• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

סיפור לילה באור יום - סיפור בהמשכים חדש [סיפור]

פרה בוגרת לשבוע זה בהחלט יקר, בהתחשב בכך שעם כמות הבשר שלה אתה יכול להאכיל 40 איש, ושכל פרה מביאה לך כל שנה ליטרים של חלב ממנו מכינים גבינות, חמאה וכו'. גריפון בוגר יגמור עדר פרות של 30 ראשים תוך 7.5 חודשים בערך.

*פרה מביאה בנוסף לנתחי בשר רגילים גם איברי גוף כמו מוח, לשון, לב וכבד שאפשר לצלות, לבשל או לטחון לנקניקיות - אותן עוטפים במעיים, כיס מרה וקיבה.

עריכה: אני לא רואה סיבה שגריפון יהיה חזק יותר מפר, יש לו כוח של ארייה, אבל שור זו בהחלט לא חיה חלשה. אני גם לא יודע עד כמה היא כדאית כחיית ציד, אם יש סיכוי לא רע שהיא תטרוף את חזיר הבר שצדתם ולא תשאיר לך כלום חוץ מכמה עצמות. אגב, לפי המיתוס הם מטילים ביצים מאבן החן אגט.
 
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
אם יש סיכוי לא רע שהיא תטרוף את חזיר הבר שצדתם ולא תשאיר לך כלום חוץ מכמה עצמות
אפשר לומר את זה על כלבים באותה מידה... אם מאלפים אותם כמו שצריך הם יצודו כמו שצריך.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:
פרה בוגרת לשבוע זה בהחלט יקר, בהתחשב בכך שעם כמות הבשר שלה אתה יכול להאכיל 40 איש, ושכל פרה מביאה לך כל שנה ליטרים של חלב ממנו מכינים גבינות, חמאה וכו'. גריפון בוגר יגמור עדר פרות של 30 ראשים תוך 7.5 חודשים בערך.
זה אם אתה טיפש ומאכיל אותו בעדר שלך. גריפונים מסוגלים לעכל כמעט הכל - לרוב מאכילים אותם בחיות שמתו מוות טבעי, חלקי בשר שלא מתאימים לבני אדם, או שפשוט משחררים אותם ביער הקרוב לכמה שעות פעם בשבועיים.
 
לא, כי כלבים אוכלים הרבה פחות - פעם הם חיו משאריות (לא שבני האדם אכלו פעם טוב). גריפון אוכל הרבה יותר.

חלקי בשר שלא מתאימים לאדם? אני לא מכיר חלקי בשר כאלו - אפשר לאכול הכל, לפעמים מטעמים תרבותיים ואסתטיים מעדיפים לטחון אותם לנקניק.
חיות שמתו מוות טבעי לרוב מתאימות לתזונת בני אדם (אנחנו מפונקים ולא אוכלים אותן אבל זה העניין שלנו). לשחרר פעם בשבוע שבועיים ליער זו אפשרות, הגם שהיא עלולה להכחיד את חיות היער...

להחזיק גריפון זה לא כלכלי להזוויע, אבל מצד שני גם אחזקת צבא זה לא כלכלי להזוויע. אני מתאר לעצמי שקיסר או אפילו בן אצולה עשיר יכולים להחזיק כמה גריפונים, אבל ארץ שבה לכל פשוטי העם יש גריפונים שוות ערך לארץ שבה לכל בני אדם יש אריות... מעבר לכך שהם אוכלים המון, יש סכנה שהם יתקפו את השכנים (קורה עם כלבים, אין סיבה שלא יקרה עם גריפונים), או שיהיו גריפונים משוטטים, או שהם יכחידו את היערות. חיות טרף בגודל הזה הן משהו שדרק אנשים עשירים יכולים להרשות לעצמם, בין אם הן מכונפות או לא.
 
גריפון הוא, ביסודו, חיה מכונפת. אמור להיות איזון בין כמויות האוכל שהם אוכלים לבין המאסה שהגוף שלהם נושא בעודם עפים. וכמובן, אל תשכח להכין להם מסלול המראה כמו לכל בעלי הכנף הגדולים. לגבי מזון, הגריפון הוא, כאמור, יצור מכונף. הוא יכול למצוא את מזונו בשמיים בין בעלי הכנף המסכנים. כל מה שצריך הוא להכניס כמה מינים של בעלי כנף בגודל בינוני עם פוריות גבוהה שהגריפון טורף ופחות או יותר פתרת את הבעיה. לעניין קטן, כיצד הגריפונים מתייחסים לבני האדם? הם ראשי הלהקה/העדר שלהם? או משהו אחר? האם מותר לאכול בשר גריפון או שמדובר בטאבו?
 
ברוב העולם לא אוכלים בשר טורפים, בעיקר כי הם בעצמם אוכלים בשר, אז פשוט יותר לאכוול חיות צמחוניות. כלבים וחזירים (אוכלי כל) הם בעלי תזונה מאוד לא בררנים אז אותם כן אוכלים, אבל גריפון (שזה בתכלס אריה מכונף) זה יקר מדי.
 
הכלבים, הפרות, הכבשים וכדו' מצייתים לנו משום שהם תופסים אותנו כזכרי האלפא של העדר/הלהקה שלהם (זו הסיבה שהם בוייתו. יש חיות שלא ניתן לביית משום שאין לנו מושג איך להשתלט עליהו). בנצרות קיים טאבו האוסר, במפורש, על אכילת בשר סוס, וכמובן, הסיבה לטאבו על אכילת פרה קשור לעובדה שלפרות יש שימושים הרבה יותר טובים עבור הינדים מאשר אוכל.

לח'אן הטטרי, כפי שאמרתי, קרוב לוודאי שבשר גריפון אסור לאכילה משום שהוא שימושי מדי למטרות אחרות. ויצא לי לשמוע מזמן שמוצע לכל בעלי חיות המחמד שמנסים לגדל את כלבם על דיאטה צמחונית לשמור את הרעיונות הללו לעצמם. מדובר בטורפים נטו.
 
כלבים מסוגלים לאכול הכל (הכלבה שלי טורפת לנו את העגבניות), בשר הכי בריא בשבילם, אבל אלפי שנים הם חיו על דיאטה של שאריות - עצמות ולחם (עטיפת הבצק של הפאי, לדוגמה, לא נאכלה עד לא מזמן). כיום רוב הכלבים אוכלים בונזו.

אני לא נתקלתי עדיין בטאבו הזה, בכל מקרה מי שהמציא אותו לא קרא את הברית החדשה כנראה. בכל מקרה, בצרפת אוכלים אותו, ועד המהפכה ההם היו קתולים אדוקים.
 
קראתי על הטאבו על אכילת בשר סוס אצל מרווין האריס. והעובדה שהטאבו קיים לא אומרת שקיימו אותו באדיקות (פשוטי העם קראו לבשר סוס "בשר צבי אדום") וזה היה אחד הנושאים שהמיסיונרים הודרכו לגביהם כשהם באים במגע עם ברברים. הגריפונים בדיון אמורים להיות קרובים למקורם הפראי, לא? אם לא, אנחנו מדברים כבר על חיה אחרת מהגריפון הקלאסי.
 
מצד שלישי, ייתכן שהטאבו לא דתי אלא תרבותי.
הלדין אמר/ה:
הגריפונים בדיון אמורים להיות קרובים למקורם הפראי, לא? אם לא, אנחנו מדברים כבר על חיה אחרת מהגריפון הקלאסי.
לא הבנתי...

אגב - כשחושבים על זה, שוורים וסוסים הם חיות משא טובות בהרבה מגריפות מסיבה אחת פשוטה - בזמן שגריפון נאלץ לסחוב את המשא על הגב (כי הוא עף), שור יכול לגרור אותו בעגלה, מה שקל בהרבה (או לחילופין, באותו המאמץ לגרור הרבה יותר).
עריכה: בעצם, גריפון דווקא כן יכול לשמש חיית משא, אבל רק למשלוחים דחופים או יקרים (המובילים האישיים של הדוכס?). מסחר רגיל לא יכול להתנהל ככה.
 
דבר ראשון, גריפון הוא חיה חזקה במיוחד גם על הקרקע. הוא מסוגל לעוף, אבל כוחו מתעלה על שור גם בנשיאה פיזית.

דבר שני, אני חושב שהבהרתי כמה פעמים את זה שגריפונים לא אוכלים המון. עם זאת, אתה מתעקש על זה שהם אוכלים המון. הגריפון שלי שונה מהגריפון שאתה מתייחס אליו, ולכן רוב טיעוניך אינם תקפים.

דבר שלישי, בשר גריפונים ניתן לאכילה תרבותית, אבל להרוג גריפון בשביל הבשר שלו זה מאוד מאוד לא משתלם, והבשר קשה ולא טעים.

הלדין אמר/ה:
לעניין קטן, כיצד הגריפונים מתייחסים לבני האדם? הם ראשי הלהקה/העדר שלהם?

בן האדם הוא המאסטר - הוא אומר מה לעשות, מתי אוכלים ואת מי אוכלים. גריפונים לרוב הם אנוכיים, ועל אף שהם ישרתו את המאסטר שלהם לרוב הם לא יעשו משימות שפוגעות בהם. גריפונים הם אכן טורפים מאוד מסוכנים בשמיים (והאויבים הטבעיים הגדולים ביותר של הפגסוסים), אבל דווקא בתעופה עם משקל על גבם הם לא מוצלחים במיוחד (הכנפיים קרובות ואין כמעט מקום לשבת, ישיבה יותר מאחורה פוגעת באיזון האווירי שלהם), ועדיף לך לשלוח את הגריפון להילחם לבד מלרכוב עליו.

אבל עכשיו, אני מבקש להפסיק את הדיון הזה. זה עץ על הסיפור שאני מעלה, ולא על אכילת סוסים בתרבויות שונות. מי שחשוב לו להמשיך את הדיון הזה, מוזמן לפתוח עץ חדש ולכתוב בו.

שוב, תודה על העזרה בפיתוח העולם, אבל הדיון הזה גלש קצת יותר מדי...

נ.ב. אני החלטתי להעלות פרק כל יום ראשון (ולא כל רביעי), אז מראשון הקרוב יועלה פרק כל יום ראשון.
 
קראתי, והסיפור קצת קופץ - כלומר ההתחלה יחסית מהיר, ואז במעבר מהיר זה עובר לבית החווה נשרף, כשזה לא באמת קשור והדמות יוצאת החוצה. גם לא ברור אם הבקיעה מתרחשת בתוך בית (ואז איך הם יודעים מה קורה בחוץ) או בחוץ.
בסך-הכל התחלה נחמדה, אבל לא ברור במה המיקוד. אם זה ברייבן, התיאור שלהם מאוד קצר.
דרך-אגב, אם אתה לא הולך להזכיר שוב את הנערים, בטח שאין מה להתפלפל על הגיל שלהם בפסקה הראשונה, זה קצת צרם. אפשר נער ונערה, האח הבכור/האחות הקטנה.
עוד דבר, בסוף יצא לך "שחיתה" במקום "שחיטה".

בנוגע למפה, צריך לדעתי לקשר בין הסיפור למפה - אולי להגיד "בית החווה שלהם שכן ליד העיר X" ושהעיר X תהיה במפה.
 
פרק טוב מאוד ומעניין, אבל הופתעתי לגלות שהוא לא קשור להקדמה. נו, טוב, אני מניח שנגלה מתישהו את הקשר :)
ניטפוק קטן (כי אחרי שקראת לי מעצבן בדרקוניקון החלטתי להוכיח לך כמה אתה צודק ;)) - לא מגהצים מכנסי עור, האמת שאני לא בטוח שהם יכולים להתקמט בהתחשב בחומר ממנו הם עשויים.
 
אז יש חרבות והן מדברות.
נשמע מעניין, רק אל תמתח את זה יותר מדי. לדעתי כדי לשמור על המסתורין של הסיפור בצורה טובה אתה צריך לגלות פרטים חדשים על הזמן, אבל לא לחשוף הכל. ז''א שאתה לא חייב לגלות הכל על החרבות מיד - מי היוצר שלהן, למה הן נוצרו ומה הן עושות, אבל מדי פעם כן לחשוף איזה פרט, וכמובן להוסיף פרטים חדשים לעולם. שלא תשאיר אותנו לנצח לגשש בעלטה.
 
פרק נחמד. הכתיבה הרזה הזו, נראה לי, טובה לפרולוג אך לפרק ראשון אני מצפה למעט יותר בשר כלומר הצגה מסודרת יותר של הדמויות שאנחנו אמורים לבלות איתן במהלך הספר. הסצנה הראשונה יכלה לעבוד באותה המידה כפרולוג. בכל מקרה, עניין החרב מעניין. אני מניח שהארגון בפרק הוא זה שעמד מאחורי השמדת חוות הגריפונים.
 
פרק טוב, נהנתי מאוד.
2 קילומטרים נשמעים מרחק מוגזם לקליעה מדוייקת בעליל (זה הרבה מעבר לטוח של רוב רובי הצלפים המודרניים, לשם השוואה).
האמת, מפתיעה שעובדת היות של סיירה אצילה גורם לה להתרפס ולקרוא לאנשים ''גברתי''. זה נשמע יותר כמו משרתת לשעבר... אצילה לא אמורה להיות מתנשאת או לפחות ''שווה בין שווים''?
''חדר משרדי'' מצלצל קצת מוזר בעולם פנטזיה, אבל זה די זניח.
בכל מקרה, למעט דברים פיצפונים פה ושם, אהבתי בהחלט.
 
2 קילומטרים זה אכן מוגזם, אבל לא סתם הוא יכול לירות לכזה טווח.
סיירה הייתה אצילה לשעבר, אבל גם לאצילים יש מערכות כבוד וגם היא הייתה פוגשת אנשים רבי עוצמה ממנה. כרגע, לאור זה שקטלין במעמד גבוה מזה של סיירה, לוקח לה זמן להתרגל למוסכמות הכבוד החדשות.
טוב לשמוע!
 
הייתי אומר שיש עודף דמויות מסוים בפרק. אני מבין שזה הסגנון שלך, אבל לי לפחות כל הקפיצות האלה בין דמויות ומקומות מפריעות לשקוע בסיפור. זה משהו שחשוב לשים לב אליו, בגלל שאתה מכיר את הדמויות הרבה יותר טוב מאיתנו ואולי לא מודע לאיך קורא חדש יצטרך לעכל את כל המידע הזה.
אולי היה אפשר להעביר את הסצנה הראשונה לסוף, אז היא לא הייתה קוטעת את הרצף הסיפורי של מקבת' וקטלין. או שהיית מכניס הצצה לקטלין בפרק הראשון (או שניהם).
 
חזרה
Top