• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

העידן ה-13 - היער המושחת <משחק מקוון> [נגמר]

פרדאן מעביר את מבטו בין סוואלה ורייז מספר פעמים, ומושך בכתפיו.
"אני אשאיר אתכם זוג-אוהבים לנפשכם." הוא אומר בחיוך ממזרי ומזנק חזרה אל צמרת העץ במספר קפיצות מהירות מלוות בטיפוס קצר. הוא ממשיך לזנק במהירות בעקבות תאראניס וטארן, ונעצר כמה עשרות מטרים לפני מחנה האסירים, מניח חץ על הקשת ומותח את המיתר. עיניו מתמקדות בשניים המתקרבים אל האוהל, ואחרי מספר שניות של ריכוז, פרדאן רואה הכל כאילו הוא עומד ממש לצידם.

OUT
פרדאן ורגנארוק נשארים בטווח "רחוק" על מנת שיוכלו להתערב במקרה הגרוע, או להשגיח במקרה הטוב.
 
רייז מצמצם את מבטו, אבל מחליט שהסיכון בלהשאיר את סאוואלה לבדה שווה את זה. הוא משנה צורה, הופך לציפור קטנה, מהסוג שיש הרבה באיזור.
META
הופך לדרור סקרן, מקבל 1ק4+ 1 נק' רקע זמניות שקשורות לסקרנות שלי.
[dice seed=703 secure=a99976fd_0]1d4+1[/dice]

ומשתמש בהן כדי להאזין- (תכונה: חוכמה)
[dice seed=39643 secure=5ed17c90_1]1d20+7[/dice]
 
OUT
פרדאן (וסאוואלה, אם היא תעקוב): תגלגלו בבקשה להסתתר (קושי 15). אקח את הגלגול הקודם של רייז בשביל זה (אבל השמיעה היא אוטומטית).

IN
כשתאראניס וטארן מתקרבים לאוהל, הויכוח עדיין בעיצומו.

"אני חייב לך? אתה חייב לי!" קול אחד בתוך האוהל צועק כאשר השניים ניגשים אל האוהל. כשהם מגיעים מספיק קרוב, בן אנוש עם שיער אדום, משוריין בעור קל, פונה אחורה. "היי, מישהו בא! מי אתם?"
 
בן האנוש מתקרב לפתח האוהל בחשד, אבל נרגע כשהוא רואה שתאראניס וטארן לא תופסים נשק.

"תראה, הוא בא לתפוס אותך, נואר," בן האנוש צוחק לחצי-אורק באחורי האוהל.

"לא, אני לא מכיר אותם בכלל. הם לא שלו," החצי-אורק משיב.

"אוקיי, אז שליחים של מי אתם?" בן האנוש שואל לתאראניס וטארן בעוינות רבה, עם ידו האחת על החרב שבמותניו. הוא יוצא מחוץ לאוהל, ולא שם לב לפרדאן שמסתתר בשיח קרוב. הציפור הקרוב לא מעלה חשד בעיניו.

OUT
אני חושב שבמישור, מרחק צעקה/ראייה יכול להיות כמה ק"מ. סאוואלה מסתתרת מרחוק (בלי גלגול בגלל המרחק), אבל בלי יכולת להגיע לשם מהר אם משהו יקרה, או מסתתרת יחסית קרוב (עם גלגול) אבל קרוב מספיק לרוץ אם משהו יקרה?
 
OUT
סאוואלה יכולה להיות "רחוק" (במונחים של המשחק זה אומר פעולת תנועה אחת כדי להגיע ל"קרוב"), או רחוק מאוד (כך שזה לא יהיה פרקטי להגיע למרחק של "קרוב" במידה ויהיה קרב, ואולי תוכל להשתתף בקרב מרחוק, אולי בלי קוביית ההסלמה או משהו כזה). יש הרבה מרחקים אפשריים, אבל במונחים של המשחק הצגתי את זה כשתי אפשרויות (נגיד לשם המחשה, בתוך 200 מטר או מחוץ ל-200 מטר הקרובים).
 
סאוואלה מקללת את הסיטואציה שנקלעה אליה ואת האחרים שהכניסו אותה אליה. או שהיא נשארת לגמרי לבד וללא כל סיכוי לעזרה באזור עם הרבה ייצורים לא ידידותיים שיכולים לצוץ מהשיח הקרוב או שהיא מנסה להתגנב אל האויבים האלה בסביבה שהיא לא מרגיזה בה בנוח והדריכה על העצם הלא נכון יתריע להם על הימצאותה שם. היא לא מפסיקה לקלל בשקט תוך כדי שהיא מנסה להתקרב אל האחרים כדי שהאחרים יוכלו לפחות לעזור לה במקרה ואויבים אחרים יופיעו בסביבה.
מטה: רמה + זריזות + קובייה אין רקע. [dice seed=23671 secure=3ad4e10a_0]1D20+3[/dice]
 
טארן צועד קדימה ומניף את ידו בברכה "אנחנו שליחי השלום. באנו לפה כדי לדון בהסכם. אנחנו לא באים במטרה להילחם, ואנחנו רוצים כמה שפחות שפיכות דמים. הגענו כדי לשאת ולתת איתכם, לטובת החפים מפשע שדמם ישפך אם יתחיל מאבק" למרות שיש לו חיוך על הפנים, נראה שעיניו של טארן נמצאות במרחק של מיילים מכאן...או יותר מדויק, עשרות מטרים מכאן, משוטטות בחלק האחורי של המחנה, מחפשות את המורה שלו
 
האסירים שבאוהל מתחילים לצחוק בקול עוד יותר גבוה. "תראו," בן האנוש אומר לאחרים שבאוהל. "הוא מוכן לשלם שלא נתקוף את העיר. עשרת אלפים זהב נשמע לכם הוגן?" הם ממשיכים לצחוק יותר ויותר, והאורק שבאוהל מצביע על תאראניס בלעג.
 
"תראו." אומר תארניס. "אני בהחלט חושב שהעיר יכולה לחסל אתכם, אבל לא היא ולא אתם תמצאו בזה יתרון, הרי העיר תאבד משאבים כדי לעצור אתכם, אבל היא כן תעצור אתכם, ואז חלק מכם יפגעו, חלק ימותו, אבל החשוב שאף אחד מכם לא ירוויח כלום" הוא מסביר. "מצד שני, אם תתנו לנו מחיר הגיוני לתת לעיר, זו תעזוב אתכם לנפשכם, ואתם תקבלו בתמורה זהב מבלי בכלל להסתכן. אני חושב שזו החלטה רצינואלית והגינות לקבל, כלום עבודה בשביל... מה, אלף מטבעות זהב ומעבר חופשי מהעיר למקום אחר? איפה תקבלו הצעה טובה יותר?"
 
בן האנוש עוצר לצחוק. "תקשיב, אלף," הוא אומר לתאראניס. "אם לא הייתי מרחם עליך, הייתי כבר לוקח את כל הכסף שיש לך. אבל אנחנו לא הולכים לשדוד שום מקום. תשמור את הכסף לעצמך, ואל תסתבך בענייניהם של אחרים."

באותו הזמן, סאוואלה דורכת על חוטר, והרשרוש מגיע לאוזני בן האנוש. הוא מתחיל להוציא באינסטינקטיביות את חרבו מהנדן. כשהוא רואה את הזדית שעומדת דום בתוך השיח, הוא מוציא את חרבו לגמרי ומרים אותו לכיוון של טארן. האסירים האחרים שבאוהל גם הם עומדים באופן מאיים, אבל הם לוחשים זה לזה, ונראים עדיין מבולבלים; מן הסתם הם לא ראו את מה שבן האנוש שבראש ראה.

"ממש שליחי שלום אתם, אה?" הוא שואל בקול רם. "בגלל זה תכננת מארב ובאת אלינו תחת מסווה של פיוס?" למרות שהוא הוציא את החרב, הוא עדיין מחכה לתשובה, ומבטו עובר בין תאראניס לטארן לסאוואלה.
 
טארן מרים גבה "לא הולכים לשדוד שום מקום? אז על מה כלי הנשק והשבויים? אתם לא נראים כמו חבורה שוחרת שלום.." ואז הוא מביט בו בבלבול "מארב? על מה אתה מדבר?", מנסה להישמע הכי כן שהוא יכול. מה שלא אמור להיות קשה, מכיוון שאין לו מושג על מה הוא מדבר. הוא משתמש בטון המרגיע שנהג להשתמש בו מול כפריים מבוהלים שהיו משוכנעים שהשכנה בצד השני של הרחוב היא מכשפה מרושעת, כדי למנוע מאבק או אלימות מיותרים
meta
רקע מנזר+כריזמה
[dice seed=8005 secure=c8129c61_0]1d20+8[/dice]
 

נושאים חדשים

G
חיפוש קבוצה בן 22 מחפש קבוצה
תגובות
0
צפיות
28
Galeesi
G
The oldman
זוהי הסוחרת החופשית ביאוולף, הצילו - היסטוריה של טרוולר
תגובות
0
צפיות
59
The oldman
The oldman
Adran
סיפור השעה מתאחרת
תגובות
4
צפיות
126
Adran
Adran
The oldman
פורסמה הנבואה האחרונה של האלים בגולריון
תגובות
4
צפיות
173
העוג הברברי
העוג הברברי
D
חיפוש שחקנים חיפוש מנחה חיפוש קבוצה בן 17 בקריות רוצה להקים קבוצה של DM שרוצים גם קצת לשחק 5e
תגובות
0
צפיות
51
Dan Weisz
D
חזרה
Top