• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

דריאה מהנהנת ''אם כך, אני מאמינה שיש לנו תכנית'' היא מחייכת, וניצוץ מבליח בעיניים שלה, משקף את התקווה שלכם, שסוף סוף תוכלו לפתור את המסתורין הזה....

כעבור 24 שעות...

''מה זאת אומרת אתה לא יכול?!" דריאה צועקת על האיש הקטן והרזה, שמתכווץ מאחורי שולחנו. דם טרי נוטף מידה הפצועה של דריאה על השטיח היקר, והיא פוסעת קדימה בצעד חלק, שלא מופרע על ידי השריון הכבד שלה
''כשבאנו אליך פעם ראשונה, אמרת ששדדו לך חלק מהמכונה. מצאנו את החלק החסר, רדפנו אחרי האדם שלקח אותו, לקחנו את זה ממנו, נאבקנו עם שליחים של זאבי ההובנה, ברחנו מהם, ואתה רוצה לומר לי שכל זה היה לחינם??"
''הירגעי, דריאה'' האדם שפגשתם כקבצן בסמטה מניח יד עטויה בכפפת ארד על כתפה ''אני בטוח שהאיש יסביר את עצמו'' הוא נועץ באיש מבט קר וקשה, שגורם לו להתכווץ יותר לתוך הכיסא, והוא מהנהן , ומתחיל לגמגמם הסבר
''את-אתם מבינים, הח-חפץ היה מספיק-ק כדי להפ-פעיל את המכונה, א-אבל הזיכרון עצמו נעול!" הוא מחווה בייאוש על הפגיון, שמוצמד לסדרת כבלים מפיריום ומונח על שולחן ניסוי בצד, בתוך מבחנה גדולה, לא רחוק מהמתקן הכבד של שאיבת הזיכרון.
''מ-מי שהחביאה את הסיסמה ה-הייתה חכמה. היא נעל-לה את הידע ב-ב-בדרך נוספת, הי-היא יצרה מנעול ז-זיכרון, רק מי שיד-דע את המילים המתאימות יוכ-כל ל-לפתוח את הז-זיכרון. הח-חדשות הטובות הן, שהצל-לחתי ל-להוציא מהזיכרון את מי שי-יודע את הס-ס-יסמה''
הוא מצביע בידו העטויה בכפפת ניסוי על ביטארי, שעומדת בפינת החדר ''ה-היא''
הוא מיישר את משקפי המגן שלו ומיישר את מעילו הארוך, מביט בכם בחשש.
 
"תקשיב" סקיי אומר לאיש ומסתכל לו בעיניים "מה שאמרת כרגע, אין לנו מושג למה אתה מתכוון". הוא מדבר אל האיש באיטיות יחסית, מנסה לגרום לו להרגיש קצת יותר בנוח "אין לה", הוא מהנהן לכיוון ביטארי "שום מושג על מה אתה מדבר, אז למה שלא תסביר לנו איך יכול להיות שהיא 'יודעת את הסיסמא' אם אין לה שמץ של מושג על מה אתה מדבר?"
 
"זיכרונות נעולים." מסביר ארכיון, "במוח שלכם, זיכרון הוא רצף מסוים של פעימות חשמליות, אך גורמים רבים מסוגלים לחסום את הפעימות הללו מלהיווצר. נזק פיזי, פסיכולוגי, מנטלי או קסם, כולם יכולים להיות גורם לאיבוד זיכרון."
 
המדען מהנהן בחיוב "בדיוק, זה בדיוק מה שאני אומר. למרבה המזל, אחסון זכרונות הוא תחום ההתמחות שלי. לכן...יש לי דרך לגלות את הזיכרון שלך." הוא מסיט פיסת בד שחורה פשוטה מעל חפץ מאורך ששכוב בפינת החדר. החפץ מתגלה בתור מיטת ניתוחים, שלראשה מחובר התקן מוזר שעשוי משילוב של כבלי פיריום וקריסטלים "ההתקן הזה, לכשיחובר לראשך, יאפשר לנו להסתכל לתוך זכרונותייך, ולשלוף מתוכם את המידע הרצוי" הוא מביט בביטארי בחיוך רחב ולחוץ "אז...מה את אומרת?"
 
''ההשלכות? אחרי התהליך, הזכרונות שלך יוקלטו על הגביש, ומשם יהיה ניתן לגשת אליהם. מבחינת הסכנות...התהליך די נסיוני, אבל לפי התיאוריה שלי, יתכן שתודעה עשויה להתנגד לשליפה. במקרה כזה, יהיה צורך להכניע אותה לפני שיהיה אפשר לגשת לזכרונות, או שמסתכנים בנזק מנטלי בלתי הפיך.''
 
המדען נד בראשו באיטיות ''את צודקת, זה לא פשוט. יש לנו שתי אפשרויות כיצד לעשות זאת. הראשונה היא להכניס את התודעה שלך לכלא גבישי בזמן התהליך, ולדאוג לתודעה אחרת שתנעל אותה בפנים. זה תהליך שאני יכול לבצע כאן במעבדה, אבל הוא דורש כמות אדירה של מאמץ מנטלי מהצד הנועל, מאמץ שרק מתי מעט מסוגלים להשקיע מבלי תופעות לוואי קבועות''
הוא עוצר רגע ''הפתרון השני הוא סחלב כסוף. סם מרגיע עוצמתי, שניתן למצוא בעיר, שירדים את התודעה של המשתמש בו לזמן מה, מבלי לפגוע בזכרונות. הוא נדיר מאוד, אבל אנשים בעלי אמצעים כמוכם בוודאי יוכלו להשיג אותו''
 
אצבעו של ארכיון נחה כנגד מצחו.
"אנחנו יכולים להכניס את תודעתך אל תוך הגוף הגבישי שלנו. נשמתך תישאר בגופך, אך המאמץ שהפרופסור מתאר אינו מעבר לכוחנו. אולי עבור אדם אחד, אולי, אך אנחנו מאה. תודעתך תהיה בטוחה כאחת מאיתנו עד אשר יגיע הזמן לחזור לגופך."
 
המדען מניד בראשו ''גם ל...יציר כפיים עם עוצמה מנטלית כשלך, זה עדיין הליך מסוכן להפליא. אחד מהעמיתים שלי ביצע ניסוי דומה על דרקון לפני כמה שנים. התודעה של הדרקון התפוצצה" הוא מגרד את סנטרו ''לא הייתי ממליץ על התהליך אלא אם אתם בטוחים בעצמכם לחלוטין שהוא לא יכשל''
 
חזרה
Top