• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

רודינה- עולם מערכה בטעם בורשט.

https://goo.gl/images/DNFf69




סתם קטע להשראה(?)
הבוגאטיר ניצב מעליהם, רכוב על סוסו הצחור והאציל, שמשו של פרון זרחה מאחוריו כהילה של תהילה. "הו אחיי, בני רודינה, הלא תלכו עמי ללחום בצורר שמייסר את אימנו?!' קרא בקול אדיר.

אנשי הכפר ענו אותו בקול רפה:"הצורר לקח את נשקינו- וכיצד נלחום ללא נשקינו?"

הניף הבגאטיר אגרוף כביר וקרא:"ליבכם האמיץ יהיה לכם לנשק! קחו איש כליו, ונשפיל את הצורר על ברכיו!"

אנשי הכפר הנידו ראשם ובאנחה סדוקה ענו:'הצורר לקח את אומץ ליבנו- וכיצד נלחום ללא אומץ ליבנו?"

נשא הבגאטיר עיניו והנה כפרם, בתי עץ רודינים נחמדים למראה, שדות שחלקם עוד נותר זהוב ומבורך באורו של פרון.
"הלא נשותיכם ובנותיכם בכם את מבטחן שמות! צאו לרוצץ את הצורר למענן!" קרא.

וענו אותו השבורים בקול בוכים:"את נשותינו ובנותינו לקח הצורר הנבל!"

הבוגאטיר לקח נשימה עמוקה וטפח על מגנו שעוטר בסמלו פרון:'אולי אין לכם כבני תמותה, לא כוח, לא גבורה ואף אהובתיכן אינן... אך האמונה באלים תיתן לכם עוצמה מלמעלה כוחותיכם- בואו עמי עם אמונתיכם באלים!" זעק בגרון ניכר.

הליטו השבורים את פניהם בחרפה. "גם את אמונתנו לקח הצורר הארור, השד יקחנו!"

דמעות מילאו את עיניו של הבוגאטיר העשוי ללא חת, וסובב הוא פניו שלא יראו דמעותיו. לא נותרה תקווה. איך יצא להלחם לבדו, בשם האלים שלהם הפנו אחיו עורף?
הרוח נשבה וליטפה אותו בחיבה, העשבים בשדה ריקדו כפעוטות שובבים ומאושרים, ומישהי לחשה לתוך ליבו. הוא שוב הביט בהם. "האוהבים אתם את אימנו רודינה?' שאל בשקט.

"אין דבר שאנו אוהבים יותר!" אמרו בהתלהבות.

"אם כן, בקשו מרודינה אימנו שתצליח את חרבי.. ואשיב לכם את נשקיכם, אומץ ליבכם, נשותיכם ובנותיכם ואת אמונתכם באלים!" דרש.
"זאת נעשה!" ענו בהתלהבות.
הבוגאטיר דירבן את סוסו ודהר לעבר הערב להלחם באופל- כעת האמין שינצח.


הקדמה קטנה, גדלתי על ספרי היסטוריה מצוירים של "העדה": סרטים מצוירים ואגדות...
לא אתפלא אפילו אם בתת מודע, זה פיתח אצלי דיעות פוליטיות, אמונות ועקרונות כאלה ואחרים.
אני לא מנסה לכתוב את רוסיה האמיתית כדיאנדי- אלא דיאנדי עם השראה מהמדיה/פולקלור הרוסי. רוב מוחלט אם לא הכול, זה פלאף- אז אל תצפו לתתי מקצוע ומקצועות חדשים, אלא להתאמת פלאף. לו הייתי מרגיש יותר בטוח בידע הקראנצ' שלי, הייתי בונה גזעים חדשים מ0, אבל כנראה שאעשה רפלאף, אלא אם מישהו גאון מכם יוכל לבנות גזע מאוזן והגיוני לכל הדיעות.

אני מאוד אשמח לביקורת משני כיוונים:
אם זה בכלל מדבר אליכם,ונראנ לכם כמו משהו שיהיה מעניין חשחק
ומשהו בפרט לחבר'ה "איז נאשיך"- האם זה מרגיש לכם נכון מבחינת אווירה?


חלק 1- סקירה כללית
חלק 2- מקצועות
חלק 3- גזעים ושפות
חלק 4- דתות
חלק 5- הכוחות הפועלים ברודינה ובסביבתה ומקומות.
חלק 6- אורח חיים וציוד נפוץ.
חלק 7 דב"ש חשובים, מפלצות וכמה קרסי עלילה.



סקירה כללית
מהי רודינה ומי אתם?[\I]
רודינה היא הארץ הקסומה והנפלאה בעולם- היא גם במרכזו. רודינה, היא יותר מסתם אדמה- היא ישות. אמיתית יותר מכל אל, וגם יותר ממני וממך.
היא אמם של כל חי ושל כל האדמות.
אלה שמכנים את עצמם בשמה, הרודינים הם דוקא הגזע הצעיר ביותר ברודינה, אך הם הגזע הרב והפעיל ביותר בה.
הרודינים עשויים לשנוא זרים, לשנוא את רוחות הטבע, להאמין באמונות סותרות ואף לשנוא אחד את השני, לעשות מעשי נבלה או מעשי צדק- אבל כל הרודינים אוהבים אהבת נפש את אמא רודינה.
אפילו בזרים רבים כענני סופה התעוררה להם תשוקה כלפי אמנו רודינה והם רוצים בה לעצמם.
אמנו רודינה בוכה לראות את בניה כותשים אחד את השני, מטמאים אותה בדם אחים.
אמא רודינה זקוקה לכם!
בני רודינה ורוחות טבע כאחד, ואפילו זרים שבליבם ניצתה אהבה טהורה לרודינה.. צאו! הלחמו! הגנו על אמא רודינה!


מצבה הכללי של רודינה כרגע[\I]

רודינה ארץ עשירה במשאבים ואדמה פוריה שמפיקה את החיטה המוזהבת בעולם.
בני רודינה במשך מאות שנים, היה ביחסי אהבה ואיזון עם הטבע, במסגרת אמונה שעד שלא באו דתות זרות ומתחרות, לא קיבלה שם בכלל- זאת פשוט היתה דרך החיים.
היום היא נקראת "האמונה הישנה".
האמונה הישנה סוגדת למחזור הטבע, ולאלים שמייצגים אותו ועוסקת רבות ביחסי קח ותן עם רוחות הטבע.

במקומות בהם נותרו הרודינים נאמנים לאמונה הישנה, הם חיים ממש בסימביוזה עם הדומובוי והלשי- רוחות הבית והיער.
אבל האמונות הזרות, מטיפות לשליטת האדם בטבע, והאנשים שמאמינים בהן- בין זרים ובין רודינים החלו להסתכסך עם רוחות הטבע ו"הלב" של רודינה.

מבחינה פוליטית, רודינה מחולקת לנסיכיות(קניאזיסטבה) וערי מדינה שחלק גדול מהם נתון להשפעה ברמה כזאת או אחרת של כוחות זרים, שמביאים רעיונות רבים, שבחלקם מעלים את רמת החיים והתרבות ברודינה.
בנוסף, יש גם את "הלב"- בחלק מהמקומות זה היערות הגדולים שהם יותר משליש של רודינה, וההרים הגבוהים.
רודינה כנראה התחילה לכעוס ורוחות אפלות שכולם האמינו ששייכות לאגדות העבר חוזרות לרדוף את ההרים.
הדרקונים שהורדמו בידי זקני רוחות הטבע הקדומים, מתעוררים מריח החמדנות והשנאה שמצחין את רודינה.
מהמזרח פלשו כוחות אורדת הפלדה, מונהגים בידי החאן של שבטי הקארקארים, מהמערב האומנאכטן כשבראש החנית המסדר הטבטוני ומהדרום הגיעו הפליטים מהאימפריה המפודית הקדושה, שהביאו עמם כתב, פילוסופיה ואת דת העלמה הטהורה. ובצפון שבטי הווראגים שואפים בעונג את ריח המלחמה ונשותיהם כבר מציקות להן על ביזה.
 
מסופר שסטאלין הגיע פעם לבית ספר, ושאל את אחד התלמידים:
''מי אמא שלך?'' ''רוסיה''
''מי אבא שלך?'' '' סטאלין''
''מה תרצה להיות כשתגדל?'' ''יתום''
נשמע מאוד מעניין. לא מכיר יותר מדי פלאף רוסי, אבל אשמח לנסות לכתוב לזה קראנץ'
 
יאאאאאאאאי!!!111 עולם מערכה בסגנון רוסי!!!!111
dragonian אמר/ה:
ומשהו בפרט לחבר'ה "איז נאשיך"- האם זה מרגיש לכם נכון מבחינת אווירה?
אני מניח שאני נחשב, כי ההורים שלי עלו מרוסיה (ציונות, לא כלכלה).
ובכן, אכן כן. מרגיש לי מעולה, אל הייתי משנה קצת את השמות. ה''אימפריה המפודית הקדושה'' (על שם מתודיוס/מפודי הקדוש?) נשמעת קצת... לא יודע, לא באווירה ביזנטית. הייתי ממליץ לך לקחת שם של עיר/מחוז יווני שמצלצל נחמד. ''המסדר הטבטוני'' זו העתקה גסה ( :)), במיוחד כשיש שמות מגניבים שמתאימים להם (''מסדר הנשר השחור'', ''אבירי האדון הקדוש'', ''צלבני המערב''). ואריאגים זה שם מעולה כמות שהוא, אז אני שמח שהשארת.

בכל אופן, המיתולוגיה הסלאבית היא מהמגניבות ביותר. היא כמעט לא ידועה, היא לא חרושה כמו הסקנדינבית, המצרית והיוונית או דוחה כמו הכנענית. אני מקווה לראות וויליות, וולס, ויש פה פוטנציאל מעולה לקרב אלוהי בין בלאבוג וצ'רנאבוג. ושכחת לגמרי מהדרוז'ינות.

עריכה: עכשיו ראיתי את הקליפ, תענוג. הסרט המלא (ברוסית):
 
זה נראה ממש מגניב.
אני תמיד אוהב עולמות בהשראה היסטורית שלא מתחייבים לדיוק היסטורי או גיאוגרפי.

רוסיה/מזרח אירופה לא קיבלו הרבה טיפול במשחקי תפקידים, אבל היו כמה מוצרים בנושא - יש לי על המדף את "הצלבנים של חוף הענבר" (לשיטת BRP) שמדבר על עלילות המסדר הטבטוני והליבוני בארצות הבלטיות, עם קונספירציות של אנשי זאב עובדי-שטן ברקע. ראיתי פעם גם את "ציפור האש: רוסיה המיתית" שהיה מוצר של פלאף ופחות צמוד לשיטה מסויימת.

במסגרת ה"קיביצירים מחלקים עצות", אני יכול להציע לעשות משהו עם קאשצ'יי האלמותי (שלדי-בן-אלמוות!) שיכול בקלות להיות אביר מוות או ליץ'.
 
א. תודה על התגובות, באמת שמח על ההתענינות. העולם הזה מסתובב לי בראש כבר כמה שנים, אבל רק לאחרונה, זה הבשיל מספיק שיהיה מה לכתוב- ועדיין הרבה מאוד פתוח ואשמח להחליף איתכם רעיונות כדי ללטש את העולם.


אביעד אמר/ה:
מסופר שסטאלין הגיע פעם לבית ספר, ושאל את אחד התלמידים:
''מי אמא שלך?'' ''רוסיה''
''מי אבא שלך?'' '' סטאלין''
''מה תרצה להיות כשתגדל?'' ''יתום''
נשמע מאוד מעניין. לא מכיר יותר מדי פלאף רוסי, אבל אשמח לנסות לכתוב לזה קראנץ'

טוב, חלק מהעניין זה לתת משהו שונה קצת.
ותודה על ההצעה זה בהחלט יעזור.

הח׳אן הטטרי אמר/ה:
יאאאאאאאאי!!!111 עולם מערכה בסגנון רוסי!!!!111
dragonian אמר/ה:
ומשהו בפרט לחבר'ה "איז נאשיך"- האם זה מרגיש לכם נכון מבחינת אווירה?
אני מניח שאני נחשב, כי ההורים שלי עלו מרוסיה (ציונות, לא כלכלה).
ובכן, אכן כן. מרגיש לי מעולה, אל הייתי משנה קצת את השמות. ה''אימפריה המפודית הקדושה'' (על שם מתודיוס/מפודי הקדוש?) נשמעת קצת... לא יודע, לא באווירה ביזנטית. הייתי ממליץ לך לקחת שם של עיר/מחוז יווני שמצלצל נחמד. ''המסדר הטבטוני'' זו העתקה גסה ( :)), במיוחד כשיש שמות מגניבים שמתאימים להם (''מסדר הנשר השחור'', ''אבירי האדון הקדוש'', ''צלבני המערב''). ואריאגים זה שם מעולה כמות שהוא, אז אני שמח שהשארת.

בכל אופן, המיתולוגיה הסלאבית היא מהמגניבות ביותר. היא כמעט לא ידועה, היא לא חרושה כמו הסקנדינבית, המצרית והיוונית או דוחה כמו הכנענית. אני מקווה לראות וויליות, וולס, ויש פה פוטנציאל מעולה לקרב אלוהי בין בלאבוג וצ'רנאבוג. ושכחת לגמרי מהדרוז'ינות.

עריכה: עכשיו ראיתי את הקליפ, תענוג. הסרט המלא (ברוסית):

כן, אני נורא מתלבט איך לקרוא ל"אלפים" הביזאנטים שלי. אחפש שם טוב יותרב ואני פתוח להצעות.

לגבי טבטונים אפשר להתווכח על זה. אני מתכוון להשתמש במושגים כמו בוגאטיר, צאר, קניאז וכו'.
נגיד, המקצוע "פאלאדין" כמדומני, נקרא על שמם של אבירי שארלמיין. אבל, כן, השם שלהם גם פתוח לדיון.

כן, אדבר על האלים יותר בפרק על דתות, וקצת יותר אתייחס לזה במקצועות.
דרוז'ינה למיטב ידיעתי הדלה, זה פשוט שם של יחידת משמר של אציל/קניאז/צאר.

פלדריק אמר/ה:
נשמע ממש מגניב! מה יהיה שונה במערכה כזו? לדוגמא, אילו גזעים יהיו בה? איך הקסם נראה בה?

כמו כן, להכניס סיביריאנים מסתוריים ורומאנים בטירותיהם האפלות יכול להיות קול גם.

שאלות טובות.
ובכן, קודם כל האווירה וה"תפאורה"- וגם דגש על הרגש הלאומי וכל הקונפליקטים שנובעים מזה, וגם יותר נטיה לחלק הפייתי במגדיר המפלצות- הרבה קטעים של מערכת יחסים עם הטבע, וגם קונפליקט דתי.
רוב הגזעים מבוססים על גזעים היסטורים, אבל קצת באופן קריקטורסטי מנקודת מבט מאוד ממוקדת בתרגות מסוימת.
דבר שני, למשל אני רוצה שדומובוי-(רוחות בית) ולשי(רוחות יער) יהיו גזעים שחיקים.

הקסם בא בכמה צורות, ואפרט יותר בהמשך, וגם תוהה אם אולי הלכתי רחוק מדי..
בגדול, המאמינים ב"דת הישנה" מתחברים למחזור הטבע ויכולים להשתמש בו לטובתם.
"וולח-Volkh" ומכאנית דרואידים.
סוגדים לאלי העולם התחתון מקבלים מכך כוחות כישוף וחלק עורכים חוזים עם ישויות על טבעיות.
לעומת זאת, במקום אשפים, יש פילוסופים- אנשים שמבינים את המציאות לעומק, עד שחלקם מתוך הבנה כל כך עמוקה של חוקי המציאות, יכולים להשתמש בה כדי לתעל אםקטים שיראו לבורים כמשהו על טבעי.
Cleric, יהיו בעצם כמרים שכוחם נובע מאמונתם הטהורה.
זה על קצה המזלג על קסם ומיסטיקה, שגם הם כמו הרבה דברים נתונים במחלוקת סוערת ומדממת.

לגבי רומאנין וטירות אפלות, זה רעיון טוב שארשום לפניי.

המפקד האלמוני אמר/ה:
זה נראה ממש מגניב.
אני תמיד אוהב עולמות בהשראה היסטורית שלא מתחייבים לדיוק היסטורי או גיאוגרפי.

רוסיה/מזרח אירופה לא קיבלו הרבה טיפול במשחקי תפקידים, אבל היו כמה מוצרים בנושא - יש לי על המדף את "הצלבנים של חוף הענבר" (לשיטת BRP) שמדבר על עלילות המסדר הטבטוני והליבוני בארצות הבלטיות, עם קונספירציות של אנשי זאב עובדי-שטן ברקע. ראיתי פעם גם את "ציפור האש: רוסיה המיתית" שהיה מוצר של פלאף ופחות צמוד לשיטה מסויימת.

במסגרת ה"קיביצירים מחלקים עצות", אני יכול להציע לעשות משהו עם קאשצ'יי האלמותי (שלדי-בן-אלמוות!) שיכול בקלות להיות אביר מוות או ליץ'.

מאוד מעניין. יש לך גישה למקורות האלה? זה יוכל לעזור לי. אני חושב.
זה עזרה מסוג שמאוד אשמח לה. כמובן שקאשצ'יי הוא דמות פעילה מאוד בעולם הזה, ונבל מושלם למערכות שלמות.

וכדי קצת להגדיל את ההייפ ציור מדהים שמצאתי

40w3kyz3i6o.jpg



כמובן שזמיי גאריניצ' יהיה סוג של תיאמת כאן.
 
  • זמיי גאריניץ׳: דרקון רוסי בעל שלושה ראשים שחי לייד נהר כלשהו, ונקטלי בידי גיבור שאני לא זוכר את שמו.
  • קאשצ׳יי בייזסמיירטני (שלדי בן אלמוות): מלך שהפך לליץ׳ בכך שהחביא את נשמתו במחט (בתוך ביצה בתוך ברווז בתוך ארנב בתוך תיבה שקבורה מתחת לעץ אלון גדול), וכעת הוא נראה כמו שלד. חטף נסיכה כלשהי, אם זיכרוני אינו מטעני, והגיבור היה צריך לשבור כת המחט כדי להציל אותה.
  • לשי: רוחות יער רוסיות, גבוהים כמו העצים ביער אך נמוכים כמו העשב במישורים. אוהבים לתעתע באנשים הנכנסים ליער, ומי שרואה אותם חוזר אילם ועם עיניים מלאות באזוב (איכס!).
  • דומובוי: גמדוני בית/רוחות בית, חיים בכוך (או במרתף?), מנקים ועוזרים בבית ואוהבים שמשאירים להם חלב.
  • קניאז: נסיך/דוכס רוסי עצמאי, שליט נסיכות (קניאז׳סטבה).
  • בוגאטיר: אביר רוסי אמיץ, סטייל איליה מורמיץ׳.
 
dragonian אמר/ה:
כן, אני נורא מתלבט איך לקרוא ל"אלפים" הביזאנטים שלי. אחפש שם טוב יותרב ואני פתוח להצעות.

"ביזאנטיון" הוא בסה"כ שם שהמציאו הסטוריונים מודרניים. הביזאנטים עצמם קראו לעצמם "רומאים" ושריד לזה נשאר עד היום בערבית, בה היוונים נקראים "אל-רום", זכר למלחמות הערבים בביזאנטים בראשית ימי האסלאם.

במקום ביזאנטיון/רומא אתה יכול לקחת שם של איזה מקום ביוון ולקרוא ככה לאימפריה כולה ותושביה - תסאליה/תסאלים, אכאיה/אכאים, או כל מקום אחר מהמחוזות המנהליים של יוון המודרנית:
https://he.wikipedia.org/wiki/מחוזות_יוון

dragonian אמר/ה:
מאוד מעניין. יש לך גישה למקורות האלה?

את "הצלבנים של חוף הענבר" יש לי איפשהו בבית. את "ציפור האש" נראה לי שמצאתי פעם כפידיאף, אבל לא זוכר איפה.
 
נראה מבטיח, למרות שאני מחכה לקצת יותר בשר על העולם. יש תכנון למפה? אני מרגיש שזה תמיד עוזר גם כדי לתת רעיונות ליוצר וגם כדי לעשות סדר לקוראים, במיוחד כשמתחיל להצטבר הרבה מידע.

לגבי המוטיב הרוסי - אני לא מבין כמעט כלום על היסטוריה רוסית, אבל האם שלבת מאפיינים בעיקר מימי הביניים? אם כן אני חושב שזה לא הכרחי, במיוחד אם לא התחייבת לדיוק היסטורי. אתה יכול לקחת השראה מכל ההיסטוריה הרוסית ולבחור את האירועים הכי מגניבים, ואז לעשות להם התאמות. צאר בהשראת פיטר הגדול, קתרינה ואפילו ניקולאי, תנועה שמשקפת את הסנטימנט הבולשביסטי (כמובן בהתאמה לימי הביניים), איום ממערב שמזכיר את גרמניה של המאה העשרים יותר מזו של המאה השמינית. אם הכיוון הזה יעניין אותך, אני אישית אשמח מאוד לראות את האימפריה העות'מנית, בשיא כוחה, כאיום מדרום - וגרסה מוקדמת או מאוחרת של הקוזאקים.

הקוזאקים הם נושא מרתק, הנה בערך מה שאני יודע עליהם -

והנה טריילר למשחק מחשב שמשלב בינם לטורקים, משום מה הוא ממש הגניב אותי :)
 
אורי ט אמר/ה:
לגבי המוטיב הרוסי - אני לא מבין כמעט כלום על היסטוריה רוסית, אבל האם שלבת מאפיינים בעיקר מימי הביניים? אם כן אני חושב שזה לא הכרחי, במיוחד אם לא התחייבת לדיוק היסטורי. אתה יכול לקחת השראה מכל ההיסטוריה הרוסית ולבחור את האירועים הכי מגניבים, ואז לעשות להם התאמות. צאר בהשראת פיטר הגדול, קתרינה ואפילו ניקולאי, תנועה שמשקפת את הסנטימנט הבולשביסטי (כמובן בהתאמה לימי הביניים), איום ממערב שמזכיר את גרמניה של המאה העשרים יותר מזו של המאה השמינית. אם הכיוון הזה יעניין אותך, אני אישית אשמח מאוד לראות את האימפריה העות'מנית, בשיא כוחה, כאיום מדרום - וגרסה מוקדמת או מאוחרת של הקוזאקים.
אני אומר את זה כעצה ורק כעצה, ודרגוניאן יחליט בסוף: לא יודע, לדעתי זה לא לגמרי יעבוד ברוסיה הפאגאנית והימי ביניימית שיש פה. קשה לשלב תנועות ״שוויון ונאורות״ בנסיכויות די שבטיות, בהן ממילא רוב העם חופשי. קיסרים מגניבים (ואכזריים, כי Russia) כמו פיוטר ויקטרינה יהיו אפשריים רק בהנחה ושאר העולם מתקדם יותר בצורה קריטית, וממילא בעולם ימי ביניימי אפשר להסתדר מעולה גם בחברה שבטית. כל עוד הם טובלים מדי פעם בנחלים, נשארים מלוכדים ומתאמנים טוב בלהילחם עם גרזן, אין לממלכות מפותחות יותר (כמו הביזנטים ואולי גם הטבטונים) שום יתרון רציני עליהם, אם כי הביזנטים יכולים לשחד אותם בזהב לא לתקוף, אם זה נקרא יתרון...

ואגב - טריילר מגניב. המכתב המקורי של הקוזקים לסולטאן היה הרבה יותר מזלזל, וכלל קללות גסות כל כך שאני לא יכול לתת פה קישור אליו...
 
לקוזאקים יש הילה רומנטית בפולקלור הרוסי, אבל בהיסטוריה של עם ישראל - הרבה פחות, והם זכורים בעיקר כצוררים אכזריים וסוטים.

אבל אם כבר אלמנטים מכל מיני תקופות - אפשר לשלב בתור נבלים את ה"אופרישצ'ינה", כוח שיטור ומיליציה פרטית של הצאר איבן האיום, שסמלם היה ראש כלב ומטאטא, ובהתאם הם קישטו את אוכפי סוסיהם במטאטאים ובראשי כלבים מפוחלצים, ונהגו להטיל אימה על מתנגדי השליט, להוציא אנשים להורג ללא משפט, להטביע אצילים בנהר וכיו"ב.

הזכרת קודם שאתה גם מחפש היבט קומי, אז אפשר לשלב גם כל מיני דברים מגאגים על "גופניקים" שיש באינטרנט - ערסים רוסים עם טרנינג אדידס שישבים בכריעה שפופה ושותים אלכוהול, או לשלב את זה עם משלי חיות. למשל, ליקנטרופ דוב-אדם שהוא גם גופניק, שמוכר לכולם בתור "הדוב הדלביוב".

gopnik_by_manulfacture-da5zsrf.png
 
בתור צאצא של קוזאקים, שלמד עליהם קצת, אני יכול לומר שרוב הזמן רוב רובם היו לוחמי ספר קשוחים שהגנו על המולדת ועמדו על שלהם. הקטע עם פוגרומים הוא מאוחר, ואני חושב שהוא שילוב של שנאה דתית (״אתם רצחתם את איסוס כריסטוס!״), רצון לביזה ואולי אפילו רעב, וזלזול ביהודים שהיו די חלשלושים אז ולא באמת התנגדו כשבאו לבזוז אותם.
 
ח'אן - אני חושב שהיגיון פנימי הוא בעל חשיבות משנית אם יש רעיון מגניב שרוצים לשלב. בכל מקרה אני מציע לבצע התאמות למוטיבים המאוחרים הללו כדי שירגישו מספיק שייכים: תנועה כמו בולשביזם, למשל, תקדם אידיאולוגיה שמתאימה יותר לתקופה כמו שחרור אריסים או מסר דתי כלשהו. אגב, עקרונות של חופש וצדק העסיקו תנועות פוליטיות לכל אורך ההיסטוריה, גם אם הן לבשו צורות שונות. אין סיבה שמעמד האיכרים לא ימצא בהן עניין בין אם הוא סובל במיוחד או לא. לגבי צאר - אפשר לשלב אותו ככוח צומח, כך שהאופי הפגאני והפיאודלי של העולם ישאר ברובו, מלבד מחוז הבירה בו יושב ה"צאר" המתחזק. אם אינני טועה הצאר הראשון מסוג זה היה איוון האיום, אבל אין סיבה שלא להחליפו בצאר אחר (או שלא להוסיף לו יועץ בסגנון רספוטין ;)).
כך גם לגבי איומים מהמדינות השכנות; המוטיב של "אמא רודינה" מתוחזק בין היתר מהעובדה ששכנים חמדנים לוטשים בה עיניים, לדעתי הוא יתחדד וירגיש אפי יותר אם השכנים הם אימפריות מאיימות, חזקות ומרושעות. מונגולים ממזרח, כופרים עות'מנים מדרום ואבירים נאצים ממערב יצרו תחושה של לחץ ואיום מתמיד.
זה בלי להיעזר באלמנטים פנטסטיים וקסם, שבכלל יכולים לעזור למציאת פתרונות בעניין.
 
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
וזלזול ביהודים שהיו די חלשלושים אז ולא באמת התנגדו כשבאו לבזוז אותם.

לא מדויק, כי היהודים נלחמו לצד הפולנים נגד תוקפנות הקוזאקים.

הקוזאקים יצאו מגעיל עם ההיסטוריה גם במלחמת העולם השניה, כאשר לחמו לצד הנאצים. כשהנאצים הפסידו, בהתאם לתנאי הסכם יאלטה העבירו כוחות המערב את כל הקוזאקים שנמצאו באותו רגע בשטחים שבשליטתם לידיו של סטאלין, שטיפל בהם בשיטותיו הידועות.
 
ובענין הזה - אני קורא כרגע את נתיב ההרפתקאות לפאת'פיינדר giantslayer של פאיזו, והאורקים הם פשוט פלסטינים. אפילו מנהרות הן חופרים :eek:rccooldark:
ועוד לא דיברנו על זה שיש (חצאי) אורקים טובים ו(חצאי) אורקים רעים (בכל זאת אי אפשר לוותר על הסטריאוטיפ של האורק הרשע).
עפיפוני מלחמה אין להם :( אבל בטח יש בטיאן קסיה :D
עדיין מחכה לתוכן רודיני שאפשר לכתוב לו נתונים. ותגידו לי אם זה מרגיש רוסי רומנטי או לא (כי הרקע נשמע לי, אישית, מאוד רומנטי בקשר לאהבה לאמא רודינה.)
 
מקווה שזה לא נחשב הקפצה לא חוקית. לא זנחתי את הפרויקט, פשוט רציתי להכין את כל הגזעים.
אבל אז חשבתי א. במדיום הזה, עדיף להביא בחלקים, כדי לא להעמיס מידע.
ב. וגם אני רוצה פידבק, וזה יהיה לא הוגן מצידי לצפות לפידבק על איזה 8 גזעים בבת אחת.

לשאלות ולדיון-
קודם כל לגבי מושגים, אין צורך ברקע מוקדם, למרות שמי שיש לו, אני מניח יהנה יותר.
אני גם רוצה את זה דיאנדי, אז למשל דומובוי ולשי יהיו גזעים שחיקים, ולכן די שונים מהאגדה המקורית, אך אני מקווה לשמר את את רוח האגדה.

לגבי אלמנטים סוביטים, אני מבין שזה איך שרוסיה נתפסת במדיה לאחרים בעיקר בגלל ברה"מ. אבל בכנות, כשאני מדמיין את רוסיה הקסומה/רוסיה בדיאנדי, אני לא מצליח לראות את זה משתלב.
גם, ברומנטיקה של רוסיה הקסומה, הרוסים הם אומת איכרים חופשית שעובדת קשה, ומחוברת לארץ...
אם יש אצילים שמנצלים את פשוטי העם, הם יחשבו נבלים גם בעיני אצילים אחרים.

עכשיו, הפעם אציג שני גזעים, כי אחד מהם זה הרודינים שהם די גזע הבסיס ולא בטוח שיש הרבה בשר לדיון עליהם, אז אני מכניס גזע שהוא נראה לי מקורי שלי.
הערה נוספת, אני משתדל שכל גזע אצלי, יהיה יותר מבני אדם עם פרט מוגזם בגוף ולתת לכל אחד שוני מהותי.
אבל כאן אתחיל בשני גזעים שדי קרובים אחד לשני.




רודינים- קראנצ'ית בני אדם?
הרודינים בהירי עור, ונוטים לאף סמוק אחרי גיל 40-50, צבע שיערם בדרך כלל בהיר כמו גם עיניהם. הרודינים הם העם המגוון ביותר ומחשיבים את עצמם לילדיה המועדפים של אמא רודינה. הם בדרך כלל חברה מעמדית, שבה האצילים לוחמים בראש. הם נוטים לטוב או ניטרליות בדרך כלל, כשהאמונה הישנה מלמדת אותם לחיות בהרמוניה עם הטבע. רובם מכבדים את רוחות הטבע, וגם את רוחות האופל.
למרות היותם שלווים מטבעם, וזרים אף יגידו חלשים, טמונה בהם עוצמה עמוקה שמצמיחה את הגיבורים הגדולים ביותר.
רובם, בעיקר פשוטי העם(המוז'יקים), רואים בעצמם כחלק מהאקולוגיה של אמא רודינה וחיים בסינכרון עם שאר הכוחות בהסכמים רשמיים יותר או פחות.
אך בלב כל הרודינים שוכנת האהבה העמוקה לרודינה, לכל היותר הם עשוים להיות ילדים "סוררים", אך תמיד ילדיה.
בגדול החברה מחולקת למעמד אצילים שהם או אבותיהם היו לוחמים מרשימים, מלומדים ואנשי דת, עירונים וכמובן הלחם של רודינה, האיכרים.
מרבית ההרפתקנים בתוכם נוטים לתוהו, ואם הם מאמינים באמונה הישנה כנראה מתפללים אל וולוס ואלי משפחתו. כמו מים, אם רק תהיה להם האפשרות לזרום, הם ימשיכו הלאה.
גם יאוש מהחיים הנוכחיים או חמדנות עלולים לשלוח רודיני אל הדרכים, אם כי עלולים להצעיד אותם להיות ילדים סוררים.
חלק, בדרך כלל מהמעמדות הגבוהים יוצאים בעקבות נדר שנדרו, להשיב את כבודם, או להרשים עלמה שאותה רוצים לשאת. כמובן אלו דוגמאות למניעים פרטיים.
לעשות משהו לטובת אמא רודינה, זאת תמיד סיבה טובה לצאת מחייך הקטנים והמשמעותיים רק במעט מהבקר שאותו אתה רועה והחיטה שאתה קוצר.
דוגמאות לשמות:
גברים:ירוסלב, ואסילי,ולדימיר, אולג.

נשים: ואסיליסה, אולגה, לודמילה, סטנימירה

שמות משפחה: עוד לפני שם משפחה, אבהות היא בדרך כלל חלק מהכינוי, ואם זה לא אדם קרוב מאוד, אתה תשתמש באבהות. קצת מקביל לשימוש במילה Mister באנגלית.
למשל, פיודור בן ולדימיר, ואם תרצו בהיגוי המקורי "פיודור ולדימירוביץ".
בדרך רק לאצילים או סוחרים בכירים מאוד יש משפחה של ממש. לעתים קרובות, זה שם אבהות של מיסד השושולת, על שם המחוז שבשליטתם או משהו שאפיין את מייסד השושלת. בגדול קחו מילה או שם רוסי אקראי, תויספו "וב" או "וביץ" ותהיו בסדר.


וטאריצ'ניקי- "בני ההזדמנות השניה". אם לא עזבת את האמונה הישנה, עבורך המוות הוא בסך הכול עוד חלק בחיים. כמו העונות המתחלפות, החידלון מגיע גם לרודינים. גופותיהם מתאחדות בחיבוקה החם והאוהב של אמא רודינה והנשמה מגיעה לתהום של וולוס, מקור הכישוף והמסתורין.
בחגים מסוימים, הרוחות באות מהתהום לבקר ולחגוג. לעתים וולוס שולח את נשמות המתים לשליחיות, בקרב הרודינים השמרנים השליחים מהתהום זוכים ליראה וכבוד.
זה די נפוץ למען האמת. אך לעתים נדירות וולוס נותן לנשמות מסוימות הזדמנות לחיות שוב(פחות או יותר).
יתכן שיש להן עניין לא גמור בעולם החיים, או שלוולוס יש משימה עבורם.. אבל הם לא זוכרים *למה* הם צריכים הזדמנות שניה. למעשה הזכרונות שלהם מהחיים הקודמים מעורפלים, כמו חלום. למרבה התסכול, בניגוד לרוחות אחרות, הוטארצ'ניקי בקושי אפילו זוכרים את התהום.
(אם תרצו בהזדמנות שארחיב על התהום, ארחיב). גם בהחלט יתכן שוולוס החליט לתת להם חיים שניים כדי לעורר תוהו ותעלולים.
פיזית, גופם דומה לגוף שהיה להם בחייהם הקודמים, אם מתו מזיקנה, וולוס משיב אותם לגיל פיזי שנראה מעניין בעיניו.
עורם חיוור כשלג, שיערם כסוף, בשרם קר ובמקום צל ערפל בדמותם מופיע לידן בחוקיות דומה לשל צל.
הם לא מתבגרים ולא מתרבים, שבים לתהום רק אם נהרגו, או שוולוס החליט שזמנם לשוב.

מרבית הרודוינים מתיחסים אל הוטארצ'ניקי כרודינים לכל דבר, אם כי בחרדה קמאית שאותה מנסים להכחיש- הם בדרך כלל *רוצים* שהוטראצ'ניקי ירגישו בבית.
למעשה אלמנות שחוזרות ברצון לוטראצ'ניקי שהיו בעליהן נחשבות לדמויות מופת של נאמנות- גם אם במחיר גירוש הבן זוג החי שנישאו להם בינתים.
לעתים קרובות, במיוחד בקרב האצולה, וטראצ'ניקי מעוררים כבוד ואי נוחות- מעמדם לא ברור.
האם האציל שנהרג בקרב, ואדמותיו חולקו בין שלושת ילדיו וחוזר כוטראצ'ניק לאחר מאה שנה, יקבל שליטה על שלושת האחוזות ומשפחות אצולה שבעיניהן עד עכשיו היה אב קדמון מסתורי?
עוד קונפליקט מהותי בחיי הוטראצ'ניקי, הוא העובדה שהיצרים שאצל הרודינים החיים בוערים כשלהבת, הופכים אצלם למטרד. וטראצ'ניק רעב בדיוק כמו אחיו הרודיני החי, אבל הוא לא נהנה מזה כמוהו.
וטראצ'ניק יאהב את אשתו, אבל לא תהיה שם תשוקה- בעיקר חובה ונאמנות. הם יותר מוטרדים מהנסיון לשחזר את זכרונתיהם, והתחושה שלעולם לא תיתן להם מנוח, שיש משהו חשוב שעליהם לעשות, אבל הם לא מסוגלים לזכור אותו.
רובם ככולם לפחות בשלב כלשהו הופכים לנוודים והרפקתנים. רבים נעשים וולכים, מכשפים או בארדים.
זרים חשים כלפיהם בעיקר פחד וסלידה, ובני דת העלמה רואים תועבות שצריך לגאול מיסוריהם בדרך כזאת או אחרת. כמרי העלמה מסוגלים לגרש ואף לפגוע בוטראצ'ניקי באמצעות סמליה הקדושים. (מכאנית- כל הקסמים שפוגעים באלמתים, פוגעים בוטארצ'ניקי). פילוספים שמתמחים בנקרומטריה מתעניינים בהם כנושא למחקר. הפחות מוסריים ביניהם אף חוטפים אותם למחקרים מכאיבים במיוחד.
 
לא נחשב הקפצה. חיכיתי לעולם הזה!
הרודינים הם בני אדם בעצם, לא מכיר עולם מערכה בלעדיהם (אני יכול להעלות על דעתי רעיון לעולם פוסט אפוקליפטי בו בני האדם נכחדו, לכל היותר).
הוטאריצ'ניקי הם גזע מאוד נחמד ומקורי, שאהבתי ממש. במיוחד מכיוון שהם יודעים מי הם אבל לא ממש זוכרים את החיים הקודמים שלהם, ובכל זאת הם עשויים לחזור למעמדם הקודם למרות שהם לא ממש זוכרים מה הם עשו בו.
 
חזרה
Top