• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ילדי הקיסרות - עץ משחק (5/5) נסגר

לוקה מתעלם מדבריו של הכוהן ושואל "אתה בטוח בזה שאני זה שכופר? דווקא לי נראה שאתם אלה שכופרים באלי הצפון. אני מכיר כמה כוהנות של המוריגן שהיו מוציאות לכולכם את הקרביים אם הייתם קוראים להן כופרות, אבל סביר להניח שהן היו מוציאות לכם את הקרביים כך או כך".
לוקה ממשיך בשטף הדיבור שלו "האל שלכם אוהב קורבנות אדם? חלק מהאלים שלנו אוהבים, אבל לא הרבה מהם אוהבים תינוקות, לוקי נגיד לא ממש אוהב, אבל זה סתם כי הוא יקבל את קורבנות האדם של כל העולם כאשר יקיץ הקץ על העולם".
 
ליזי
ממלכת הפראים עמדה לפני שנים רבות. אני כבר זקנה ולא זוכרת בדיוק, הכל עובר נורא מהר, אבל לפני 600 שנה בערך. איך אהבתי את האנשים בה! השפה שלהם היתה של נקישות לשון, צקצוקים ושריקות, ממש כמו חרקים. הם סגדו לנו, לאלת השפירית, מלכת הדבורים, השליט היתוש, גבירת החרפושית, אדון העכבישים. הם סגדו גם לכמה קרפדות ונחשים, אבל ניחא. מייסדי הממלכה כרתו ברית עם הקיקלופים מהג'ונגל כדי שיבנו למענם את העיר ויחשלו למענם את כידוני הברק, אך עם הזמן הם הסתכסכו, והענקים סולקו מהעיר. המלחמה היתה על סף החרבת האימפריה כשנבזזתי מגופתו של הפרעה באחד הקרבות והתגלגלתי משם והלאה. אני חושבת שלא נשאר מהם שריד.

OUT
כן, כן, זה בהחלט לא מקורי שלי.
צייד
הברברים מהנהנים, ואחד מהם מציע לג'ון פת לחם מיובש עם קצת גבינה קשה - ארוחת בוקר.
הל
''אני מציע לך לשתוק ולהסתלק'', אומר הכוהן בנימה ברורה של כעס, ומצמיד את חוד הפגיון ללבו של לוקה. מעגל עובדי השדים מצטמצם, ואנשיו נוהמים בכעס. יכול להיות שללוקה כדי לשמוע לקול הכוהן.
אביעד
הספינה היא ספינת סוחר ומעבורת רגילה למדי, שנראה שעוצרת להתרעננות לפני שתמשיך לאיים חשובים יותר. עם זאת, עדיין יהיה נחמד לפגוש כמה מבני ארצך. האם אתיאס יורד לנמל?

OUT
תרגיש חופשי לענות בווטסאפ.
אלישע
אתם ממשיכים בדרככם אל גולדברי, עיירה ידועה לא רחוק מגבול הג'ונגל. האקלים בה חם ולח למדי, ודי מציק. לוצ'יו הספיק ללמד את לילה עוד כמה דברים על הפרא.

OUT
לאן להריץ בדיוק? התאונה אמורה לקרות בעיר או מחוצה לה? תאר בפירוט איך היא גם אמורה לקרות.
 
הל
הקסם עצמו לא מסובך במיוחד. האתגר הוא לא להביך את עצמך בבורות לגבי מנהגי הכת (או לתת תירוץ ממש טוב למה הם שגויים).
ליזי
ענק גדול בעל עין אחת. הקיקלופים הם מומחים בייצור כלי נשק אגדיים ובבניית חומות ובניינים ללא מלט, אם כי חלקם חיים בנחת עם הכבשים באיים נידחים.
אלישע
OUT
עוד הערה: פחות או יותר בכל עיר יש קפלת ניקס (בגלל יום התענית הגדול), אבל רוב הזמן רק אנשי הכת נמצאים בה.

IN
לילה הולכת אל הקפלה - מקדש גדול יחסית שנועד להכיל את כל תושבי העיר, ושבנוי בסגנון גותי מאיים, מלבנים שחורות, תבליטים מאיימים, גרגוילים וצריחים. פרח כהונה צעיר בעל ארשת מדוכאת וקודרת מקבל את פניה, ומוביל אותה לכוהן של המקדש, זקן בעל שיער אפור כעורב מזדקן, ובעל נצנוץ מרושע ונבזי בעיניים. ''שלום, כבוד הבישופית'', הוא מזהה את התליון המיוחד של בעלי הדרג הרם. ''מה תרצי?''.
 
ח'אן
לילה מחווה והם הולכים לפינה שקטה "אני מניחה שקיבלת את הפתק שלי, הוד קדושתו הארכיבישוף נתן לי משימה חשובה, לפגוע קשות ואף להשמיד את כת השמש בארצות הפרא, כבר יש לי מתווה כללי של תוכנית אך אצטרך מידע נוסף בשביל להשלים אותה, הרעיון הכללי הוא ליצור סיכסוך דם בין הילדים לבין כת השמש" לילה מחייכת חיוך קטן "למרבה הצער צורף עלי כוהן שמש על ידי משפחתי שחושבת שאני כאן בגלל סיבות אחרות, זו הזדמנות טובה ליצור 'ניסוי מבוקר' על התוכנית הזאת" היא מביטה בכוהן.
 
ח'אן
מצויין. עוד משהו לחשוש ממנו ביערות הללו. אלכסנדרה נאנחת.
היא מסתכלת על אדריאן יושב ליד המדורה. הוא נראה מובך מספיק, אבל אלכסנדרה לא סובלת כשבני הלוויה שלה מסתירים סודות או מתנהגים לא כעצמם. היא שנאה במיוחד איך פאטריק מעכברושי הביוב התעקש להתנהג כמו ג'נטלמן אצילי. אתה נער רחוב, לעזאזל, תתנהג כמו אחד כזה! נו טוב, הגיע הזמן לסיים עם זה.
"אממ, אדריאן... שמתי לב בימים האחרונים שאתה מובך מאוד בסביבתי, משתדל יותר מדי להיות נחמד כלפי... אתה יודע שאתה יכול להיות עצמך איתי, כן? אני לא הקיסר, אתה לא צריך ליפול על רגליך כשאני עוברת לידך."
 
אלישע
''אני אשמח'', מגחך הכוהן ברשעות. ''אני מציע לארגן... 'תאונה מצערת'. אולי קטטת רחוב שהוא 'במקרה' נקלע אליה, יהיה קל לארגן אחת כזו...''.
ליזי
''כלפי הוד מעלתו לעולם לא הייתי מתנהג כך'', אומר אדריאן במעט בהלה. ''אני... ובכן... חינכו אותי לתת כבוד לנשים, זה הכל'', הוא אומר. אולי זה בסך הכל האור האדמדם של המדורה, ובחושך אלכסנדרה לא רואה מי יודע מה, אבל היא חושדת שהוא הסמיק.
צייד
הברברים משוחחים קצרות, ואז אחד מהם אומר לך משהו שאתה בקושי מפענח, בשפת אמך. ''אתה... איתנו... לבוא? כפר... פה... קרוב... אוכל... לישון... גג''.
אביעד
מהספינה יורדים סוחרים, נוסעים, אף אחד שאתה מכיר, כשלפתע...
לא התראת איתו כבר כמה חודשים ארוכים, אבל אין לך ספק מי זה. העיניים הצוחקות והממזריות של אמא שלו, הגוף החסון של אבא שלו. בן אחותך, אדוארדו, הידוע יותר כ''נד הפרחח''. נער פרוע משהו בן 14, עם הורים מיואשים, אבא שלא חושך שבטו, חוש הומור לא רע ונטייה מעצבנת לעשות שטויות. הנער הג'ינג'י מזהה אותך מיד. ''דוד אתיאס!'', הוא קורא, רץ אליך. ''הנה אתה, ידעתי שתהיה כאן! אז זה הסיפור-'', אתה משתיק אותו.
 
ח'אן
לילה מהנהנת "זכור זו חייבת להיות "עבודה של הילידים" אני לא רוצה שום ראיה שתחבר אותנו לזה, וזכור שהבחור הזה הוא חייל מאומן בעל נסיון ששירת כאן בעבר, אני אהייה בפונדק מחר בין השעות שלוש וחמש בצהריים, תכנן את זה בזהירות"
לילה יוצאת מהמקדש, וחוזרת לעגלה, כאשר היא פוגשת את מדריכה היא אומרת "אנחנו נישאר בעיר ביומיים הקרובים ונחפש מידע על אלכסנדרה, אני מצפה ליותר תוצאות ממך כמובן".
Out
להריץ
 
ח'אן
"טוב, אתה יכול להרגע - אני לא אישה, אני מפלצת." אלכסנדרה מגחכת. היא לוקחת קצת בשר מיובש מהתיק ומשליכה לאדריאן. "וברצינות, אתה מוכרח להשתחרר קצת. תתנהג כאילו אני אחד מהחברים שלך מהצבא. אנחנו חברים, נכון?..." היא שואלת, בראשה מנסה להשמיט את העובדה שגבר חסון כמו אדריאן מסמיק בגללה.
 
ליזי
''חברים?... אני לא יודע...'', אדריאן אומר בהיסוס. ''קשה לי לחשוב על אישה כעל חברה שלי. אני מניח שזה בגלל הצבא והכל, את יודעת, אחרי שביליתי כל כך הרבה זמן כשהחברים היחידים שלי היו האחים שלי לנשק''.
אלישע
הכוהן הוא לא אחד שמאחר. כשמגדל הפעמונים במקדש סול אינוויקטוס מצלצל שלוש פעמים את פוגשת אותו בפונדק חביב ושמו ''הכלבלב המקפץ'', לא רחוק מהקפלה. ''שלום לך, גבירה'', הוא מחייך בנבזיות. ''יין?''.
 
Out
אשמח לדעת את כל מה שיודע לוקה על איך שלא קוראים לאל הזה.
In
לוקה מטיל את הרונות המתאימות, ובעוד אש אופפת אותו והאשלייה שלו מתרוממת הוא שואג עם קול עמוק ואדיר "שוטים! אני הוא מלקומאס, אדון כל השדים ושר הגיהנום, האדם אשר דרכו אני מדבר הוא אחד מכוהני האדירים ביותר - וונדיגו מהצפון שאכל את אחיו ולבש את דמותו, ונהנה להסתובב בעולם. זכרתי את הכת שלי כאן כעלובים מבין נתיני, ומתברר שלא בלי סיבה"
 
"אדוארדו, אתה בא איתי עכשיו, ואז תספר לי הכל." אתיאס לוקח את אדוארדו לפונדק המקומי, אין לו שמץ של רצון להעלות אותו על הספינה שלו, וצריך לראות איך להחזיר אותו הביתה. הוא מזמין משקאות לשניהם, תה לעצמו, חלב לנד. "אז, מה מביא אותך לכאן? ואיך הצלחת להגיע לכאן? ספר לי ורד לפרטים."

(אם אתיאס חושד במשהו הכי קטן, בחלב הבא יהיה סם אמת.)
 
ליזי
אתם ממשיכים בדרככם, וכעבור כמה שעות רואים לפניכם, בלב הג'ונגל, כפר קטן. אבל... משהו בו מוזר.
הבקתות בו גדולות כמו אחוזה כפרית, ועשויות מאבנים שלא מחוברות במלט. ובין הבקתות, מסתובבים בני המקום, מעבדים עורות ובשר, מנסרים עצים, חיים את חייהם. בני המקום הם קיקלופים.
הל
OUT
לא הרבה. מילקומאס לא פופולרי במיוחד, משוייך לאש ולגיהינום ומופקד על עינויי החוטאים. ישנן כתות הסוגדות לו, והן נוהגות להקריב לו בני אדם בכל מיני דרכים מזוויעות. מדובר באל אכזרי למדי.
אביעד
''אה, ברחתי מהבית כי נמאס לי שאבא מרביץ לי בתחת ומכריח אותי להיות ילד טוב'', אומר נד. ''אפשר לחשוב שלשים גללי פרה בשמלה של גברת פיצגיבנס זה חטא נורא, האישה גם ככה מסריחה כמו סרדין משומר בן שנתיים. בכל מקרה, ברחתי מהבית עם קצת ציוד, התגנבתי לספינה האחרונה לאיים כי ידעתי שאתה איפשהו כאן, אמא סיפרה לי. עכשיו אני אוכל לצאת איתך להרפתאות!''.
אלישע
הכוהן מחייך ברשעות. ''אחרי התייעצות עם סגני החלטנו לשלוח מתנקש עם סכין לשוק. אף אחד לא קלט אותו, אבל הכוהן הארור מת''.
 
ח'אן
לילה מחייכת אומרת "בוא נדבר במקום פרטי" השתיים אולמן לחדרה וכאשר הדלת נסגרת היא מביטה בו בזעם קר "אמור נע לי מה אמרתי לך? אמרתי לך לזייף שוד של הילידים לא מתנקש בשוק, אחשב הם יפתחו בחקירה והם עלולים לעלות אלינו שוטה" היא מביטה בו "אנחנו לא כאן בשביל להרוג כוהן עלוב אנחנו כאן בשביל להניע את הילידים לאנשי השמש זה כנגד זה" היא מזעיפה פנים "אני מקווה עבורך שהניסוח של ההתנקשות היה מעורפל ולא הבנתי אותו כיעות או לחילופין שיש לך דרך לתקן את המצב, אחד משהו אחר יתקן אותו..."
 
חזרה
Top