''אז, קאגה, האם תואיל בטובך ללמד אותנו את סוד ההליכה הנוחה והנקייה בביוב?'', שואל פריטיגר, מוריד את מונה הערה למי הטינופת. ''מצטער על המצב הלא נעים'', הוא מנשק את לחייה של ארוסתו, מחייך. ''סחבתי אותך מספיק, ואשמח אם להבא תנסי לא לגסוס בזמנים לא מתאימים. אגב, זוכרת את קאגה?''. הוא פונה חזרה לחתול. ''אני מניח שהאורקים תקפו את אילהארה, ועכשיו מעלינו הם והמורדים נלחמים מול המשמר הלבן ואנשי העיר, שדי מרוצים מהטיראן. אני לא יודע מה הגלאי רצה מאיתנו... אני אישית מציע לברוח מהעיר לאיזה איזור כפרי מרוחק ולהקים שם חוות כבשים, רחוק מכל הבלגן''. הוא נראה רציני לחלוטין, אך ברור שהוא יודע שזה לא יקרה בקרוב, לא כל עוד הקרב מעליהם.