• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ילדי הקיסרות - עץ משחק (5/5) נסגר

צייד
כבר ערב, וג'ון קולט שהברברים לא הולכים לשום מקום, אלא אוכלים בנחת את ארוחת הערב. משיחתם נראה שהם ציידים מהשבט הקרוב, שיצאו לצוד לפרנסתם. הם בני דודים, ונראו ששמותיהם אורג ולאון, למרות שג'ון משוכנע למדי שאלו שמות קיצור או חיבה.
ליזי
OUT
אה, נכון. אדריאן חבש את זה אבל זה עדיין כואב.

IN
אלכסנדרה פוגשת את אדריאן ליד הנהר, משוחח עם מקומי השעון על משוט לצד סירת קאנו פשוטה. ''אה, אלכסנדרה!'', הוא קורא בשמחה כשהיא צולעת לעברו. ''אני אעזור לך עם העלים אחר כך. הבחור הנחמד הזה'', הוא מחווה לעבר היליד, שכמו כל הילידים לבוש רק בכיסוי חלציים מוזר, ''הסכים להושיט אותנו לקצה השני. הוא גם ממליץ לנו להצטייד כאן, אין הרבה יישובים בהמשך. איך הילידים לדעתך?'', הוא שואל, ומתרגם את שאלתו גם לילידית.
אלישע
OUT
הסברתי בקבוצה לגבי האימונים.
שמו... הממ, לוצ'יו. אתה יודע מה זה אומר באיטלקית :p

IN
עווית קטנה חולפת בזווית פיו של הכוהן, אך ארשת פניו נשארת מנומסת. ''כרצונך, ליידי. אם זה לא יפריע לך, נעצור מדי פעם במקדשי סול אינוויקטוס. הם עשירים יותר ויוכלו לספק לנו תמיכה וסיוע. כמו כן, עדיף שנשמור בסוד את עובדת מסענו יחד, זה יעורר שאלות מיותרות רבות''. כשלילה מחמיאה לו, הוא מחייך בצניעות. ''תודה רבה, ליידי. אשמח ללמד אותך''.
הל
OUT
ובכן, אחרי מה שדיברנו בווטסאפ - לוקה לא יכול להספים רונות בדיוק כמו שלוחם לא יכול להספים מכות חרב, אבל רף העמידות שלו עלה מאוד.

IN
לוקה ממשיך להתקדם. לילה אחד, הוא מתעורר מקולות כלשהם - קולות של צעקות, שירים וצרחות, וברקע נגינה של משהו שנשמע כמו תופים וקרנות. הקול, מלווה בהבהובי אש, מגיע מהחורשה הקרובה.
אביעד
OUT
לא. להבא תגיד מראש, ותתאר איך...

IN
סיור באחוזה לא מראה מקום מחבוא. פקודיו של אתיאס מסיירים בטרקלין, במרפסות, בחדרים ובמרתף היין, אך לא מוצאים שום דלת נסתרת או ארון מלא זהב.

OUT
בתיאור סיור הפקודים נתתי לך רמז. תנסה להבין מהו.
 
ח'אן
"מהלך נבון, אך אצטרך לקבל ממך שבועה בשם השמש והירח שלא תספר דבר על מסענו מטרתו ויעדנו, לא בצורת כתב דיבור או כל דרך אחרת, המקדש שלי כבר אינו מרוצה מההתלוות שלך עלי ובלי שבועה זו איני יכולה להבטיח את ביטחונך ואת סיוע המקדש שלי, יש סיכוי גדול שאיש הקשר שלי לא יסכים לדבר אימי במידה ולא תשבע" היא נאנחת ומעוותת פנים קלות "ויש סיכוי גדול שאקבל... פקודות בלתי נעימות, אני מקווה שאתה מבין את המשקל של השבועה הזו"
in
ברגע שהוא נשבע אנחנו יוצאים לדרך.
אז מה סגרת בסוף לגבי האימונים? אני כבר לא זוכר.
 
out
זו הייתה בדיחה. להבא אסביר מראש איך נראית בדיחה ... ושזה אמור להיות מצחיק.
ד"א לאחוזה הזו יש כל כך מעט חדרים? טוב, גם פקידי מס הכנסה אוכלים הרבה קש לפני שהם מוצאים משהו.
in
אתיאס וחייליו מחפשים כסף וחפצי ערך בכל האחוזה ומחוצה לה. הטרף יפול לידיו, אחרת האיכרים עוד יעלו את האציל באש באופן עצמאי. לא, עדיף לו להישלח הרחק מכאן בבטחה.
 
צייד
ג'ון מתגנב ממחנם של הברברים, וצולה על מדורה לוחשת ארנבת קטנה שצד. הוא מעביר את הלילה בשלווה יחסית.
ליזי
''כרצונך, אה- אלכסנדרה'', אומר אדריאן, והיא די בטוחה שהוא התכוון לומר מילה אחרת. אתם קונים כמות יפה של תירס מיובש, בשר חזיר מעושן, פירות יבשים ודבש, והיליד מעביר אתכם בנהר. אתם ממשיכים לעומק הג'ונגל.

OUT
להריץ לאנשהו?
הל
בלב החורשה נמצאת קרחת יער קטנה, ובה נערך מחזה שיחריד את רוב האנשים, אך לדעת לוקה הוא נראה בדיוק כמו הפולחן הברברי. כמה עשרות בני אדם רוקדים בפראות במעגל גדול, תוקעים בקרנות, מתופפים על תופים ועל טמבורין במקצב מהפנט, אקסטזי ופראי. בלב ההתכנסות, עומד פסל ברזל לוהט ומלובן בדמות מינוטאור אפוף להבות, זרועותיו מושטות - לוקה כבר יודע מספיק כדי לדעת שזהו מילקומאס, אדון הגיהנום ושר השדים לפי אמונת המקומיים. כוהן במכנס אדום שפלג גופו העליון והחשוף מכוסה צלקות נושא אל ידי הפסל תינוק קטן ומצווח.
אביעד
OUT
הם גם שוברים דברים, קופסאות, חביות?
אלישע
OUT
אנ יארשה אימונים, אבל לא נגיד שלילה הולכת לחודש רצוף ואינטנסיבי.

IN
לוצ'יו מסמן בשתי אצבעות עיגול סביב ראשו - המחווה הקדושה של מאמיני השמש. ''בשמו של השמש הבלתי מנוצח, המאיר, שופט הצדק וחושף כל השקרים, אני נשבע כי לא אספר דבר לאיש אודות מסענו ושליחותנו''.

OUT
לאן להריץ?
 
ח'אן
למקדש ניקס בעל "אנשי עבודה" הקרוב ביותר אני צריך לארגן "תאונה" אמינה מול עדים שתהרוג אותו או תוציא אותו מכלל פעולה, עדיף שזה יקראה כאשר אנחנו אחרי שני שליש או שלושה רבעים במסעה, כך הוא גם לא יהיה קרוב מספיק בשביל לעשות צרות ולדווח עלי וגם אני אספיק ללמוד ממנו על ארצות הפרא.
אני לא עושה התנקשות בגלל שזה עשוי להתנקם בי והמקדש ובכללי הכי טוב אם אוכל לארגן חבורת שודדים/ילידים שיפטרו ממנו עבורי.
 
out
אתה מגיב פעם בשבוע שזה סבבה מבחינתי, אבל לבזבז את התגובה השבועית על זה?
קודם נראה מה מוצאים בלי לשבור ואחר כך בהתאם למצב (מובן ששבירה בד"כ לא עוזרת, הרעיון הוא לדעת לחפש נורמלי)
 
אביעד
בחיפוש עדין לא נמצא שום דבר, ואתיאס מורה ''להעלות הילוך''. פקודי ולא בטוחים מה לעשות, כשלפתע נזכר אחד מהם במרתף היין! אחרי כמה חביות יין מנופצות והרבה משקה יקר שנשפך לרצפה, הם מנתצים עוד חבית, ובתוכה מתגלה מטמון שלם של זהב!
אלישע
אתם מתקדמים כמה ימים עד לעיירת חוף לא רחוק מגבול הלייקלנדס. בעיירה יש קפלת ניקס קטנה.
בינתיים, לוצ'יו הספיק ללמד את לילה קצת על ארצות הפרא, והיא התאמנה במרץ והתחזקה.
ליזי
אתם מתקדמים כמה שעות עד בוא הערב, ומארגנים מחנה קטן. אדריאן מצית מדורה קטנה. ''את בסדר, אלכסנדרה?'', הוא שואל למראה רוחך המדוכדכת.
 
הח׳אן הטטרי
לילה מחייכת לעבר לוצ'י "אני עוצרת לטפילה קטנה, תוכל בנתיים לדאוג לחידוש אספקה?" היא שואלת בעודה יורדת מהעגלה, ניקר שהיא לא באמת מצפה לתשובה.
היא מגיעה לקפלה והולכת לעבר הכוהן הראשי בעודה מוציא מתוך החולצה שלה את התליון שלה.
 
ח'אן
"המממ?... כן, כן. סתם, עייפה קצת."
טון קולה לא מסתיר היטב את העובדה שאלכסנדרה אינה בסדר לגמרי. היא עברה כל כך הרבה בפרק זמן כל כך קצר - קיבלה כוחות קסם, יצאה להציל את הקיסרות עם בת אצילים, נבגדה על ידיה (כמובן), נלחמה בחיות, גילתה שהילידים המכוערים שניסו לרצוח אותה יכולים להיות מאוד חביבים, וכעת נמצאת במסע בג'ונגל ענק, בלי לדעת לאן מועדות פניה, כדי לחפש אוצר שאולי שם ואולי לא.
בטח, קרו לה דברים שהיא יכולה להחשיב כיותר מטורפים בתקופתה ברחוב. אבל הג'ונגל הזה... הוא לא כמו הרחוב. הוא משהו מעבר. הוא ירוק, סבוך, אי אפשר לראות את השמיים. הוא חם ולח, ולא קר. אבל יותר מהכל, הוא ריק. אין כאן את עכברושי הביוב, לחלוק איתם בדיחות ופת לחם מעופש. אין כאן אנשים עוברים ושבים שיתעלמו ממך או יבעטו בך כשאתה מנסה לחתוך להם את הארנק. יש רק יתושים, צרצרים, ואת אדריאן, שבשלב הזה, כשהוא מנסה בכל כוחו להיות נחמד-בצורה מציקה במיוחד-גם הוא אינו יותר מחרק מעצבן.
רק היא, ואדריאן.
וקזאלאתאת'.
אלכסנדרה מסתכלת למטה על הלהב התלוי על מותנה. היא בטח מקשיבה למחשבותיה עכשיו, הסכין החלודה הזאת, צוחקת עליה בשקט. היא לא דיברה עם אלכסנדרה בזמן האחרון, כנראה שהעובדה שאלכסנדרה כמעט נהרגה כמה פעמים בפחות משבוע לא מעניינת אותה מספיק והיא הלכה לישון. לעזאזל, חושבת אלכסנדרה, אני לא אמורה להיות כאן. אני רק נערת רחוב, לא יותר. סתם איזו פושטקית מלוכלכת, אפילו לא יודעת קרוא וכתוב, מה לעזאזל אני עושה באמצע הג'ונגל? אם לא קזאלאתאת'... אם לא הייתה מקבלת את הכוחות הארורים האלו...
לא חשוב. יש לה כעת מטרה, ואת האמצעים להגשמתה. היא חייבת להתרכז בכך. חייה הקודמים לא חשובים יותר. היא צריכה לשכוח מעכברושי הביוב. כעת היא אלכסנדרה, "הנערה החוקרת הנועזת". היא תעבוד על השם בהזדמנות אחרת.
אז מה, נהנית מהטיול, קזאלי? אלכסנדרה שואלת מתוך שעמום. היא כבר מעדיפה את הטון הקריר והעצבני של קזאלאתאת' על פני עוד ניסיון נואש של אדריאן לרצות אותה - השד יודע למה הוא מנסה כל כך קשה. בטח פגשת הרבה חרקים מעניינים בדרך.
סליחה מראש על החפירה
 
לוקה פורץ לתוך קרחת היער תוך כדי זימזום נעימה ששמע כילד, וכאשר הוא נכנס למעגל של הרוקדים הוא מעמיד פני מופתע.
"שלום לכם אנשים יקרים!" אומר לוקה, בעודו צועד לפסל של מילקומאס ונעמד כאילו בטעות בדרכו של הכוהן עם התינוק, בוחן את הפסל.
"שמעתי שהאנשים באזור הזה דווקא לא ממש מתלהבים מהחבר הזה שכאן. אבל האל הפטרון שלי הוא השיא של השיא של האל שלא מתלהבים ממנו, אז איזו זכות יש לי להתלונן, מה?" אומר לוקה בקול עליז למדי.
 
הל
''זוז מדרכי, כופר, ובל תפריע לזבח לכבוד אדוננו הנערץ מילקומאס, שר השדים והגיהינום!''.
ליזי
נהנית גם נהנת, חורקת קזאלאתאת' ברוגז, בדיוק הערת אותי. האיזור הזה מוכר לי. אני חושבת שאנחנו מתקרבים לממלכת הפראים העתיקה...
אלישע
הקפלה היא מבנה לבנים פשוט וכהה, שבחצר לידו עומד עץ חסר עלים ועליו שובכים לעורבים ועטלפים - מסורת מעט תמוהה של מאמיני ניקס, גידול ''חיות קדושות'' כי הן מביאות מזל לסוגדי הירח. את הדלת פותחת נערה צעירה, לבושה שמלה פשוטה ושחורה, שלא שואלת שאלות ברגע שאת מראה לה את התליון, והתנהגותך מראה על מוצא אצילי. היא מובילה אותך לכוהן של הקפלה, גבר בגיל העמידה בגלימות נזירים שחורות, ראשו מגולח וחלק כירח. ידו השמאלית נתונה בכפפה. ''שלום בשם האפילה והירח'', הוא אומר במבטא כפרי.
צייד
הברברים עדיין שם, מתארגנים לעזיבה. היות וג'ון לא ניסה להסתתר, הם יהו אותו במהרה. אחד מהם אומר לו משהו בניב ברברי, שג'ון מבין בערך כ''שלום, זר! מי אתה?'', בעיקר הודות לתנועות הידיים.
 
out
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
פקודיו של אתיאס מסיירים בטרקלין, במרפסות, בחדרים ובמרתף היין
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
פקודי ולא בטוחים מה לעשות, כשלפתע נזכר אחד מהם במרתף היין!
אה הבנתי :D
in
ואז המושל חוזר לקיסרות לרצות את עונשו וכו' ואתיאס שוכח ממנו (עד שתכניס אותו כנבל חוזר או משהו).
אז אתיאס פונה אל מתיוס האיכר (זה הראשון) או לאיכר אחר שיש לו כישרון, וממנה אותו לגובה המס של האיים, כעת בסכומים הסבירים שהקיסר גובה, כי: "הבעיה היא לא בקיסר או בשר, אלא באצילים".
לאחר שבוע מנוחה (והוללות פיראטית ללא וונדליזם, מה שמוריד מעט את המורל) באי לימוס, אתיאס וצוותו, ומי מהדייגים שהחליטו להצטרף אליו, בדרך לתהילת עולם ולאי נוסף, או למאורת פירטים נוספת, מה שיבוא קודם
out
קח אותי לאן שבא לך, אבל שיהיה מעניין.
 
אביעד
ספניך נחים, ורובם המכריע של המקומיים נשארים בבית, חוץ משניים שלושה. כמה פיראטים בוחרים להשתקע, להתחתן ולחיות בעושר ואושר, אבל הרוב באים איתך.
זה יום לפני העזיבה המתוכננת, כשלפתע אתה שומע על ספינה מהאימפריה שעוגנת באי.
 
ח'אן
לילה מחייכת "מי יתן והלפיד הכסוף יוליך אותנו באור הגבירה" היא אומרת בחיוך, הברכה שמשומשת בחוגים גבוהים של בכנסיה מבהירה ללא ספק שהיא במעמד גבוהה, אי מסירת השם או מעמדה מעידים על כך ששליחותה נסתרת. היא נגשת למזבח ניקס ממלמלת תפילה חרישה אך חזקה מספיק בשביל להישמע באוזניו, זו התפילה של הרוצחים, היא מקיזה מעט מדמה על המזבח ופניה מתעוותות קלות.
היא פונה בחזרה לכוהן "ברצוני שתתפלל להצלחת מסעי לארצות הפרא ול(עיר על גבול ארצות הפרא אם קפלה גדולה יחסית של ניקס) ולקבלת פנים חמה בבואי לשם" היא מחייכת חיוך קר ועייני הירח שלה מקבלים לרגע צורת גולגלות כסופות.
היא אוחזת בידו ואומרת "התפלל כי השמש לא תעלה לפני בואי" בעודה אוחזת ביעדו הוא מרגיש חתיכת קלף בידה האוחזת בידו, היא משאירה את הכוהן עומד שם בעודה קדה לפני בזבח גבירתה ועוזבת, יותר שאלות בצתה מאשר בבואה.
בבפתק כתוב בפשטות "תאונה, לא לפני הסימן שלי, שידעו שאני מגיע אך לא יגשו עלי, השמד את הקלף"
 
out
מגניב! ח"ח. יאללה ננסה קצת רולפליינג :D
in
אתיאס מנסה לברר כמה שיותר על הספינה ועל הנוסעים בה, לפני שיגיעו לנמל. אחרי הכל, אם מגיע אורח חשוב מהקיסרות צריך לעשות לו כבוד כראוי למעמדו.
 
חזרה
Top