"היה נחמד לא למות איתכם." גארט מושך בכתפיו ומזנק מעל ההמון. כן, מעל. הוא לא נעזר בקסם כלשהו, לא היה לו מספיק כוח כדי להקטין את המשקל שלו לאורך זמן רב, אך גם בלעדיו הוא היה קל וזריז, וקיפץ בין מזוודות, ארגזים וכתפיים של אנשים שהסתובבו בזעם, אך הוא כבר המשיך הלאה לפני שהם בכלל הספיקו לראות אותו. אבל בני-כנף שמיהרו לעיתים קרובות התנהגו כמוהו, לכן אף אחד לא נתן לו תשומת לב מיותרת, מלבד חצי תריסר פקחים שגערו בו מרחוק, לשווא.
בזווית מבטו, הוא ראה רק את פרנק, מנסה להתחמק ולעבור בין הקהל, והוא עקב אחריו ממרחק בטוח. פרנק היווה סכנה, גארט ידע שאנשים מפחדים מהיכולות שלו. לא היה אכפת לו מדוע, אך הוא היה נחוש לוודא כי פרנק לא יגיד דבר אודותיו לאנשים הלא נכונים.
חוק ראשון של עסקים, אתה לא בוגד בשותפים שלך. החוק השני היה שאתה בוחר מה אנשים שומעים אודותיך.
