Aviad Sar-shalom
פונדקאי פעיל
נתחיל בביקורת קצרה בלי ספוילרים:
מלחמת האינסוף פשוט מספק את הסחורה. לכו לראות אותו.
הוא סובל מכל הבעיות שהיה אפשר לצפות להם ב"פרוייקט הקרוסאובר הגדול בכל הזמנים". יש הרבה יותר מדי דמויות והרבה יותר מדי מידע, ולכן רוב התהליכים של פיתוח דמות מצטמצמים למשפט או שניים של אקספוזיציה. אבל זה היה די צפוי מראש, ובסך הכל הם ניהלו את זה על הצד הטוב ביותר. מהצד השני של המטבע, אנחנו מקבלים בסרט הזה את כל קרבות הפנטזיה שרק היינו יכולים לדמיין. מכירים את הויכוחים האלה של "מי יותר חזק, סופרמן או גוקו"? אזה ככה זה הרגיש, בקטע טוב. כל הדמויות שלמדנו לאהוב נפגשות על המסך סוף סוף בסרט אחד, וזה בדיוק כמו שרצינו שזה יהיה.
היו כמה קטעים שהתפספסו לגמרי לדעתי (ארשום בספוילר למטה), אבל בסך הכל סרט מעולה. אני לא רוצה להגיד יותר מדי כדי לא לקלקל, פשוט לכו לראות.
ועכשיו לספוילרים ממש משמעותיים:
מלחמת האינסוף פשוט מספק את הסחורה. לכו לראות אותו.
הוא סובל מכל הבעיות שהיה אפשר לצפות להם ב"פרוייקט הקרוסאובר הגדול בכל הזמנים". יש הרבה יותר מדי דמויות והרבה יותר מדי מידע, ולכן רוב התהליכים של פיתוח דמות מצטמצמים למשפט או שניים של אקספוזיציה. אבל זה היה די צפוי מראש, ובסך הכל הם ניהלו את זה על הצד הטוב ביותר. מהצד השני של המטבע, אנחנו מקבלים בסרט הזה את כל קרבות הפנטזיה שרק היינו יכולים לדמיין. מכירים את הויכוחים האלה של "מי יותר חזק, סופרמן או גוקו"? אזה ככה זה הרגיש, בקטע טוב. כל הדמויות שלמדנו לאהוב נפגשות על המסך סוף סוף בסרט אחד, וזה בדיוק כמו שרצינו שזה יהיה.
היו כמה קטעים שהתפספסו לגמרי לדעתי (ארשום בספוילר למטה), אבל בסך הכל סרט מעולה. אני לא רוצה להגיד יותר מדי כדי לא לקלקל, פשוט לכו לראות.
ועכשיו לספוילרים ממש משמעותיים:
וואו. מה זה הסוף הזה. בחיים לא ראיתי זה מגיע לפני "מלחמת האינסוף 2". זאת אומרת, כן, ברור שתאנוס צריך להשיג את כל האבנים, אבל לא ציפיתי שזה יקרה לפני הסוף של הסוף. גם לא הייתי בטוח שהוא אשכרה יספיק להרוג חצי מהיקום. עד כמה שידוע לי בגרסה של הקומיקס סקרלט וייץ' משחקת תפקיד מאוד משמעותי בסוף המלחמה, ועכשיו כשהיא מתה אין לי מושג מה אמור לקרות. אני מניח שבסרט הבא ישיגו את הכפפה בחזרה ויחזירו לפחות חלק מההרס לקדמותו, עם הקרבה של איירון מן או של קאפ? כמו כן, אי אפשר להתעלם מזה שעם כל ההרס והמוות, ארבעת הנוקמים המקוריים עדיין בחיים. כאילו מארוול אומרים לנו - הסיפור עדיין רחוק מלהסתיים, הדמויות הבאמת חשובות עדיין כאן.
ועוד וואו, איך שהם ניהלו את המוות הזה. זוכרים שהמצלמה חוזרת לכוכב טיטאן, ואנחנו קולטים את מאנטיס ואת דראקס מתפוררים לאפר, ואנחנו אומרים, נה, לא חכמה, סתם שתי דמויות משניות. ואז "קוויל, תישאר", וסטאר לורד מתפורר. ואז פאקינג פיטר פארקר! הבני זונות שברו לי ת'לב. וגם דוקטור סטריינג'. אחד אחרי השני, כל פעם שהייתי בטוח שהאומץ של מארוול נגמר, הם חיסלו עוד דמות עוד יותר ראשית.
הסוף בלי ספק היה החלק הכי טוב בסרט.
היו שלושה חלקים עיקריים שלא עבדו לי בכלל בסרט.
הראשון היה כששומרי הגלקסיה מוצאים את תאנוס בראשומקום. תאנוס עושה כמה טריקים עם אבן המציאות כמו לחתוך את דראקס לקוביות ולגרום לאקדח של קוויל לירות בועות סבון. האפקט היה ממש מטופש, ובכלל לא מצחיק לדעתי. הוציא אותי לגמרי מהאווירה של הסרט, ולקח לי אחר כך כמה זמן לחזור לראש ולהתמקד בעלילה. בכלל, אני לא חושב שתאנוס הוא טיפוס של בועות סבון.
השני היה כשתאנוס וגאמורה מוצאים את אבן הנשמה. הייתי צריך להעזר בבחור הזר שישב לידי שיזכיר לי שרד סקאל נפלט פעם לחלל - וגם אז לא הבנתי איך בדיוק הוא הפך למלאך-שטן מעופף ששומר על האבן. כשגאמורה נואמת בפני תאנוס נאום ארוך על זה שהוא לא אוהב אף אחד - נאום כזה מיותר, כולנו ראינו מקילומטרים שהוא אוהב אותה והולך להקריב אותה. הרגשתי שניסו ליצור פה איזה אפקט רגשי בעזרת נאומים ו"האכלה בכפית", זה לא הרשים אותי בכלל.
השלישי היה החלק שתור מחשל את הגרזן. פשוט לא היה רלוונטי מבחינתי בשום צורה. את מי זה מעניין לראות חישול של גרזן? מה שכן, teenage groot הוא פשוט הדבר הכי גאוני בעולם.
שאר הסרט היה בסך הכל טוב בעיני. אחד הסרטים המצחיקים של מארוול לדעתי ("מי הבחור הזה?", "זה לא בחור. אתה בחור. זה גבר. גבר שרירי, יפהפה..." הייתי על הרצפה מרוב צחוק :lol: ), וכנראה הסרט עם הכי הרבה אקשן וסיפוק. כסרט שעומד בפני עצמו הוא לא בדיוק הטוב ביותר של מארוול (התואר הזה שמור לדעתי ל"חייל החורף" או ל"שומרי הגלקסיה"), אבל מתוך הנחה שראינו את כל הסרטים שלפניו ושאנחנו מעורבים בפרוייקט הזה שנקרא "היקום הקולנועי של מארוול", זה אחד הסרטים הטובים.
ולסיום שאלה: בשנים האחרונות נראה שכל האולפנים מנסים להתמקד כמה שאפשר בסדרות של סרטים. כולם מנסים ליצור מותג חזק שיכלול יותר מסרט אחד, או אפילו ליצור "יקום קולנועי". עכשיו כשכבר רואים את הסוף של היקום הקולנועי הגדול מכולם - האם אתם חושבים שזה באמת עתיד הקולנוע? שבעתיד אנחנו עומדים לראות עוד ועוד יקומים קולנועיים, ושזה באמת הדבר הגדול הבא?
ועוד וואו, איך שהם ניהלו את המוות הזה. זוכרים שהמצלמה חוזרת לכוכב טיטאן, ואנחנו קולטים את מאנטיס ואת דראקס מתפוררים לאפר, ואנחנו אומרים, נה, לא חכמה, סתם שתי דמויות משניות. ואז "קוויל, תישאר", וסטאר לורד מתפורר. ואז פאקינג פיטר פארקר! הבני זונות שברו לי ת'לב. וגם דוקטור סטריינג'. אחד אחרי השני, כל פעם שהייתי בטוח שהאומץ של מארוול נגמר, הם חיסלו עוד דמות עוד יותר ראשית.
הסוף בלי ספק היה החלק הכי טוב בסרט.
היו שלושה חלקים עיקריים שלא עבדו לי בכלל בסרט.
הראשון היה כששומרי הגלקסיה מוצאים את תאנוס בראשומקום. תאנוס עושה כמה טריקים עם אבן המציאות כמו לחתוך את דראקס לקוביות ולגרום לאקדח של קוויל לירות בועות סבון. האפקט היה ממש מטופש, ובכלל לא מצחיק לדעתי. הוציא אותי לגמרי מהאווירה של הסרט, ולקח לי אחר כך כמה זמן לחזור לראש ולהתמקד בעלילה. בכלל, אני לא חושב שתאנוס הוא טיפוס של בועות סבון.
השני היה כשתאנוס וגאמורה מוצאים את אבן הנשמה. הייתי צריך להעזר בבחור הזר שישב לידי שיזכיר לי שרד סקאל נפלט פעם לחלל - וגם אז לא הבנתי איך בדיוק הוא הפך למלאך-שטן מעופף ששומר על האבן. כשגאמורה נואמת בפני תאנוס נאום ארוך על זה שהוא לא אוהב אף אחד - נאום כזה מיותר, כולנו ראינו מקילומטרים שהוא אוהב אותה והולך להקריב אותה. הרגשתי שניסו ליצור פה איזה אפקט רגשי בעזרת נאומים ו"האכלה בכפית", זה לא הרשים אותי בכלל.
השלישי היה החלק שתור מחשל את הגרזן. פשוט לא היה רלוונטי מבחינתי בשום צורה. את מי זה מעניין לראות חישול של גרזן? מה שכן, teenage groot הוא פשוט הדבר הכי גאוני בעולם.
שאר הסרט היה בסך הכל טוב בעיני. אחד הסרטים המצחיקים של מארוול לדעתי ("מי הבחור הזה?", "זה לא בחור. אתה בחור. זה גבר. גבר שרירי, יפהפה..." הייתי על הרצפה מרוב צחוק :lol: ), וכנראה הסרט עם הכי הרבה אקשן וסיפוק. כסרט שעומד בפני עצמו הוא לא בדיוק הטוב ביותר של מארוול (התואר הזה שמור לדעתי ל"חייל החורף" או ל"שומרי הגלקסיה"), אבל מתוך הנחה שראינו את כל הסרטים שלפניו ושאנחנו מעורבים בפרוייקט הזה שנקרא "היקום הקולנועי של מארוול", זה אחד הסרטים הטובים.
ולסיום שאלה: בשנים האחרונות נראה שכל האולפנים מנסים להתמקד כמה שאפשר בסדרות של סרטים. כולם מנסים ליצור מותג חזק שיכלול יותר מסרט אחד, או אפילו ליצור "יקום קולנועי". עכשיו כשכבר רואים את הסוף של היקום הקולנועי הגדול מכולם - האם אתם חושבים שזה באמת עתיד הקולנוע? שבעתיד אנחנו עומדים לראות עוד ועוד יקומים קולנועיים, ושזה באמת הדבר הגדול הבא?