• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

קריאת העורב - עץ משחק [מו"ד 5] (5/5)

"אני בספק שלאנשים כאן יש זמן להקדיש עבור חינוך ותרבות." מויירה עונה בעצבנות, על אף שחברת הדורגאר גם היא אינה תרבותית בדרך כלל.

גנובל ודרוגמאר
המקומיים מכווינים אתכם אל בניין עץ ארוך. בפנים, עומדות שורות של מיטות ברחבי החדר, עליהן שוכבים אנשים שונים - כנראה שרובם מהמשמר בעיירה. אתם שואלים את אחד המרפאים, שמוביל אתכם למיטה עליה שוכב גבר אנושי קירח, בשנות ה30 לחייו. הוא לבוש בבגדים פשוטים של חוטב עצים, ותחבושת גדולה מקיפה פצע מדמם במרכז בטנו. "אוחחח... מה אתם רוצים? לגאול אותי מיסוריי, אולי?" הוא שואל בכאב כשאתם מתקרבים.
 
מויירה מושיטה לך מגילה מגולגלת. "אחד מכם שמבין משהו במאגיה צריך לקרוא את המגילה מעל הקבר, ואחר יצטרך להניח על הקבר אסופה של שושנות קוץ-דם ולשרוף אותן. השושנות הללו גדלות על שיחים ביער - אספו כמה שיותר וגשו לקבר במהירות. זכרו שהטקס מוגבל בזמן, אז עליכם להשיג מהאציל ווייקראסט כמה שיותר מידע בכמה שפחות זמן." כריסטוף קם ממושבו ואומר, "אצטרף אליכם. כבר יומיים אני יושב כאן בחוסר מעש, ומתחשק לי לחתוך כמה אל מתים." הוא מדליק מחדש את מקטרתו.
 
"להביא לך תקווה. ואולי לקבל כמה תשובות." דרוגמאר אומר, שולף את הביצה המגולפת, ביד אחת ואת ידו השניה מניח על הפצע.
הוא מתפלל בדרקונית. "אקרגאט טוררשאד שאקאם." הביצה זורחת בהילה רכה, שזורמת בזרועותיו של דרוגמאר לעבר הפצע.


אאוט: ריפוי פצעים
[dice:1otkw5a2]713132:0[/dice:1otkw5a2]+1
 
גנובל ודרוגמאר
גנובל מרשה לעצמו לחייך קצת על הריפוי המזערי - כוהני סקולד כמעט תמיד מרפאים יותר מזה - אבל הוא בולם את פיו.

"ובכן, בעזרת סקולד ודרוגמאר, נגאלת מייסוריך!" הוא מכריז בחגיגיות. "עכשיו שאתה מרגיש יותר טוב, אולי תוכל לספר לנו קצת על המפגש עם המכשפה הזו שנתקלת בה?"
 
מי שהולך ליער
"בהצלחה." אומרת מויירה בקצרה, וחוזרת לעבוד על הניירת שלה. אתם יוצאים מהמבנה, ולאחר שאתם מתרחקים מעט, ת'אדיוס מגיע אליכם בריצה. "ת'אדיוס לא להפריע לגבירה, לארח חברה לחברים!".
כעת יצאתם משער העיירה הדרומי - זוהי שעת ערב מוקדמת, השמש מתחילה לשקוע והירח עולה מבין העצים.
מה תרצו לעשות?
בית המרפא
לחשו של דרוגמאר מרפא את הגבר מעט, והוא משתנק לרגע אך אז נאנח בנינוחות. "תודה לך, אדון. אני מניח." הוא מתרומם מעט ונשען על משענת המיטה. "באתם לשמוע על המכשפה, אה?" הוא עונה לגנובל. "אתם בטח לא מאמינים שהיא קיימת? גם אני לא האמנתי, ולכן שהבחורים במסבאה של ג'יידל לא הפסיקו לשתוק על האישה הנוראית שחיה ביער, אמרתי להם שאני אלך לבדוק את העניין בעצמי. אז לקחתי את הגרזן שלי איזה ערב והלכתי לכיוון איפה שאמרו שהבקתה של המכשפה נמצאת. כשהגעתי לשם, באמת מצאתי בקתה, והאורות דלקו, אז התקרבתי בשקט, כשפתאום קפצו עלי שני גועלים! שניים מהיצורים הדוחים האלה, לא פחות ולא יותר! הצלחתי להרחיק אותם עם הגרזן, אבל אחד מהם קפץ עלי עם השיניים שלו ועשה לי את החור המכוער הזה בבטן. וכששכבתי שם על הרצפה, חסר אונים בעוד גועל מאיים להרוג אותי, ראיתי אישה מרחוק. לא ראיתי איך היא נראית בדיוק, היא עמדה בחושך, אבל היא הייתה מכוערת וזקנה ושפופה, זה בטוח. ובמקום לעזור לי, היא פשוט צחקה. הצחוק שלה היה כל כך מחריד, אני אומר לכם, שכמעט השתנתי במכנסיים. ובדיוק כשהגועל עמד לסיים אותי, האישה קראה לגועלים אליה. הם באו אליה, כאילו היו כלבים, והיא צעקה עלי לברוח, לא לחזור לשם לעולם." הוא אומר, עדיין מבועת מהסיטואציה שקרתה לו.

OUT
מבקש להגיב כל אחד בספויילר שלו, למען הנוחות. מותר להסתכל בספויילרים אחד של השני.
 
יער
"אין לי מושג, אבל זה בטח כתוב במגילה של הטקס." ליילאני עונה לאייבל ומוסיפה: "אם אף אחד לא יודע איפה אפשר למצוא את הצמח הזה, למה שלא נלך לחפש את השודדים ונקווה שנצא אותו בדרך?"
 
חזרה
Top