[TEotW System] האחרונים - עץ הרשמה [0/5]

צודקת, אכן מהיציאות הפחות ברורות שלי... מתנצל
בכל מקרה, זה היה יותר בכיוון שהוא מכיר מודיעים ומשתפי"ם, מבריחים שמוכרים חברים שלהם, כאלה שנותנים מידע כדי לקבל לפעמים טובות מהצבא (והעלמת עין) זה לא משהו שהוא מקבל אותו, אבל הוא יודע שהוא קיים, והוא יודע על מי מהם

כמו שאני רואה את זה, הטאומרה שלו כרגע זה שהוא סובל מסטרס מאוד גבוה, הוא כבר עבר איזו התמוטטות חברתית... אני מניח שאפשר להגדיר את זה כחרדה לכל דבר, מאחר והוא חושב שכולם אשמים ומסתירים משהו, הוא שנייה מלהתחיל לאבד אמון באנשים אחרים... זה הרגיש לי כמו "קרס" שיכול להסביר למה הוא לא בתפקיד כרגע (אם זה העניין) או למה שלחו אותו לעשות X... המפקדים הבינו שהוא קורס ושלחו אותו להירגע.

הרעיון עצמו של טובות מהצבא והעלמת עין מצוין, אבל זה יוצר מעין דיכוטומיה. אם לא כדי להעניש את המבריחים, הוא לא ירצה להעניש את אותם חיילים שעושים סחר חליפין או וואטבר? את אותן טובות שהזכרת?

אז נגיד שהטראומה שלו נכון לעכשיו היא חרדה? טראומה רמה שניה בעץ החברתי?

הוא רואה בהם כחלאות לכל דבר, והוא לא שותף לגישת "צריך לפעמים לעשות דברים רעים בשביל דברים טובים". אבל מאחר והוא נאמן בעיוורון לצבא, אם אלה אמרו לו שאסור לו לגעת בהם. אז הוא מקבל את זה בלי לשאול שאלות. מצד שני, אם המצב היה הפוך והוא היה זה שקובע את הטון, אז כנראה שהוא היה "מטפל" בכולם. בסופו של דבר אני (כשחקן) מניח שהצבא לא בדיוק חבורת מלאכים טהורים, וכנראה שיש שם שחיתות ובאלאגן... אז לא כזה חריג שיש אנשים שמשלמים לצבא בשביל הטובות הללו. וכנראה שהצבא מנסה להרוויח מזה, ג'יסון יכול לעמוד ולצעוק כמה שהוא רוצה על כך שכולם מושחתים, אבל זה לא יעזור לו.

וכן, חרדה ברמה שנייה מרגיש נכון.

לא ממש חשבתי על כך לעומק, אבל אני ראיתי את השימוש בספר ההדרכה כסוג של Crafting Guide. לכל משקה כזה או אחר יש טעם אחר ותכונות שונות, ואחד השטיקים של ברמנים הוא לא להיות סתם מלצרים שמגישים ללקוחות שלהם את המשקה שהם רוצים, אלא להיות יכולים לשים לב ולהגיש ללקוח את המשקה שהם צריכים.
לדוגמא, לחייל שבא לבקר בבר לפני משמרת היא תגיש משקה חלש (מעט אלכוהול, בכלל לא אם יש אפשרות לכך) אך עם טעם חזק, עדיפות לחריף. משקה כזה יעורר את החייל לגמרי ויכין אותו למשמרת. אדם אחר שבא לשקוע באלכוהול כדי להשכיח את צרותיו, למשל, יוגש לו משקה יותר חזק בעל טעם יותר רך ונעים, כדי שהוא יוכל לגמוע את המשקה במהירות ולהשתכר.
כמו שבמשחקים אחרים יש סוגי "Consumables" שונים בעלי השפעות מיוחדות, כך גם יש משקאות שונים שיכולים להתאים את הטעם והתכונות שלהם למצב הנוכחי.

בקשר לצבא עצמו, הם לא רוצים את הבר של ג'יל, והם מנסים להיפטר ממנו, אבל הם לא יכולים פשוט לפנות אותה ולסגור את הסיפור מכיוון שהאמת הפשוטה היא: השגרה מעייפת.
הקיום של המסבאה עם הבירה המהולה במים שלה לא תעזור בטווח הארוך. אנשים רבים, במיוחד כאלו שעדיין זוכרים את העולם הישן, רוצים משהו שנראה "רגיל" בעולם ההרוס הזה, והבר של ג'יל נותן בדיוק את זה, כולל משקאות שכמעט אף אחד אחר לא יכול להציע. במקרה הגרוע ביותר זו אטרקציה מעניינת ששוברת את השגרה. בעוד המסבאה מציעה אוכל, שתייה וחברה, הבר של ג'יל הוא גרסה מעט יותר "תרבותית" באווירתה.

החיכוך עם הצבא זו בעייה בר-קיימא שתמיד מאיימת על קיומו של הבר, ועל עצביה של ג'יל, כמעט כל יום היא צריכה להתמודד עם הבירוקרטיה הצבאית שרוצה פשוט לסגור את ברז הביזבוזים שמתקיימת בנמל. בהתחלה, בהחלט חשבתי להשתמש בחיכוך הזה, ואולי בבעיה הכלכלית שבנושא, בתור "הטראומה" ההתחלתית של ג'יל, אך פשוט לא הצלחתי לחשוב על קונספט, מילות מפתח ולאיזה עץ לקשר אותה.
אולי "בירוקרטיה צבאית" בעץ החברתי, במקום "חסרת-אהבה"?

מה את חושבת?

זה מעניין. יצירת קונסיומבלס עם בדיקת סטט לוגיקה או מיומנות יכולה לעבוד.

הצבא לא מעוניין במשהו 'תרבותי'. זה כל השטיק של הפיירפלייס, אחרת אפשר לזרוק את הקבוצה לפח. הם צריכים לחסוך במשאבים עד כמה שניתן ועם כל יום שעובר המצב לא משתפר. יהיה להם אינטרס לקחת את הכסף שלה, לתת לה לפתוח בר, ואז ללחוץ עליה עם מסים והגבלות עד שהיא תוותר ותעשה עבודות כמו נקיון ומה לא.

ולגבי סוג הטראומה צריך לחשוב על האופן שבו זה משפיע על ג'יל. היא תמיד בלחץ שיסגרו לה את המקום שהיא עבדה ככ קשה בשבילו, שהזהות שלה שהיא בנתה לעצמה לאחר שהבינה שכיוון החיים הקודם שלה היה לא נכון בשבילה פשוט תילקח ממנה. שכל מה שהיא השקיעה לא ישאיר אחריו אפילו זכר. היא בטח לא מצליחה לישון הרבה, היא בוודאי עייפה, אולי מלווה בדיכאון? שהיא מסווה מהאורחים כי אורחים?
או שזה מדרבן אותה דווקא והיא הולכת ושונאת את הצבא יותר ויותר. חסרת אהבה זה דבר מאוד הגיוני לבן אדם לחוות, אבל הסטרס הפיזי והנפשי שנגרם יכול להשפיע בצורה של אינסומניה - שיפגע לה בריכוז בפעולות שדורשות ריכוז מנטלי וישאיר אותה חלשה יותר פיזית. זה בידיים שלך תכלס, סתם מעלה רעיונות.

אני בשמחה אאמץ את ההצעה שלך, רק אשנה אותה טיפה מ-"אינסומניה" ל-"עייפות כרונית". האם זה בסדר מבחינתך?

תשובות לפי הסדר:
א'
בתור התחלה יש לא מעט ראיות נסיבתיות שתומכות בגרסה שלה, מיקום הגופות של חברי הצוות והנגועים תואם את הגרסה שלה
(ביחוד של הנגוע שהושלך במורד המדרגות).
בדיקה בליסטית והמחסניות יראו שמעט מאוד כדורים נרו מהרוב של אלייס בעוד האחרים ירו הרבה מאוד יריות וגם יראו שהיריות שהוא כן יראה היו בזווית ישרה בלבד (מה שאומר שהוא לא יכול לתרץ את העובדה שהוא היה בקומה גבוהה מהשאר כדי לספק חיפוי).
לאחר מכאן העובדה שהבגדים שלו וגפו במצב טוב יותר משל השאר וססיליה מראים שהוא לא נלחם בנגועים מטווח קרוב כמו השאר מה שאומר שהוא לא היה במבנה שהפרוטוקול דורש (וכמו שאמרתי המחסור ביריות מראה שהוא לא חיפה על האחרים).
בנוסף המפקד/מאמן שלהם יודע שאין הרבה סיכויים שבנסיבות רגילות ססיליה הייתה יכולה לנצח את אלייס בקרב מגע.
מעבר לזה סביר להניח שהם כן החרימו את הנשק של ססיליה עד שהמצב יתבהר אבל עקב כך שהיא חיילת למופת והיא לא כנראה לא תספר שקרים כאלה על החבר הכי טוב שלה סביר להניח שהאמינו לה.
וגם כנראה שהחוקרים של הצבא חקרו אותה בזמן שאלייס היה מעולף והאמינו לה מספיק בשביל לא לכלוא אותה (אם כי בהחלט יתכן שיש עליה שמירה).
ב'
מושך לא בהכרח קשור לכריזמה, יכול להיות מישהו מכוער שטוב מאוד בהשפעה חברתית ויכול להיות בן אדם יפה שאנשים ממש שונאים.
כריזמה הוגדרה כיכולת תקשור קסם אישי ויכולת שכנוע ולא מראה האדם. כמובן שרושם ראשוני מעוד משפיע.
הסיבה שהוא נחשב "מושך" זה בגלל המראה הקשוח שמבנה הגוף שלו השרירי והרזה שלו נותן. בנוסף עצמות הלחיים הגבוהות הפנים מסותתות והעיניים והעיניים יוצאת דופן שלו נותנים לו מראה אקזוטי.
ובאמת הייתי צריך להזכיר את זה באופן ברור בתיאור המראה.
אם הכוונה שאת לא זוכרת ששמת את זה ב"פיצ'רים" זה השני מלמטה בחברתי החיובי.
ג' לפני התקרית הוא היה חרוץ מאוד ושואף תמיד להיות הטוב ביותר, הוא מסוג האנשים שבדרך כלל ירוצו לחזית ויעזבו אותה אחרונים.
הוא הטיפוס שישאר במטווח מאוחר וימשיך לירות עד שיסגרו את המטווח, הוא מסוג האנשים שילמד למבחן עד שעות הלילה המאוחרות.
הוא היה דמות של "החייל המצטיין" שעובד קשה. אם כי הוא היה מתקשה ליצור קשרים חברתיים (הוא לא מתחבר לרוב האנשים) אבל הוא כאשר הוא חבר עם משהו הוא חבר עד הסוף.
או לפחות זה מה הוא חשב.
העובדה שהוא נטש את האחרים הייתה שוק עצום בשבילו וזה ניפץ את התדמית שהוא בנה לעצמו. כרגע האופי והאישיות שלו די ב"עיצוב מחדש" והם יקבלו צורה בהתאם להתפתחות אירועים.
השאלה כמה מהחייל המצטיין או הפחדן העלוב נמצאים בו כרגע עדיין לא ברורה.

אירועים שמזעזעים את אבני היסוד של האדם (במקרה הזה הנאמנות לצבא וחבריו) יכולים לגרום לאישיות שלו להתמוטט ולהבנות מחדש.

עייפות כרונית כפי שאתה בוודאי יודע היא מחלה די רצינית, היא גם כמו שכתוב, כרונית. זה יכול להוות טראומה שלא תעבור אחרי כמות הזמן המצוינת, לבחירתך.

לדעתי בסיטואציה הנתונה שניהם יהיו במעצר, כל אחד על דבר אחר, ללא קשר לעבר חסר הדופי של ססיליה, בין היתר היות וגם לדמות שלך עבר ללא דופי.
מושך כתכונה נובע לדעתי יותר מהצד של האופי, כי משיכה היא דבר מאוד סובייקטיבי מבחינת מראה. מה שאדם אחד מוצא כמוך אחרים לאו דווקא יסכימו, גם אם האדם 'מושך באופן קונבנציונלי' ועונה לסטנדרטים של החברה, אני חושבת שקשה לשים את זה כתכונה כללית. לעומת אופי מושך שהדמות מעוררת בדמויות אחרות בגלל מעשים/צורת התנהגות/מה שהיא אומרת.
איך אתה רואה אותו כדמות בקבוצה? איזה 'תפקיד' יהיה לו?

אם את אומרת אני מניח ששניהם יכולים להיות במעצר.

הסיבה שבחרתי מושך היא כי אין לי תכונות אופי אחרות שמתאימות למשהו שמנוקר יחסית חברתי (מבד מספר מצומצם של חברים קרובים). אני מניח שאשנה את זה לשקרן נהדר.

כרגע אני מדמיין אותו כהקול של ההגיון הלוגי והזהיר יותר בקבוצה, עקב התקרית הוא זהיר מאוד.
הוא כנראה יהיה "זאב בודד" שנזהר מאוד ונשמר לעצמו, הוא יהיה הבחור שישתוק ברוב הסיטואציות החברתיות ולא ידבר הרבה בזמנים האלה עילה אם הוא נמצע עם אדם שקרוב עילו ואז סביר להניח שהוא ידבר הרבה.
יש לו נטיה לקחת את המושכות במצבי לחץ, הוא זה שיצעק לאחרים להסתדר במבנה בזמן התקפה ולתפוס עמדות.
הוא לא נוהג להסתבך אם אנשים בקלות אבל כאשר הוא כן הוא יכול להיות די נקמני (למשל בריון בבר יצטרך להתאמץ כדי להתחיל איתו קטטה אבל אחרי שהיא התחילה אחד מהצדדים יצא אם אף שבור מהעסק).
הוא אינו אדיב במיוחד ולעיטים אפשר להגדיר אותו כ"קר" עילה אם מדובר בחברים שלו ואז הוא יהיה מוכן להקריב הרבה עבורם.
מעבר לזה אני לא ממש יכול לתאר את האופי שלו, זה משהוא שמתפתח ונבנה בעיקר בזמן המשחק.

שם\פניה: אור/עוג. זכר.
שמה של הדמות: מתיו ריין (Mathew Rain)
מגדר: זכר.
גיל: 18 (עוד חודש 19).
רקע:לא כולם נולדו מאחורי החומות הבטוחות של בוסטון. כאשר המגפה פרצה, לא כולם מצאו את עצמם בצד הנכון של החומות. חלק, כמו מתיו, נאלצו לשרוד בחוץ.
מתיו לא יודע על העולם שהיה. הוא נולד אך תוך המגפה, אך תוך העולם הפוסט אפוקליפטי שנוצר מתוך המוות והכאב. הוא נולד לקבוצת שודדים, שלימים נקראו בולט ריין (Bullet Rain). הם לא התחילו כשודדים, בעבר הם היו משהו אחר, אנשים טובים, אבל המגפה שחקה אותם. המוות מסביבם גרם להם לנטוש את המוסר מאחוריהם, לקחת על עצמם חיים נטולי רגש. הם התחילו רבים, אך ככול שעבר הזמן, הם התמעטו. אנשים נעלמו, ברחו, הוצאו מן הקבוצה או במקרה הנפוץ ביותר- מתו לנגועים. לעתים נוספו שודדים נוספים שהשיגו את אמון הקבוצה, לעתים הקבוצה נאבקה בשודדים אחרים. הם שרדו, עד כמה שאפשר לקרוא לזה הישרדות.

לבולט ריין היו 5 חוקים, שהם עד היום חוקים שמתיו עוקב אחריהם. 5 חוקים שהיוו את הבסיס של בולט ריין:
1. אנחנו מאוחדים כמשפחה, חיינו תלויים אחד בשני. מי שבוגד באמון של הכנופיה, ראוי למוות.
2. מה שמתחיל בתהילה, נגמר במוות. אל תחפש קרבות שאתה לא זקוק להם, כנגד החיים או המתים.
3. אכול עם הכנופייה או תרעב ביחד איתה. אנו תלוליים זה בחייו של זה.
4. כדור שפספס היום הוא כדור שלא תירה מחר. תירה בלב שלם כול כדור, אך זכור את המחר.
5. כבד כול צלף [marksman], אויב או בן ברית.

ומתיו גדל שם, כילד של אחת מהשודדות הראשונות שהקימו את הקבוצה. אלו לא היו חיים קטנים, אלו לא היו חיים שנועדו לילד. בגיל 7, מתיו בפעם הראשונה חיסל נגוע, באמצעות אקדח קטן שניתן לו על ידי אחד מהשודדים. הוא נאלץ להתחבא במקום קטן ולחכות לאחרים שיחזרו, ולפני שהם חזרו... חזר משהו אחר. הנגוע התקרב, ומתיו הלחוץ ירה. הוא בזבז מחסנית שלמה, עף אחורה מההדף עם כול ירייה, אך בסופו של דבר- עם יותר מזל מכישרון- הוא חיסל את הנגוע.

בגיל 8, מתיו הרגיש את המוות המשמעותי לו הראשון קורה. הרבה מוות קרה מסביבו, אך מתיו עד אז היה צעיר מידי בשביל להבין. אבל כאשר אבא שלו השתנה, מתיו צפה במו עיניו כאשר אמא שלו- ג'סיקה- פילחה לו את הגוף לשניים עם מסור חשמלי. החוויה הזו צילקה את מתיו לכול החיים, והיא שינתה אותו. הוא הבין שבכול רגע, אתה יכול להפוך להיות אחד מהאויבים, העולם מלא בסכנות ובכול רגע, כול החיים שלך עלולים להיעלם, ואתה תהפוך לעוד נגוע. עוד גופה לחסל.

בגיל 10, מתיו הרג את האדם החי הראשון שלו. פעם נוספת, זה לא היה מתוכנן. אמא שלו השאירה אותו במסתור, שוב עם אקדח, באחת מהקטטות עם כנופיית שודדים אחרת. אבל מתיו כבר לא הסכים להסתתר. הוא התאמן עם האקדח עם שאר השודדים, שלא ראו דבר שלילי בעוד סט של ידיים יורות, לא משנה כמה ג'סיקה התנגדה לכך. וכאשר מתיו ראה את אמא שלו חוטפת כדור ביד שלה משודד אויב, הוא קפץ מהמחבוא בו הוא הסתתר וירה בו כדור אחר כדור. רק שלוש מהם פגעו, אבל המראה של העין המתנפצת לרסיסים, הגרון הנקרע לשניים והבטן ההופכת לשלולית של דם הספיקו.

החיים המשיכו, והיו כאוטיים. לעתים כנופיית בולט ריין רעבו ללחם, לעתים הם זכו בשלל של קבוצות שנפלו קורבן להם וחיו בעושר. החיים היו מלאים באלימות, השודדים רבו והתקוטטו ביניהם כמעט ברמה שהם עשו זאת עם נגועים וקבוצות יריבות. הם השתכרו, צחקו, אהבו, רבו. הם היו כמו חיות, רק שלחיות הפרא האלו היו רובים. ושם, מתיו גדל. הוא למד על החברה מאחורי החומות, הוא למד על האנשים שקיבלו הכול מלידה. הוא קינא בהם במידה מסוימת, אבל הוא אהב את החיים שיש לו. אבל השודדים, פראיים ככול שהיו, למדו את האויב שלהם היטב. מתיו כמובן, לא רצה להשאיר את הידע הזה בראש שלו, הוא רצה יום אחד להשתמש בו.

זה לא אומר שלא היו קשיים, בתקופת מרד הנעורים שלו מתיו כמעט ונודה בידי הכנופייה, לאחר שירה באחד מהגחליליות שלא איים כלל על הקבוצה רק בשביל להוכיח את עצמו. מתיו וחוסר הזהירות שלו כבר הכניסו את עצמו למצבים קשים כמה פעמים. ביניינים הרוסים בהם הוא נכלא, מקומות חשוכים ואפלים. מתיו פיתח חוסר אהבה למקומות סגורים מהסוג הזה, אבל יותר מחוסר החיבה לחושך- מתיו פיתח יכולת לסמוך על הכנופייה שלו, האנשים שלו.

מתיו הפך להיות אחד מהשודדים החזקים ביותר בכנופייה, והוא חי בשביל שם הכנופיה. הוא היה מיומן בנשקים חמים, רץ עם רובים קדימה, ירה מהר יותר ומדויק יותר מהאויבים שלו, ופיצח ראש אחר ראש. העולם מסוכן, אבל כשהיה לו נשק בידיים, מתיו ידע שהוא יכול להפוך לכמה רגעים- למלך של העולם הזה. אמא שלו, ג׳סיקה, שלפני האפוקליפסה הייתה נערה טיפשה שהחבר שחקן הפוטבול שלה הכניס להיריון, הפכהה ללוחמת מיומנת בנשקים קרים- מצ׳טות, חרבות, והאהוב עליה- מסור חשמלי, בו היא הרגה את בן הזוג המטומטם שלה. היא לא הייתה דמות אימהית טובה, ממש לא, אבל מתיו אהב אותה- והיא אהבה אותו, גם אם הדרך היחידה שהם הביעו את האהבה הזו ביניהם הייתה כשהם חיסלוצנגועעם ביחד. שאר חברי הכנופייה- האח ג׳ק, אפרו אמריקאי מגודל שלפני המגפה היה הבן של איזה כומר שנועד להפוך לכומר בעצמו, והיה חזק יותר מכול אחד אחר, גם אם הייתה לו אישיות רכה ונחמדה. רוזיטה, היספנית שהייתה מומחית בלהרכיב מחדש חפצים חשמליים, וגם בת הזוג של מתיו. ושלישיית וורן, שהיו שלושה אחרים שחלקו ביניהם כול דבר וכול עניין והיו בעלי תיאום שהיה אפשר רק לקנא בו, והיו חברים טובים למתיו עצמו. היו עוד חברים בכנופייה, אך אחרי כול מה שהם עברו, הם היו המשפחה האמתית של מתיו. בולט ריין חיו בעושר בתקופה הזו, ומתיו הפך לאחד מהקולות המנהיגים של הכנופיה. כמה וכמה קולות לא אהבו אותו, הוא היה תחרותי, מעצבן, וטוב יותר מכול אחד אחר- כך שמעמדו לא היה יכול להיות מעורער- אבל הוא הביא שגשוג, והחבריח הוותיקים של הכנופייה ידעו שלפני שמתיו הוא אפילו אדם, הוא דבר ראשון חבר בבולט ריין.

עד שהוא הגיע לגיל 17, ואז כנופיית בולט ריין הושמדה.
קבוצת שודדים אויבת, גדולה ועוצמתית, בשם "שדי אש" (Fire Demons). שהתקיפה אותם מצד אחד, ביחד עם עדר של נגועים מהצד השני. הם נפלו כמו צאן לטבח, מתיו צפה באמא שלו נעלמת מאחורי עדר הנגועים, בלי יכולת להתקרב אליה, בעודו מתחבא מאחורי משאית חבוטה ממטח יריות אכזרי (אירוני, בהתחשב בשם הקבוצה שלהם). הוא המשיך להילחם, ולאחר שגילה שהוא עומד לבד במערכה, נאלץ לברוח. הוא מקווה שיום אחד יצא לו לקחת את הנקמה שלו מהם. אבל כעת, לאחר שברח, הוא היה צריך תוכנית, ורעיון לא אחר להגיע. בסופו של דבר, הוא לא היה רחוק מבוסטון.

בנקודה בה הוא דאג שייראו אותו, לאחר שדאג שהוא יראה בצורה המתאימה, הוא התקרב אל החומות, צעק לעזרה. כמובן, הוא לא הוכנס, והוא ציפה לזה. הוא גם לא התקרב יותר מידי, יודע שפעולה כזו עלולה לעלות לו בחייו. אבל הוא הביא אחריו... עדר קטן, ומופע. זה היה מסוכן, אבל באותו השלב, הוא היה צריך לשרוד.

אחד אחרי השני, הוא הדגים לאנשים שעל החומות כיצד הוא יורה במדויק ומחסל נגוע אחר נגוע במיומנות שאין שנייה לה. הוא ירה ברצים שרצו אחריו במהירות שיא, הוא חיסל אפילו כמה קליקרים באמצעות יריות שוטגאן מכוונות. וההופעה, אחרי וויכוחים רבים, ועוד צעקות "התחננות" שלו שיכניסו אותו, עבדה.

זה לא דבר נפוץ שמכניסים אדם אל החומות, ולכן הוא עבר בדיקות רבות. החל מבדיקות רפואיות, בדיקות רקע (שהוא שיקר בכולן, מספר על העבר שהיה לאיזה נער שהכנופיה שלהם פעם תפסה והתחנן על חייו. הוא מת בסוף, ולוקח כמובן את שם המשפחה "ריין" בהתאם לכנופיה בה הוא היה חבר), והרבה חקירות. זה היה חודש קשוח שבו הוא היה כמעט אך ורק במרתפים סגורים תחת חקירות ואיומים שירצחו אותו עם הוא לא יפסיק לשקר, אבל בדבר אחד אף אחד לא היה יכול לזלזל. המיומנות של מתיו הפכה אותו לנכס שהאנשים בתוך החומות רצו. ואז, הגיע השלב לו מתיו לא ציפה:

הצבא גייס אותו, כמו כול נער בגילו (למרות שהוא היה אמור להתגייס שנה וחצי לפני כן אם הוא היה חי בתוך החומות).

מתיו מצא את עצמו במסגרת סגורה, מלאה בכללים, חוקים, והגבלות. הגבלות שהוא שנא. אנשים שדורשים ממנו לעשות בדיוק מה שהם אמרו, בדרך שהם אמרו. מתיו התנגד, אבל הצבא החליט שאם מתיו לא יתיישר בעצמו, הם יישרו אותו. ומתיו כרגע, מחפש כול דרך לצאת. ייתכן שבחומות אף מתחרטים שהכניסו אותו, שכן מתיו גילה את האישיות האמתית שלו כאשר מקומו היה בטוח. האישיות התחרותית, המעצבנת, זו שלא אכפת לה מאחרים חוץ מעצמו. הוא לא השיג הרבה חברים כרגע, למעט נער חברותי אחד בשם רוב שדווקא מאוד מעריך אותו ואת המיומנות שלו ולגמרי מעריך אדם שהוא יכול לדעת ש"ישמור על הגב שלו במקרה הצורך". מתיו מחבב את רוב רק קצת יותר מאת האחרים

מראה: מתיו הוא נער אמריקאי צעיר לבן, עם עיניים חומות בהירות ושיער שחור שקצוץ לגמרי בהתאם לתספורת הצבאית שלו. הגוף שלו בכושר מאוד טוב, יש לו ידיים חזקות, ויש לו כמה צלקות על הגוף שלו מתקריות מהעבר- אבל אלו לא פצעים גדולים והם למען האמת משווים לגוף שלו מראה אפילו יותר גברי. יש לו חתך של סכין ליד הריאות, צלקת מחור של כדור ברגל שמאל וביד ימין, משני כדורים מסוגים שונים וגודל שונה, ויש לו צלקת גדולה לאורך הגב מפציעה שהוא חטף משלדת רכב עליה הוא נפל באחד מהמרדפים שלו. תווי הפנים שלו בולטים ויפים, מדגישים רק את הבעות הפנים שלו.
מתיו לרוב נראה די עצבני, הוא לא מראה פרצוף מרוצה הרבה. הוא יכול לזייף שמחה וחיוכים כשצריך, אבל החיוך האמתי שלו הרבה יותר מאיים ממה שאנשים מצפים, נראה כמו חיוך של רוצח. לרוב הוא מחייך אותו לפני שהוא יוצא לשדה הקרב ביחד עם החיילים האחרים.
הוא לובש מדים צבאיים, ושהוא לא, הוא לובש חולצות קצרות וג'ינסים קרועים, שאלו היו הבגדים שאיתם הוא לרוב הסתובב כשהוא היה בכנופיה.

אופי: לאישיות של מתיו יש כמה צדדים. רובם שליליים, אך לא כולם.
המאפיין הכי בולט לגבי מתיו, שהוא תוצאה של החיים שלו כחבר כנופיה, כול המקרים האכזריים והקשים בהם הוא צפה, הוא פשוט- מתיו מכור כמעט לאדרנלין. הוא מתפקד הכי טוב תחת אדרנלין, הוא לא יכול לשבת במקום, הוא מעדיף לרוץ קדימה. בעולם המלא בסכנות, נגועים ואויבים, פזיזות שכזו עשויה לגרום לו להביא את עצמו לחיסול, אבל מתיו מתקן את עצמו כול הזמן תוך כדי שהוא מבצע דברים. יש לו חושים חדים ובזמן פרץ אדרנלין הוא מרגיש חד וברור מהרגיל, מה שמשחק לטובתו במשחק ההישרדות של העולם הזה. בנוסף לכך, ערכי המוסר שלו מאוד מעוותים, למרות שהוא מסתיר זאת. מוות הוא דרך החיים, ומתיו לא רואה בעיה לירות בכול מי ומה שהוא לא אוהב. רצח הוא מושג זר בשבילו, וטוהר הנשק זו מילה שהוא מעולם לא שמע. הוא גם לא מאמין בלהשמיד את כול הנגועים- רק את אלו היכולים לסכן אותו. בסופו של דבר, אין מספיק כדורים לכול הנגועים שיש.

מתיו הוא בחור יפה, מה שמשחק לטובתו ברושם ראשוני, אבל מהר מאוד אנשים נחשפים לאישיות שלו. מתיו רואה את עצמו מעל כול אדם אחר, הוא מזלזל באחרים וחסר רגישות לפגמים שלהם- אותם הוא מזהה בקלות. הוא תחרותי ברמות, לא מוכן להיות מקום שני וחייב להיות מקום ראשון כול הזמן. זה לא אומר שהוא לא רואה את הפגמים של עצמו, אבל הפגמים שלו הם "אני צריך להיות חזק יותר" או "אני צריך לירות בצורה מדויקת יותר", לא "אני צריך להיות נחמד יותר לאנשים". בהחלט לא. הוא גם לא מקבל עקרונות מאנשים אחרים לגבי איך לחיות את החיים שלו, העקרונות היחידים להם הוא זקוק אלו חמשת החוקים של בולט ריין.

מתיו כן לא מחפש להיות האדם הרע. הוא לא רואה סיבה לפגוע באחרים, אין טעם בעניין. בתקופה בה הוא היה בכנופיה, הוא החשיב אותם בתור המשפחה שלו, ולמרות שהתייחס אליהם בדיוק באותה מידה רעה- הוא אהב אותם וסמך על כול אחד מהם. נאמנות, לשמור על אחרים ולדעת לסמוך על מישהו אחר זה משהו שהוא גדל עליו מלידה, אבל הוא לא סומך על אף אחד מאחורי החומות. לא כרגע.

אבל הדבר שהכי השתנה לגבי מתיו בזמן האחרון, הוא שלתוך הראש שלו, נכנס פחד. לאבד את כול המשפחה שלו, זו טראומה שהוא עוד לא עיכל לחלוטין. הוא מפחד למות, לא רוצה שהמוות שלו יסמן את הסוף של בולט ריין. הוא מפחד שיגיע אליו אותוצהגורל כמו לכול שאר המשפחה שחו, ובתת מודע הוא מפחד להתקרב לאנשים מהחשש שהוא יאבד גם אותם. האחיזה הבטוחה שלו באקדח פתאום מהססת, הביטחון שלו ביכולת שלו כבר לא כזה חזק. משהו בסיסי מאוד התערער במתיו, והוא לא יוכל לתקן אותו לבד.

כישורים:
חפצים: - סכין עם חור של כדור במרכז שלה (אחד שלא פוגע בשימוש שלה, אבל בולט לעין). זהו בעבר היה הסימן של כנופיית בולט ריין, והוא לא מוותר עליו, ומסתיר אותו מהמפקדים שלו. הוא דאג לשלם היטב למישהו שיסתיר אותו בזמן שהוא נחקר, וכרגע בצבא הוא מסתיר את הסכין הזה תמיד אצלו. הוא זוכר מאיפה הוא בא.
- ערכת עזרה ראשונה. מפתיע ככול שזה יהיה, מתיו הוא הכי מיומן מכול היחידה שלו בשימוש בה. מחוץ לחומות, הוא השתמש בערכה הזו הרבה, אנשים נפצעו והיו זקוקים לעזרה כול פעם, והוא למד. כעת, הוא נושא אותה, למרות שהוא בהחלט לא שש לוותר על מטח יריות בשביל לטפל במישהו, זוהי הדרישה של המפקדים שמעליו.
- כמה חפיסות של סיגריות. מתיו קנה אותן בשוברים שהוא קיבל מהצבא.
טראומות: בעקבות ההגבלות של הצבא, והטראומה מלאבד את בולט ריין יחדיו, שיצרו שילוב כואב על נפשו של מתיו, הוא כרגע נסוג לעישון על מנת להתמודד עם הלחץ. זוהי טראומה מנטלית.
מצב התחלתי: מתיו הוא חלק מהצבא, חייל בעל דרגה נמוכה, ורק מחפש דרכים לברוח. המפקדים שלו והרבה מהחיילים שאיתו לא אוהבים אותו, והאנשים שהכניסו אותו אל החומות מדברים מאחורי הקלעים- מבלי שמתיו ידע את זה- האם זו הייתה החלטה נכונה בכלל והאם הם צריכים אולי לשלוח אותו החוצה ולא להכניס עוד אף אחד לעולם, לא משנה כמה הוא יעיל.
הערות\הארות\בקשות נוספות: בלי שום ספק, ג'סיקה שרדה את התקרית שהשמידה את בולט ריין. יכול להיות שהיא מתה אחר כך, יכול להיות שהיא עדיין בחיים, אני אשאיר את זה לבחירתך.
בנוסף, יש הרבה אנשים מחוץ לחומות שזוכרים את בולט ריין. הם היו כנופיה חזקה לתקופה מאוד ארוכה, והוא היה אחד מהחברים הכי מזוהים שלהם. במידה וניפגש עם אנשים מחוץ לחומות, בדגש על שודדים, ייתכן שה'הצגה' של מתיו תתנפץ לרסיסים.

לגבי מקום בקבוצה, אני חושב שזה ברור שמתיו הוא הבחור ההתקפי, שמסתער קדימה עם רובה חמוש. הוא רואה את עצמו כמרכז, אבל בשדה הקרב, הוא אכן יוכיח את עצמו בתור המרכז. מחוץ לזה, אני חושב שהוא יהווה אתגר לקבוצה, אבל הוא יכול להתחבר איתם בסופו של דבר- למרות שהדרך לשם תהיה מלאה בקשיים (מבטיח שזה יהיה רק IN-Game, מחוץ למשחק אני אדאג שההתנהגות הזו לא תפריע למשחק של האחרים).
אני כן מאמין שאם הדמות של ליאורגונן (ג'יסון מקנייט) גם היא קיימת הדמות שלי כן תראה אותו כאויב מושבע שלה. האישויות שלהם לדעתי מתנגשות בצורה הכי ישירה, ומכיוון ששניהם חלק מהצבא הגיוני שהם הצליבו דרכים במקום זה או אחר.

בנוסף, אני בכיף יכול להחליף חלקים שלא מתאימים ברקע. אני גם בעצמי לא בטוח לגמרי לגביו, הוא רעיון ראשוני יותר מרעיון מוגמר, אז אני אשמח לדבר על הרעיון ולפתח אותו בצורה טובה ומתאימה יותר לעולם.

דווקא שדי האש הם משהו שאני יכולה להשתמש בו, ואני לא רואה בעיות עם הרקע (מעבר לשרשרת הזוועות וההישרדות AGAINST ALL ODDS אבל כאילו קורה וזה כן 'מוסבר' עם המיומנות הממוקסמת). שום דבר לא ניתן לו בקלות וכן הסברת שהכניסה שלו לא היתה עניין של מה בכך.
אולי תרחיב על טיב הקשר שלו עם אמא שלו? על איזה קשרים היו לו עם השודדים בבולט ריין? או לפחות קשר אחד ספציפי כדוגמה? אם הוא לא נקשר לאף אחד מעודו זה גם מעיד משהו עליו כדמות שאפשר להרחיב עליו.
גם דיברתי על זה מקודם ש'חתיך' זה משהו מאוד סובייקטיבי אז אני אישית פחות מתחברת לזה כתיאור. אולי זו מעין דפקה שלי אבל נגיד את המילה 'יפה' כתיאור אני חושבת שניתן לתפוס באופן אוניברסלי כי יופי ואפנה הם משהו כמעט קלאסי ויש הרבה אנשים יפים שאינם מושכים וכו' כשאת המילה 'חתיך' אני מוצאת כהרבה יותר סובייקטיבית.

כאילו, אני לא לגמרי מרוצה גם מרצף ההישרדות כנגד כול הסיכויים שיצא, אבל כן תיארת שיש שודדים. כאילו, עברו שני עשורים ועדיין קיימים שודדים, אז כנראה מקרים כמו זה הם כן משהו שקורה.

בגדול, היופי שלו הוא פשוט חיצוניות. מבפנים הוא די מכוער. אני אערוך אך זה, זהו יופי די מחוספס.

אפרט יותר על הקשרים עם בולט ריין.

רק רוצה להעיר שאני לא מאוד מרוצה מהרקע הזה. הוא מאוד... טיוטה, ואני מרגיש שהיה יכול להיעשות הרבה יותר טוב. לצערי, הזמן שלי על מחשב ומקלדת מוגבל בעקבות הצבא (האמתי, לא של המשחק), ולכתוב רקע על טלפון זה לוקח שנים, אז ניצלתי את ההזדמנות בשביל להעלות את זה על כתב. אני אעשה לו כמה עריכות כנראה עד תחילת המשחק, ואני אשמח להצעות איך לשפר את העניין, אם יש לך.

הילדות נלקחה ממנו אבל הוא היה ילד, ואולי הוא ראה את השודדים כמפלצות בהתחלה? אולי זה היה מאבק שלו בתחיל גיל ההתבגרות של מצד אחד הוא לא רוצה להפוך למפלצת אבל אין לו ברירה כי זה או זה או למות וזה לא בדיוק ישב אתו בהתחלה?

או שבגלל שהוא מלכתחילה גדל לסביבה הזו דווקא אפשר לדבר על איך שאין לו את החוש הזה של 'זה רע מבחינה מורלית וזה טוב' כי זה כל מה שהוא יודע.

אולי הוא ניסה לברוח פעם ואז הסתבך ואחד מהבולט ריין הציל אותו? או כל הבולט ריין ואז הוא הבין שיש את האחווה הזאת?

ממה בדיוק אתה פחות מרוצה?

אין הערות נוספות על הדמות?

כמובן, את צודקת. אשאר עם "אינסומניה". מילא זו טראומה שלפי דברייך תבריא כשבוע בזמן-משחק, לכן אין הרבה טעם להעמיק בנושא הזה.

בנוגע לדף הדמות, הרחבתי מעט את ה-"מצב התחלתי", למרות שלא הבנתי ממש את המטרה שלו. האם זו פשוט שורת תיאור לכיצד הדמות שלנו מתחילה את המשחק, או שיש לזה השפעה אחרת? אשמח להסבר או פירוט.
בנוסף, הייתי רוצה לשאול אם פיצ'ר חברתי "מרכזת שמועות" יכול להיות אפשרי. זה מעט קלישאתי, אך די נכון. בברים אנשים לעיתים משתכרים ולא יכולים שלא לפתוח בשיחה עם הברמן/ית ולספר להם כל מיני סיפורים שיכולים להניב ייתרונות כלשהם בזמן אחר בעתיד.

עדכנת את השינויים שדיברנו עליהם בטופס?
מעבר לזה הדמות שלך ברורה, הגיונית אבל לא משעממת, ואני לא רואה עוד משהו להוסיף. אולי בעצם קצת לגבי אחותו? בגלל שאולי היא שרדה אפשר שהוא יפגוש בה מתישהו והייתי רוצה לדעת קצת יותר על הקשר שלהם.

מצב התחלתי הוא פשוט בשבילי. אם נגיד עובר זמן כי מישהו שנרשם מבקש הארכה ואז עד שאני כותבת התחלות אני לא זוכרת בדיוק מה קורה עם כל אחד לפרטים (או שזה לא מובן באופן חד משמעי מהרקע), אני יכולה לקרוא ולהיזכר בשתי שניות. אז זה נטו מתוך נוחות שלי.
אני חושבת שזה לא יעבוד כפיצ'ר כי אם מהלך המשחק מוציא אותה מהבר זה כבר לא אפקטיבי. אלא אם תמצא דרך לנסח את זה בצורה שתהיה רלוונטית בכל מני סביבות. אני רואה למה אתה רוצה את הפיצ'ר הזה וכרעיון הוא לא רע, רק צריך לדעתי ניסוח אחר.