[PF] קללת הדרקון- עץ משחק- הקרב האחרון (5/5) [הסתיים]

צ'אהיו פותחת את פיה לדבר, אבל היא לא רוצה לחשוף בפני הערפד את יוקו, את הסיפור שלה, את העטלף. יכול להיות שהוא יודע דברים אלה, אבל... היא הולכת לברר איך.
"לכאן לגוקה?" היא שואלת, "או לעיר התחתית עצמה?"

ריוסקה:
ריוסקה מביט בלהבי הפרפר בגועל, ומרכין את ראשו בעודו ממשיך בדרכו, כובע הקש שלו מכסה את עיניו בעודו פונה הצידה אל כוך קטן בו לפני רגע ישב סוחר, אשר כעת היה עם להבי-הפרפר, מעונה. הוא היה צריך רק דקה אחת כדי לאסוף את עצמו ולפנות את המקום לאדם השני, שהיה הרבה פחות נחמד, ונחמד בהרבה באותו הזמן.

נאגאטו:
הסמוראי הלבן יצא מהכוך, והחל להתקדם במרכז הרחוב, הקאטאנה הנושאת את סמל הליגה הזהובה חגורה על מותנו מתחת לקאטאנה שלו בהפגנתיות, וכך הוא מתקרב אל להבי-הפרפר ללא כל פחד או היסוס, ומניח את ידו על כתפו של המאסף.
"אתם מחפשים את הנינג'ה." הוא אומר כמציג עובדה, וכמישהו שיודע על מה הוא מדבר.

IN
הערפד מסתכל היישר אל תוך העיניים של צ'אהו. שנאה לחיים משתקפת משם, ולרגע היא מבינה שהשאלה מטופשת במידה. הערפד הזה, הוא לא רואה אותן כיותר מדגים קטנים בבאר, הוא בהחלט לא רוצה להתחבר אליהן. המילים שלו אולי יפות, אבל מעבר להן לערפד יש ככול הנראה מניעים אנוכיים הרבה יותר שבגינם הוא מתחבר אליכם.

״לחנות שלי״ הוא אומר ״רבים מגיעים לכאן בשביל לחפש משהו, לרוב זה מידע. בשביל מה את הגעת?״ הוא שואל.

OUT
אלו לא להבי פרפר, להבי הפרפר נעדרים לחלוטין מהסיטואציה. זה ארגון אחר.
IN
רוב הקהל מפנה נתיב אל הסמוראי הלבן, אך כמה פסיעות לפני שאתה יוצא מן הקהל אל האיש, זוג אנשים שנראים כאחים טיאנים עוזרים אותך, תופסים בך. ״אין זה שווה״ אומר אחד מהם ״הנקמה שלהם תהיה ארוכה ומרה, אל תעשה את זה... ניתן לסערה לחלוף״ מנסה השני לשכנע אותך.

"הורידו את ידיכם ממני, אם ברצונכם כי יישארו מחוברות אל גופכם." אומר נאגאטו בשריקה ומשתחרר בקלות מאחיזתם. כוחו של הסמוראי היה עצום, אף אדם אשר לא נלחם על חייו למחייתו לא יכל להתעמת מולו בתחרות של כוח.
אך הוא לא ממשיך להתקדם אל עבר הבריונים, אלא נשאר במקומו, מביט אל שני האחים הטיאנים. הוא מחכה להסבר, אחרת ימשיך בתוכניתו המקורית.

"אני מאמין שהציג הראשון שלנו צריך להיות ביקור במקום בו נעשה הרצח, או לפחות בו נמצאה הגופה ולראות אם אנחנו יכולים לגלות משם משהוא."
אשיגה מביט בנריוס.
"אם תוכל להסביר לנו בדיוק כיצד להגיע למקום, אני מאמין שיהיה לכם אם לא תצטרף אלינו הפעם, אנשים לא יענו לשאלות על הרצח לאדם שהואשם באותו רצח."

IN
האנשים מורידים ממך את הידיים במהירות, אבל אחד מהם אומר, בקול נמוך ומהוסה: ״אלו הם הסון של הליגה הזהובה, בריונים מלוכלכים כמו שהם, יש להם בנוסף לכוח פיזי את הקשרים להפוך את החיים של כול מי שמצייץ לגיהינום. בבקשה, אל תעשה זאת, זהו לא מקום לגיבורים״ הוא אומר בעצב על המציאות. הוא רק רוצה בטובתך, על פי קולו.

אתה מבין שאף אחד מהאחים לא שם לב לסימן הבוהק בצבע זהוב על הקאטאנה שלך, הם לא הסתכלו כה עמוק אל תוך המראה שלך.

IN
נריוס מספר כיצד הם קיבלו את המשימה, ואז כמה אנשים מקומיים הובילו אותם אל השכונה בשוק-תחתית, שם הם החלו בחיפוש שלהם אחר המקום, אבל לפני שהוא ממשיך בסיפור, יאמאדיאן קוטע אותו.

״הנה החלק החסר״ הוא מכריז כעובדה בפתאומיות. שניכם משתתקים כאשר הוא מחייך בערמומיות.
״לחישוביי, היתקלויות שכאלו בשוק-תחתית הן תמיד מקרים הנובעים מהטבע עמוס האנשים של העיר הזו, והעובדה שלאגודה יש את הדרכים שלה אל שוק-תחתית. אך אם תזכור היטב, נריוס, את ההצעה לבצע את המשימה הזו קיבלנו מאחד מהאצילים שפנה אל האגודה בכוונה לקבל את עזרתנו. והאנשים, אלו שהובילו אתכם בדרך שלהם לשוק-תחתית, בחרו את הדרך בעצמם הפעם. לחישוביי, זהו לא יותר מסיכוי קלוש, אך ייתכן שזו הייתה הפללה של האגודה על פשע שתוכנן זמן רב מראש!״ מכריז יאמאדיאן. נריוס מסתכל עליו כאשר פיו פעור במעט, מעכל את מה שיאמאדיאן אומר.

"ניסנו להיפטר מסחורה, במקום שבו אף אחד לא ישאל שאלות על טיבה." היא מביטה בשאנג. "האם זו לא המשעמות של המקום הזה?" היא שואלת במעט חוצפה.

נאגאטו שולך את אגרופיו לצדדים, מכה היישר בבטנו של כל אחד מהאחים וגורם להם להתקפל בכאב. אגרופו היה עוצמתי, אך כפפות השריון שלבש רק החמירו את הכאב.
"אני לא גיבור." הוא אומר בקול שקט אך ברור, "תעמדו בדרכי שוב, ותגלו כי אני הרבה יותר מפחיד ואכזרי מכל הליגה הזהובה ביחד."
אך למרות זאת, הוא לא מסתער על הבריונים, כפי שהם רצו. הוא מבצע את עבודתו, הוא מציב עובדות ויוצר קשרים. אנשים ידברו על הסמוראי הלבן, בין אם ממה שהם רואים כעת או מהשמועות שריוסקה מפיץ, שהוא אדם מסוכן שאין לעמוד בדרכו. מטרותיו אינן ידועות עדיין.

לבינתיים, נאגאטו שומר מרחק, אך ממשיך לעקוב אחרי הבריונים.

IN
״בין היתר״ אומר הערפד, שותה בנינוחות מהתה שלו ״קניתי את מה שהשגתם בהרפתקה האחרונה שלכם ללא שאלות, ואקנה גם את זה, אפילו עם תוספת קטנה על הטרחה. הבן שלי ינהל זאת״.

״מידע ואנונימיות, זה מה שאני מציע למכירה״ הוא אומר.

״עכשיו, השאלה הבאה היא פשוטה. מה אתם צריכים?״ הוא שואל, וכעת מזכיר לשינה וצ'אהו את הסיפורים של הקלשים על ג'ינים מרושעים שמציעים משאלות לאלו המקשיבים להם. הפעם, השאלה מכוונת לכולכם כאחד.

IN
הבריון שדיבר, שעל פי המראה נמצא בעמדה יותר פיקודית ואןלי אף דרגה גבוהה יותר, מסתכל אל הקהל, בזמן שאנשיו ממשיכים להשחית את החנויות. ״אתה!״ הוא קורה, ותופס את אחד מהאנשים, מושך אותו אליו מתוך הקהל. פטיש המלחמה שלו מוכן להנפה.

״השם שלי הוא סייג'י, אך אתם הולכים לקרוא לי סייג'י-סאמה היום״ הוא אומר, ומעביר מבט מחויך יחיוך מבחיל על הקהל. ״חלק מכם בטח חושבים שאני הנבל פה בסיפור הזה, מאמינים לסיפורים של ׳פורעת החוק׳ ארקאנה. אבל אני כאן בשביל ללמד אתכם שיעור. הרי ארקאנה כבר ברחה, ואחד מכם סייע לה, והדברים לא יכולים לחזור אחורה״ הוא אומר, ברציונליות מזויפת.

הפטיש שלו מכה בפתאומיות, מרסק את כף רגלו של האיש, שכורע מטה בתעקה. האדם הטיאני שמולו נראה בתחילת גיל העמידה, לא מבוגר אך גם אינו נער צעיר. הוא כנראה אחד מהקונים של המקום, לפי המראה שלו.

״ארקאנה היא פושעת, וארקאנה רק מכניסה אתכם לצרות. השיעור שבאתי ללמד אתכם הוא שגם שדים עשויים לעטות על עצמם חיוך יפה בעת הצורך, ועליכם לחשוב טוב לפני שאתם מצייתים לשד. בכלל לא רציתי לבוא לפה היום, להסביר לכם את זה, ניסיתי להתעקש לשלוח לפה את אחד מלוחמי הרוחות המפורסמים, אך לצערי אתם מכריחים אותנו לפעול ביד יותר קשה איתכם״.

הוא מכה פעם נובפת, הפעם בידו של האיש, שמשמיעה קול ניפוץ. האיש קורס על הרצפה, מתפתל מכאב.

״ארשאנה היא לא גיבורה, היא עשתה לכם את זה״ הוא אומר , ״היא מכעיסה את אלו שמגנים על העיר ומכריחה אותם לפעול. היא לא מעניקה לכם כלכלה משגשגת שמביאה לכם אוכל לשולחן, היא לא שומרת על השוק הזה מלהיות מוצף במפלצות השוכנות מתחת לאדמה, והיא לא חושבת כלל על מה שיקרה לכם כאשר היא מבקשת שתחביאו אותה. לא, ארקאנה השקרנית לא מסוגלת לעשות גם את הדבר הפשוט שהיא טוענת להיות- היא לא מסוגלת להיות המגנה שלכם״.

הוא מניף את הפטיש פעם נוספת, והוא נוחת קרוב לראשו של האיש, אך לא פוגע בו.

״אני אתן לכם כמה דקות עכשיו, להביא לי את מי שעשה זאת. או שאני אצטרך לתת לכם עונש קבוצתי. וגם אם הלב הקר שלכם חסר אכםתיות לאיש שברצפה, אני פשוט אקח כמה נוספים מתוככם, הרבה יותר משהייתי צריך, אם לא תביאו לי את האשמים. חבריי לתפקיד תמיד אמרו לי ׳סייג'י, אתה רך מידי, אתה נותן להם תמיד יותר מידי זמן לחזור בהם׳, וזה באמת טעות שאני ממשיך ועושה כול פעם מחדש. אז גם הפעם, סייג'י-סאמה נותן לכם הזדמנות אחת לתקן את הטעות שלכם. אל תפספסו אותה״ הוא אומר במבט זועם, אבל מתחת לו אתה מזהה יותר מכך- את ההנאה הסדיסטית שלו מהסיטואציה.

OUT
זוהי אחת מהפעמים היחידות שאני הולך להשתמש בסיומת כמו ״סאמה״ במשחק. כן, אתם יכולים להשתמש בסיומת כזו אם זה תואם להודעות שלכם, זו הודעה שפשוט להחליף את ׳סייג'י-סאמה׳ ב׳אדון סייג'י׳ ממש לא התאים.

נאגאטו מחיש את צעדיו ומתקרב אל הבריון אשר קרא לעצמו סייג'י. הוא לא אומר דבר עדיין, רק עומד במרחק של כשני מטרים ממנו, נותן לשריונו, העמידה שלו וגובהו לדבר במקום. יכול להיות שהוא יראה זאת כמישהו מתעניין, יכול להיות שהוא יראה זאת בתור האשם שיוצא מבין השורות להתוודות. בכל מקרה, הוא לא יכול לפספס יותר את הקטאנה של הליגה הזהובה.

אשיגה חושב על מה שיאמאדיאן אמר בהבעה מפקפקת.
"ייתכן, אבל כמו שאמרת, אני לא חושב שזה יותר מסיכוי קלוש. נריוס אמר שלבית הייתה רק כניסה אחת, כלומר שאיןו לנו סיבה לחשוב שהם בחרו לעבור בדרך הזאת מעבר לעובדה שזאת הדרך האפשרית היחידה. בנוסף לכך נריוס אמר כי הוא הלך לאיבוד בגלל המהומה..
ובכלל, הצורך לתזמן כך שהגופה תימצא בדיוק כאשר נריוס וחבורתו יוצאים מהכספות.. זה אפשרי, אבל אם היה הולך לכל הצרות כולל האובדן של החרב הקסומה לידי להבי הפרפר הייתי מצפה לתוכנית בטוחה יותר."

"אני לא חושבת שיש לך מה שאני מחפשת." אומרת צ'אהיו. שלא יודעת בכלל להסביר למה היא צריכה להיות כאן

IN
הוא מקיש בידו, והסונים האחרים יוצאים מהחנויות והדוכנים, מתקרבים לאט לאט. ״אני ביקשתי שתדבר״ הוא אומר ומסתכל על חרב הסמוראי, ואז נועץ את המבט המכוער שלו בפניך ״הרחמים שלי אוזלים אט אט, נצל אותם כשרובם שם״ הוא מציע לך ב'חביבות'. סייג'י רואה את החרב, אך למרות זאת, הוא לא מאבד את הדמות שלו וממשיך בהצגה שהוא השולט בכול הסיטואציה.

IN
״הבית שהם חקרו היה בעל כניסה אחת, אבל לארץ אלף הכספות יש כניסות רבות, ייתכן שיותר כניסות מכול חלק בשוק-תחתית. הוא הוביל אותם לרובע ועזב אותם שם למצוא את הבית. האנשים בארץ אלף הכספות לא מדברים, האגודה קלה להאשמה. זה אולי לא סביר במיוחד, אבל, לחישוביי, זה שווה לפחות לדבר איתו״ אומר יאמאדיאן.

״להגיע לארץ אלף הכספות פעם נוספת... אני לא יודע מה נוכל להוציא משם. אולי אם נשיג את האנשים שהובילו אותנו לשם, או מישהו מקומי שמכיר שם אנשים...״ אומר נריוס.

IN
הערפד כעת מפנה את מבטו אל השניים הנותרים, לא מגיב לאמירה של צ'אהו, ו׳מתעניין׳ כעת בכם- למרות שהשאלה האם העניין הזה אמתי או מזויף עומדת בעינה.

"אתה מדבר יותר מדי, סייג'י." נאגאטו עונה לו בבוטות, לא משתמש בסיומת הנאותה, או בכל סיומת שהיא. או שהוא מכיר את האדם זמן רב, או שהוא מביע חוסר כבוד עבורו. כנראה האפשרות השנייה.

"כפי שכבר אמרתי, באתי לחנות הזו במטרה לקנות מידע. הרי ידוע כי המקומות הטובים ביותר להשיג בהם מידע הם מקומות מפוקפקים." שינה אומרת, "ספציפית, אני מחפשת מידע על אצילי העיר- מי מהם חבר בלוטוס המנופץ, ומידע יותר מפורט על החברים הללו." בכל מקרה אחר, שינה הייתה מבקשת לדבר עם המודיע לבד, לקבל את המידע באופן אנונימי. אבל הערפד הזה... הוא מפחיד אותה, חזק הרבה יותר ממנה. וגם אם כוחם המשותף שלה, של שאנג-רן ושל צ'אהו לא קרוב ללגרד אפילו את קרסוליו של הערפד, היא שואבת ממנו אומץ.

"הממ, אני לא מניח שלאחד מכם יש דרך לזהות כאשר מישהו משקר?"
אשיגה שואל את יאמאדיאן ונריוס בלי יותר מדי תקווה בקולו.

IN
״מידע יקר, אך לכרגע, אני לא הולך להכריח אותך לשלם עליו. שושלת גו, שושלת ריי, שושלת גיאו, בנוסף לאצילים משניים רבים אחרים, הם החברים בלוטוס המנופץ של העיר הזו״ אומר הערפד, לוגם מהתה.

״לפני שנים, השושלות האלו לחמו ביניהן על שטח. גוקה לא נראתה כמו היום, השווקים היו קטנים יותר, תמימים יותר, וכול שושלת נלחמה על מנת להשיג לעצמה מקום קבוע יותר בעיר. כול אחת מהן שלטה על רובע אחד או יותר בעיר, בנוסף לכמה שושלות נוספות שמאז איבדו את כוחן... כאשר לנג-ווא עלתה, כול שושלת העניקה לקיסר הנצחי מתנה נדיבה מעושרה, על מנת לזכות בהערכתו, והוא בתמורה נתן להן לשלוט בעיר מבלי לכבוש אותה בעזרת צבא. אך כאשר לנג-ווא נפלה, איתה נפלה העסקה הזו. הליגה צברה הרבה יותר כוח מלפני זה, לקחה אותו מארבעת השושלות הללו בעיר. זה למה, הן התאחדן עוד אפילו לפני שידעו על קיום ארגון כלוטוס הצהוב, צמאים לזכות שנלקחה מהם בגזלה״ מספר הערפד.

IN
״נוכל לבקש סם אמת מן האגודה, ישנו מצבור לחפצים שכאלו בכול לשכה של אגודת מגלי הארצות. אך האם הדבר יתאים? לחישוביי, יהיה קשה לגרום לאציל לשתות מן השיקוי הזה״ אומר יאמאדיאן. האגודה אכן תמיד ניסתה לציידתאץ סוכניה בצירב הציוד שצאפשר לחשוף מידע נסתר, ולמרות שלא ציפית לכך- שיקויי אמת תואמים להגדרה הזו בהחלט.

"אם אתה כל כך מכיר את העיר. אז תוכל בטח לספר לי מה היורש עושה בה כרגע?" שואלת צ'אהיו. "אני לא מתכוונת לברגע זה ממש. אלא מה התוכנית שלו? מה הוא באמת רוצה מהעיר."

"קשה, אבל לא בלתי אפשרי, אם נצליח לארגן ראיון רשמי עם האציל השיחה אמורה להתחיל בשתיית התה המסורתית. אם כל הכוסות שיובאו לנו זהות אתה תוכל לשפוך את השיקוי לתה שלך בתירוץ שזוהי תרופה שאתה חייב לקחת, לאחר מכן נריוס יוכל ליצור הסחה שתאפשר לי להחליף בין כוס התה שלך ושלו כאשר אתה בודק שאיש אינו שם לב, או אפילו משתמש בלחש אשליה כדי להסתיר את ההחלפה, אם יש לך את הלחש המתאים."

IN
סייג'י נוקש באצבעותיו והבריונים שלו מתקרבים. הוא לא מאבד את ההבעה הזחוחה שלו, את הגישה של שליטה בסיטואציה. הוא פשוט מחייך, ומסתכל אליך היישר בעיניים.

״אשם? או שמה המתנדב הראשון למות כחלק מהשיעור החשוב? אני מתנצל, בחור, המסכה הזו מעוותת את הקול שלך״ הוא אומר בעוד ידיו מתהדקות על הנשק, מוכנות להתקפה.

IN
״היורש?״ אומר הערפד, וצוחק, צחוק מלא זלזול. עיניו המתות בוערות כמנורות של להבה כחולה וקרה בחוסר חיים, בעודו מתלבט בשתיקה קרה ומאיימת מה לומר.

״היורש מפגין יכולת מרשימה להתנגד לעיר הזו, ליכולת שלה, שחבויה בין הבניינים השקועים והצריחים האדירים. העיר הזו בולעת אגדות לתוכה, אגדות אדירות שהיא מושכת לתוך פסיפס ענקי שמהווה את העיר. דרקון העולם התחתון שמפעיל את המפעל העגום, אונמיוזה האוני דאמיו, מהלכי האפלה, ואפילו אני. העיר הזו כה ענקית, מלאה בכול כך הרבה כוח, שאגדות פשוט נטמעות בה. בודדים הצליחו להתנגד להשפעה הזו- היורש האחרון והאו-ג'ין האדירה הם הדוגמאות הברורות ביותר לכך. היורש רוצה שהעיר תכיר בו, תיתן לו את כול מה שיש לה להציע, רק היועצים שלו מאפשרים לו להתנגד להשפעה של העיר.״ הוא אומר, ואז שותה בנימוס מהתה שלו.

״היורש יעזוב בקרוב, אחרי שיצליח לקחת משהו. היריבים שלו זזים, והוא לא יכול להישאר במקום אחד יותר מידי זמן, או שיריביו יחברו יחדיו וירסקו אותו ביחד עם המקום בו הוא שוכן. הוא חייב ללכת מכאן בקרוב, ואם הסימנים צודקים ואני מכיר את העיר הזו מספיק״ הוא אומר, ואתם מבינים מנימת הקול שהוא ציני- הוא מחשיב את עצמו מומחה לגוקה- ״הנוכחות שלו תלויה בגילדה הזהובה ובפעולות שהיא תנקוט נגדו״.

IN
״להשיג פגישה כזו עשוי לקחת שבועות או חודשים, לחישוביי. האציל המדובר שייך לשושלת גיאו, שושלת עתיקה שהשפעתה היום על העיר חלשה הרבה יותר משהסיפורים ההיסטוריים מדווחים, אך עדיין מחשיב עצמו לאחד מהסמכויות הגבוהות ביותר של העיר.״ אומר יאמאדיאן בשקט.

״אגב למה אנחנו צריכים פגישה?״ שואל נריוס בפשטות. אתם מסתכלים עליו בבלבול, אבל הוא מחייך.

״אני יודע על נשף שיתרחש בקרוב... שכמעט כול אצילי העיר ישתתפו בו, ואנחנו רק צריכים להשיג הזמנה״ אומר נריוס.