• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק- הקרב האחרון (5/5) [הסתיים]

IN
״אם אילו האנשים שהגעת איתם, אני סבורה כי הדבר אפשרי. אך היזהר במה שאתה אומר להם. אם הידע על העסקה יגיע למקור אסור, כול משימתך תהיה לשווא, סוכן השטח אשיגה. חקור איתם את הרצח, אך אל תספר להם על העומד מאחורי החקירה שלך.״
IN
דבר לא קורה, אבל האווירה מלחיצה במעט את שינה. משהו קורה פה מתחת לאף שלה, שהיא לא מבינה. מבחוץ נשמעים קולות העיר, למרות שאם היא תצא החוצה, היא לעולם לא תדע מה חיכה לה כאן.
IN
אתם מתקדמים ברחבי העיר, הלטא רוטן לדבריה של צ'אהו ולא מגיב עליהם כלל, ואתם ממשיכים בנסיעה הקופצנית. שינג-שי חושב מהיכן הוא יוכל לקבל עזרה, ואתם מגיעים עד לחנות חסרת השלט ללא שום משהו בדרך שיוכל לסייע לכם. הבד השחור בכניסה לחנות נראה.

איש העכברוש יורד, וכך גם שני עוזריו, שהגיעו איתו. הם מתחיצים להוריד את הציוד שלכם. אם תרצו לעשות משהו, חלון ההזדמנויות קטן.

אך שינג-שי רואה את המוצא האמתי. לשבט שלו יש חוש הומור אכזרי למדי, כך הוא מסיק, כאשר הוא רואה את הסימן. צל של דרקון שחור המסודר לעיגול, שם על אחד מקירות בראווה של החנות. כיצד הוא לא ראה זאת לפני כן? אין לכך חשיבות.

כול מה שהוא צריך לעשות זה להיכנס במהירות, ולומר את המוטו הסודי. אם יאמר משהו לפני זה, אם יהסס לרגע, תאבד ההזדמנות שלו לקבל עזרה מהאח הגדול שלו לשבט, יהיה זה הסוכן שחי שם.

OUT
שינג-שי- אני מאפשר לך להמציא את המוטו של השבט שלך. תשלב אותו בהודעה הבאה.
 
נאגאטו והצל:
נאגאטו מרים את אחת החליפות ומקפל אותה סביב אחת הקטאנות, ומניח את החבילה תחת שכמו. מזכרת מהקרב, ראשים נרקבים אחרי הכל.
מבלי להגיד דבר נוסף, נאגאטו מסתובב ומתחיל ללכת משם, משאיר את הצל להנות מהשלל בעצמו.
 
נאגאטו והצל
הצל מושך בכתפיו, מרים את שאר הציוד והולך להחביא הכל בחדרו עד שהוא יוכל להיפטר ממנו.
עוג
כשהצל חושר לחדרו הוא משנה צורה חזרה לצ'או-צ'ן ומוציא את מאזני הסוחר שלו. הוא מתחיל למדוד את הפסלונים, מנסה להעריך את שוויים. הוא לוקח את הזמן ובודק אותם בזהירות רבה - שנת הלילה שלו תסבול דיחוי קל.
Meta
לוקח 20 בהערכה: 20+15=35
 
"כמובן."
הוא עוצר ומעיף מבט בנריוס ויאמאדיאן.
אני מאמין שזה הזמן שלנו לעזוב ולהתחיל לתכנן היכן נתחיל בחקירה, אלא אם יש לכם משהו להוסיף?"
 
IN
שינה רואה את שינג-שי פורץ אל החנות, דרך הבד השחור, ואומר את המשפט "בצל נשים מבטחנו". אתם מחליפים מבטים המומים זה בזה, שינה בבלבול שכן היא מעולם לא ראתה את הזהות הזו, אך שינג-שי בהחלט מזהה את שינה- ורואה גם כי אין אף אחד בקבלה. ואז אתם שומעים קול מבחוץ של התרסקות, ויוצאים החוצה.

שינה רואה עגלה גדולה, בעיצוב הדומה לריקשות אך שנועד ליותר משקל, שמקדימה לה יצור דרקוני גדול מימדים שכבול בכבלים שחורים. אם המראה לא גורם לה למספיק הלם, על העגלה ישנם מספר הולכי עכברוש, שהחשוב מביניהם לבוש בכמה תכשיטים, ולצד העגלה היא מזהה נערה צעירה אחת... באי צ'אהו.

צ'אהו רק לפני רגע ירדה מן העגלה, כאשר לפתע העגלה כולה מועפת מעלה ומתהפכת. היא מזנקת אחורה בבהלה, כאשר הולכי העכברוש שעל העגלה מתהפכים לחלוטין וצועקים כאשר הם נופלים על האדמה.

"בנות אצולה, הפנו לכאן את מבטכן" הוא קורא, ושינה וצ'אהו מסתכלות, כהשפעת קסם כולשהי ששולטת בכך. הקול הזה אצילי ומלא בחן, אך הוא קשוח, עם טיפה של רשעות בו. חשוב מכך, הוא מדבר בדרקונית. אתן מסתכלות מעלה, על הראש של מבנה אבן חצי הרוס שנמצא אל מול החנות, ושם אתן רואות אותו.

העור האפור הוא הסימן הראשון, מלווה בעיניים חסרות חיים. התלבושת של היועצים והווזירים הקיסריים מוכרת לכם היטב, בדים ארוכים באיכות שלא תשווה לה יורדים על גופו של האיש, התזוזות שלו, הקשיחות, כמעיין פסל שהתעורר לחיים, מלוות בחיוך מלא רוע. אלף אגדות שמעתם על היצור הזה, ועדיין, אתם מתמלאות בפחד מהפעם הראשונה שאתם חוזים בו. הג'יאנג-שי, הערפדים המקפצים, כך קוראים להם.

jiangshi.jpg


הוא מזנק בקלילות ונוחת היישר אל מול הלטא, וליד אחד מהעוזרים אנשי העכברוש. בתנועה אחת, הוא מניף את ידו, ואתם שומעים כזכוכית מתנפצת את הלחשים שנשברים מן הכבילה שעל הלטא, שמשתחרר ושואג מעלה. בתנועת יד סגורה, הוא פוגע היישר בגופו של איש העכברוש, שמועף משם כאילו לא היה דבר.

זינוק נוסף, הוא נוחת ליד שני אנשי העכברוש הנותנים. הרוכב העיקרי קורע את השרשרת שלו, מוציא שן מתוכה. "תישרף, מפלצת!" הוא צועק, כאשר הוא זורק את החתיכה הקסומה מן השרשרת, שהופכת לכדור של להבות, שנשלח היישר אל הערפד המזנק. הוא פוקח את עיניו חסרות החיים, וצוחק כאשר הכדור נעלם מסביבו. "אני אראה לך איך עושים זאת" הוא אומר ושואג בעוצמה, ואש יוצאת ממנו, בטכניקה שראיתם בעבר. לוקח לכם רגע להבין שהוא נע בדיוק בצורה בה שינג-שי זז.

אנשי העכברוש מוטלים על האדמה. האזרחים המקומיים בורחים בצרחות, והערפד מנקה את האבק מבגדיו. זינוק נוסף, והוא עומד ליד שלושתכם.

"שלום לכן, עלמות אצילות. שמי הוא יואן שה-קאי, הראשון לשמי, למרות שהרוב מכירים אותי בתור האב, בעקבות בני החרוץ. והוא כאן, הוא התלמיד שלי" הוא אומר, ומניח את היד על ראשו של שינג-שי ההמום, שמבין מיד את המעמד והמקום בארגון של מי שעומד מולו. החתול הוא הישיר שמעליו, יואן שה-קאי? הוא אחד מהבכירים.
IN
אתם נעלמים מן הלילה.
IN
אתה מפענח כי כול פסלון כזה הוא יצירת אומנות ששווה 90 מטבעות זהב.
IN
ליידי אמארה לי מהנהנת, ונראה שבאמת גם לאחרים אין עוד דבר להגיד. היא מסתכלת עליך, לראות אם לך יש מה לומר בעניין. אתה נזכר במשימת הסיעה שהוצעה לך, הקשורה לוואי לינג, ייתכן שכעת יהיה לך הזדמנות למלא אותה אם תתלווה אל הקבוצה אל המרתף, האם אתה בטוח כי לא תרצה לקחת אותה בהזדמנות זאת?
 
אשיגה מתנער כשהוא נזכר במשהו.
"דבר אחרון, בימים הקרובים אני כנראה אגיע לשטחם של הוואי-לינג, בין אם כחלק מחקירת הרצח או כחלק ממשימה אחרת שלי, אני אשתמש בהזדמנות כדי לחפש את ספר "תורת העליונות" שכנראה נצצא אצלם"
 
"נעים מאוד לפגוש אדם כה מכובד." שינה אומרת בנימוס,במטרה לתת לה מעט יותר זמן לאמוד את הסיטואציה אליה נקלעה. "הגעתי אל החנות הזו בחיפוש אחר מידע על אצילי העיר. האם אתה יכול להעניק לי אותו, בתמורה לתשלום המתאים כמובן, או שאאלץ לחפש מקום אחר?" מבלי לשים לב, גבה מזדקף, ראשה מוטה מעט למעלה. היא מדברת ביהירות, מגפי העקבים שלה גורמים לה להתנשא סנטימטרים ספורים מעל ליואן שה-קאי, והיא מנצלת זאת. הכל כדי להסתיר את הפחד, ואת חוסר ההבנה של הסיטואציה- שלא משנה כמה היא מנסה לאמוד, היא לא מצליחה.
 
IN
אמארה לי מהנהנת. היא מסדרת את כוס התה שלה בדיוק בסדר הנכון לפני שהיא קמה מן השולחן, וניגשת אל השידה שלה, מביאה לך את המכתב מאוליסטה זאדריאן, מנהיגת סיעת מסע הצלב הכסוף, וחתום בסמל של הסיעה שלה והסמל של אבשלום.

250px-Silver_Crusade_faction.jpg
250px-Absalom_symbol.jpg


אתם קדים קידה מכבדת, נפרדים מאמארה לי בצורה המקובלת לכך, שנראית טבעית ליאמאדיאן ובקושי מצליחה לנריוס, ואתם פונים החוצה משם.

"מי אלו האנשים שציינת?" שואל אותך נריוס.
"השאלה הזו מעניינת גם אותי" אומר יאמאדיאן ומסתכל עליך, עוצר את ידו שהתכוונה כמעט אינסטנקטיבית למשוך ספר מתיקו ולהמשיך בקריאה אותה הוא כול כך אוהב.
IN
שינה בהלם, אבל היא חכמה מספיק כדי לחבר במהירות פרטים בראש שלה.
הלטא שהיה קשור עד לפני כמה רגעים, היצור הדרקוני הזה שמשך את העגלה, למען האמת הוא יצור שהיא ציפתה לראות בגוקה. גוקה ידועה בכך שהיא מאמנת את הלטאים הללו לרכיבה ושמה אותם אחד נגד השני בתחרויות, והם נחשבים כגלדיאטורים והלוחמים של העיר הזו. הם כולם תבוניים, אבל התבונה שלהם שונה מבני אדם, ולרוב נחותה יותר- כפי ששינה יודעת. הם לא מתקרבים אל הדרקונים הקיסריים האמתיים, הם רק חולקים את אותו הדם.

הולכי העכברוש, היא ראתה כמה כאלו כשהיא עברה בשוק תחתית. גזע של יצורים שחיים מתחת לאדמה של טיאן-שיה, שניסו לפלוש אל לנג-ווא בתקופת הפריחה שלה. סיפורים על האימפרייה התת-קרקעית שלהם, דאיישו-דאגו, והמלחמות הפנימיות שלה הם סיפורי מעשיות נפוצים בקרב שוטים ושרלטנים. בגוקה יש מספר גדול מאוד של הולכי עכברוש, כמעט כולם בשוק-תחתית, והם בין הגזעים הכי מסודרים שחיים בשוק-תחתית.

הערפד, לסיום, הוא מה שפוגע בה בצורה המפחידה ביותר. היצור המת הזה הוא אחד מן הפחדים הגדולים ביותר של האנשים בטיאן-שיה, אנשים שחזרו לחיים כי הנשמה שלהם הייתה מלאה ביותר מידי תיעוב, אך גם עם אובססיה מסוימת, שהם פשוט הצליחו להתנגד לגלגול הנשמות הטהור ולחזור אל עולם החיים. כוח רצון שכזה הוא לא דבר שיש לקחת כלאחר יד. הילד שהיא ראתה בקבלת החנות, כך היא מבינה, היה מדמו של הג'יאנג-שי הזה, למרות שהיא מעולם לא שמעה על כול יכולת התרבות שיש ליצור המת. היא מנסה להיזכר בסיפורים מעבר לרוע של היצור... הקלף שעל הראש שלהם, שהופיע לרגע אחד כאשר כדור האש פגע בו, אמור להפוך ואתם לחסינים לקסם לפי האגדות. בנוסף לכך, היא זוכרת פרט שאומר שהם עוקבים אחרי סימנים כולשהם, אך שינה לא זוכרת יותר מידי...

גרוע מכך, השם שלו. שינה מזהה אותו, היא שמעה אותו בילדותה, בשיעורי ההיסטוריה בפו לי. הוא היה לפני אלפי שנים יועץ לקיסר הנצחי, יואן שה-קאי. היא זוכרת שהוא היה אחד מן הוזירים המסורסים של הקיסר הנצחי לפני יותר ממאה שנים, למרות שהיא לא זוכרת תאריך מדויק.

והטכניקה הזו... הטכניקה שהיא ראתה את שאנג-רן משתמש בה בעבר בקרבות שלהם, למרות שמשנה הצורה הפיק פרץ קול רב עוצמה בעזרתה. אם זוהי אותה הטכניקה, אז הנער הצעיר והנמוך שהערפד הרגע קיבל כתלמידו, והסתובב עם צ'אהו, הוא ככול הנראה לא אחר מאשר...
IN
"ידעתי שתגיע" הוא אומר, ממשיך לדבר בדרקונית "הסימנים הראו לי זאת היום, הקשרים בבגדים של כול קונה, הם היו זהים ליום בו קיבלנו אותך... ידעתי שהיום הוא היום בו סוף סוף אפגוש בך פנים אל פנים יהיה היום" הוא אומר לשינג-שי.

"אני בהחלט יכול להעניק לך את המידע שאת מבקשת, הואנג, ואף יותר מכך.... אבל אני חייב לציין, הייתי מזהה את תווי הפנים שלך גם מבלי שהארגון הקטן שלך היה מוכר לי מידע על הגעתך לעיר. אני חייב לומר, הדמיון המשפחתי הזה, הוא כמעט סימן בפני עצמו" אומר יואן שה-קאי.

"ולבת המכשפה" אומר הערפד ומחייך "באת לחפש מידע על המוצא שלך סוף סוף? אם לא הייתי יודע מראש על היחס המכפיר של מכשפות לילדותיהן, הייתי כמעט נעלב מכמות הזמן שלקח לך להגיע לכאן".

"ואתה" הוא פונה אל הלטא, שמסתכל עליו ופוגש את מבטו, וביצור הלטאי הגדול אתם רואים פחד. "תישאר שם, או שתפגוש גם בזעם שלי. אתה לא נועדת לבוא לפה, אל תגרום לי לחשוב שהגעתך היא טעות גורל שעליי לתקן" הוא מאיים על הלטא, שמיד מפסיק את תנועותיו, גם אם קל לראות את הזעם שבעיניו. משעבוד אחד לאחר, ברגע בודד.
IN
נאגאטו מסוגל לקצר את הזמן שלו להיטמעות בעיר, אך הדבר ידרוש ממנו באמת להתחבר אל האוכלוסייה של שוק-תחתית, דבר מסוכן בפני עצמו.
META
אם אתה מוכן לפגוש בהתקלות אקראית, הזמן שלוקח לך לקבל את השפעת ה-Obscurity יקטן בלפחות יום אחד. האם אתה רוצה זאת?
 
מדובר בארבעה אנשים שהיו חלק מהשיירה אותה ליוויתי לגוקה ושרדו את ה..תאונה שאירעה לאותה שיירה, עשינו ביחד את המשך המסע לגוקה, מסע שבמהלכו נתקלנו בכמה סיטואציות שלימדו אותי קצת על האנשים האלה ויכולותיהם." הוא אומר בקצרה בעיקר לנריוס, מודע לכך שיאמאדיאן כנראה כבר קרא את הדיווח שלו.
"כמו שאמרתי, הם ארבעה, שתי נשים ושני גברים, קיטסונה אחד ושלושה בני אנוש ככל הנראה, אך אני לא בטוח בכך לחלוטין."
הוא מונה אותם באצבעותיו, מרים אצבע נוספת בכל פעם שהוא עובר לתאר מישהו נוסף מהחבורה.
"הראשונה נקראת שינה, לפי מה שראיתי היא אלכימאית מוכשרת, בעלת ידע נרחב ולא זרה ללחימה, הידע והשיקויים שלה יכולים להתגלות כעזרה גדולה בהרבה סיטואציות שנוכל להיתקל בהן.
השנייה היא נערה צעירה, כמעט ילדה, בשם צ'אהו, יש לה כוחות מאגיים שמתבטאים בעיקר בהשפעה על מוחם של אנשים אחרים והיא מלווה בעטלף גדול. הכוחות שלה שימושיים אבל אני לא חושב שהיא מבינה אותם או את מקורם ואני אפילו לא בטוח שהיא שולטת בהם לחלוטין. למרות שכוחות ההשפעה שלה ניכרים אני לא חושב שזה יהיה רעיון טוב לקחת אותה למשימה שדורשת עדינות.
השלישי הוא הקיטסונה עליו דיברתי, אני מכיר אותו בתור שאנג-רן ובעוד כמה שמות נוספים, הוא מחליף זהויות ופרצופים לפי הסיטואציה והוא לוחם מוכשר, אני מאמין שיכולות ההסוואה שלו יוכלו לעזור לנו.
לבסוף ישנו אדם בשם ריוסקה. אני מאמין שהוא רונין, סמוראי ללא אדון, ואני מכיר קצת את סיפורו, אך הסיפור הזה נאמר לי בהנחה שהוא יישמר בסוד. די לומר שהוא נראה כאדם בעל כבוד וכלוחם מיומן."
אשיגה עוצר לרגע.
"ריוסקה ביקש ממני עזרה בפלישה אל מרתף של הוואי-לינג והריסתו, צ'אהו ושאנג-רן הסכימו לעזור לו. אם לא נפתור את התעלומה עד אז, ייתכן שנוכל להשתמש בהזדמנות הזאת כדי לבדוק האם לארגון היה קשר לרצח."
 
IN
"הגעת מסיבה אחרת? כמה מביך" הוא אומר, אבל לא נראה עצוב מהעניין "זהו רק סימן שהשפעת הסימנים היום חזקה מהצפוי".

אתם רואים מישהו נוסף יוצא מהחנות. הוא רחוק, אבל גם צ'אהו וגם שינג-שי מזהים אותו מהקבלה. התנועות שלו מביכות, העור שלו חיוור, והוא לא נראה מבוהל בכלל מהסיטואציה, הוא פשוט רץ אל הגופות... ומתחיל לגרור אותן לכיוון החנות, לנקות את הבלאגן. הערפד לחלוטין מתעלם ממנו, ומצפה שגם אתם תעשו זאת.
IN
שניהם מקשיבים. יאמאדיאן אכן קרא את הדיווח שלך, אבל מאז הדיווח השגת פרטים נוספים.

"אתה יודע מאיפה מגיעים הכוחות של צ'אהו?" שואל יאמאדיאן "ייתכן ונוכל לחקור אותם, הקסם של טיאן-שיה הוא אחד מהנושאים המסקרנים והמיסטיים ביותר שנתקלתי בהם, במיוחד הקסם מן הדם של האנשים שכאן. אם היא תסכים לשתף אותנו, זה יכול להיות תיעוד בעל ערך לדורות, לחישוביי".

"לא כול מי שיש לו כוחות לאו דווקא רוצה שכול העולם ידע עליהם, יאמאדיאן. פרטיות זה חשוב" אומר נריוס, לפתע הופך את התפקיד של מי הבוגר בסיטואציה.
 
צ'אהו, שינג-שי ואשיגה
"אני לא מבינה." אומרת צ'אהיו בעוד השליטה העצמית שלה מתחילה לחזור. "למה קראת לי בת מכשפה? אמא שלי לא הייתה מכשפה, וגם אחותי לא." היא נראית מבולבלת, נזכרת בחצי הארוק שקרא לה פייה. "אני פה כי משהו... קרא לי...." היא ממשיכה. "זה, היית אתה?" היא שואלת את הערפד
 
OUT
ההודעה של ליאור למעלה לא מכוונת לאשיגה, אלא לשינה.

IN
"אולי, לא שהתכוונתי, אבל לפעמים אני שוקע מידי בלחקור את הסימנים. זה אומר שזה משהו הרבה יותר..." הוא מחייך.
"זו בבירור לא שיחה לרחוב. האם אוכל להציע לכן מעט תה ושנשב בפנים?" הוא שואל בחיוך, עיניו המתות בוהות בכן, כמדורות של חוסר חיים. לא, הוא מחייך, אבל השנאה שלו נשקפת מבעד לעיניים שלו, שנאה שלא תשבע מדבר. שנאה שרק גורמת לכן להסיט את המבט מהעיניים שלו, מהפחד להיבלע בתוכה.
 
"אשמח." שינה אומרת, מבצעת את התפקיד המצופה ממנה. גם מול יצור כה עוצמתי, שהצליח להתנגד לגלגול הנשמות בכוח רצונו בלבד, היא לא יכולה להרשות לעצמה לתת למסיכה שלה להשבר. השאלות מתערבלות במוחה, אם הערפד מסוגל להעניק לה מידע שיקרב אותה אל לינג, זו תהיה פריצת דרך. אך האם ניתן לסמוך עליו? מה תהיה הערובה לכך שהוא דובר אמת?
קודם, היא צריכה לבחון אותו. לבחון את המידע שלו. היא תתחיל בלקנות מידע על האנשים, על האצילים. ואז, אז היא תראה מה היא תעשה.
היא צריכה יותר מידע.
 
אשיגה חושב על כך לרגע ואז מניד בראשו לשלילה.
"אני לא יודע מה מקור הכוחות שלה. יש איתה עטלף לבקן שנראה דומה לפרפר. אני חושב שהפרפר הזה הוא יציר סוד, בדומה לזה של אשפים ומכשפים, אבל היא השיגה אותו רק כשהיינו בדרך לגוקה. זה בנוסף לכמה דברים אחרים מה שגורם לי לחשוד שהיא עצמה לא יודעת מה מקור הכוחות שלה או מה הם בדיוק. למרות שאם הייתי צריך לנחש הייתי אומר שמקור הכוח שלה מגיע מדמה ולא מכוח חיצוני כולשהוא.
מעבר לכך, היא לא ממהרת לחשוף פרטים על עצמה, ואין לי את הקשר איתה כדי לבקש זאת.
אבל אני אברר את העניין, אולי היא תרצה את עזרתך בחקר הכוחות שלה כך שניכם תרוויחו."
 
צ'אהו, שינג-שי ושינה
צ'אהיו, מלאת פחד. כעס. ובלי ספק שמבולבלת. כל שביב של רפלקס בגופה אומר לה לעזוב את המקום, להתעלם ממה שקרה. ואולי גם למצוא את יוקו על הדרך. אבל ה... ערפד הזה. הוא טוען שהוא יודע משהו. משהו עליה. שהיא חייבת לדעת, וזה לא הזמן להתנהג כמו ילדה קטנה. היא עוזרת אומץ מההתנהגות של שינה. ומהנהת גם היא. "אני גם אשמח." היא אומרת בכל האומץ שיכולה לגייס.
 
IN
במהלך הימים בהם ריוסקה מתערב באוכלוסיה של הבאזאר הגדול, הוא מגלה רבות על התושבים של שוק-תחתית. העיר הגדולה בעולם מארחת אוכלוסיה מגוונת, כמעט בלתי אפשרית בכמותה, ובכול יום הוא רואה עשרות אנשים חדשים. זה מפחיד כמעט לחשוב על זה, שהוא רואה את כמות הסיג'אנים במקום- זרים מיבשות אחרות. גוקה היא עיר של שילוב בין מערב למזרח, עיר בה תרבויות שלמות מתחברות, וזה נכון במיוחד לאספקטים האפלים ביותר של החברה המודרנית, שרק מחפשים מקום להתפשט אליו בכול עת.

אך במהלך הימים האלו, הוא נתקל במקרה שונה, מקרה שהוא לא ציפה לראות. האנשים, שהוא ראה רבים, מתחצפים אלו לאלו, מתמקחים ומוכרים- עם שקרים וחיוך רחב- את סחורתם לכול עובר ושב, עמדו עם ראשם מורכן, כאשר האנשים האלו הגיעו.

הוא לא ראה אותם לפני זה בשוק-תחתית, אבל הנוכחות שלהם שיתקה את כול האנשים שמסביבו. ריוסקה מצא את עצמו בקהל גדול שמסתכל עליהם, בעודם עוברים חנות אחר חנות. הם אחזו בפטישי מלחמה, שעל פי האחיזה לא היו הנשק שאליו הם רגילים כלל. קבוצה של כתריסר מהם התפצלה ברחבי הבאזאר הגדול, עברה בין הדוכנים.

"אנחנו יודעים שאתם הסתרתם אותה" אמר אחד מהם, הגיע אל המרכז "אתם אוהבים לשחק את עצמכם טיפשים, אבל אתם שוכחים מי נותן לכם הגנה בעיר הזו, אתם שוכחים את כול הטוב שאנחנו עשינו למענכם. ואם אף אחד לא יספר את האמת, זה פשוט ימשיך לקרות" הוא אמר. האנשים שלו בינתיים תיחקרו באיומים את האנשים, וכאשר התשובות לא מצאו חן בעיניהם, הם גררו את המוכרים לאחורה של החנות ונתנו לקול הצעקות לעשות את העבודה.

מי הם? בריונים? הם נראו יותר מכך. להבי הפרפר נעלמו בפתאומיות, ואיתם שומרי הראש האישיים של כול דוכן יוקרתי. הם יותר מבריונים, זה בטוח.
IN
"אם היא תסכים לי, אני אשמח, אקרא אף ספרים בנושא. אני אספיק למצוא ולקרוא לפחות שני תריסר עם כול התכנונים לחודש הקרוב, למרות שזהו זמן ממש קצר" אומר יאמאדיאן.

לאן אתם הולכים כעת? או שמה אשיגה כעת נפרד מהם והולך למקום אחר בעצמו?
IN
בעוד שהנער הצעיר מפנה את הגופות ואת הבלאגן, הערפד מוביל אתכם אל הכניסה האחורית לחנות הזו. "אל תדאג, תלמיד צעיר, הפעם אתה אורח כאן" הוא אומר לשינג-שי, מכניס אותו אל המקום.

בפנים, החלק האחורי נראה כמו הכלאה זוועתית בין מערה לבית יוקרתי. וילונות, שטיחים ורהיטים יקרים מסודרים כאשר הקירות נראים בצורה של מערה תת קרקעית טבעית. הגג של הבית הזה נראה כאילו הוא מערה טבעית ששקעה בכלל, ושום מאמץ לא נעשה בלהסתיר זאת. בגומחות בראש הקירות, מונחים נרות רבים הבוערים כול אחד באור חלש ומאירים את המקום, וגורמים לערפד להטיל צללים הממלאים את ליבכם באימה כאשר אתם נכנסים אל המאורה שלו.

"בן, לא שמעת אותי?!" אומר הערפד בנוקשות, רוקע ברגלו "אני הצעתי לאורחים תה, עזוב את הגופות הללו ותביא לנו תה" הוא ציווה, בעודו מתיישב. הנער הצעיר הפיל מידיו את הגופה של איש העכברוש, וברח אל חדר פנימי יותר, נעלם מפניכם. בינתיים, יואן שה-קאי מסמן לכם להתיישב.

"למה כול אחד מכם הגיע לכאן במקור?" הוא שואל, ואתם מבינים את המחווה הנסתרת אך העוצמתית. הוא שאל זאת במקום בשיחה שבו נהוג לדבר שיחות חולין, והמחווה הדקה בבירור נועדה להבהיר את מקומו של הערפד מעליכם בשיחה הזו.
 
חזרה
Top