מיילו מביט בצער בקירה הנעלמת, וכאילו כהשלמה לדמעות הקפואות של קירה, דמעה בוערת משלו צונחת על השלג בקול תסיסה. הוא נושם עמוק, ופונה לחבריו, אחיו לנשק. "אחרי שזה קרה, אני מניח שחצרות הפיות לא יגעו בנו יותר. אני מציע שננוע דרומה במהירות האפשרית, ניעזר בקסם של יאס, אם יש לך שיועיל לנו, ונגיע לסנטה וולטה. אני אשאר שם, לסייע לאבירים ולנסות לשאת ולתת עם אמי. אתם יכולים ללכת לאן שתרצו, למרות שאני חושב שתוכלו לעזור בקרב...אם יתרחש, במקרה הגרוע ביותר. אחר כך אני מציע שנצעד גם אנחנו אל קורט. נוכל לפגוש את קיילי ולתכנן מה עושים הלאה...בתקווה שכוהני קריוס יאפשרו לי לדבר עם גליידור אל-קדאר, שיתן לי קצת תובנות בנוגע לשימוש בלהב הפניקס בשביל להחזיר את ניקולאי ולשליטה בצבא החול. יחד...אנחנו נוכל לחסל את קורט ואת דיוואש.. מה אתם אומרים?"
לאדמות המלחמה ! - הרפתקאת מוד 3.5 (3/3)- עץ משחק -סיימנו. תודה לכולם.
- מחבר/ת הנושא liorgonen3
- תאריך התחלה
"לאמא שלך אין כוח- אז אין מה לסייע לאבירים לדבר עימה. אם לא שמת לב, קריוס השמיד לפני רגע את כול הצבא שלה. תוצאה שאפילו אני לא ציפיתי לה, אבל התרחשה. אני חשבתי להשתמש בנקרופוליטנים כצבא, והייתי מעדיף את השפעתו של קריוס על צבאו של ניקולאי, אך העולם מלא בדברים בלתי צפויים" אומר יאס-אראק בפשטות.
מיילו מושך בכתפיו ''בסדר. בכל מקרה נצטרך להגיע לסנטה וולטה בשביל שאוכל לדבר עם גליידור אל קדאר ולהבין כיצד להשתמש בחרב שלי. בעזרתה נוכל להביא את ניקולאי לצידנו, וגם לשלוט בצבא החול. שלא לדבר על כך שאוכל לסייע במהלך הקרב עם סירין ואולי אף אצליח למנוע אותו''
"אם כך סנטה וולטה היא היעד. כל הצבאות טובים בעיני באותה המידה כרגע - אין לי העדפה לצבא זה או אחר כל זמן שאכן מדובר בנקרופוליטנים ולא באל מתים חסרי תבונה." מליק אומר ומושך גם הוא בכתפיו.
Out
מבחינתי זזים לסנטה וולטה
מבחינתי זזים לסנטה וולטה
המסע דרומה לא קשה, הטמפרטורה עולה במהירות ואתם לא יכולים שלא להרגיש הקלה. כשאתם יוצאים משערי טירת שלג, אתם יכולים להרשות לעצמכם גם כמה דקות של מזג אוויר נעים.
אחרי מסע לא ארוך, מזג האוויר והירוק משתנים למוות של הצלקת, שנראית ריקה יותר מתמיד, מה שאומר הרבה.
כאשר שערי סנטה וולטה לפניכם, אתם יכולים לשים לב שהאבירים במצב כוננות מוגבר, חצי אלפית פוגשת אתכם בשערים, לצד האססאמיר שחלקכם למדתם להכיר כלאפייט. "חיכנו לכם." היא אומרת, יאס מזהה את המאגית שפגש בטירה הזו לפני כן.
אחרי מסע לא ארוך, מזג האוויר והירוק משתנים למוות של הצלקת, שנראית ריקה יותר מתמיד, מה שאומר הרבה.
כאשר שערי סנטה וולטה לפניכם, אתם יכולים לשים לב שהאבירים במצב כוננות מוגבר, חצי אלפית פוגשת אתכם בשערים, לצד האססאמיר שחלקכם למדתם להכיר כלאפייט. "חיכנו לכם." היא אומרת, יאס מזהה את המאגית שפגש בטירה הזו לפני כן.
"בעיה אחת נפתרה, בעיה חדשה צצה" מתלונן יאס-אראק ויורק מן הבשר שלו על האדמה, מתקדם קדימה. הוא מברך רק את חצי-האלפית בברכת שלום כולשהי, אך לא מרגיש בנוח לצידם של נציגי הטוב כאן.
"והבעיה שלנו נואשת." אומרת חצי האלפית. "סביר להניח שסרין תנסה לתקוף את המצודה הזו בזמן הקרוב, הארכון עצבני." היא אומרת, ספק בגלל שיאס עזב לפני שחזר, או בגלל המצב. "וחבל, כי הוא אישר את כל מה שגילת."
"כמובן שהוא כועס" אומר יאס-אראק, מגלגל את העיניים שלו בחוריהן. "ומה אתם רוצים מאיתנו? שנציל פעם נוספת את היום?" הוא שואל בחוסר רצון ברור. יש לו משימות אחרות לעשות, כמו לבדוק את מצבו של מאסטר.
"אתם פה כדי לנסות לתקשר עם גליידר." אומר לאפייט. "וזה לא יהיה פשוט." הוא אומר. "זה לא בדיוק תקשור רגיל, אנחנו מנסים לתקשר פה עם אחד המלאכים החזקים ביותר של קריוס, שנמצא בלב שדה הקרב בשאול כרגע, לחש תקשור רגיל לא יגיע אליו, הארכון יכול לנסות לחבר בינכם, אבל זה יקח זמן. אופציה אחת היא לחכות ולהסתכן בהתקפה מצד סרין, את האופציה השנייה לא תאהבו."
מיילו צועד ללפאייט, קד קידה עמוקה, ואחת קצת פחות עמוקה אל המגית שאותה הוא לא מכיר ''מהי הדרך? אם נעשה את זה מהר, יכול להיות שזה יאפשר לנו להביא לפה צבא, או אולי להעביר את סירין לצידנו"
"לתת לסרין את הלהב." אומרת הקוסמת. "וזו הסיבה שאנחנו פוגשים אתכם בחוץ." היא מסבירה. "האבירים לא מוכנים לשקול אפילו שלום, בעבר קריוס מחק את המסדר שלו אחרי שגילה שהם לא הולכים עוד בדרכו, יכול להיות שזה התפקיד שלנו היום, בשם אלתוס."
"לתת...כיצד לתת לה את הלהב יעזור לנו לתקשר עם גליידור? אני לא חושב שהוא יסכים להקשיב לי אם הוא יהיה עסוק בלהרוג אותי..."
"סרין כנראה יודעת להעיר את הצבא." אומרת לאפייט. "כרגע היא וניקולאי היחיידים שחקרו את הלהב מספיק. סביר להניח שהיא תוכל לקרוא להם."
"וזה אומר שנצטרך לדבר איתה מבלי עזרת הלהב...כמו שתכננתי בהתחלה. אבל אני חושש שזה לא יעבוד. כשניסיתי לדבר איתה בקרב על טירת שלג, היא נראתה קרה, מרוחקת...והיא נשמרה על ידי אביר של טרקאך, שהתיימר להחליף אותי בתור הבן שלה" הוא מסיים את המשפט כמעט ביריקה, זוויות פיו מעוקלות מטה וגבותיו מכווצות.
"אתה רק צריך לתת לה את הלהב, לא לדבר איתה." אומרת הקוסמת. "אנחנו יכולים לדעת לאן היא תגיע, פשוט להשאיר שם את הלהב."
מיילו מזעיף פנים "אני לא אוהב את הרעיון של לתת לה את הלהב סתם ככה, במיוחד לא כשהאביר האחר יכול להשפיע עליה, אולי אפילו לנסות לקחת אותו" הוא חושב לרגע, ואז שואל בחשד "איך תדעו לאן זה יוביל אותה? ואיך אני אוכל להגיע אליה, להביא לה את הלהב בלי הפרעה? אני לא חושב שהיא תסכים לפגישת שלום.."
"לא תאכל, האפשרות היחידה היא להשאיר את הלהב בדרכה. כל מי שינסה להרים אותו וודאי יישרף. יכול להיות שגם היא." אומרת הקוסמת. "אבל במידה והיא תיחשב ראויה, אזי יהיה לה הכוח לסיים את הקרב הזה אחת ולתמיד."
"כן...לסיים לכל כיוון..." הוא מנער את ראשו "בכל מקרה, אני מניח שנצטרך לתאם איתה פגישה? יש לכם דרך לעשות זאת?"
"אם תמצא דרך לדבר איתה, תעדכן אותנו." אומר לאפייט.
