• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

השחר מפציע- עץ משחק [מו"ד 5] (4\4)- תם ונשלם!

[spoiler title= דאי-קי] "אל תטרח, אני אכין. בינתיים, שים את דרי בחדר שלה. הדלת הראשונה משמאל בקומה השנייה." הזקנה מחייכת וניגשת אל המטבח, מתחילה להכין את התה.[/spoiler]

[spoiler title= מונרו]"אתה חושב כמו אציל." העורב אומר בקול מעט מזלזל, "בשביל מה להשתמש בחרב קסומה בשביל זה, כשאפשר להדליק לפיד פשוט?"[/spoiler]
 
מונרו
"את הנסיכה פה." אומר מונרו בחיוך, "ואת לוקחת אותי יותר מידי ברצינות" הוא מוסיף מהר. "חוץ מזה, שאתה לא חושבת על זה עד הסוף. לפיד נכבה בסופו של דבר... חרב בוהקת באור של גיבורי העבר שבזכותה הסתיימה המלחמה? לזה לא צריך להחליף את השמן."
 
הונג-יי וקאלי-
IN
הונג-יי שואל היכן נראה הזאב.
״קאלי, אני לא חושב שהזאב השחור אכן ייראה כאחד. הם רוחות, כמו שהזאב הלבן לא נראה ככזה. האם את חושבת שעלינו ללכת ולבדוק את הדבר?״
 
הונג-יי וקאלי-
IN
"אני רוצה לצוד, אני רוצה לנקום את אחי" אומר הזאב הלבן מפיו של הונג-יי ומניף את המטה שלו כאילו היה זה פטיש, פוגע במרכז השריון של קאלי בעוצמה. אבל הונג-יי מיד חוזר להשתלט על הגוף שלו.

"אנחנו הולכים לראש הכפר" הוא אומר "אני אשלוט בו, אני חושב שאני מסוגל לכך".
 
הונג וקאלי
הפגיעה הפתאומית מוציאה את האוויר מריאותיה. קאלי פוקדת על עצמה לנשום. "תיאלץ לעשות יותר... מלחשוב. הקבוצה הקטנה שלנו לא צריכה עוד מישהו שקשה לסמוך עליו. נזוז."

הגמדה סורקת את עצמה. הצלעות מרגישות בסדר, אין כאב חד. השריון ספג את רוב המכה. ועדיין, המטה הזה יכל להיות מכוון לפניה באותה מידה.
 
[spoiler title= דאי-קי]"מה? דרי היא הבת שלי. ילדה מסכנה, היא תמיד הייתה קצת חלשה, זו לא הפעם הראשונה שמישהו מביא מצא אותה מעולפת ברחוב."[/spoiler]

[spoiler title= מונרו]"בשביל זה משתמשים באש-עד." ניקס עונה, "אני צריכה ללכת. נדבר." במילים אלו, העורב עף, ואתה ממשיך את ההליכה שלך אל חורשת עצי האגוז. שם, ילדה יושבת על אחד הענפים, מנדנדת את רגליה. היא נראית כמו אלפית קטנה, עם אוזניים מחודדות ואישונים חתוליים. השיער שלה חום, כמעט באותו הצבע כמו העץ עצמו. והיא מחייכת כשאתה מתקרב.
"שלום." היא מנופפת לך, ונופלת מהענף, אבל היא מצליחה לתפוס את הענף ולהפוך את הנפילה שלה לסיבוב מסביב לענף, שבסופו היא יושבת באותו המקום כמו קודם. [/spoiler]

[spoiler title=קאלי והונג]לאחר כמה בירורים, אתם מוצאים את ביתה של ראש הכפר. בת מחצית מבוגרת, שעסוקה בלעשן מקטרת מחוץ לביתה.
"כן?" היא בוחנת אותכם ושואלת תוך כדי נשיפה של טבעת עשן.[/spoiler]
 
[spoiler title= דאי-קי]"האבא עזב אותה כשהיא הייתה צעירה טיפשה והריונית. והבן... דזמונד היה רק בן 4, וסקרן לגילו. מצאו אותו מת ליד המקדש העתיק. לא משנה כמה פעמים אמרו לו להתרחק משם..." הזקנה נאנחת, ומתיישבת, מוחה דמעות מעיניה. "אפשר להגיד שהוא ירש את הטיפשות של אמא שלו, והמהירות של אבא שלו לברוח ממנה."[/spoiler]

[spoiler title= מונרו]הילדה בוחנת אותך מהענף, שקטה.[/spoiler]

[spoiler title= הונג וקאלי]ראש הכפר לוקחת שאיפה ארוכה מהמקטרת לפני שהיא עונה לכם. ואז, לאחר שלוש טבעות עשן בזו אחר זו, היא אומרת מילה אחת. "לא."[/spoiler]
 
[spoiler title=דאי-קי] "אף אחד לא באמת יודע. זה מקדש עתיק, מלפני ההשתחררות." היא אומרת. ההשתחררות שהיא מדברת עליה היא ההשתחררות של המושבות האנושיות בקמבריון משליטת האימפריה הגמדית, המושבות שהפכו בסופו של דבר לממלכת סליית'ון, שהאי הזה הוא חלק ממנה. "יש עליו הרבה סיפורים. רובם ציזבטים, סיפורי קללות ורוחות, והמקום כולו בסכנת קריסה, אז אסור לאף אחד להכנס אליו. לא שדזמונד הקטן הקשיב, ותראה מה קרה לו."
[/spoiler]

[spoiler title= מונרו] "אגוזים? למה אתה צריך אגוזים?" הנערה שואלת, "אתה לא יודע שזה חוסר נימוס לבקש מדריאדה את האגוזים שלה?"[/spoiler]

[spoiler title=הונג וקאלי] "כשילד נולד יש תהלוכה." ראש הכפר אומרת לפני שהיא לוקחת שאיפה נוספת מהמקטרת, ומשחררת טבעות עשן נוספות. "עד לחורשה. הדריאדה מתרככת קצת למראה התינוק, ומביאה לו אגוז."[/spoiler]
 
מונרו
"הנני מתנצל, לא ידעתי שהם שייכים לך, אני מנסה לתקשר עם נחש המים העתיק ששוכן באגם, והאגדות אומרת שבעבר הוא התרצה רק כאשר הובאו לו אגוזים, ואני אשמח אם אוכל להשיג את האוגזים, אבל אם הדבר כל מוסבך..." הוא אומר ופונה ללכת. "טוב, אני מניח שכשהתואבה תגיע הוא כבר ישרוף את כל הכפר והעצים הללו בדרכו."
 
[spoiler title=דאי-קי] "אוקי." ג'רום אומר, מבולבל מעט, ומתיישב, בזמן שדאי-קי הולך לכיוון המקדש ההרוס, הנמצא בצדו השני של הכפר הקטן, אם ניתן לקרוא לו בכלל "כפר". הכפר הזה מורכב מבתי חווה המפוזרים בין השדות המגודרים. בדרכו, דאי-קי רואה בני אדם, ואף בני מחצית מעטים, מטפלים בשדות. הוא אפילו חושב שהוא רואה חצי-ייטי אחד, גורר מחרשה בכוחות עצמו.
לאחר זמן מה, הוא מגיע לקצה הכפר, ואל המקדש ההרוס. בעבר, המקדש הזה היה יפה, גם אם לא גדול במיוחד, וניתן לראות מספר אבני ענבר שבורות על שער הכניסה לו. המקום עצמו נראה מט-ליפול, וכנראה שתזוזה אחת שלא במקום תגרום לתקרה לקרוס.

ככל שדאי-קי מתקרב למקום, הוא מרגיש אי נוחות גדלה בו. עם זאת, הוא מצליח להרגיש באנרגיה אפלה מהמקום, אותה אנרגיה שהוא הרגיש בסוף הקרב נגד הסלמנדר, אותה אנרגיה שהוא הרגיש מג'רום ומדרי.
[/spoiler]

[spoiler title= מונרו] "תועבה?" הדריאדה מזנקת אל האדמה, "על איזו תועבה אתה מדבר?"[/spoiler]

[spoiler title=הונג וקאלי] "אנחנו מתיכים אותו מעל האגוז." הזקנה עונה, "עוד שאלות?"[/spoiler]
 
חזרה
Top