• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

קריאת העורב - עץ משחק [מו"ד 5] (5/5)

ליילאני
"אני חושב שכעת תיארת את רוב האנשים בעולמינו, יקירתי." הוא אומר. "ואני מבין שהאידיאלים שלך מתנגשים עם אילו של שכירי החרב. אך אני כבר עשיתי את החלטתי לשכור את שירותיהם. עכשיו עלייך להחליט בעצמך - האם את מסכימה לוותר על חוסר הרצון שלך משכירי החרב ולהמשיך לעבוד איתם, או שמא את מעדיפה לפרוש מכוח עורב?"
OUT
סבבה מבחינתי.
אתה יכול לוותר על תשלום הזהב, האחרים עדיין צריכים

גנובל - עברו שלושה ימים, אז כנראה שעדיין לא קיבלת תגובה.

דרוגמאר
OUT
נניח שנשארת עם זוהאן ושאלת אותו לפני שהלכתם לפונדק.
IN
"טוב שהזכרת לי." מת'ייאס מפשפש בין המסמכים שלו ומוציא דף נייר אחד.
"זה דיווח שהתקבל מאחד הסוכנים שלנו לפני כמה חודשים. חבורה של כמה דמי דרקון כחולים נראו כבולים על כרכרת הובלה של הלגיון. מהדיווח עולה כי הם כנראה נשלחו לגלות במדבר וואלדון. אינני יודע אם אילו בני שבטך, אך גם אם כן - אלא אם קרה נס, הם כנראה לא שרדו כל כך הרבה זמן לבדם במדבר. אני מצטער."
 
דרוגמאר נראה המום. הוא מחזיק בביצה.
"אני מבין. תודה." בפשטות.
עד לפני כמה ימים דרוגמאר היה הולך לשתות את עצמו לדעת, ואז יוצא למדבר וואלדון, מסרב לקבל את האפשרות של אובדן. אבל הוא לא יוכל להציל אותם לבדו. הוא יצטרך זהב, או את הנאמנות של יחידת העורב. תקווה אמיתית, לא אומרת להדחיק את המציאות, אבל גם לא את ההזדמנות לעתיד.
"שמח לשמוע שאחותך בטוחה." אומר לזוהאן
 
ליילאני
הוא מהנהן ומחייך בעצבות. "אני מקווה שבעתיד תצליחי לשנות את דעתך. מיטתך מחכה במגורים. התייצבי כאן מחר בבוקר כדי לקבל את המשימה הבאה. לילה טוב."

אתם מתעוררים בשעות הבוקר המוקדמות, ולאחר ארוחת בוקר לא טעימה אך מספקת בפונדק בו לנתם אתם יוצאים למגדל של חסרי הכתר. מת'ייאס מחכה לכם במשרדו, וגם ליילאני כבר נמצאת שם. "בוקר טוב, כוח עורב. אני לא אכביר במילים. יש לנו מיקום נוסף בו אנחנו חושדים שסוכניו של לורד העורבים עובדים - העיירה דראסטבאר, עיירה של ציידים וחוטבי עצים בינות היער הידוע בשם דראסט. לאחרונה, אל מתים ושאר זוועות מהצלמוות התקיפו את העיירה בחבורות קטנות. אנשי העיירה ניסו לפנות לבית האצילות השולט בשטח - משפחת ווייקראסט - אך דווקא כעת, נראה שהם נעלמו באופן מסתורי. בין האנשים מתחילות להתפתח שמועות על מכשפות החיות ביער, וכמובן שהאימפריה שמעה על הבעיה אך לא שלחה ליגיונרים נוספים לעיירה. שלחתי את אחת הסוכנות שלנו לדראסטבאר - מויירה סדן-בזלת, מומחית בנקרומנסיה, לבחון את האיזור. המשימה שלכם היא להגיע לדראסטבאר, לסייע למויירה במה שתצטרך, לגלות מה מושך את האל מתים ביער, ובתקווה, לגלות פרטים נוספים אודות פעילותו של לורד העורבים. שאלות?"
 
ליילאני מקשיבה לתדריך בריכוז ולאחר שנייה של מחשבה היא שואלת: "לא כדאי שמישהו יחפש אחרי משפחת וויקראסט? אם משהו קרה להם יכול להיות שזה קשור, לא?"

ליילאני:
Out:
ליילאני מכירה את הסוכנת או לפחות שמעה עליה שמועות?
 
OUT
אני הולך להתקדם טיפה קדימה, אם מישהו רוצה לומר משהו באיזה שהוא שלב מוזמנים לכתוב.
IN
"מצויין. אז אם אין שאלות נוספות - כדאי שתצאו לדרככם בקרוב, אין זמן לבזבז. מויירה תתן לכם את הפרטים הנוספים כשתגיעו לדראסטבאר." מת'ייאס מוציא דף נייר ונותן אותו לליילאני. "עבור המשימה הזאת שכרנו לכם שני סוסים ועגלה, תוכלו לקחת אותם מהאורווה המקומית." הוא גם מוציא מפה גלולה ונותן אותה לכם. "זאת מפה של האזור - סימנתי עליה את דראסטבאר. היא נמצאת בערך במרחק שלושה ימי מסע מכאן. בהצלחה, כוח עורב."
אתם עוזבים את המגדל והולכים לאורווה של באררטון. אדם מבוגר ושמנמן בעל שפם ארוך עובד שם, מחלק חציר לסוסים. "אפשר לעזור לכם?" הוא שואל, וליילאני מגישה לו את הדף. "אה, אני רואה ששילמו מראש על הסוסים." הוא מהנן, לוקח שני סוסים חומים וקושר אותם לעגלת עץ גדולה. בזמן שאתם מתארגנים בעגלה והגבר מניח עליה חציר לסוסים, אתם רואים דמות שמתקרבת אליכם - זד מבוגר בעל עור אדום כהה, עיניים צהובות, קרניים מעוקלות וחיוך ערמומי, לבוש בגלימות כוהן הנפוצות אצל כוהני סקולד. גנובל, אתה מזהה אותו כטיביריוס - ליילאני, גם את מזהה אותו ככוהן שפגשת בבית המרפא של מקדש סקולד.
"אה, גנובל, ידידי! טוב לראות אותך שוב! עוזב את העיירה כל כך מהר?" עיניו פוגשות לרגע את ליילאני, וחיוכו מתעקם. "ואני רואה שאבירת הקודש של איאנור גם היא באה איתך... מעניין..."
OUT
תחליטו ביניכם מי יהיה אחראי על לנווט את הסוסים. הוא צריך לגלגל בדיקת טיפול בחיות כדי לראות באיזו מהירות תרכבו, וגלגול הבחנה.
עריכה: סידרתי בשבילכם את הרשימת אוצר, אדביק גם בעמוד הראשון. שימו לב שאף אחד לא לקח עדיין את הפנינה הקסומה.
https://docs.google.com/document/d/1uav7XkoG7omOKHc3hMc2dPlA4Zi8Ki2p6z-JruJ5HbQ/edit
 
OUT
אתה צריך למעשה - הרעיון הוא שאתה זה שיושב מקדימה ו"שולט" בסוסים (אני חושב שיש לזה מילה אבל לא זכור לי משום מה), אז אתה גם שם עין על הדרך. אז גלגל גם הבחנה.
ד"א, לא זוכר אם כבר אמרת לי, אבל העלת בסוף את הדפ"ד החדש לדרייב?
 
דרוגמאר שקט ומהורהר.
לפחות הוא לא שר! נכון?

עליו איכשהו לגייס את נאמנותם של יחידת עורב.
הוא יושב מאחורי הנהג, מתעניין בו בידידותיות, ושואל על דברים שראה ומוסיף בדיחות שלדעתו הוא יחבב. מלבד בדיחות סקראצ' סקראצ' רוב הז'אנרים של ההומור חוצים גזעים.
מי יודע? אולי יש לו מידע מועיל על משהו, או תמיד יכול להיות מועיל שיש מישהו אי שם, שיזכור אותך לטובה. כדאי לתת לתקווה כלים לעבוד איתם.

מטה:
כריזמה?
[dice:r7vum77w]710058:0[/dice:r7vum77w]



אאוט: אם אף אחד לא לוקח, אני מניח שאני איקח את הפנינה?
 
"שלום טיביריוס!" גנובל אומר, ורץ לאחוז בידו של הזד בהתלהבות. הוא מצליח להסביר פנים מיד, לא משנה שהוא שונא אותו. אנשים ששונאים אותך הם אלה שהכי צריך להיות מושלמים בעיניהם.

"זה תפקידי, וכבר הודעתי לך על זה. סיימתי את העבודה שלי בייסוד המקדש בעיר הזאת, והלכתי ללמד במקומות אחרים על נפלאותיו של סקולד, עם אבירת הקודש של איאנור. זה לא צריך להפתיע אותך. הרי גם איאנור חייבת להודות בעליונות של סקולד." את המילים האחרונות הוא אומר בהנהון ובחיוך רחב אל ליילאני. "ולמה אתה עוד לא יצאת לקול'טיראס? המשרה החדשה שלך לא מוצאת חן בעיניך?"
 
"התכוונתי לצאת אתמול, אבל אחד מה...מתלמדים שלי, הביא לי חדשות לא נעימות." הוא שולף מכיסו פיסת נייר ומציג אותה לפניך. זה המכתב ששלחת לכהונת קול טיראס.
"אחח, גנובל, אתה חשבת שאני אידיוט, הא? לצערך הרב, אני במקצוע כבר הרבה שנים, ואני מכיר כל תעלול בספר. הנחתי שתנסה להזהיר את קול טיראס איך שהוא, אז שלחתי מישהו לבקר את מחלק הדואר לפני שהוא יצא לדרכו. מדהים כמה קל לשכנע אנשים לדבר תמורת כמה מטבעות זהב..."
טיביריוס קורע את המכתב לחתיכות, ומשליך אותו לרצפה מול גנובל. "אתה טיפש, גנובל. חובבן, ולא יותר מזה. איך התחברתי מלכתחילה עם אידיוט גמור שכמוך, אין לי מושג. אבל נתת לי את מה שהייתי צריך ממך. וכעת אני לא צריך אותך יותר."
טיביריוס מתחיל ללכת, ואז מסתובב ואומר "אינני יודע לאן אתה והחברים הצבעוניים שלך הולכים כעת, אבל תן לי לתת לך עצה חברית לדרך: אל תנסה להתעסק איתי שוב, כי אם אגלה שניסית לחבל בתוכניותי פעם נוספת... זה לא ייגמר באזהרה ידידותית. גם את, "אבירת קודש" - אל תנסי משהו שטותי. הגיעו למקדש החדש כמה מתלמדים שאני בטוח שלא יהססו לפגוע בכל אויביו של סקולד." הוא מחייך חיוך ערמומי פעם נוספת. "ברכתו של סקולד עליכם, ידידיי." הוא משתחווה קלות, והולך לדרכו.
 
חזרה
Top