת ויתושים, ובחורף מכפור וקרח. ארץ שבה הגופות אינן מרקיבות לעולם ופוקחות אליך עיניים מתוך המים העכורים. ארץ שבה אורות ירוקים זרחניים מאירים כמו גחליליות בלילות. ארץ שבה אינך יודע לעולם אם בצעד הבא שלך תדרך על קרקע מוצקה או תשקע עד מותניך במים עכורים ובבוץ. ארץ שבה רק הקשוחים, הסתגלתנים והנחושים ביותר שורדים.
הביצה מיושבת בשבטי ברברים בהירים, ילידי הביצה מאז שהעולם זוכר את עצמו. את מעט האדמה המוצקה הם מנצלים לחקלאות וכרייה, ואילו בתיהם שוכנים במרום הענפים, מוגנים מחיית טרף ומיתושים. את פרנסתם הם מוציאים מעדרי המריותריום שלהם (בהמה פרהיסטורית בגודל חזיר בערך, המזכירה חזיר, פיל, היפופוטם וטפיר), ציד חיות הפרא של הביצה, דיג, ליקוט צמחים וצפרדעי מאכל, וחקלאות דלה להפליא. לזרים אין להם הרבה מה להציע - ברזל הביצות, שנהב מריותריום מועט, כבול ופרוות. החיים הקשים והמלחמה הבלתי פוסקת על מקורות מחייה הפכו את הברברים ללוחמניים, והם מעריכים אומץ, תהילה וכבוד.
למציאות קשה זו נולד רדארד, לפני 22 שנים בערך. משפחתו התפרנסה ממרעה מריותריום, ומגיל צעיר רעה רדארד את העדרים, תחילה עם אביו ארנאר ואחר כך עם אחיו ובני דודיו. השבט היה משפחתי מאוד וכולם הכירו בו את כולם ועזרו זה לזה, ובפועל הוא היה למעשה משפחה מורחבת. בשעות הפנאי רדארד היה מתאבק, מתאגרף, משחק ושט בסירות עם חבריו, או עוזר לגברים האחרים בכריית כבול, דיג וליקוט צפרדעים.
רדארד היה ילד בריא וחזק, והוא שרד את הקדחת והקור, שחישלו אותו. אביו העניק לו חינוך שסיסמתו ״חושך שבטו שונא בנו״, והוא ציפה ממנו לאומץ, כבוד ונחישות, והוא הכה אותו כששיקר, השתפן או עשה שטויות. עם זאת, הוא הכה אותו במידה ובהוגנות, בניגוד לאביו, סבא בראנדולף, שהיה מביא לרדארד סטירות על כל מילה שנייה. מילדותו, סיפרו לו סיפורים על גבורתם של אבותיו, שקטלו דרקוני ביצות, ניצחו פלישות סאהוגינים ואנשי קרפדה שאיימו על הכפר, ונלחמו בשבטים אויבים. מגיל צעיר רדארד היה עד לפשיטות ולמלחמות שבטיות. המלחמה הבלתי פוסקת והחיים הקשים בביצה גרמו לו לפתח עור עבה לכאב, והוא מקבל מוות כדבר מצער אך צפוי, שייתכן מאוד ויקפוץ עליך מחר או מחרתיים, במיוחד אם אתה לוחם, או ילד. הוא חונך להיות לוחם, חונך ערכים של כבוד, אומץ, כוח, הוגנות ותהילה. מגיל 14, הרשה לו אביו להצטרף לפשיטות כנגד שבטים שכנים. בפשיטה הראשונה רדארד פחד מאוד והתרגש מאוד, אך האומץ היה חזק יותר.
בגיל 16 הגיע לבגרות לפי חוקי השבט, וקיבל כמתנה מאביו גרזן. רדארד הצעיר היה להוט להפוך ללוחם אמיתי, וכששמע שסוחר ממי-מצולות עוגן בחופי הביצה, הוא לא היסס לרגע, לקח שריון עור ומגן עץ (את שניהם הביאו לו דודיו), זינק לסירת קאנו ושט במהירות לעבר הספינה. הסוחר הופתע מאוד כשגילה נער ברברי חמוש עומד על סיפונו ומציע לו את שירותיו כשכיר חרב!
הסוחר, שבדיוק היה במסעו ממי מצולות צפונה, בדרכו למכור את היין, התבלינים, כלי הנשק והתכשיטים שבאמתחתו תמורת פרוות רכות ושנהב ממותות, ידע ששודדי ים ומפלצות רבות אורבים בדרכו, והוא קיבל את הצעת הנער המוזר, מצרף אותו ללוחמים ששמרו על ספינתו. כמה מהם היו ברברים, ורדארד התיידד עמם במהרה, ועם זאת הוא התחבר גם עם בני מי-מצולות ולמד מהר את שפת העיר - אך למרבה הצער מוריו היו מלחים, ולכן הוא דובר אותה שוטף, אך במשלב נמוך להפליא.
רדארד המשיך לשמש כשכיר חרב, מעניק את שירותו לסוחרים שונים מהעיר. הוא צבר ניסיון, כבוד ותהילה, אך הוא לא מסתפק במה שיש לו - הוא רוצה עוד. הוא אוהב את האדרנלין והסכנה, גאה בצלקותיו, מחכה בקוצר רוח ליום בו יחזור לביצה כגיבור אגדי ויתקבל אצל משפחתו ושבטו כמנהיג, אולי אף כמלך הביצה…
זה עתה, סיים רדארד מסע נוסף בשירותו של אחד הסוחרים, והלך להתרענן עם ספל מי-דבש בפאב. הוא לא יודע מה מצפה לו..
אופי: רדארד חונך לערכי הלוחם - כבוד, נחישות, הסתמכות עצמית, כנות, צניעות, הוגנות ואומץ. הוא לא אוהב לפגוע בחלשים כי אין בכך תהילה, והוא סולד מאכזריות מיותרת. עם זאת הוא לא אחד שיקריב את עצמו למען החלש, ורחמים, אהבה, איפוק או אלטרואיזם לא נכללים בסט הערכים שלו. החיים הקשים בביצה, ואחריהם חיים כלוחם בספינה, הפכו אותו לקשוח ומסתפק במועט.
מראה: כמו רוב הברברים, רדארד גבה קומה (1.80), ועורו בהיר ומאדים בשמש. שערו בלונדיני כהה, מתולתל על גבול הצמרירי, וארוך מספיק כדי להזדקר סביבו ראשו בצורה ברברית בהחלט. זקן קצר וזיפי מעט מעטר את פניו. כשהוא לא לבוש בבגדי קרב הוא עוטה חולצת בד לבנה ומכופתרת, ומכנסיים וז׳קט חסר שרוולים מעור. בימים שמשיים או גשומים הוא חובש גם כובע רחב שוליים מעור. בביצות ובקרב המלחים נהוג להסתובב יחפים בעונת הקיץ, וההרגל נשאר איתו.
ציוד: רדארד היה נלחם כשכיר ימי, ולכן הוא התרגל ללבוש שריון קל בלבד - שריון העור שהביא עמו מהבית. היות וראשו חשוב לו, הוא קנה בהקדם האפשרי קסדה ברברית (קסדה נורדית) המגינה על ראשו, אפו ועיניו. נוסף לאלו יש לו מגן שהביא מהבית, ועליו מצויירים סמלים דתיים מהביצה - הפטיש של אל הרעם, הצלב של אל השמש וראש העורב של אלת המוות. הוא חמוש בגרזן שקיבל ליום הולדתו ה-16, שאומנם הוא גרזן פשוט מתוצרת פרימיטיבית, אך הוא בורך בידי הכוהנים והשאמאנים של השבט והוא מכוסה רונות וסימנים דתיים, המחזקים את כוחו*.
*קראנצ׳ית זה פשוט עם נזק של Battleaxe במקום handaxe, ואני מניח שזה בסדר כי פשוט הנזק הממוצע עולה ב-2 נקודות והמחיר עולה ל-10 מ״ז.
תמונות:
מריתריום:
הגרזן:
הקסדה (כמובן לא חלודה):