• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

השחר מפציע- עץ משחק [מו"ד 5] (4\4)- תם ונשלם!

קאלי מתקיפה את הצל הקרוב, התועבה ששולטת בגופו של סארין, הסיבה בגללה הם נלחמו. היא ממטירה הנפות ודקירות, זעם ולהט קרב מנחים את תנועותיה ומתדלקים את כוחה. הם, ודבר מה מעבר, עמוק ועתיק בהרבה. העוצמה של נבואה שמתגשמת, יותר ויותר עם כל התקפה, כל צעד ומהלך. אותה נבואה שחזתה את הקרב הזה, האחת שגרמה לקאלי סבל כה רב. סבל שהיא מתכננת להצדיק.

Meta
קאלי מקבלת התקפה בעזרת ארזיוס.
התקפה נגד צל של אור חורך (יתרון, על רמך): 16+4+3+2=25
נזק (מנצל סלוט מדרג 2 בשביל סמייט): 4+6+5+3+2+4+8+5=37 נזק, 22 מתוכו קורן.
 
המלך מונרו הלך אחרי הצללים, והם העניקו לו כל מה שהוא רצה.
הוא רצה כוח, אז הם הפכו אותו למלך.
הוא רצה גדולה, אז הם הפכו אותו לגיבור
הוא רצה לחיות, אז הם נתנו לו לנצח את השדים
הוא רצה להיזכר, אבל את זה הם לא נתנו לו.
כי הוא יזכר בעולם שבראשו.
הם לא יתנו לחברים שלו, אלה שזוכרים אותו להתקיים.
הם לא יתנו לעולם, זה שהוא נסיה לסייע לו, להתקיים.
הם יקחו אותו בשובל הזכרונות בחזרה לכפר קטן, איפשהו על אי באמצע הים.
מקום שבו העבר ישפוט אותו.
מקום בו קברים טריים נחפרו, נועדו לבני משפחה אשר נשחתו בלהב.
מונרו זכר את המקום, זה המקום שבו הוא רצה להיות גיבור.
זה מקום שבו הוא לחם בצייד. עזר להביס אותו.
זה המקום שבו הוא היה המפלצת.

במקום בו האביר היה קורע ברך ובוכה, המלך צועד, בני מחצית נסים מפניו,
הם זוכרים את הסיפור, על גמדה ושני בני אנוש. היה איתם עוד אחד, מכשף משנה צורה אפל.
הוא הופיע ביום אחד משום מקום, נשר ענקי הצונח לאדמה. גופו מתעוות, משתנה. חושפת אדם, עורו אפור, חרבותיו חדות. לשונו ערסית.
והוא איים, שיקר, ופרץ. סיפר כי אופל מגיע לכפר, וכי רק הוא יושיע ממנו.
הם זוכרים קור, הם זוכרים קרח. והם זוכרים את המפלצת.
הגופות שנמצאו אחרי הקור לא היו מטפרי מפלצות. ולא משיני חיות פרא.
הם היו מחרבות של אביר.
היה רק צייד אחד, אבל הטרף היה של האביר.

ובמקום בו עומדים בני האנוש והגמדה, נמצא נחש ים עתיק. יצור אשר שומר על אוצרות עבר.
והוא שומר עליה, על מה שיהפוך את הגיבור לאגדה.
ואז הצייד נלחם בהם, והגמדה נפלה, ובן אנוש נפל.
והייתה לו הזדמנות, ללכת, לברוח, לבגוד.
הכל בשביל להיות גיבור.

הצללים אומרים לו ברח.
אבל גם הגמדה אומרת לו ברח.
המלך יברח, ימצא את המקלט בעיר מוקפת חומה.
האביר....

הקור נמס, הצללים זועקים באימה בבת אחת, אור בוהק מכל מופיע בליבו של האביר.
"תצא מזה" אומר חצי השד.
"אתה יותר מזה" אומרת בתו של הערפד
"תהיה מה יותר ממה שאני." אומר המלך
"תפסיק להיות קוץ בתחת של אנשים "אומר טרינאל

האוויר אוזל מריעותי, האדמה שותה מדם עורקי, ביום הזה עוזבים אותי חיי היו המילים האחרונות של סבסטיאן מונרו לפני שהשד הרג אותו.
אבל האש, האש מאירה את האביר, היא גורמת לשקרים שהצללים שלחו לו להיעלם, היא גורמת ללב שלו לשאוג, לדרוש מחדש את שלו.
הצצלים נעים לעבר דמותו של האביר, אבל אור מקיף אותו, מגרש אותם.
הם עומדים שם, אלה שעזר להם, אלה שעזרו לו, אלה שסתם היו שם. חצי שד עם בזילסיק, מכשפה מעיר של ערפדים, מלך מאליסיום, נזיר עיוור עם חרבות, נערה צעירה שאיבדה הכל. וגיבור שהעולם יזכור לנצח
הם הופכים לאש, והצללים זועקים באימה.
אני כאן רוצה לזעוק סבסטיאן.
אבל כל מה שהוא מצליח לעשות זה לזעוק בכאב נפלא.

כשפרואטי שרופת את גופו.
META
ארזיוס מפעיל את "הישמר" כפעולת בונוס, קאלי מקבלת התקפה (נעשתה תגובה למעלה)
פעולה רגילה

מפעיל את "שרוף את המכשפה" על צלה של אש קורנת, עליו להצליח בהצלת זריזות נגד ד"ק 15 (אם אני מחשב נכון, בהנחה והד"ק הוא ד"ק ההצלה מלחשים) ולחטוף 17 נזק אש אם הוא נכשל, במידה והוא נכשל, הוא גם עולה באש למשך הריכוז של הלחש. (10 דקות) וצריך להציל מחדש כל סיבוב כדי לא לספוג 2ק6 נזק אש. בנוסף הוא מפיץ אור בוהק ברדיוס 30 פיט ועוד אור חלש ברדיוס 30 פיט נוספים
נע לU14
מטענים לפרואטי 2/5
צעקות קרב 6/10
נק"פ 65/75
 
'קדימה, קאלי!' לייסטארברם אומרת, 'בואי נגרש את החשיכה הזו.' ובהבזק אור אדיר, אורו של נקסר עצמו, החשיכה נעלמת, הלחישות משתתקות והצעקות מפסיקות.

הנמר מזנק על האביר האפל, מנסה לנעוץ בו את ניביו החדים, אך החרב השחורה מסיטה את ראשו הצידה בקלילות. קאלי מנצלת זאת כדי לתקוף, לשסף את האביר כעת כשהיא מסוגלת לראות אותו ולהתרכז.

וזה הזמן בו האש מוצאת את אחיזתה, בוערת חזק- חזק יותר מלהבות הרפאים הכחולות האופפות את גופו של מונרו. מאירה בעוצמה, מתנגדת לקור ולחשיכה שמפיצים הצללים. צעקתו של מונרו חודרת את מעטה אי האכפתיות של הצל, את הבעת הפנים הקפואה שלו. אך למרות זאת, הצל ממשיך לשלוט בגופו- מרים את ידו קדימה. דאי-קי מרגיש את הקור גובר בחזהו כשלבו עוצר מלפעום ודמו קופא בורידיו.
META

צל של אש קורנת נכשל בהצלת הזריזות, סופג 17 נזק אש ומתחיל לבעור.

פעולה אגדית:
התקפה- לב מקרח. צל האש הקורנת משתמש בפעולת התקפה אחת, ותוקף את דאי-קי עם "לב מקרח". יש לו יתרון בגלל שדאי-קי עיוור: גלגול ראשון- 2. גלגול שני- 20 טבעי!
פגיעה קריטית.
21 נזק חבטה ועוד 20 נזק קור ומוות.

תור הונג-יי.
 
IN
הונג-יי מרגיש את הרעידות של היקום. תקוע בתוך הקרח, הוא רועד, רועד בפחד, ואז מסתכל על התמונות המשתקפות על הקרח. אחת מהן, התמונה של הצל העומד במרכז הרובד הרוחני, היא זאת שהוא בוחר, והוא מתקרב, נוגע, זז.

ותוך רגע, הוא מופיע שם. הונג-יי והזאב יחדיו. "אני אשמיד את שניכם, ביחד. אני אשמיד אותך, ואז הכול ייפתר! תמות, אל מקולל!" הוא אומר ומניף את המטה שלו קדימה. רגע לפני שהאל יכול להגיב, הונג-יי מזנק אחורה ומטפס אל העץ. הוא עייף, הקושי של הקרב מתגבר עליו. הוא מרגיש את העייפות הזו... מקשה על תנועותיו. זה קרוב לסיום הוא מבטיח לעצמו, רק עוד קצת... והוא יסיים עם זה.

הוא יקבל בחזרה את השליטה על הכאוס שהחיים שלו הפכו להיות ברגע יחיד. הוא רק צריך להתעורר מהסיוט.

META
פעולת בונוס- שיגור
אל K12 במישור הרוחני.
הצלת חוסן: 7+3=10 (קובייה שנייה 6). כישלון. הונג-יי סופג דרגת תשישות שנייה.
פעולה רגילה- התקפה במטה
הונג-יי זוכה ביתרון על ההפתעה (תוקף מהתגנבות)
התקפה כנגד צל של אש קורנת: 9+10=19 (גלגול שני 2). בפגיעה 3+6=9 נזק מוחץ וקסום.
התקפה כנגד צל של אש קורנת: 20 טבעי, פגיעה חמורה (גלגול שני 14). בפגיעה 6+7+6=19 נזק מוחץ וקסום.
הונג-יי זז 2 צעדי 5 פיט כפעולה חופשית בזכות אספקט השועל הערמומי, ל-K10.
תנועה
אל M8 על העץ. בכול תנועה ללא שריון הונג-יי רץ על גזע העץ ומגיע לגובה בלי גלגול.

38/62 נק"פ.
התחדשות 5. התחדשות זאת עובדת גם לאחר שהונג-יי נופל מתחת ל-0 נק"פ, אך לאחר שהיא פעלה במצב כזה, ההתחדשות נעלמת.

6/10 צ'י.
מאגר שלמות הגוף ריק. כוח מטה בעתת המלחמה שומש.

דרגת תשישות שנייה (חסרון על גלגולי יכולות, חצי מהירות).
אספקט השועל הערמומי: כאשר האספקט פעיל ואתה תוקף אויב, אתה יכול לבצע צעד-5-פיט פעמיים כפעולה חופשית לאחר ההתקפה. כמו כן, אתה מקבל עמידות לנזק שנגרם לך במהלך תורך.
 
גופו של מונרו נופל לקרקע. עיניו משנות את צבען חזרה, אך לא נראה שזה מפריע לצל שבגופו של סארין. "אתם חושבים שזה יספיק?" הוא שואל, "יספיק כדי להרחיק אותנו מהגוף הזה?"
במהירות, הוא משסף את קאלי. חרבו עוברת דרך ראשה, דרך עיניה, שואבת את האור מהן.
META
פעולת שטח:
האבדון שבין העולמות: הצללים בוחרים יצור אחד שהם רואים, ותוקפים את מוחו עם חזיונות של אבדון, חוסר תקווה ותחושה של חוסר יכולת לעשות דבר מלבד לצפות. הם בוחרים בארזיוס, שצריך לגלגל הצלת חוכמה בד"ק 15 או להיות משותק (stunned) עד פעולת השטח הבאה.

התקפות נגד קאלי:
שיסוף האפלה: 23 נגד דרג"ש, פגיעה. בפגיעה, 23 נזק והיא צריכה לגלגל הצלת חוסן בד"ק 17 או להפוך לעיוורת עד סוף תורה הבא.
 
דאיזקי פוקח את עיניו. הוא שרוע על הריצפה, גופו מלא פצוע וחרוך. אבל כנפיו, המתנה שקיבל מת'ארס, נשארו שלמות. כסופות, בוהקות.
במאמץ אדיר הוא מכריח את עצמו לקום. הוא מביט בשדה הקרב. גופתו של מונרו שכבה דוממת לא רחוק ממנו.
הוא נאנח בעצב, ופורש את כנפיו, שואב מהן אנרגיה.
פצעיו נסגרים, בשרו החרוך מתחדש. זהו כוחו של ת'ארס, הכוח לשקם את האיזון שנהרס.

META
מרץ הלוחם:
כפעולת בונוס, מרפא 1ק10 + 3 נק"פ.
1ק10 + 3 = 10
כפעולה רגילה, ידיים מרפאות, מנצל 25 נקודות.

נק"פ: 33/66
ידיים מרפאות: 15/70
צ'י: 6/7
 
האש בוערת, מעירה את החשיכה שמקיפה את סבסטיאן, השקט, האפלה, הפחד, כולם נעלמים באחת. בעוד הצללים צורחים, זועקים.
רצים את הגוף שלי, רציתם את המוח שלי? הוא שואל אותן, בעוד הוא מרגיש את גופו חוזר אליו, פיסת עור אחרי פיסת עור. עצב אחר עצב. אז תבינו שזו עסקת חבילה והאביר בוער בחשיכה.
לא! צועקים הצללים. אתה לבד
אני אף פעם לא לבד קולו נשמע ברחבי הריק, וזו הטעות שלכם, אתם יחד, אבל מצליחים להיות בנפרד. כוחו בוער בו, הוא מרגיש את הכאב בכל גופו, והוא מרגיש נהדר.
קרני האור שהקיפו אותו קודם, בדמות אלה שעזר להם, אלה שהכיר, אלה שפגש בדרכו. כולם מפנות את מקומן בפני ארבעה עלומות אש בוערות
הריק נשבר. בעודו מסתער קדימה שוב, עוצמת רוחה של קאלי דוחפת אותו, מחשבותו האיתנה של דאי-קאי מייצבת אותו, עוז רוחו של הונג-הי מחשל אותו, ועוצמותו של ארזיוס מעצימה אותו.
הצללים צדקו בדבר אחד- הוא לא זכה בלייסטרבאוים, הוא לא זכה במלוכה, הוא לא הפך לגיבור ולא הוביל אחריו אנשים.
אבל דבר אחד שהם רצו להבטיח לו, היה לו כל הזמן הזה.
"הידיים שלי בוערות בזעם אדום"
"שאגתו האדירה קוראת לי לאחוז בניצחון"
הוא גועש
שורף
צועק!
אני חוזר

סבטיאן פוקח עיניים ברגע שהמכה של הונג-יי פוגעת בו. הוא מחייך, דמעות עושר זולגות ממנו כשהוא מרגיש, כשהוא חי, כשהוא נושם.
הוא נזכר במילותיו האחרונות
האוויר אוזל מרועותיי, האדמה שותה מדם עורקי, ביום הזה עוזבים אותי חיי
כשהוא נופל לאחור, כשהוא יודע שהאחרים הצליחו הוא יכול רק ללחושץ

האוויר חוזר לראותי,
לאדמה כבר די מדם עורקיי
ביום הזה חוזרים אלי חיי

אליסיום,ריק,הגהנום. היעד שלו לא משנה לו עוד. הוא עשה את שלו.
 
'לבד.' הצללים אומרים פעם נוספת, ומונרו מרגיש אותם. לא אחד, לא שניים, אלא משהו באמצע. שניים שהם אחד, אחד שהוא שניים, או יותר. מונרו לא בטוח, אך הוא יכול להרגיש את העוצמה שלהם. כוח מתערבל, כוחם של נקסר וקרוניוס וכה הרבה נוספים. אלים מתים, 'עיניים' קדמוניים. ישויות העשויות מכוח בעל מודעות, שסולקו מהעולם הזה. שכוחם אזל, אך המודעות נותרה. זוכרת את הכוח שהיה לה, את הגוף. היכולת להשפיע על העולם.
המודעות הזו, או מודעויות ברבים, היו להן/להם/לה עידנים שלמים להתכונן. עידנים שלמים בהם הן/הם/היא/הוא היו יכולים רק להשחיז את מוחם. מוחו. מוחותיהם.

ויחד, בכוחות משותפים של ישות אחת העשויה מעשרות ישויות מעורבבות יחד, מעורבלות במקום מעבר למרחב ולחלל, היא. הוא. הן. הם לוקחים שוב שליטה.

גופו של סבסטיאן קם, בניגוד לרצונו. ראשו נע מצד לצד, משמיע קול פקיקה. "אנחנו כאן כדי להשאר." הצללים אומרים מפיו, "ואתם, לא משנה כמה תנסו, אתם לא תגנבו מאיתנו את הגוף שלנו. לא. שוב."

הקור מתחזק, אך לא פיזית אלא מנטאלית. לרגע, כולכם יכולים להרגיש את המוח שלכם קופא. חזיונות עולים, חזיונות של חיים קודמים. של אלים מתים וישויות עתיקות. נלחמים זה בזה. ולזמן מה, אתם בטוחים שאלה חייכם שלכם שאתם חווים. ופועלים לפי המידע החדש הזה.
META
2 גופים: ערך הנק"פ המירבי של צל האש הקורנת יורד בחצי, והנק"פ הנוכחי שלו עולה לערך זה.

הילה של טירוף: כאשר הוא עומד באיזור בו הטמפרטורות הן מתחת ל0, צל האש הקורנת יכול להפיץ את הטירוף של הריק שבין העולמות ליצורים בטווח 30 פיט.
כאשר יצור שאינו תפלץ נכנס לאיזור או מתחיל את תורו באיזור (כולל כשהאיזור נוצר), הוא חייב לגלגל הצלת כריזמה בד"ק 17 או להיות מבולבל (כמו הלחש "בלבול") עד תחילת תורו הבא של הצל.
 
קאלי נמצאת איפה שהיא אמורה להיות. היא מרגישה את זה בדמה, בעצמותיה הסדוקות. היא במרכז הקרב, במאבק הצודק, אוחזת בחרב אגדית. המקום בו הנבואה ורצונה מתגשמים, מתאחדים. רוחה מתרוממת וגופה קורס, כשהיא ממלאת את תפקידה כאבירה של עראט. היעוד שלה.

ואז הלהב לוקח את ראייתה של קאלי, מחליף אותה בחזיונות. על קיום מעוות, שבור, חיים שאינם חיים. אל מתים, צללים, אלו המילים הכי קרובות למצבם. תודעתה של קאלי לא מסוגלת להבין קיום כזה, היא לא יכולה לתפוס אותו. הגמדה נלקחת משדה הקרב, למקום חשוך וקר מאוד, קר מדי. היא רואה את האין שבין העולמות, הכלא שביכולתו להשחית ולהטריף כל ישות, אפילו אלים. המקום שנוטע רעב ותיעוב באסיריו, עמוקים מספיק בשביל לחלחל למישורים עצמם. חזקים מספיק כדי להחזיק בסארין, בפארימה. מרירות שיכולה להחזיר אנשים מהמתים.

ומול השנאה הזו, התאווה לנקמה, ניצבים ארבעה. קאלי ביניהם.

כששרידי התודעה האחרונים עוזבים אותה, והיא מרגישה את נשמתה נמשכת לעולם שמעבר, מחשבה טיפשית אחת עוברת בראשה.
ייתכן שהם יכולים לה, לשנאה האינסופית הזו. ההיסטוריונים כבר יחליטו אם היא צדקה. קאלי עשתה את שלה.


Meta
הצלה מפני הילה של טירוף, עם חסרון: 11+3+4=18, הצלחה.
הצלה לנמר: 4-1=3, כישלון. הנמר מבולבל. תוקף מטרה אקראית, יצא הצל.
התקפת טופר על הצל: 5 טבעי, פספוס.
הצלה לנמר מפני להבות רפאים, עם יתרון: 20+2=22, הצלחה.

קאלי חוטפת נזק, כישלון ראשון בהצלות ממוות.
גלגול הצלה ממוות: 12. הצלחה.
הצלת חוסן מפני שיסוף האפלה, עם יתרון: 11+3=14, כישלון, קאלי עיוורת עד סוף תורה הבא.
הצלה לקאלי מפני להבות רפאים, עם יתרון: 11+3=14, כישלון. קאלי חוטפת 1 נזק, כישלון שני בהצלה ממוות.

נתונים
כשלונות בהצלה ממוות: 2
הצלחות בהצלה ממוות: 1
נק"פ קאלי: 0/96
נק"פ נמר: 52/52
סלוט 1: 3/4
סלוט 2: 1/3
סלוט 3: 0/2

השפעות:
עמידות לנזק אש וקורן.
קסם פראי: לגלגל ק20 בכל הטלת קסם, בכישלון (ד"ק 15) לגלגל ק100.
תחושת כאב מוגברת: עד פעולת השטח הבאה, כל פעם שאתם חוטפים נזק אתם צריכים לגלגל הצלת חוסן בד"ק 15, או ליפול שרועים. אם אתם כבר שרועים, אתם הופכים להלומים (stunned).
להבות רפאים: כל יצור שמסיים את תורו בסמוך לצל האש הקורנת, צריך לגלגל הצלת חוסן בד"ק 20, או לספוג 1ק4 נזק מוות.
ערך הנק"פ המירבי של היצור יורד בכמות ששווה לנזק המוות שהוא סופג.
 
הצלת חוכמה - 18 טבעי.
ארזיוס מרגיש לרגע תחושת ניצחון, אבל כשהוא רואה את הצל חוזר על רגליו, ואת הגמדה נופלת. הוא מרגיש תחשת מחנק.
"לא." הוא אומר, "המשפחה הזו לא הולכת להשאיר אותי להילחם לבד שוב.
הוא רץ קדימה, פראוטי בוהקת בעוד אש יוצאת ממנה, נורת לעבר הגמדה, מבעירה בה מחדש את כוח החיים.
בו בזמן, הוא מטיל את הגרזן שלו פעמיים לעבד הצל. מקווה למשוך את תשומת ליבו.
פעולת בונוס - אש החיים, מנצל מטען וקאלי מרפאת 22 נק"פ.
נע לP14
התקפה שני התקפות גרזן בטווח על צל של אש קורנת
התקפה ראשנה - 24 סה"כ, 14 נזק
התקפה שנייה 17 סה"כ 9 נזק.
נק"פ 75/75
מטענים פראוטי-1
צעקות קרב, 6.
 
הונג-יי במקום להקשיב לקולו של הזאב, מקשיב לעצמו.
אחרי ימים בהם כול שהוא עשה היה להקשיב לזאב הלבן, לקול שלו המענה אותו, הוא מקשיב לעצמו.
אבל הזאב הלבן הוא לא רק הקול שבאחורי הראש שלו. הוא גם הקול שלו. הקול שמערער עליו, שמתווכח. הזאב הלבן אינו הצד השני, הונג-יי הוא אינו הר שצידו האחד הוא שיפוע, וצידו השני הוא מצוק. לא, הונג-יי הוא ים. והזאב הלבן, הוא סערה, על כול הגוונים שלה.

הזעם, השנאה, הכאב, מתחת להם, הונג-יי שומע את הקול שלו. מה שהוא באמת רוצה. כאשר הוא מסתכל על סארין, שכעת נשלט בידי הצללים הנוראיים, על אחיו הפצוע והעומד ליפול, ועל קאלי הלוחמת האדירה מביניהם שנפלה.

"למה אתה כועס?" הוא שואל את עצמו, ממלמל את המילים בפיו, יודע שאם לא יעשה זאת הוא לא ישמע אותן בתוך הראש שלו.
"כי אני רוצה... לכפר" הוא לוחש לעצמו, משנן את המילה הזו. "לכפר, על כך שאני כזה חסר ערך, על כך שאני נותן לסערות להשתלט עליי, ועיוור מידי מכדי לראות את החולשה שלי. אני כועס יותר מהכול... על הכישלון שלי" הוא אומר את המילים.

שקט, פתאומי, משתרר מסביבו. העולם שבחוץ עדיין נשבר, מתפרץ וגועש, הונג-יי עצמו עדיין בסערה, אבל הוא לא שומע דבר. הוא מזנק בין חלקי העולם, מזנק אל עבר סארין. "סליחה" הוא לוחש לו, וארבע מכות מדויקות פוגעות היישר במי שהיה בעבר סארין, כול אחת לחלק אחר. חלקים שונים בסארין כבר מתים, ולא נפגעים כלל, אך אחרים סופגים את הפגיעה. ואנרגיית הצ'י, האנרגיה הזו נשלחת פנימה, מנסה לשתק אותו.

הוא מזנק במהירות חזרה, חזרה אל ראשו של עץ אחר. בפנים, הזאב הלבן והוא עצמו נלחמים ביניהם, צורחים וקורעים אחד את השני לגזרים. אבל הונג-יי מפריד את עצמו מזה, הוא באי של שקט. השקט שבלב הסערה.

META
הונג-יי מחדש 5 נק"פ מההתחדשות.

תנועה- אל J8
3 משבצות, הונג-יי לא סופג נזק מנפילה מהעץ (נפילה מואטת).
פעולה רגילה- התקפה כנגד צל של אור חורך
התקפה: 13+10=23. בפגיעה 10+6=16 נזק מוחץ וקסום. הונג-יי מנצל 1 צ'י למכת הלם, על צל של אור חורך לגלגל הצלת חוסן בד"ק 14 או להיות משותק לתור (אם הוא אכן משותק, כול שאר ההתקפות עליו זוכות ביתרון).
התקפה: 18+10=28. בפגיעה 8+6=14 נזק מוחץ וקסום.
גלגול קסם פראי: 5. קסם פראי מתרחש.
פעולת בונוס- סערת חבטות כנגד צל של אור חורך
מנצל 1 צ'י.
התקפה כנגד צל של אור חורך: 3+9=12. פספוס.
התקפה כנגד צל של אור חורך: 11+9=20. בפגיעה 7+5=12 נזק מוחץ וקסום והצל לא יכול לבצע תגובות עד סוף תורו הבא של הונג-יי.
אחרי ההתקפה הונג-יי פוסע 2 צעדי חמש פיט כפעולה חופשית בזכות אספקט השועל הערמומי.
גלגול קסם פראי: 16. קסם פראי לא מתרחש.
תנועה- ל-F4 (על העץ)
בזכות תנועה ללא שריון אני מנצל משבצת אחת כדי לטפס על העץ ומנצל את כול התנועה שלי לתור זה.

43/62 נק"פ.
התחדשות 5. התחדשות זאת עובדת גם לאחר שהונג-יי נופל מתחת ל-0 נק"פ, אך לאחר שהיא פעלה במצב כזה, ההתחדשות נעלמת.

4/10 צ'י.
מאגר שלמות הגוף ריק. כוח מטה בעתת המלחמה שומש.

דרגת תשישות שנייה (חסרון על גלגולי יכולות, חצי מהירות).
אספקט השועל הערמומי: כאשר האספקט פעיל ואתה תוקף אויב, אתה יכול לבצע צעד-5-פיט פעמיים כפעולה חופשית לאחר ההתקפה. כמו כן, אתה מקבל עמידות לנזק שנגרם לך במהלך תורך.
 
META
הונג-יי נופל מהעץ, סופג 12 נזק נפילה. הוא יכול להשתמש בתגובה שלו על מנת להאיט את הנפילה ולא לספוג נזק.

קסם פראי: 100.
הונג-יי ודאי-קי מחדשים את כל נקודת הצ'י המנוצלות שלהם. קאלי מחדשת את כל הסלוטים המנוצלים שלה, וארזיוס מחדש את מאגר צעקות הקרב שלו.
IN
הונג יכול להרגיש את הצל מתנגד לשיתוק, דוחה אותו מעל פניו. אך הצ'י של הנזיר לא נעלם יחד עם המכה, אלא חוזר אליו. הקסם הפראי שמסביב טוען אותו מחדש, מחזיר לו את כוחו. וכך גם את כוחם של השאר.

"אתם תמותו." הצל השולט בסארין אומר, בקול ששמעתם רק פעמים אחדות, כאשר הזד פצה את פיו בנוכחותכם. "אבל גם אז, אנחנו רחומים. הנשמות שלכם יוותרו ללא פגע-"
"-חופשיות לרדת במדרגות השחורות." קולו של מונרו ממשיך את המשפט, "להשפט, להמשיך הלאה. לא נדון אותכם אל החשיכה, אל הריק."

"מותו." הם אומרים יחדיו, וברקים סגולים נורים מהשמיים. פוגעים בארזיוס, בדאי-קי, בקאלי, בנמר, בהונג-יי ובעץ עליו הוא נתלה. הם חורכים את האדמה, משחירים אותה. מותירים אותה מעקצצת באנרגיה אפלה.
אבל במקום שהברקים יחממו אותכם, ישרפו אותכם בעודכם חיים, הם מקפיאים אותכם. שואבים את החום שבנשמתכם. מכבים את אש חייכם.

META
פעולת שטח:
סופת ריק. הצללים מנצלים 2 פעולות אגדיות כדי להפעיל את הפעולה הזו וקוראים לריק שבין העולמות לפלוש לעולם איתם.
הם יוצרים סופה שממלאת 10 קוביות סמוכות של 10-פיט רבוע כל אחת.
כל יצור באיזור (משמע: כולכם) חייב לגלגל הצלת זריזות בד"ק 20 או לחטוף 21 נזק מוות ו-15 נזק קור. חצי נזק בהצלחה בהצלה.
בנוסף, השטח המושפע הופך למוכה-ריק. כאשר אתם נמצאים בשטח מוכה-ריק, אתם סובלים מרגישות לנזק מוות ותודעה.
 
"לא!"
צועק האביר. הצללים שוב ניצחו אותו, אותם. הוא שוב נלכד. הוא שוב ברשת שלהם. שוב מחכה להם ולשקרים שלהם.
הוא רואה דרך העיניים שלהם, את הריק את החשיכה. והוא מבין שהם הפסידו.
נכנעת? שואל הערפד.
זה נגמר עונה האביר
זה עצוב פוסק הערפד אתה באמת חשבת שתנצחו.
לא... היה לנו סיכוי אומר האביר
נכון, עונה הערפד. ואם היית מקשיב לי, אם היית מסכים לדרך שקבענו שנשתמש בה. בכלל לא היינו כאן.
למה בחרנו בשם אחר? שואל האביר
כי סבסטאין מת בשדה הקרב. את מונרו אף אחד לא הכיר.
אני לא שואל למה בחרנו בשם הזה. אני שואל למה החלטנו שהאביר מת
כי הוא מת. והוא שוב מת, והקטע העצוב שגם אם הייתם מנצחים, שוב היית מת. הערפד משיב. היית צריך להקשיב לי, להתרפס בפני אחד הלורדים של שאייד, היית מקבל הכל. את כל מה שרצית.
אבל הייתי מאבד את כל מה שאני צריך.
ומה אתה צריך?
סבסטיאן מסתכל על הגמדה, על הנזירים, על הגמד. אותם.
הוא נלחם, מחפש את כל הכוח שלו.
ברור לך שזה יהיה הסוף? הערפד אומר לאביר. זה כל מה שנשאר ממך, אחרי זה... אתה באמת תהיה כלום
אני יודע.
הערפד מושיט את ידו לאביר. למרות הכל, שמחתי להכיר אותך.
והאביר לוחץ את ידו של הערפד. ואני אותך
הטעות שלו הייתה שהוא תמיד היה רק אחד מהם, רק אביר, או רק ערפד. רק סבסטיאן, או רק מונרו.
ברגע האחרון שלו. בשנייה בה הקיום שלו ימחק לנצח.
הוא יהיה שניהם.

הריק שבין העולמות לא פולש החוצה, הוא פולש פנימה, הוא נשאב לצללים. ממלא אותם, מפטם אותם.
והוא מרגיש את הקיום שלו נגמר. את הריק מקפיא את מה שנשאר ממנו. רסיסים שלו נקרעים, מתפוררים לאבק.
הוא רואה את הכוח חוזר לחברים שלו, את העוצמה שלהם מתאזנת.
הוא רק רוצה להגיד להם להתראות.
ואז הוא כלום.
META
סבסטיאן מונרו מבטל את סופת הריק.
 
הברקים הנורים לעברכם משנים את כיוונם באמצע המעוף, פוגעים לא באדמה אלא בצללים, נספגים בגופם. הם נראים מעוצבנים, מבולבלים מעט, אולי אפילו מופתעים. קשה לקרוא את הבעות הפנים שלהם, אך ברור שזו לא הייתה התוכנית שלהם.

"מותו." צל האור החורך אומר שוב, מנחית את חרבו על הגמדה השרועה בפניו.

'היי, ארז.' פארוטי אומר בקול, 'לא שמעת את פארימה? תנעץ אותי במזבח. יש שם חור.'
META
התקפות נגד קאלי:
ההתקפות זוכות ליתרון מכיוון שהיא שרועה
שיסוף האפלה: 25 נגד דרג"ש, 19 נזק חותך והמטרה צריכה לגלגל הצלת חוסן בד"ק 17 או להפוך לעיוורת עד סוף תורה הבא. (כיוון שקאלי נפלה ל0, העיוורון הקודם לא השפיע עליה)

תור דאי-קי.
 
דאי-קי קופא. זה לא הקור יותר שמקפיא אותו, לא.
אלה הכוחות של התועבות האלה. להשתקם ולחזור לעצמם בקלות כזו, גם אחרי שגססו.
הנזיר עומד במקומו, לא מסוגל להזיז שריר.

META
הצלת כריזמה:
1ק20 + 2 = 6
כישלון, ק10 להשפעה:
1ק10 = 5
דאי-קי לא יכול לנוע ולקחת פעולות התור הזה.
 
META
צל האש הקורנת סופג 7 נזק מהלהבות האופפות אותו.
IN
"לא." הצללים אומרים וגופו של מונרו נע. כעת, ללא שום זכר למונרו- ללא שום ניצוץ עמוק בעיניים, או עווית שרירים שמתנגדת. הוא צועד לאחור ומסתובב, מביט בארזיוס, בפארוטי. ולרגע, החרב שסארין מחזיק נצבעת בכתום ותמונות רצות עליה. תמונות של לוחם קירח, מצליף עם לשונות להבה באויביו. כורת איברים וצורב את הפצע במהירות.

אך צל האש הקורנת לא רואה את התמונות הללו. הוא רואה אויבים, יצורים חלשים המנסים למנוע ממנו, מהם, את החופש לפעול, להרגיש. הגופים מתחילים שניהם לרעוד מזעם אצור.
"מותו." הצללים אומרים פעם נוספת, "מותו, והותירו אותנו חופשיים."

META
נוכחות מקפיאה: הטמפרטורות יורדות פעם נוספת, ל30 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

הצלה לצל האש הקורנת נגד הלהבות: 18, הצלחה.

התקפות נגד ארזיוס:
אחיזתו הקפואה של המעבר: הצל מקפיא אויב במבט אחד. ארזיוס חייב לגלגל הצלת חוסן בד"ק 15 או להיות מאובן עד תחילת תורו הבא של צל האש הקורנת.

תור קאלי.
 
אולי קאלי עשתה את שלה, אך היא יכולה לעשות עוד, מסתבר.
כוחו של פארוטי מושך אותה בחזרה להכרה, לשדה הקרב, מכריח את קאלי להמשיך. היא מחליפה מהלומות עם הצל שלידה תוך עלייה על הנמר. בין השיסופים והדקירות, קאלי מרשה לעצמה להעיף מבט לעבר ארזיוס. היא מבינה את המסר שעובר ללא מילים.
הגמדה דוהרת אל המזבח, לייסטראברם בוהקת בידה, קרניה משתוות ללהבותיו של פארוטי. היא מחדירה את הלהב לחריץ המזבח בדקירה אחת.

Meta
הצלת חוסן מפני שיסוף אפלה, עם יתרון ותוסף 3+ מארזיוס: 8+3+3+3=17, הצלחה.
קמה ומנצלת חצי מהמהירות, החצי השני הולך ללעלות על הנמר.
בעזרת תנועה ודאש, הנמר וקאלי מגיעים לXW, 13-14. הודות להונג, צל האור החורך לא עושה התקפה מזדמנת.
מכניסה את לייסטראברם לחריץ במזבח.
נק"פ קאלי: 3/96
נק"פ נמר: 52/52
סלוט 1: 4/4
סלוט 2: 3/3
סלוט 3: 2/2

נתונים
השפעות:
עמידות לנזק אש וקורן.
קסם פראי: לגלגל ק20 בכל הטלת קסם, בכישלון (ד"ק 15) לגלגל ק100.
תחושת כאב מוגברת: עד פעולת השטח הבאה, כל פעם שאתם חוטפים נזק אתם צריכים לגלגל הצלת חוסן בד"ק 15, או ליפול שרועים. אם אתם כבר שרועים, אתם הופכים להלומים (stunned).
להבות רפאים: כל יצור שמסיים את תורו בסמוך לצל האש הקורנת, צריך לגלגל הצלת חוסן בד"ק 20, או לספוג 1ק4 נזק מוות.
ערך הנק"פ המירבי של היצור יורד בכמות ששווה לנזק המוות שהוא סופג.
 
ארזיוס ממהר אחרי קאלי, אם הגמדה הבינה את המסר של החרבות, עליו לנסות גם. הוא נע בין המישורים, ומשתגר רק כדי להופיע מחד שמס' צעדים קידמה יותר, משם הוא רץ, מזנק במטרה לנעוץ את החרב בחלל הנועד לה.
META
נע לP16, מנצל פעולת בונוס כדי להשתגר לT13.
גלגל חוסן במטרה לא לקבל דרגת תשישות (כולל יתרון כי רובד רוחני) ותוסף 3 כי בטווח של קאלי 11 בנמוך, 24 בגבוה- הצלחה.
נע לV13.
פעולה רגילה- נועץ את הלהב בחור המיועד לו.
 
חזרה
Top