• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[פרויקט: הדרך לשערי המצודה] - ציר זמן (מעודכן ל13/5/18)

הבנתי. אם ככה אז שוה היה שתדבר על המקורות של הסכסוך בין הסדר והתוהו בדרך מגניבה ומעניינת.

לגבי ההווה, כן, דיברתי על ההווה של העולם. אם אתה מרגיש שאין לך כוח לכתוב את כל ההיסטוריה, אתה גם יכול להתחיל מההווה עם כזה היסטוריה של מאה השנה האחרונים ורק אז לפרט על העבר, או לא לפרט עליו בכלל ורק לרמוז עליו בקטנה
 
עדכון מעניין. מכניס קצת סדר בכל האזכורים שלך לעבר של העולם בקמפיין. הפרט לגבי ויסני היה טיפה מפתיע.

כמה זמן מכסה ציר הזמן של העולם שלך?

כיצד קו הזמן הזה מתיישב עם ההסבר של ולרדואין ליאסארק לגבי האופן בו הקסם עובד ולגבי הבעיה שהוא מתכוון לתקן בו?
 
אדמות המלחמה מתחרש כאלף שנה פחות או יותר לאחר סוף תקופת ספירת החול (יהיה ציר זמן נוסף שידבר על האלף שנים הללו, וגם קצת קדימה). ניסיתי שציר הזמן הזה יכסה את כל האירועים החשובים, אבל ניסיתי גם שהוא יהיה כמה שיותר ממוקד, אז בפירוט המלא יכול להיות דברים שלא הופיעו. לא נגעתי כמעט בתקופת הדרקונים בכוונה, אני לא יודע איפה למקם אותה עדיין, ולכן היא בסכנת מחיקה מהעולם. - וכאן נכנס ההסבר של ולרדואין, שכן הדרקונים הם אלה שיצרו את המערך הראשון, והגמדים חישלו את המערך השני (יהיה יותר הסבר שאגיע לזה). הרעיון המקורי הוא שבני האדם למדו לעשות את מה שהדרקונים עושים, רק שהקסם שלהם הרבה יותר "מסובך" ודורש "מלאכת קסם" (אשף לדוגמה) בעוד דרקונים מסוגלים לבצע את זה באופן רפלקיסבי כמעט (כמו מכשף). דרקון לא רואה בשבעת המסורות של הקסם כדבר בסיסי כמו שבני התמותה ראו, מבחינתו הקסם זה הגשמה של הרצון/שאיפות שלו מתוך הכוח הפנימי שבו.
 
*הערה מהירה- גידיעון זה שם העולם, אבל גם הוא מחולק ליבשות, בשלב זה. אנחנו מדברים על יבשת ענק אחת (פנגיאה) שבשלב מאוחר יותר תפוצל ל2 יבשות. היבשת הזו נקראת גלקוס. על כן, עד שנגיע לפיצול גלקוס וגידיעון הם 2 דרכים להתייחס ליבשת בה מתרחש הסיפור.
המסע צפונה
עליית אל-קדאר סימלה את סוף אימפריית הזמן הראשונה ותחילת פולחן האלים, כוהנים נדדו צפונה ממדבריות דרש, והחלו ליישב מושבות וערים צפונית למדבר.
העיר הראשונה שתוקם, וזו שתחזיק מעמד לאורך שנים רבות, היא אורקל, מדובר בעיר נמל אשר לצידה הר גבוה. בעבר, נקראה העיר כך על שם ה"אורקל" זה שתפקידו היה להתגורר על ההר ולדווח על ספינות המגיעות. שם העיר הגיע מאותו בעל תפקיד. אם יש טענות שהיה מדובר באלף אשר ניצל את הגובה ואת הראייה שלו כדי לזהות את הספינות והסערות המתקרבות. ובני האנוש שבעיר ראו בו כבעל כוח קסום וסגדו לו כאורקל.
אורקל שימשה במשך שנים ארוכות כתחנת המעבר בין המדבר לצפון היבשת.

בני האנוש המשיכו צפונה והגיעו לראשנה ליערות האלפים ולעירם סלה-קלה, שם זכו לקבלת פנים קרירה, האלפים הם גזע ארוך שנים, הם זכרו כמה מהר בית דא'רקין הפך לעריצות מושחתת, ולא רצו עוד קשר עם בני האדם. הם החלו להנציח את האלים בתור אלפים ולא בתור בני אדם. והניתוק האורך בין אלפי היער לבין בני האנוש החל באות יום.

בהבנה שלא ימצא מקום בטוח באיזור האלפים, יצאו בנו האנוש צפונה עוד יותר, כשהם מגיעים לארצות חדשות וקרירות בהן הירח מלא בכל ערב. הם נתנו למקום הזה את השם "ארצות הירח", האקלים הקריר היה קשה במקצת, אבל הם למדו להתרגל עליו במהירות, גשם ואדמה פורייה יותר הפכו אותם לחברה חקלאית, ולאט לאט ירד הצורך לצוד מזון ביערות הצפון. ארצות הירח לא היו ידועות בערים מסודרות, מעטים היו האיומים על האנשים שם, הם לא מצאו כל צורך להתארגן יחדיו לגוף שהוא יותר מכפר המורכב מחברי המשלחת בה היו חברים, ומס' מושבות קמו, חסרות שם, חסרות ייחוד. מחזיקות בשלום קר, ובניתוק ממדבריות דרש.

מעטים מהם המשיכו להצפין והגיעו עד להרים הקרים ולחופי הים הצפוני, שטחים אלה היו מלאים בחיות טרף ושבטי ברברים, מתוך הבנה שעליהם להתגונן, הקימו אחרוני החלוצים ביצורים בפסגת המצוקים המשקיפים על הים, בונים מבצר מאבני המלח שאפיינו שטח אדמה זה. עמודים אלה המליכו את מי הים בחופים, מונעים מהם לקפוא בקור העז של החורף בצפון.
המראה הלבן של המבצר, וכן מזג האוויר שסרר בו, נתן לו את שמו "טירת שלג" לימים המבצר יורחב לעיר קטנה ויקרא "טירה" עד שלבסוף, האנשים החיים בצפון יסתגלו מספיק למזג האוויר כדי להקים עיר שלמה מסביב למבצר, אותו הם ינטשו להקמת עיר נמל בתחתית הצוקים, עיר שתמשמש כנקודת חיבור ימית לאורקל, ובעצם תהווה את הפעם הראשה שבני הצפון ובני הדרום יחזרו לתקשר בצורה סדריה.
אלו הם בני הצפון, אנשים גאים ואמיצים אשר למדו לעמוד כנגד הרוח הקרה, ולחצוב בקרח ובאבן, ולהפוך שטח זה שבו איש לא חי, למושבה משגשגת. בסופו של דבר, הם יגלו שהם שכנים לגזע נוסף הגר בקרבתם, שכן גמדי ההרים יצאו בפעם השנייה מהמערות שלהם, פותחים קשרי מסחר שברירים עם תושבי טירת-שלג.
 
עדכון נחמד.

ארצות עם ירח מלא בכל לילה. האם מדובר בירח טבעי או שיש לך שני ירחים?

סיפור הרקע מאחורי אורקל טוב. האורקל הזכיר לי בתיאורו את הדרך שבה מתארים כהנים ב-"רופא לבן, אלים שחורים" ככאלה שיכולים לחזות מזג אוויר מכך שהם פשוט יודעים טוב לקרוא את מתכונת השמיים. אני חייב לציין ש-"אורקל" זה מפואר מדי למישהו שתפקידו לשמש כזקיף של המושבה - האם הוא עשה דברים נוספים פרט לזה?

אם בני הצפון הם בני האדם הראשונים שהגיעו לשם, אאז"נ, מי הם הברברים, בדיוק?

לפי העדכון המקורי שלך ל-"ארצות במלחמה" יש גם יבשת שלישית ג'וזאן/סנחרב. אני מניח שהיא יושבה בגל מאוחר יותר של התיישבות.
 
לא קראתי הכל, אבל מה שראיתי נראה נחמד - מאוד נוטה לגנריות של מו"ד, אבל זה פשוט מאפשר לעשות יותר שימוש בחומר הבסיס הקיים בכללים מאשר לשנות או לשכתב, לגיטימי לגמרי.

מה שכן, שמתי לב שכאן, כמו בהמון חומר למו"ד ופנטזיה בכלל, יש המון התייחסות (יחסית) להיסטוריה עתיקה, לאלים, ליבשות ובאופן כללי ל"עניינים שברומו של עולם" אם לא לומר יקום. אם המטרה שלך היא קודם כל לעשות לעצמך שימור ידע, אז סבבה. אבל אם אתה פונה לקורא המזדמן, אז אולי התמקדות בדברים יותר "כאן ועכשיו ומה אני יכול לעשות עם זה" היא גישה יותר אפקטיבית.
 
קראתי את ההיסטוריה (עוד לא על הצפון), ואני רוצה לציין שציר הזמן היה נראה די מרתיע בהתחלה. היה מגניב ומהנה מאוד לקרוא, אבל אני תוהה אם יש לזה שימוש משחקי. למה התחלת מההיסטוריה (האולטרא קדומה) ולא מההווה או משהו? אקרא בקרוב את העדכון השני.
 
חא'ן ומפקד (כי אתם שואלים כמעט אותה שאלה) יש פה שילוב של השניים, גם למען זיכרון ושמירת ידע, כי אני כבר לא זוכר דברים שכתבתי לעולם הזה בהתחלה, ואני לא רוצה שזה פשוט יעלם. מעבר לעובדה שכבר ראיתי באדמות שאני זוכר דברים לא נכון ממה שכתבתי, ואז יש חורים או אי התאמה בין 2 נקודות שלי. דוגמה לכך היא תרלש שבאחת הגרסאות היה בכלל אל רע, ושחקן שלי בעולם שיחק כוהן טוב/נטרלי (לא זוכר לצערי) שלו, והתוצאה שכשהוא ביקש לדעת עוד פרטים עליו, שלפתי משהו ישן שכלל את הגרסה המרושעת שלו.
לכן זה משמש/ישמש אותי במשחקים עתדיים בעולם.

הדבר השני הוא שהעולם שלי הוא "קוד פתוח" כל מי שרוצה מוזמן לעבוד אייתו איך שנוח לו ואיך שהוא רוצה, להתאים ולהריץ בו בלי שום בעיה כרגע, לכן אני מנסה לפרט כמה שיותר. כדי שמצד אחד המשחק יתאים לתקופה קדומה, קלאסית, ואף רנסס שיש בדרך.

בסופו של דבר, יגיע ה"כאן ועכשיו" של העולם, אבל אני עצמי לא בטוח מתי אני רואה את זה, "אדמות המלחמה" הוא לא ההווה של העולם, ולמעשה לא בטוח שהמשחק הבא יהיה כזה. הבעייה עם ההווה של העולם הוא שהוא לא הכי שחיק מכל מיני בחינות, חלקן מכאניות. אבל אני אגיע ואסביר את הנקודה הזו כשיגע הרגע הנכון. כרגע המטרה שלי היא לסיים את ציר הזמן עד לנקודה שבה שחקני המשחק הבא יוכלו לשים אצבע ולהגיד "זה כל מה שקרא עד היום". אולי כשאסיים אני אפתח את ההוה והעתיד של העולם.

הלדין אמר/ה:
[post]699272[/post] ארצות עם ירח מלא בכל לילה. האם מדובר בירח טבעי או שיש לך שני ירחים?
וואלה עדיין לא סגור על זה, הרעיון המקורי הוא ירח אחד שמלא בכל לילה, לא חשבתי על 2 ירחים או משהו, התופעה יכולה להיות קסם, או עולם לא עגול שבנוי בצורת מצולע כזה, שיש בו נקודה שתמיד רואים ממנה השיקוף של השמש בירח בצורה של ירח מלא. אני מעדיף שלא לתת לזה פתרון, ולהשאיר את זה מיסתורי
הלדין אמר/ה:
[post]699272[/post] סיפור הרקע מאחורי אורקל טוב. האורקל הזכיר לי בתיאורו את הדרך שבה מתארים כהנים ב-"רופא לבן, אלים שחורים" ככאלה שיכולים לחזות מזג אוויר מכך שהם פשוט יודעים טוב לקרוא את מתכונת השמיים. אני חייב לציין ש-"אורקל" זה מפואר מדי למישהו שתפקידו לשמש כזקיף של המושבה - האם הוא עשה דברים נוספים פרט לזה?
כנראה, זה סתם easter egg מאחורי השם של העיר, אני חושב שכבר זרקתי את השם "דוויל" (devil) בידע על העולם שלי בתור מג חזק, זו במקור הייתה דמות אלף מכשף שלי שבני האנוש פחדו ממנו וקראו לו "שטן" בשפתם, עד שהוא אימץ את הכינוי, בפועל בעולם הוא בן אנוש מטעמי רבגוניות (יותר מידי אשפים אלפים), אבל אני נותן לפעמים שמות באנגלית שפשוט נשמעים טוב, ואז תירוץ טוב מאחורה. אם נוח לך להאמין שהאורקל הראשון שבגללו קיבלה העיר את שמה היה אורקל לכל דבר, ורק לאחר כמה דורות הוא התחלף במישהו חסר קסם שפשוט היה לו ראייה טובה. אז אחלה.

הלדין אמר/ה:
[post]699272[/post] אם בני הצפון הם בני האדם הראשונים שהגיעו לשם, אאז"נ, מי הם הברברים, בדיוק?
עוד חור שאני צריך לתקן, בפועל נגדיר את בני הצפון כבני האדם ה"תבוניים" או "בעלי הצילוויזציה" הראשונים שהגיעו, שים לב שלא דיברתי על הרבה גזעים אחרים שחיים בעולם שלי, ברברים יכולים להיות גם אורקים/ייטים/גנולים/גובלינים. אני בכוונה לא נותן סיפור בריאה לכל גזע. אבל פשוט אפשר להסתכל על זה כאחת מ2 אופציות
1) מדובר בבני גזע אחר שבני האדם קראו להם ברברים
2) מדובר בבני אנוש שהגיעו לשם/נולדו שם וחיים שם כבר תקופה, אבל בחברה שבטית ולא במצב מדיני, ומתוקף זה, הם "בני פרא" או ברברים.

הלדין אמר/ה:
[post]699272[/post] לפי העדכון המקורי שלך ל-"ארצות במלחמה" יש גם יבשת שלישית ג'וזאן/סנחרב. אני מניח שהיא יושבה בגל מאוחר יותר של התיישבות.
אכן קיימת, ויש עוד יבשת אחת וארכיפלג שלא נגעתי בהם ואני צריך להעלות על הכתב, העניין שהם מאוד רחוקות אחת מהשנייה, ולמעשה בעלות סט אלים שונה לגמרי והיסטוריה שונה לגמרי (כאמור, תשובי סנחריב/ג'וזאן סוגדים לקיסירים בני אלמוות שמובלים את האימפריות שלהם), אבל כרגע אני מנסה להיצמד לסיפור של גלקוס שיהפוך גם לסיפור של רעגיה אחרי הפיצול.
אני קצת אנטי להגיד "בני אדם התחילו במדבר דרש ולא היה עוד בני אדם בשום מקום." שוב אין סיפור בריאה כל כך, אבל כוח החיים הגיע לכל נקודה בעולם ולא רק ליבשת אחת, ואם יותר נוח לראות בזה אבולוציונית, אז חיים התפתחו בעוד נקודות בעולם. אם זה אומר שבני האנש ביבשת אחת שונים מהשנייה? למה לא. אם זה אומר שהם צריכים מערכת נתונים נפרדת? מסופקני, 3.5 כבר התמודדה עם "שבטים" של בני אנוש שונים ומה כל שבט נותן, כך שלא רואה בזה טעם.
 
אנחנו נעצור לרגע אם המסע צפונה של בני האדם, ונדון במסעות של האלפים.

אני נמנע מלדבר על סלה-קלה. זו עיר אלפית גנרית לכל דבר, אין בה כל כך הרבה דברים חשובים באלפיים שנים הקרובות. למעשה גם ב"אדמות המלחמה" מיילו ולורון למדו על בשרם שהאלפים שם הולכים עף אף גבוה מידי בשמיים. ולא בדיוק מקבלי זרים. לא רואה טעם מיוחד להתעמק בעיר.

תמ-אדרה
לא כל דבר בבני האנוש נחשב לבזוי אצל האלפים, טוב. לפחות לא אצל כל האלפים.
נדידה, נדידה בשביל האלפים הייתה דבר מעניין. למה לגלות מה נמצא רחוק אם יש לך כל מה שאתה צריך קרוב? עם זאת. היו אלפים שהנדידה קסמה להם, והם לא יכלו שלא לתהות מה נמצא בצד השני של היבשת, בהרים שמשקיפים על הים.
המיעוט הזה החליט לנדוד. ובעוד בני האנוש ממשיכים צפונה, האלפים יצאו מזרחה.

תמ-אדרה, או באלפית - משכן האריות. הם רכס הרים שלא ברור מדוע נוצר, הרכס משקיף על החוף המזרחי של גלקוס. הוא אומנם לא גבוה כמו ההרים בצפון, ומזג האוויר בו נוח יותר, אבל נראה שתוואי השטח בו היו יכולים להיות יותר נוחים. הרכס ידוע בקהילת הגריפונים שלו, ובנטייה שהלם לטרוף מבקרים לא קרואים.

הדבר לא מנע מהאלפים הללו לנסות לחקור את הרכס, ולטפס מעלה מעלה בניסיון למצוא קרקע חדשה להתגורר בה, מסעם היה ארוך, קשה וכואב, אבל בסופו, הם מצאו את "הלוח" מישור אדמה שנוצר בין פסגות ההרים, מיוער בעצים שמסוגלים להתקיים רק בגובה הזה, ובחיות בעלות כנף המסוגלות לנדוד בין ההרים. (ובעצם להיות הטרף הטבעי של הגריפונים)

השנים חלפו, תמ-אדרה הפכה מהתיישבות לכפר, וכאשר המקום על הלוח נגמר, החלו האלפים הללו לבנות את בתיהם ומבניהם על הרכס עצמו, נתמכים בסגנון בנייה חדש ובקסם. הבתים האלפים של סלה-קלה נבנו על העצים, הבתים של תמ-אדרה נבנו על צלעי ההרים.

כמובן שהדבר יצר בעיה, הקושי לנדוד בין הפסגות והרכסים, גרם לניתוק. הן בין האלפים של תמ-אדרה לשאר העולם, והן בינם לבין עצמם. הם היו חייבם למצוא פתרון.

האגדה מספרת על אחד מהם, אומרים עליו שהיה סוג של פרא ביחס לטיפוס הרגיל האלפי, הוא לקח לו קשת ויצא למצוא את "ראש הלהקה" הגריפון שמטיל מורתו על כל השאר. הוא מצא אותו, והוא ניסה לצוד אותו, אבל במקום זאת. הוא הצליח לאלף אותו. לא ברור איזה קסם היה מאחורי הדבר, או מדוע נוצר הקשר בין השניים. אבל האלף חזר ללוח כשהוא רוכב על גבו של הגריפון.
החל מאותו יום, אלפי ההרים של תמ-אדרה ידועים במס' דברים, הם חסונים יותר מאחיהם מהיערות, מסוגלים להתמודד עם החמצן הדליל של פסגות ההרים. אבל הייחוד שלהם הוא הקשר שיצרו, הם מסוגלים להתיידד עם כל חייה מכונפת, עם השנים הגריפון המלכותי שלהם איבד את ייחדו, כאשר נשרי הענק הגיעו לרכס, ולבסוף גם הפגסוסים. אומרים על אלף הרים שהוא הרוכב הטוב ביותר בגלקוס, באוויר וביבשה.

אבירי-הדם
בכל כלל יש קיצון, האלפים סלדו מבני האדם, אבל נבחריו של "קאל", קבוצת אלפים קיצוניים ראו באדם כאסון, כיצור חי שרק פוגע בטבע משחית, הורס. משמיד.
האדם חייב להיכחד, והם ניסו לעשות זאת, רק כדי להיעצר על ידי ההחלטה של האלפים, לפיה כל החיים קדושים, יש להימנע מבני האדם, אבל להשמידו? להשמיד גזע שלם? זה דבר שעל על יצור נבון לשאוף אליו.

קאל וחסידיו נאספו, הם ניסו להסביר למועצה כי החלטתם בזויה ולא תקינה, אבל אלה נחסמו שוב בגלל דעת הרוב. וקאל, קאל הכריז על מרד.

במשך תקופה של חמש שנים ידעה סלה-קלה מלחמת אחים. קל ואנשיו הכריזו שרק כאשר המועצה הבזויה תרד מהשלטון, ויהיו מוכנים להגן על החיים והטבע בכל מחיר, רק אז אנשיו יפסיקו לצד את תומכיה.
המלחמה נגמרה בסוף, כאשר בלית ברירה שלחו נאמני המועצה בקשת תגברות מתמ-אדרה, ורוכבי הגריפונים הגיעו לסיים את המערכה, יוצרים מחדש את הקשר העתיק בין ממלכות האלפים.

אבל קאל לא נתפס, הוא ותומכיו סירבו ליפול, הם סירבו להיכנע. הם העדיפו לחכות.
קאל השתמש בקסם דם, יוצר חור במרקם העולם עצמו, שער שמוביל למקום אחר, בזמן אחר. הוא ואנשיו צעדו אל השער אל מחוץ לעולם, למקום שבו הם יחכו, ימתינו. האדם הוא יצור מסוכן, הוא בסוף ישמיד הכל ואז את עצמו. וכשיגיע הזמן, הם יחזרו ליישב את העולם הריק שישאר, להחזירו לחיים, עד אז הם ימשיכו להתגורר מחוץ לעולם, במקום שבו הזמן עובר לאט יותר, ושהשינה היא נטולת חלומות

אלפי השלג
מלחמת האזחרים של סלה-קלה גרמה להרבה צרות לאלפים, רבים מהם לא ראו עניין במלחמה, אבל הבינו שמולדתם העתיקה שסועה מכדי להמשיך לחיות בה בשלום. הם החליטו לעשות את אשר עשו בני האדם לפניהם, הם יצאו צפונה, חוזרים על מעשיהם של אחים מתמ-אדרה, הם יצאו ליישב לעצמם בית חדש בצפון גלקוס.

למעשה שסיפורם של אלפי השלג הוא קצר, בתור הראשנים שהבינו שללא קשר עם שכניהם, עתידם יהיה להימחק, הם היו הראשנים לשבור את המחסום שבין האלפים לבני האנוש, ולתקשר עם בני האנוש של טירת שלג. לימים יוצרים ברית חזקה ועמידה.

הקשר של אלפים אלו לטבע גרם להם למצוא כוח חדש בהרים, נשמות עתיקות של רוחות הטבע נדדו באדמה הקפואה, ויצרו קשר בלתי נפרד עם שבטי אלפי השלג, מאפשרים להם ללבוש לעתים את כוח חיות העבר. אומרים שהלינקטרופיה התחילה מאלפי השלג. ושזו תוצאה של רוח טבע שהשתגעה, אם זאת. מלומדים יגלו בעתיד כי אף על פי שלינקטרופ הוא אכן אדם שרוח פרא השתלבה בו בדרך לא נכונה, מקורם הרבה יותר מקודם, וכולל נקמה עתיקה.

אלפי השלג למדו להסתגל לקור כמו שבני האדם לא הצליחו, אבל הם לא הצליחו ליצור מושבה מסודרת, עד היום אלפי השלג חיים כנוודים ובשבטים, חלקם גרים בטירת-שלג בתור דיירי קבע. אבל אף על פי שסיפורם של אלפי השלג לא נגמר. בניגוד להרבה מתיישבים אחרים, הם לא הצליחו להקים בית.
 
liorgonen3 אמר/ה:
עם השנים הגריפון המלכותי שלהם איבד את ייחדו, כאשר נשרי הענק הגיעו לרכס, ולבסוף גם הפגסוסים. אומרים על אלף הרים שהוא הרוכב הטוב ביותר בגלקוס, באוויר וביבשה.
למה? לדעתי, היה עדיף להשאר עם הגריפינים בלבד. זה פשוט הרבה יותר מגניב מאשר מלא חיות מכונפות רנדומליות שונות.
 
הרגיש לי יותר נכון שיש כאלה שהתחברו לגריפונים, יש כאלה שהתחברו לנשרי ענק ויש כאלה שהתחברו לפגסוסים.
אל תשכח שבסופו של דבר זה גם תוכן שאמור להיות פרקטי מכאנית ואם שחקן שהוא אלף מתמ-אדרה ירצה את החיה שלו בשלב מסויים, זה נועד להקל על הסיפור מ"אתה דרגה גבוה ויקבלת חייה בדרגה נמוכה" או "אתה דרגה נמוכה ואתה שובר את המשחק עם הגירופן שלך שאכל את כל הגובלנים לבדו"
 
עדכון מעניין.

האם יש גזעים של גריפונים כמו שיש גזעים של כלבים? אני מניח שזה יוסיף עניין למשחק אם יהיו כמה סוגים של גריפונים.

כמה גלקוס מיושבת, בעצם? הרושם שעולה לי תמיד מהקמפיין שרעגיה, למרות שהיא מיושבת בדלילות בשל תוואי השטח המדבריים, היא היותר צפופה מבחינת אוכלוסיה אנושית.

הפתרון של קאל מזכיר לי מאד את "ווייוורד פיינס" (מדען מקים עיר שתחכה עד שקיעתו וניוונו של האדם כדי להקים מחדש את האנושות.) מאד אופטימי מצדו. יותר סביר שהאלפים ייכחדו לפי ההיגיון של מו"ד...
 
לא רואה סיבה שלא, אפשר גם לערבב את הרעיון ולהגיד שהיפוגריף ופגסוס הם זן אחר של גריפיון, צאצים של אב קדמון משותף.

הישוב של גלקוס? תלוי בשנים, בזמן שבו אנחנו מדברים עליו היא לא בפיצוץ אוכלוסין ביחס למצבים אחרים. בעוד רעגייה היא שלוש "ערים" גדולות ומפוצצות, גלקוס יותר כפרית/עירתית. בשלב יותר מאוחר יקומו בה ערים ראשיות, אבל כרגע יש יותר ישובים קטנים מאשר גדולים.

וקאל... הוא העתק שלי של הblood elf מWOW, פשוט שיניתי את הרעיון של outland מעט. וקאל לא מאמין שהאדם יכחיד את עצמו ואז רק האלפים ישארו, יותר שהאדם ישמיד הכל ואז יכחיד את עצמו.
 
דארספל (darkspell)
תושבי ארצות הירח חיו חיים שלווים במשך שנים רבות, פרט לכמה חיות פרא, לא נראה שהיה להם סיבה לחפש מגננה. זה היה המקום המושלם למי שרצה לפרוש מחיים של עבודה קשה מסביב לשעון, ולהתחיל חיים קצת יותר רגועים. זה גרר למקום הזה גם אלה שעבדות כפיים לא בשבילם.

"אין דבר כזה קסם רע, יש אנשים רעים שמשתמים בקסם" הוא ביטוי ישן בגלקוס, אומרים שמי שהנחיל אותו היו מאגים אפלים שלא רוצה שאחרים יתערבו בחייהם לשווא. אומרים שמשפחת דארקספל רק רצתה שיניחו לה לנפשה.

אז אומרים.

משפחת דרקספלל מעולם לא עבדה טוב עם הדת, הכוהנים שהתחילו לצוץ בעולם דיברו על קסם טהור ונשגב שרק להם ואלים יש אותו, והמשפחה לא אהבה את האי צדק הזה, כוח החיים שכוהנים יכלו לתת הפך אותם למורמים מעל העם. הם החליטו לחקור את הקסם החיים (והמוות) ולהקדיש עצמם לתחום זה, הם בנו טירה של אבן לבנה בקרבת ארצות הירח, התיישבו בה והקדשיו עצמם לקסם. מצחיק שעד שאלפים מתקרבים לחיים לצד בני האדם, הם עושים זאת כדי לחקור קסם שחור.

במשך השנים אנשים יתרחקו מהטירה הזו, ובני המשפחה יעסקו ברמות הגבוהות ביותר של תורת האוב, זאת כדי להצליח להביא את קסם המאגייה לעשות את מה שקסם הקודש עושה מהרגע הראשון, לרפא פצעים.

העלאה באוב של רוחות, עבדים שלדים, העברת זיכרונות. דארקספל שלטו ושכללו הכל. אבל הם הצליחו ליצור חיים, אבל הם לא הצליחו להחזיר אותם.

לימים כנסיית קריוס התפתחה בעצמה בארצות הירח, והפכה לדת השולטת באיזור. הרבה התקשויות יהיו בין הכנסייה לבין המשפחה, יום יבוא ויורש המשפחה, ארפנוס ימצא עצמו במאבק פנימי קשה בין אביו לבין הכהונה, לרוע המזל הוא יצודד באביו, ויהיה אחד הסגנים שלו במתקפה שינהל מול החיים.
ג'ו- כוהן קריוס אשר יהיה ראש הכנסייה בארצות הירח באותם ימים יצא לעמוד מול האויב, בלילה בו זרחה השמש עמדו אבירי קריוס מול צבא אל מתים בגבורה, בעוד ג'ו נלחם מול ארפנוס, כנראה גדול הקוסמים שהעולם ידע, ובכוחו האחרון הוא מקריב את חייו, מביא את השמש לגרש את האל מתים, ולרפא את הפצועים. נס כזה יקרה רק עוד פעם אחת במהלך כל ההיסטוריה של גידיעון.

כאשר הבוקר הפציע, לא היה עוד סימן לארפונס, מצודת דרקספלל ננעלה,ותושבי הצפון יכלו לחיות בשקט, למשך חמישים שנה



בזאת סיימנו את הביקור שלנו בצפון גלקוס, האירועים הבאים שיתאורו הם אירועים עיקריים בעולם וחלק מקשת ההרפתקאות המקורית של עולם המערכה והרעיון ממנו הוא התחיל, אני אשתדל לתמצת את הדברים ככל הניתן.

נחזור למדבריות דרש, ולמשפחת אל קדאר. - אז יישור קו מהיר לאירועים
ב1950 לספירת נולד גליידר אל-קדאר, יורש כס הזמן ושומר החולות, מגיל צעיר הוא מאומן לשמש כאביר קריוס.
מעט ידוע על אימו של גליידר, ידוע כי הלידה שלו הייתה מאוד קשה בשבילה והיא לא נראתה ברבים מאז, עשר שנים מאוחר יותר יוולד אחמד אל-קדאר, אימו של אחמד וגליידר מתה בלידה, יש נתק בין האחים הן בגלל הבדל גילם והן בשל אשמה חרישת שמטיל גליידר על אחיו במות אימו, השניים יגדלו בנפרד האחד מהשני, בגיל 16 גליידר עוזב את טירת אל קדאר למען הצטרפות מלאה לאבירי קריוס, הוא נשלח צפונה, לגבולות המדבר למסעות טיהור של מפלצות אשר מסכנות את האוכלוסייה. במהלך אחת המשימות הוא יאבד את כל הפלוגה שלו ויישאר לבדו בשטח עוין, אבל הוא שורד כנגד כל הסיכויים, כאשר הוא מגלה סוד אפל על עצמו ועל אחיו, וכי שניהם לינקטרופים מולדים. גליידר שרד הודות לשינוי הצורה שלו, אומנם הוא לא יחזור עוד לשנות צורה, לא בחיים אלה.
כשהוא רק בן 20, בעודו חוזר הביתה לטירת אל-קדאר, גליידר נרצח על ידי מתנקש, האשם לא ימצא במשך תקופה ארוכה, ואחמד הופך להיות יורש העצר.

נפילת בית אל קדאר
4 שנים מאוחר יותר, במהלך לילה שאחמד יזכור במשך כל חייו, נרצחים אביו ואנשי סודו, אחמד עצמו מוצא עצמו מטרה באותו הלילה, אבל הוא שורד אודות ללינקטרופיה שלו, הוא מגלה באותו הלילה כי ישות נוספת שוכנת בו, והיא אשר מקשרת בינו לבין צד החייה שבו, הוא לא מצליח להבין את טיב הקשר בינם, אבל בוחר להקשיב לישות הזו, מה שיוביל אותו לשרוד את הלילה.

לצערו כאשר הוא פוגש בדודו, כוהן של קבי'ד (אל אשר הורד מגדולתו בתקופה מאוחרת יותר, תפקד בתור אחיה של גליס, והאל שמייצג את הכאוס וההרס שבטבע, יחד עם הפרא שבו) הוא מבין שההתנקשות שאורגנה באביו ובאחיו היא מעשי ידיו של דודו, אשר חמד את כס הזמן, בזעם עיוור הוא משנה צורה ותוקף את דודו, מצלק את פניו, ובכך מעניק לו את הדבר האחרון שלו היה זקוק, זה יאשים את אחמד באירועים ויטען כי הרציחות אורגנו על ידי הנער כדי שיכול לעלות לשלטון.
אחמד ינוס באותו לילה לחדר בו נשמרו חולות הזמן, וינסה להשתמש בהם כדי לתקן את האירועים, הוא ייכשל ולפני שישלח למקום אחר ברחבי היבשת, הוא מצליח להרוס את שעון החול, ולהבטיח שדודו לעולם לא יכול להשתמש בכוח הזמן.
דודו של אחמד זכה לכינוי "הרודן" בספרי ההיסטריה, ובמשך חמש השנים הקרובות הוא ואחמד ישחקו במשך של חתול ועכבר, בעוד אחמד אוסף תומכים כדי לקרוא תיגר על דודו ולהחזיר לו את אשר שייך לו, וכן לטהר את שמו.

ב1975- יצור הרודן צבא של חיילים עשויים חול כדי לשרת אותו, בקסם שמערב קודשה וטקסים אפלים, הוא מקדש את נשמותם של חייליו הנאמנים ביותר לחולות המדבר, ובעצם מקשר אותן אליו ולדמו. בן אל-קדאר תמיד יכול לשלוט בצבא, והצבא בלתי מנוצח.

הרודן שולט במדבר באגרוף ברזל, אבירי קריוס הוגדרו כפושעים ונעלמו, מסתתרים במפקדה התת-קרקעית שלהם, ביחד עם כוהני קריוס האחרים. מנוהל שלטון טוטליטארי מסוכן, וקולות מרד בוקעים, שתי ערים ראשיות במדבריות דרש- פרידום וסנדסטון (freedoom & sand stone בהתאמה) מכריזות על מרד גלוי, ומחפשות מישהו אשר יהיה מוכן לקרוא תיגר על הרודן, מתפללים לאלים שישבו לתקן את עוולות האדם פעם אחת נוספת. תפילתן נופלת על אוזנים ערלות, האלים לא שולחים מושיע.
הוא יגיע לבדו.

מלחמות החול
מלחמות החול הן השם שקיבלו המערכות שנוהלו נגד הרודן, בעוד אחמד מצליח להשיג תומכים מעטים בלבד, הוא ילכד בסוף על ידי ציידי הראשים של הרודן וישלח למות בזירה, בני בריתו החשובים ביותר ונסן, וויסני (עוד נעסוק בהם בהמשך) מצליחים לשחרר אותו ואחמד יוצא פעם אחת אחרונה לחפש תומכים, הוא ימצא בן ברית לו לא יכול היה לצפות.

העניין הוא שהתפילות של האנשים אכן נפלו על אוזניים ערלות, וארבעה כוהנים החליטו שאם האלים לא ישעו לבקשתם, הם ידרשו את עזרתם, במסגרת טקס שינהלו הארבעה, הם ישחררו קראיה שתישמע בכל השמיים בתחינה לעזרה, מבקשים מאלוף ממרומים להגיע, האלים אוסרים האחד אחר השני מאנשיהם ומאלה אשר חוסים תחתם (קרי- בני תמותה לשעבר אשר נמצאים בגן העדן) להיענות לבקשה, אחד מהם מסרב להקשיב וגליידר אל-קדאר נופל מהשמיים במטרה להיענות לתחינה. כנגד צו האלים

אחמד מאחד כוחות עם אחיו אשר חזר לחיים כמלאך, ומצליחים לראשנה ליצור קואליציה של הערים החופשיות שתתנגד לרודן, בו בעט הרודן יוצר קשר עם קוסם מהצפון, מבקש את עזרתו בשליחת מתנקשים למציאת הנער.אלה יכשלו האחד אחר השני, אבל תיזרע באחמד ההבנה כי הוא איננו מוכשר עדיין להנהיג, או להוביל צבא. והוא יעביר את הפיקוד לאחיו.

בסופו של דבר, במסגרת מתקפה מאוחדת מביסים אחמד וחבריו את הרודן, אחמד משאיר את אחיו בתור עוצר ועוזב לצפון על מנת להתאמן, בתקווה שכאשר יחזור, יהיה כשיר להנהיג ולפקד.


זה סוגר את תקופת מלחמות החול, סיפרום של אחמד,גליידר וויסני ממשיך לאורך תקופה ארוכה בגידעון, ואני אמשיך להרחיב בהקדם, כרגע יש מס' אירועים שפסחתי עליהם אשר התחרשו במהלך מלחמות החול, ואני תוהה עם להוסיף אותם או לא.

כך או כך, מקווה שהקצב ימשיך להיות מהיר יותר.
 
חזרה
Top