שמעון, חצי אלף vilginate
הוא היה בן אדם נחמד בסך הכל, רק שהפיות הארורות האלה לקחו לו את הבית, את המשפחה, את החברים, את הרכוש, את החירות, את כל מה שהיה לו ונותר לו. זה התחיל כשהוא ראה מחלון ביתו בן פיה הורג את החבר הכי טוב שלו על איזו שטות, הוא כבר לא זוכר על מה אפילו. אבל הוא שתק ולא עשה לכלב כלום. אז הפיות באו והחשיבו את המשפחה שלו למורדים, כי איזה מישהו בא והלשין. והם הוציאו את כל המשפחה להורג בכיכר העיר. רק הוא הצליח לברוח, וזה לא הלך לו בקלות. ואז את שארית הכסף שלו איזו פיה שיכורה שדדה ממנו בפונדק, ובנס הוא הצליח להינצל מלהפוך לעבד שלה לשארית חייו. אבל למרות שתמיד היה לו האקדח שלו עליו, הוא אף פעם לא השתמש בו. הוא נולד למשפחת אצולה, והיתה להם הגישה למגוון כלי נשק, אז גם הוא נשא אחד, אבל הוא מעולם לא השתמש בו. מאז המטווח הראשון שלו הוא פחד חרדת מוות מהשימוש באקדח, ולא העז לשלוף אותו או אפילו לטעון אותו. גם מראה הדם הטריף אותו, ובכל פעם שהוא ראה את החברים שלו נהרגים לו מול העיניים, הוא רק רצה לצרוח וללכת להצטנף בתוך עצמו באיזו פינה או משהו, אבל אם הוא היה עושה את זה היו תופסים אותו ומחסלים גם אותו ברוב המקרים, אז הוא נשאר בשקט. הוא הפך לגנב בשוק, חי מהיד לפה במשך 3 שנים. הוא הכיר שם חברים, שבאו והלכו כמו זבובים, נתפסו והוצאו להורג. הרבה פעמים הם באו ממשפחות הרוסות על ידי הפיות, והם נהנו לפנטז ביחד על עולם בלי הפיות, על מרד אלים, גם בתקופה לא הרבה חברים נשארו לו מהתקופה ההיא. רק כשתפסו אותו שלטונות החוק בניסיון לכייס פיה (?) ועמדו להוציא אותו להורג הוא נשבר, והשתמש לראשונה באקדח שלו כדי להרוג אדם. הוא רץ, רץ, רץ וברח למקום נסתר, ושם בכה את נשמתו. לאחר המקרה הזה חל בו שינוי, איטי אמנם. היו פעמים שהוא התחיל לחשוב שהוא אדם אחר, ובפעמים האלה הוא היה יותר אמיץ מבדרך כלל. הוא התחיל לבצע פעולות של מרד מכוון בפיות, והצטרף לקבוצת מורדים קטנה. בהתחלה הוא רק הדביק כרוזים, בורח כשהמשטרה מתקרבת, לאחר מכן הוא התקדם לפיקוד על חוליה שכזאת, והיה מתקדם להצתות מכוונות, ואף גניבות של נשקים וציוד מהפיות ואנשיהן. אבל לאחר כל פעילות כזאת, כשחזר למחתרת, הוא חזר להיות אותו האדם הפחדן שהיה תמיד, לא מסוגל לפגוע בזבוב, לא מסוגל להתקרב למלחמה, אם כי בכל זאת הוא איבד משהו מפחדנותו הקודמת. עם הזמן, הוא עבר אימוני נשק מתקדמים (יותר ממה שידע קודם בכל אופן) והפך ללוחם של ממש בשירות המחתרת, מחסל את אנשיהן של הפיות ומבצע פעילויות חבלה שונות, כאשר בזמן הפעילות הוא אדם אחר לחלוטין מכפי שהוא תמיד, עד כדי כך שחבריו לא זיהו אותו כשאינו בשורות המחתרת. בסופו של דבר הוא הבין שיש לו, למעשה, 2 זהויות שונות – המקורית הפחדנית, והחדשה הלוחמנית והנועזת. בפעילותו במחתרת הכיר חברים שונים, חלקם נהרג, חלקם נכלא, חלקם פרש, חלקם עבר מחתרת, חלקם נשאר איתו. חבריו במחתרת אינם מכירים את אופיו המקורי, וחבריו במאפייה בה הוא עובד לא יזהו אותו בפעילות המחתרתית. בעבר הוא ומליק, חברו הטוב ביותר, נשבעו שבועת אמונים האחד לשני, והם הצילו האחד את חיי השני מספר פעמים.
אישיות – כאמור יש לשמעון 2 אישיויות: המקורית, הפחדנית, שגם אם היום לא נרתעת מלחימה ברמה פסיכית תעדיף להימנע ממנה. באישיות הזו הוא יעדיף לפתור בעיות בדרכי שלום, ויימנע מסכנות באופן כללי. הוא אדם נחמד למדי, אבל שקט ולא מתבלט. באישיות השנייה הוא נועז בהרבה, אינו נרתע כל כך מסיכונים (למרות שזהיר עדיין), וחברותי למדי, אם כי לא יוצאות לו הרבה הזדמנויות להכיר חברים כשהוא במשימות.
מניעיו של שמעון הם יצר הנקמה בפיות, והרצון להגן על חבריו. עם זאת, הוא כן פחדן ויימנע מעימות ככל האפשר. הוא מאמין במלים אל הגנבים (על הדרך, אל הדרקונים הכרומטיים בכוונה נייטרלי טהור?), אך מן הסתם הפיות לא מאפשרות לסגוד לו בפומבי מאז שסירונה עלתה לשלטון.
שמעון חמדן למדי, ובדרך כלל לא יפספס הזדמנות להרוויח כסף קל מהצד. הוא גם אוהב לשחק בקלפים ולהמר, למרות שהוא לא כל כך טוב בזה.
אפשרויות אם בא לך להשתמש בהן: מה שבא לך כדי להכניס להרפתקה. המחתרת התפרקה/סילקה אותו/נתנה לו משימה להגיע לאנשהו.
לא הוספתי כאן מידע על האזור שהוא חי בו, עוד לא מכיר מספיק טוב את האזורים בעולם שלך.
מכאניקה: רציתי לקחת את המקצע viginate אבל זה לא קריטי, ואני יכול לקחת אקדוחן. גם על הגזע אני מתלבט עדיין, יכול להיות שאקח בן מחצית למשל, אבל מכניקה אחר כך לפי מה שתאשר.
הוא היה בן אדם נחמד בסך הכל, רק שהפיות הארורות האלה לקחו לו את הבית, את המשפחה, את החברים, את הרכוש, את החירות, את כל מה שהיה לו ונותר לו. זה התחיל כשהוא ראה מחלון ביתו בן פיה הורג את החבר הכי טוב שלו על איזו שטות, הוא כבר לא זוכר על מה אפילו. אבל הוא שתק ולא עשה לכלב כלום. אז הפיות באו והחשיבו את המשפחה שלו למורדים, כי איזה מישהו בא והלשין. והם הוציאו את כל המשפחה להורג בכיכר העיר. רק הוא הצליח לברוח, וזה לא הלך לו בקלות. ואז את שארית הכסף שלו איזו פיה שיכורה שדדה ממנו בפונדק, ובנס הוא הצליח להינצל מלהפוך לעבד שלה לשארית חייו. אבל למרות שתמיד היה לו האקדח שלו עליו, הוא אף פעם לא השתמש בו. הוא נולד למשפחת אצולה, והיתה להם הגישה למגוון כלי נשק, אז גם הוא נשא אחד, אבל הוא מעולם לא השתמש בו. מאז המטווח הראשון שלו הוא פחד חרדת מוות מהשימוש באקדח, ולא העז לשלוף אותו או אפילו לטעון אותו. גם מראה הדם הטריף אותו, ובכל פעם שהוא ראה את החברים שלו נהרגים לו מול העיניים, הוא רק רצה לצרוח וללכת להצטנף בתוך עצמו באיזו פינה או משהו, אבל אם הוא היה עושה את זה היו תופסים אותו ומחסלים גם אותו ברוב המקרים, אז הוא נשאר בשקט. הוא הפך לגנב בשוק, חי מהיד לפה במשך 3 שנים. הוא הכיר שם חברים, שבאו והלכו כמו זבובים, נתפסו והוצאו להורג. הרבה פעמים הם באו ממשפחות הרוסות על ידי הפיות, והם נהנו לפנטז ביחד על עולם בלי הפיות, על מרד אלים, גם בתקופה לא הרבה חברים נשארו לו מהתקופה ההיא. רק כשתפסו אותו שלטונות החוק בניסיון לכייס פיה (?) ועמדו להוציא אותו להורג הוא נשבר, והשתמש לראשונה באקדח שלו כדי להרוג אדם. הוא רץ, רץ, רץ וברח למקום נסתר, ושם בכה את נשמתו. לאחר המקרה הזה חל בו שינוי, איטי אמנם. היו פעמים שהוא התחיל לחשוב שהוא אדם אחר, ובפעמים האלה הוא היה יותר אמיץ מבדרך כלל. הוא התחיל לבצע פעולות של מרד מכוון בפיות, והצטרף לקבוצת מורדים קטנה. בהתחלה הוא רק הדביק כרוזים, בורח כשהמשטרה מתקרבת, לאחר מכן הוא התקדם לפיקוד על חוליה שכזאת, והיה מתקדם להצתות מכוונות, ואף גניבות של נשקים וציוד מהפיות ואנשיהן. אבל לאחר כל פעילות כזאת, כשחזר למחתרת, הוא חזר להיות אותו האדם הפחדן שהיה תמיד, לא מסוגל לפגוע בזבוב, לא מסוגל להתקרב למלחמה, אם כי בכל זאת הוא איבד משהו מפחדנותו הקודמת. עם הזמן, הוא עבר אימוני נשק מתקדמים (יותר ממה שידע קודם בכל אופן) והפך ללוחם של ממש בשירות המחתרת, מחסל את אנשיהן של הפיות ומבצע פעילויות חבלה שונות, כאשר בזמן הפעילות הוא אדם אחר לחלוטין מכפי שהוא תמיד, עד כדי כך שחבריו לא זיהו אותו כשאינו בשורות המחתרת. בסופו של דבר הוא הבין שיש לו, למעשה, 2 זהויות שונות – המקורית הפחדנית, והחדשה הלוחמנית והנועזת. בפעילותו במחתרת הכיר חברים שונים, חלקם נהרג, חלקם נכלא, חלקם פרש, חלקם עבר מחתרת, חלקם נשאר איתו. חבריו במחתרת אינם מכירים את אופיו המקורי, וחבריו במאפייה בה הוא עובד לא יזהו אותו בפעילות המחתרתית. בעבר הוא ומליק, חברו הטוב ביותר, נשבעו שבועת אמונים האחד לשני, והם הצילו האחד את חיי השני מספר פעמים.
אישיות – כאמור יש לשמעון 2 אישיויות: המקורית, הפחדנית, שגם אם היום לא נרתעת מלחימה ברמה פסיכית תעדיף להימנע ממנה. באישיות הזו הוא יעדיף לפתור בעיות בדרכי שלום, ויימנע מסכנות באופן כללי. הוא אדם נחמד למדי, אבל שקט ולא מתבלט. באישיות השנייה הוא נועז בהרבה, אינו נרתע כל כך מסיכונים (למרות שזהיר עדיין), וחברותי למדי, אם כי לא יוצאות לו הרבה הזדמנויות להכיר חברים כשהוא במשימות.
מניעיו של שמעון הם יצר הנקמה בפיות, והרצון להגן על חבריו. עם זאת, הוא כן פחדן ויימנע מעימות ככל האפשר. הוא מאמין במלים אל הגנבים (על הדרך, אל הדרקונים הכרומטיים בכוונה נייטרלי טהור?), אך מן הסתם הפיות לא מאפשרות לסגוד לו בפומבי מאז שסירונה עלתה לשלטון.
שמעון חמדן למדי, ובדרך כלל לא יפספס הזדמנות להרוויח כסף קל מהצד. הוא גם אוהב לשחק בקלפים ולהמר, למרות שהוא לא כל כך טוב בזה.
אפשרויות אם בא לך להשתמש בהן: מה שבא לך כדי להכניס להרפתקה. המחתרת התפרקה/סילקה אותו/נתנה לו משימה להגיע לאנשהו.
לא הוספתי כאן מידע על האזור שהוא חי בו, עוד לא מכיר מספיק טוב את האזורים בעולם שלך.
מכאניקה: רציתי לקחת את המקצע viginate אבל זה לא קריטי, ואני יכול לקחת אקדוחן. גם על הגזע אני מתלבט עדיין, יכול להיות שאקח בן מחצית למשל, אבל מכניקה אחר כך לפי מה שתאשר.
