לשחק דמות מהמין הנגדי.

נשים הרפתקניות לא מייצגות את הממוצע בחברה של עולם משחק טיפוסי, אבל גם גברים הרפתקנים הם לא תופעה נפוצה מאוד.
אז כמו שכשבונים דמות של גבר הרפתקן מקבלים לפעמים השראה מגיבורים של ספרים וסרטים, אפשר לעשות את אותו דבר עם דמויות של נשים.

בנוגע לאמינות של דמויות ממגדר שונה - הן לא חייבות להיות "אמיתיות", מספיק שהן יהיו הגיונית וסבירות. פוחד שתצא לך דמות של "גבר עם שיער ארוך וציצים"? אל תנסה לבנות את הדמות בתור "עצמך הבת" אלא תבסס אותה על אשה כלשהי שאתה מכיר או שהיית רוצה להכיר.

הייתה לי פעם שחקנית ממש טובה, שבאופן די קבוע שיחקה דמויות גבריות. היא די עיצבה אותם בתור "גבר החלומות" שלה, עד כמה שלילדה בת 15 יכול להיות דבר כזה, וככה קיבלנו מצעד של ג'ינג'ים מסוקסים-וקשוחים-אך-רגישים-וכותבים-שירים וכושים יפים ואתלטיים עם קרחת חלקה.

לעומת זאת, באותה קבוצה הייתה שחקנית מוצלחת פחות, שבנתה דמות של גמד. בשלב מסויים היא "הוציאה את הגמד מהארון" אחרי שהיא אמרה שהיא סטרייטית ולא יכולה לדמיין את עצמה בתור גמד שאוהב נשים (עד כמה שגמדות הן נשים) מה שהוליד הרבה בדיחות-הומואים (היינו בני 15 כאמור) אבל לא התבטא במיוחד במשחק - חוץ מקטע מטריד לקראת סוף הקמפיין (שאז עברנו ממו"ד בקופסאות למוד"מ2 והקפצתי את העולם 300 שנה קדימה בזמן, שבו הדמויות של הקופסאות היו אגדות עבר, בערך) בו הגמד שלה לקח בשבי גמד רשע בשם אבי, התאהב בו והחליט לשמור אותו לעצמו במרתף הבית שהחבורה גרה בו באותו שלב (שוב, היינו בכיתה ט' או תחילת י').

המפקד האלמוני אמר/ה:

התאהב בו והחליט לשמור אותו לעצמו במרתף הבית שהחבורה גרה בו באותו שלב (שוב, היינו בכיתה ט' או תחילת י').

יש ללחוץ כדי להרחיב...

זה... מטריד...

זה לא ממש שוחק בפועל - היא רק אמרה שזה מה שהדמות שלה עושה והמשכנו הלאה במשחק בלי להתייחס לזה יותר מידי.

גם לא השתמשתי יותר מידי בדמויות עם סוגיות מגדריות בתור מנחה. היה דב"ש שחזר כמה פעמים במשחק שהרצתי כבר בתור מבוגר שהיה של אשה בשם מגנדה שהתחזתה לגבר בשם מגנדי. היא הייתה שוליית קוסם וכדי לחסוך לעצמה כל מיני הערות ואפליות, היא התחזתה לבחור - הדמויות עלו על זה. בשלב מאוחר יותר במשחק מגנדה/מגנדי התקדמה בחיים ונהייתה שגריר בארצן של הדמויות - הן תיכננו לסחוט אותה כדי לקדם כמה אינטרסים מול הארץ ששלחה אותה אבל זה לא יצא לפועל.

בערך באותו עניין - פעם שמעתי ממישהו ששיחק בשיטה של "שחר האדמה" שהם בטעות קראו בתרגום את "האימפריה הטראנית" בתור הגייה עברית של "The Tranny Empire" והניחו שמדובר במעצמת טרנסג'נדרים.

חברה, אתם מתחילים להתרחק מהנושא של העץ...

כשמדובר בדמות יחידה, המין של הדמות לא רלוונטי באמת. כיוון שקיימים מקרי קיצון לשני הכיוונים עבור שני המינים, פרקטית אתה יכול להיות איזו דמות שבא לך עם איזה אופי שבא לך לא משנה מה המין שלך. המין משנה בהקשר לעולם, אבל הוא לא בהכרח חייב לשנות את הדמות.
לעומת זאת, ההתניה המגדרית משנה באמת וצריך לשים לב אליה כשאתה בונה דב"שים בתור שה"מ. למה? כי אתה בונה את כולם. זה "חוק המספרים הגדולים". הסטטיסטיקה נהיית יותר ויותר קרובה למציאות ככל שמדובר במדגם יותר גדול. אם הסטטיסטיקה אומרת שאישה אחת מתוך מאה לובשת מכנסיים, אתה לא יכול לדעת עבור אישה יחידה האם היא לובשת מכנסיים, אבל אם יביאו לך עשרת אלפים נשים, סביר להניח שבערך מאה מהן ילבשו מכנסיים (אבל כנראה שלא בדיוק מאה). אפשר להבין את זה גם על פי המבנה של נוסחת ברנולי, שמרכזת את רוב ההסתברות במיקום הצפוי כשמדובר במדגם גדול יותר.
אם נעזוב לשנייה את החרטושים הסטטיסטיים, כי זה לחלוטין לא הנושא, הפואנטה היא שכאשר אתה בונה דמויות בשביל העולם, אתה לא יכול לחלק לכולם אופי ומין איך שבא לך. אני יכול להעיד על עצמי שבערך 80% מהדמויות הנשיות שלי עונות לפחות בחלקן למאפיינים נשיים קלאסיים. הסיבה שזה לא יותר היא כי שהרבה מן הנשים הרלוונטיות לעלילה שהשחקנים פוגשים הן כנראה מלכתחילה לא דמויות רגילות. כשמדובר בדמויות רקע, כמו קהל, אני נצמד לסטראוטיפים המקובלים לחלוטין. למרות שיש פה ושם חיילת במשמר העיר, השחקנים יראו רק קבוצות של חיילי משמר משופמים ושריריים. שדרקון תוקף את העיירה, כל אישה בעיירה היא אימא מתייפחת שצורחת ומחבקת את התינוק שלה. כמובן, אלא אם כן מדובר באישה שהיא יותר מסתם דמות רקע. זה איזון עדין בין כניעה לסטראוטיפים לחשיבה מציאותית לחשיבה סטטיסטית.
בנוגע לדמויות השחקן, המין שלהן לא באמת משנה. בגלל שמדובר במדגם כל כך קטן, הדמויות יכולות להיראות איך שבא להן. סביר להניח שבתור הרפתקנית הדמות הנשית תהיה טיפה יותר קשוחה ועצמאית מהדמות הנשית הקלאסית, אבל לא בהכרח.

בערך באותו עניין שאולי יתן על זה מבט נוסף.
חלק גדול מהכותבים בדיון הם בשנות העשרה המוקדמות שלהם ומצד שני אני אנחש שאתם משחקים הרפתקנים בשנות העשרים לחייהם פלוס-מינוס (או המקבילה של אלפים/גמדים/ווטאבר לגילאים האלה) - אני יודע שכשאני והקבוצה שלי היינו בני 14, ההרפתקנים שלנו והאויבים שלהם היו מבוגרים יותר.

במבט לאחור, לא נראה לי שבגיל 14 באמת הבנתי איך זה להיות בן 25 וזה לא באמת הפריע לי.

מצד שני - במשחקי תפקידים אנחנו משחקים גם דמויות ימי ביניימיות, דמויות מדע בדיוני, דמויות פנטזיה - אנחנו לא באמת מבינים איך זה להיות. כנראה שאף אחד מאיתנו לא ישחק בצורה ה''מושלמת'' נער-חווה מימי הביניים (מי מאיתנו עבד אי פעם בשדה, רעה חזירים או סבל מרעב ומחלות קטלניות?), שכיר חרב (אף אחד כאן לא ירה ברובה לייזר, נלחם בחיל הפרשים או השתתף במלחמה מימי הביניים, עסק מלוכלך ואכזרי פי כמה מהיום), או קוסם.

אבל כל הדוגמאות האלה (אביר, קוסם, טייס חלל) לא קיימות במציאות שלנו אלא רק בספרים/סרטים/היסטוריה/דמיון.
נשים ובני 25 לעומת זאת קיימים בגרסא בת זמננו ואנחנו אפילו מכירים כאלה.

לפעמים הרבה יותר קל לשחק משהו דמיוני לגמרי (גם אם הוא היה קיים פעם בעבר או עדיין קיים באיזה מקום נידח, בעולם היומיומי שלנו הוא לא קיים) מאשר מישהו שקיים אבל אנחנו לא באמת יודעים מה קורה בראש שלו.

מצד שני - להיות אישה או גבר בן 25 בימי הביניים שונה לחלוטין מלהיות כזה בימינו. גבר בן 25 בימינו כנראה נמצא באוניברסיטה או אחריה, יש סיכוי שהוא אפילו לא נשוי (שלא לומר רווק הולל...). גבר בן 25 בימי הביניים היה נחשב בוגר זה 10 שנים, וכנראה כבר היה נשוי עם כמה ילדים (כמה מהם כנראה מתים). הוא לא הרחיק יותר מכמה קילומטרים מהעיר או הכפר שלו, ורוב הדאגות שלו הן איך להרוויח מספיק בשביל לחם למחר. וגם אם הדמות הממוצעת היא בהחלט לא כזו, עדיין קשה לי להאמין שהרפתקן בן 25 דומה איכשהו לבן 25 ממוצע בימינו.