IN
פריטיגר קורס על ברכיו, דומע.
הכל היה לשווא.
הוא איבד את הרכוש שלו.
את העיר שלו.
את מונה.
הוא איבד הכל.
הוא הקריב את הכל, ולמרות זאת העיר נהרסה. גברים, נשים וילדים שהפכו לחול ולאבק.
הוא נזכר בתוכניות שהיו לו ולמונה לעתיד, עליהן דיברו בשעות הקטנות של הלילה. הם תיכננו להתחתן סוף סוף. להביא ילדים. להקים משפחה. לפרוש לפינה שלווה ורחוקה ולחיות באושר.
חול ואבק. חול ואבק.
''למה?!''.
- - - - - - - - - - - - - - - - -
הטרובדור הצעיר והנאה כיוון את מיתרי הלאוטה השעונה על ברכו. הקהל סביבו ישב בציפייה, מחכה בשקיקה לשירתו הידועה ביופייה. תמיד שר הטרובדור את השירים הרגילים - שירי רועים, שירי כפר, בלדות ורומנסות. כשהחל לפרוט על הקתרוס את המנגינה הנוגה והמוכרת, שתמיד העלתה חיוך ודמעות אצל שומעיו, השתתק הקהל מיידית.
''השמש זרחה אז בבוקר מוקדם
ופני השמיים האדימו כדם
האוויר נח כבד, אך העיר אילהארה
כרעה מרוטשת, מוכת סערה
הרחובות התמלאו בגופות חיילים
אורקים מבעיתים ובני אנוש נעלים
אך בלב הסופה, בארמון הצחור
התכנסו גיבורים לסלק את השְחור.
גאמור הבוער, אפוף להבות
זרועותיו מוצתות באלפי שלהבות
קאגה ''הצל'', קטלני הוא מאש
רוצח שכיר, עוצמתי, מתנקש
הלנה המרפאת, כחולת העור
רפואתה הקדושה נאווה כקרן אור
מונה המזמרת, יפת הפנים
שיריה היו כל אוזן מהפנטים
פריטיגר האמיץ, אדון הנחשים
שבשבילו מונה היחידה בנשים.
אך מולם נעמד העריץ הלבן
הוגה ומבצע מזימת השטן
אדירים כקסמי בראשית הם כשפיו
אך לא הרוו צמאונו כוחותיו
הוא זמם לזמן את השד הגדול
המשאיר רק חורבן באשר יעבור
וכשיצאו להביסו אותם גיבורים
ברא אשליות, רוחות וכפילים.
הקרב סער קטלני ונורא
רוחות, אש וקסם הוטחו בסערה
קרני האור הטמאות רוצצו עצמות
אש ולהב קטלו כפילים ואשליות
אך כשפי ושל אינגילמור אל מונה הוטחו
את לבה ההולם באכזריות הם פילחו
ונפלה היא מתה, מחייכת אל הארוס
שעולמו היה ריק, חרב והרוס
וזעמו כשריפה נוראה אז בער
לנקום נקמתה במכשף האכזר.
חרבותיו הצליפו בעוז מחודש
בארס נורא, קטלני, של נחש
אז לפתע ניסה קאגה קסם מוזר
ומעטה האשליה הלבן אז הוסר
וראו הם גופות, רעלים, מסורים
זעמם על הרוע לא ידע מעצורים
מחץ פריטיגר מפשעה וצלעות
וקאגה נעץ פגיונו ביעילות
ולפתע השתחרר השד עם מות הרודן
ויצא לזרוע הרס וחורבן
את העיר אילהארה הפך הוא לאפר
שדות וכרמים השתתקו אז כקבר
נשים וילדים פורר לאבק
לשווא, אם כך, היה המאבק.
זעם פריטיגר על מר הגזירה
ומצב רוחו היה קודר ונורא
הלך למדבר הוא, בודד ומר-לבב
כי את מונה עדיין אהב
סיפר סיפורנו לאיש אחד, אי שם
והלך אל תוך המדבר - ולא שב
מספרים כי נטל הוא נפשו בכפו
כדי שבגן עדן יתאחד עם אהובתו
ומספרים שלמעלה, בגנים הנצחיים
אוהבים הם ביחד לנצח נצחים...''
OUT
וואו.
זה.
היה.
אדיר.
בני המפלצות נמשך במשך יותר משנה, וזו היתה שנה של תענוג צרוף. אבל השנה הזו מספרת סיפור. סיפורנו מתחיל עם ילד אידיוט ומאוהב בסוף כיתה ו' שזה היה משחק התפקידים הראשון שלו, ושדף הדמות שלו היה תמונת מראה שלו עצמו - בחור אידיוט ומאוהב. אותו הילד הפך לזייניק מנצ'קין ואידיוט (אם כי בצורה אחרת לגמרי), שתחת ידיו פריטיגר היה לתככן מיקיאווליסט חסר לב. אבל המטומטם ההוא התבגר, למד והשתפר, והפך לנער מאמין, אופטימיסט וחרוץ, האדם שהפך את פריטיגר למה שהוא היום.
והילד הזה, הילד הזה, הילד הזה הוא אני.
ומהרגע שפריטיגר הפך למה שהוא היום, המשחק הפך להיות מהנה כפליים. בין אם זה הדיאלוג המרגש מול קאגה בביוב, המוות קורע הלב של מונה או האפילוג הזה, נהנתי והתרגשתי מכל רגע. התעצבתי כשפריטיגר התעצב, ושמחתי כששמח.
ואני די משוכנע, שזו ההגדרה למשחק תפקידים טוב באמת.
המון תודות לאלישע, מי ששיחק לצדי בחלק השני של ההרפתקה. למרות שלפעמים עלית לי על העצבים, היית שחקן אדיר, ויחד איתך יצרנו כמה מהרגעים הכי מרגשים במשחק. אז, המון המון תודה, ואני מאוד מקווה שאזכה לשחק לצידך בהרפתקת ההמשך.
ל[mention]המגדל הבודד[/mention], אם תקרא את זה - המון תודה על הזמן בו שיחקת לצדי. אמנם הייתי אז משהו בין וו'ניק מטומטם לזייניק מפגר, אבל אני זוכר את הזמן בו שיחקנו יחד, בזמן המרד והקרב מול הגלאי, כתענוג. אני מקווה שפגישתם האחרונה של פריטיגר וגראנהאר מצאה חן בעיניך, ומקווה שתחזור אלינו לפורום.
ל[mention]don VT[/mention] - אני מודה, קולך לא נשמע הרבה במשחק. לא הגבת הרבה, ונראה שהיית מהוסס לגבי משחק הדמות. בקרבות - ובכן, ניצן הפך אותך לחסר תועלת רוב הזמן בגלל גלגולים כושלים, וזה מבאס. אבל תזכור, יש לך פוטנציאל אדיר כשחקן מ''ת, ואם אני הפכתי לאחד טוב (מספיק להסתכל על הזוועה שכתבתי בתחילת המשחק) אתה בהחלט יכול. אז המון בהצחלה בהמשך הדרך!
וכמובן שמירב הכבוד והברכות מגיעים לניצן. היית שה''ם מעולה, מעניין, מוכשר, שידע לרגש את השחקנים ולגרום להם להתאהב במשחק. למרות הדפ''ד המטומטם שהגשתי קיבלת אותי למשחק, ואלמלא זאת כנראה לא הייתי הופך לשחקן שאני כיום. אז אני אומר לך, המון המון המון תודה, המון המון המון בהצלחה במשחקים הבאים שלך, וחסר לך שאתה לא שומר לי מקום בהרפתקת ההמשך!!!