• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק- הקרב האחרון (5/5) [הסתיים]

META
גלגל ידע (מקומי).
IN
שינה עוצרת לפני שהיא קורעת את המכתב עצמו, אבל קורעת את המעטפה, שכן המכתב עצמו הוא הזמנה למסיבה בעוד יומיים בשעת הערב שתתרחש באחד מהמגדלים הפרטיים ברובע כתר הפרחים. ההזמנה מציינת את שינה בשמה, ולשינה ברור הדבר. כמו כול אצילה בעיר חדשה מהלוטוס המנופץ, ההזמנה מגיעה מהאצילים המקומיים שמבקשים כבני ברית להכיר אותך ולדעת על טיבך. כמובן, לכול אציל יש את מאגר הרכילות והשמועות שלו, אבל אף אחד מהם לא יודה שהוא מוריד מכבודו ומשתמש בכזה מאגר.

נרשם כי שינה יכולה להביא בן זוג במקרה הצורך, אבל האם יש מישהו ששינה תרצה שיתלווה לצידה? שיגלה את הסוד שלה?
IN
״לכול נשמה יש מחילה, בכול אפלה יש טיפה של אור״ אומרת הסאסמאראנית ברוגע ״בחיי הקודמים, חייתי בחוסר כבוד, לא הבנתי את המשמעות של לידה מחדש, ואם היו חטאים אלו עומדים כנגדי היום- לא הייתי ראויה לעמוד כאן. אבל יש מחילה, כמו שדבריי האלה מוכיחים לנו, ולמרות שלעתים מחילה תיקח לנו תקופת חיים שלמה, אל לנו לוותר ללא המאמץ״.
IN
החנות מסודרת בפדנטיות והכמעט אובססיה של אנשי טיאן-שיה לשני דברים- סדר ורוחניות. ישנו חלון לכול אחד מארבע רוחות השמיים בחנות, והארונות והמעברים מסודרים בצורה שמאפשרת מעבר אוויר, מושכות את העין, ונבנו על פי עקרונות הפנג-שווי- האומנות הטיאנית לסידור החלל האישי של כול אדם. שיקויים ומגילות מופרדים היטב, כאשר המגילות מסודרות לפי מטרה- הגנה עצמית, ריפוי, הגנה לבית, ועוד.
IN
כאשר אשיגה בא לצאת, הנאגאג׳י עוצרות אותו. ״תשלום״ הם דורשות, ״כול מבקר במקום הזה חייב לשלם ביציאה ממנו״ אומרת אחת כועסת במיוחד, מסתכלת עליך בעיניה הכחולות הרושפות.
 
ריוסקה:
"אני מודה לך על המילים מלאות-החמלה שלך, אך אאלץ לחלוק עליהן." עונה לה ריוסקה, "בעולם מושלם היית צודקת, אך לצערנו זהו לא עולם מושלם. לא לכולם מגיעה מחילה, ולא כולם רוצים בה.אני שמח עבורך שמצאת את השקט הנפשי שלך, אך עליי להמשיך לחפש אותו בהמשך דרכי. לא אמצע אותו כאן."
הוא קד בפעם השלישית לגיישה. "אני מאחל לך את כל הטוב שאפשר, בחיים האלו והבאים."
 
שינה מקפלת את ההזמנה ומכניסה אותה למחשוף שלה. היא שוקלת את מי לקחת איתה, ככלי כמובן- לא כבן זוג. היא יודעת שאם היא תלך לבד, האצילים המקומיים יכבדו אותה פחות. היא זקוקה לשומר ראש, לא בשביל לשמור עליה, אלא בשביל ההצהרה שהיא יכולה להרשות לעצמה את זה.
ריוסקה נשמע לה המתאים ביותר. הוא מאיים מספיק, ויודע מה הוא עושה. יותר מזה, הוא היה פעם הסמוראי של לורד נודע. היא יכולה להשתמש בזה.

אבל קודם... עיניה של שינה נמשכות אל ערימת המסמכים. יש לה עבודה לעשות. לפניה, היא מחליטה לעורר את המוח שלה. דבר המקביל להתמתחות אצל אתלט, לפני שהוא יוצא לריצה. שינה פותרת את אחד מתשבצי הקוקורו שלה. לוקח לה שעה לפתור את התשבץ הקשה הזה, אבל כשהיא מסיימת, היא מחייכת, מניחה אותו בצד, וניגשת ישר לעבודה.
היא מתיישבת על הרצפה, מפזרת את ערימת המסמכים למספר ערימות קטנות, עליהן היא עוברת במיומנות אחת אחת. מחפשת כל מידע שיכול להוביל אותה לסיבה שאביה קנה את המקום ההוא, וכנראה... למי שגר, או גרה בו.
META
משתמש בpuzzle book (נותרו 9 שימושים עכשיו), מגלגל בדיקת תבונה בד"ק 10- 6+4= 10. הצלחה, לוקח שעה. פעם ב24 שעות הקרובות, אני יכול לגלגל פעמיים בדיקת ידע, זיהוי מניע או פירוק מתקנים, ולבחור בתוצאה הגבוהה יותר.
אני מחליט להשתמש בזה כבר עכשיו.
ידע (אצולה)- 11+11+4= 26. פסדר כזה.
אם אני עובר את "דירוג הידע", אז 15 נזק.
 
IN
אתה מגלה על חנות מפוקפקת אחת בה תוכל למכור את הדברים, אבל הדרך שלך לשם חסרת מזל, שכן אתה מוצא את עצמך במרכזו של קרב כנופיות. הכאוס מבריח את כול האנשים משם, אך אתה לא מכיר דרך עוקפת למקום שלך.
חצי תריסר אנשים, בני אדם שלבושים בבגדים שחורים ונושאים סימנים קדושים מוזרים, חמושים בחרבות ורובי קשת, יורים באנשי עכברוש שנלחמים כנחיל כמעט, כמות גדולה של כ-20 אנשי עכברוש, שלמרות הכמות שלהם ידם היא על התחתונה כנגד הציידים האכזריים. חץ לראש, חרב לחזה, הציידים מחייכים לחסל את אנשי העכברוש, שלא נראים כמו לוחמים מיומנים כלל.
IN
״אם כך, עליי לתת לך זאת״ היא אומרת ומביאה לך עציץ קטנטן, אחד שמתאים בכף היד, ובו פרח קטן ואדום שעוד לא פרח אפילו. ״אם אינך מסוגל לקבל מחילה, הדבר הטוב ביותר שתוכל לעשות הוא לדאוג למה שמסביבך. החל בלשתול את הורד הזה, יהיה לכבוד למקדשנו אם תעשה כן״ היא אומרת וקדה לך קידה מכובדת.
IN
״זה תמיד היה כך, האגודה מעדיפה להתמודד עם קצת תשלומים נוספים מאשר עם הסיכונים של הדרכים האחרות לשוק תחתית, בעיקר ארגונים כמו היאקוזה, טפרי הדרקון וה-וואי לינג״ היא מסבירה.

אתה לא זוכר משהו מהיר על טפרי הדרקון והוואי לינג, אבל בלי קשר למי הם, עליך כעת לשלם.
IN
שינה חוקרת את המסמכים כמעט לחלוטין, במיומנות רבה מנתחת את המידע שעליהם, ומגלה כמה פריטי מידע נוספים.

המידע הראשון, שכמעט ברור לחלוטין כי הכסף הוא הוצאות מזון ומחייה. אחת לחודש, הועבר תשלום גדול, ככול הנראה שכר חודשי מסוים שנאלץ לשלם לבעלים. בנוסף, פעם בשבוע, ובכול חג טיאני, הועברו לבית סכומים גדולים יותר של כסף. ההוצאות ירדו משמעותית מאז תאריך מותו של אביה, למרות שעדיין היו קיימות, עד היום בו הפקיד של הבנק דאג לסגור אותן ולמנוע את העברת הכסף.

אבל שינה שמה לב, במסמכים המוקדמים, לתאריך אחד יוצא דופן. בתאריך זה, הועברו לא פחות מעשרת אלפים מטבעות זהב אל החשבון בפעם אחת. התאריך, הראשון לפאראסאמט, החודש השלישי, נראה לרגע כאילו ישנה טעות במסמכים, אבל שינה לא מוצאת אף ראיה שזוהי טעות, ולכן עליה להניח שהכסף באמת הועבד.

כדבר אחרון, שינה מגלה מסמך אחד שהוא חוזה סודיות בין הבנק לאביה. חוזה הסודיות הוא ככול הנראה רק עותק של החוזה המקורי, אבל שינה מוצאת ארבע חתימות נוספות, של ארבעה אנשים שונים. אחרי חיפוש נוסף במסמך המסובך ומלא הפרטים, שינה מבינה שככול הנראה זהו חוזה יחיד שנעשה על מספר חשבונות כמו זה שהיא חוקרת עכשיו, השייכים לאנשים נוספים- לא רק לאביה. השמות שלהם בבירור מוסתרים במסמך, למרות שלשינה יש את החתימות שלהם.

יש עוד לחקור את המסמך, אבל לשינה אין את הזמן הפנוי לכך, יש לה עוד יום שלם לפניה.
 
שינג שי
שינג מסתכל בעניין על הצדדים הלוחמים. אין לו עניין מיוחד באף אחד משניהם, אולם ברור לו כי הניסיון לעבור באמצע לא ייגמר טוב כך שהכי טוב יהיה לבחור צד. הוא חושב במהירות ומגיע למסקנה שלציידים יש סיכוי טוב יותר לנצח וכי עזרתו ככל הנראה לא תטה את הכף לטובת אנשי העכברוש. הוא נסוג מרחק קצר מהקרב למקום בו הוא לא ייראה ומשנה צורה למיסתורית בצורותיו - הצל מטיאן שייה. לבוש כולו בשחור הוא מוודא כי פניו מוסוות היטב, בעודו פוסע לקרבת הקרב בשקט ככל האפשר וממתין לרגע בו אחד מאנשי העכברוש יהיה במצב שהוא יוכל לדקור אותו בגבו באופן האידיאלי.
Meta
Stealth: 11+11=22
מכין פעולת התקפה ברגע שאחד מאנשי העכברוש יהיה במצב המתאים.
 
ריוסקה:
ביום מן הימים, אחזור למולדתי, וביום ההוא אשתול את הפרח על קבר משפחתי. עד אותו יום, אגן על הפרח הזה בחיי. אני נותן לך את מילתי." ריוסקה מחייך לגיישה והולך אל עבר היציאה מהמקדש, אוחז את העציץ בשתי ידיו, מביט בו ברכות.
בחוץ, הוא מנופף בידו אל עבר נהג-ריקשה אחר, אחרי שאת הנער הקודם הוא שחרר לדרכו. היו לו עוד מספר שעות עד רדת החשיכה, כפי שסבר, ועל כן הוא התכוון להיפגש עם איש הקשר של שוגון השמש טוריאקה בגוקה. ריוסקה פנה אל גוקה בהמלצתו של השוגון, ועל כן היה בטוח כי איש קשר כבר מחכה לו באחת מהנקודות המוסכמות. נותר לו רק למצוא אותו.
 
IN
אתה יוצא, רואה שעוד שאני אנשי עכברוש שוכבים מתים. ״מי אתה?!״ שואל אחד מהציידים בכעס בעודו מבחין בך, לאחר שלא נראה שאף אחד מאנשי העכרוש היה במצב להתקיף יריב שהוא לא מזהה בכלל בשדה הקרב.
IN
היא קדה לך קידה לפרידה, ואתה יוצא אל העיר.
באיזה מקומות לרוב שוגון השמש היה משאיר את אנשי הקשר שלו אליך?
 
שינה מחזירה את המסמכים לתיקה. היא התקדמה, אבל לא מספיק. בין כה וכה, יש לה קצוות חוט נוספים. אבל... האם אי פעם היא תתקדם מספיק? החששות מכרסמים את ליבה. היא חושבת על אחיה הצעיר, לינג. האם הוא עדיין חי? הוא חייב להיות. אחרת, כל המאמצים שלה היו לשווא.

שינה ניגשת ושוטפת את פניה. היא לא יכולה להרשות לעצמה לחשוב על זה. לאחר שהפנים שלה יבשות, היא חוגרת את חרב הקודאצ'י שלה, שמה איפור, וניגשת אל אשיגה.

שינה ניגשת אליך, חרב הקודאצ'י שלה חגורה למותנה ותיק צד על כתפה. "אשיגה, האם אתה פנוי היום? אני זקוקה לשירותך." היא אומרת בחיוך, העיניים שלה נוצצות בסיפוק וציפייה.
 
ריוסקה:
שוגון השמש שם למראה כי הוא אינו מפחד ממדינות אחרות, ולהפך, מברך יחסים הדדיים בינם לבין שוקורו, ושרק ינסו לחשוב על מזימות להתקיף את ארץ האיכרים שלו, מכיוון שעשרות התקפות כבר נכשלו עד כה, ועוד אלפי התקפות ייכשלו בעתיד.
על כן, אנשי הקשר של שוקורו הם לרוב גם הדיפלומטים ואנשי החוץ הנשלחים לחצרות השליטים של המדינות הזרות, והם מתפקדים גם שנושאי המילים של טוריאקה וגם שגרירות ניידת עבור תושבי שוקורו אשר עזבו את שטחי הממלכה.

אך המצב של ריוסקה שונה.
רשמית, ריוסקה פוג'יבייאשי מת ביחד עם בני משפחתו מהדור השני ומעלה, ואילו נאגאטו פוג'יבייאשי הוא הרוצח האחרי למעשה הנפשע. הוא לא מסוגל ליצור קשר עם הדיפלומטים של שוקורו מבלי שיערפו את ראשו על המקום. אפילו אזהרה או משפט הוגן לא יתנו לו. יגיד טוריאקה מה שיגיד, נאגאטו רצח את המשפחה שלו, אשר הייתה אהודה על רבים מאנשי הארץ. הם יחפשו נקמה.

ריוסקה זכר 3 שירים שטוריאקה סיפר לו לפני שעזב, אשר היו אמורים להובילו אל אחד מאנשי הקשר שיועדו אישית לו.
"דשא בקיץ; חלומות הלוחם; הם כל מה שנשאר."
"גשם הקיץ הראשון; מותיר מאחוריו; היקארי-דו."
"אה, שלווה!; חודרת את עצמות האבן; קולות הציקאדה."

שני השירים הראשון לא היו הגיוניים עבורו במיוחד על פי מה שראה בעיר, אך השיר השלישי דיבר על מקדש של רוגע ושקט פנימי, וריוסקה בדיוק ביקר באחד. בעודו עולה על הריקשה שעצר, הוא מורה לנהג להסתובב סביב המקדש בעודו מחפש את הסמל שרק הוא וטוריאקה זוכרים, הסימן שהיה רקום על השריון הישן של שוגון השמש, כאשר גורש ממינקאי והגיע אל שוקורו. זה הסימן שאיש הקשר שלו יענוד על בגדיו.
 
אשיגה מהנהן ומשלם את המחיר בלי מחאה נוספת, מזכיר לעצמו לבדוק לאחר מכן האם טינסה אכן אמרה אמת.

אשיגה מרים את מבטו מהספר בו הוא שקוע, ארוחת הבוקר החצי אכולה לפניו, חיוכה ומצב הרוח של שינה מוצאים ממנו חיוך באופן אינסטינקטיבי.
"אני אכן פנוי, לפחות לשעות הקרובות. כיצד אני אוכל לעזור לך?"
 
"ובכן, ישנו מקום בשוק תחתית שאני צריכה לחקור. אך נראה שמגיע ממנו- מתוכו או מחוצה לו- קולו של ילד בוכה. אני מסיקה שמדובר ברוח רפאים או באנרגיה תודעתית שקיבלה צורה. והרי אתה המומחה לענייני תודעה וזכרונות שמסרבים לעזוב את העולם." שינה אומרת. "כמובן, אני מוכנה לשלם בשביל שירותך, למרות שממה שאני מכירה אותך תעדיף שאשלם לך בסיפורים מאשר במבטבעות."
 
IN
צ׳אהו מזהה עשרות הילות, של כול החפצים השונים מסביבה. היא מתמקדת בבודדות, רובן ממסורת המגננה, גם אם לא כולן (שיקויי הריפוי לדוגמה, ממסורת היצירה, ויש גם כמה ממסורת התהפוכה). יש כמה מגילות וחפצים שעליהם כתובים פסוקים לקאמי המקומיים או מנחות שנועדו לקאמי בפינה מסוימת, ואלו לא קסומים, אך שאר החנות מלאה בקסם.

ייתכן שמוסתרים כמה קסמי הגנה גם על החנות, אבל צ׳אהו לא מצליחה להבדיל את ההילות שלהן מהילות החפצים שעל הקירות.

כיצד צ׳אהו למדה לראשונה את שמות המסורות הקסומות? הקסם שלה הוא לא תוצאה של לימודים ארוכים, אם כך... כיצד היא יודעת את השמות האלו?
IN
ריוסקה מוצא אותו, בין קבוצת נזירים שמבצעת מדיטציה לצד המקדש, בגן קטן ונפרד מהמקדש עצמו. הוא יושב ביניהם, מסתווה, וריוסקה כמעט ולא שם לב לסימן שלו. האיש הוא טיאן-שו בעל פס שיער יחיד בשיערו שיורד לצמה. הוא נראה מרוכז במדיטציה, לא שם לב בכלל שהתקרבת, כמו שאר הנזירים שלצידו.
IN
אשיגה משלם 12 מטבעות זהב ויוצא אל שוק תחתית.

״אני יודעת את הדרך למיקום, אבל החוזה שלי אומר שאם ניתקל בצרות, אתה עומד לבד. חוזה סטנדרטי של המלווים לשוק תחתית, אני לא לוקחת אחריות על טיפשות של מגלי ארצות״ היא אומרת לך ״לך בשקט, אל תבלוט, ותצא משוק-תחתית בלי פגע״ היא ממליצה לך, מניחה ברדס על ראשה.
OUT
שינה- ה-8 שעות חקירה שלך פשוט יונחו מתי שיהיה נוח עלילתית לשים אותן במהלך היום. אם בא לשינה כן לפעול במהלך הבוקר, זה אפשרי.
IN
״מוזר מצידך לעשות זאת. בניגוד אלינו, אתה לא מקבל תשלום. אבל תרגיש חופשי לחפש אותנו אחר כך״ הוא אומר בגיחוך ״אנו קוטלי המזיקים, ובתשלום נאות נחסל למענך את המזיקים של עיר תחתית, בהנחה משמעותית לעכברושים״ הוא אומר. אחד מאנשי העכברוש תופס אותו ביד ולמרות שהנשק שלו הועף ממנו- נושך אותו בחוזקה, אך הקוטל צוחק ובועט בו ברגלו, וקול ריסוק לרגל נשמע כאשר איש העכברוש נופל מטה.

״כנופיית שיני הכאב תנקום! אתם עוד תשמעו מאיתנו!״ צורח איש העכברוש בקול צווחני, אך רוב אנשי העכברוש רק מנסים לברוח- בעוד שהקוטלים מכתרים אותם.
 
צל
"נעים להכיר אם כך. למאסטר שלי יש משפט שאומר שבכל הזדמנות יש להתאמן. גם אני סוג של קוטל מזיקים אם תרצו לקרוא לזה כך. אם יש מישהו שעושה לכם צרות והייתם רוצים שיפסיק." הצל אומר בהנהון וממשיך בדרכו. במרחק מה מהסמטה הוא מוצא פינה שקטה יחסית וחוזר להיות שינג לפני שהוא ממשיך בדרכו.
 
צ'אהיו
כשפגשה צ'אהיו את העטלף בלילה ההוא, היא הבינה שיש בו יותר ממה שהעין מראה, חוכמתו כמעט שקולה לאדם משכיל, והוא זה אשר לימד אותה לתעל מחדש את הקסם שלה, הפך אותה לממוקדת. והפך למוקד הקסם שלה. ומאז, מאז היא פשוט מבינה את הקסם אחרת, היא פשוט יודעת.

והיא נותנת לו לכוון אותה למגילה הנכונה
 
חזרה
Top