IN
אמארה לי יושבת במשרדה בנוחות, מעיינת בדפים על המשימות של סוכני האגודה. אתה לוקח רגע של נשימה לפני שאתה נכנס למשרדה, מודע לסטנדרטים הגבוהים של כבוד ונימוס שיש לאמארה לי. ״אשיגה נוהירו, ברוך הבא״ היא אומרת לך, ״זמן רב לא ראיתי אותך״.
היא מזמינה אותך לשבת לשולחן העץ הקטנטן, שבשביל להתיישב לידו עליך לשבת בישיבה מזרחית, ומוזגת תה לשניכם. לאחר שאתם מודים בנימוס על התה החם, אמארה לי מסתכלת עליך במבט שלא חושף רגשות.
״אשיגה, כיצד גוקה בירכה אותך בבואה?״ היא שואלת. אתה זוכר את העניין הזה, שנאמר לך לפני הפעם הראשונה בה נפגשת עם אמארה לי. תחילת השיחה תמיד חייבת להתחיל בשיחת חולין, לשם הנימוס שבדבר. רק לאחר מכן תוכל למסור את הדיווח שלך.