• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

השחר מפציע- עץ משחק [מו"ד 5] (4\4)- תם ונשלם!

קאלי
עד שהנזירים יסיימו את הסידורים, קאלי יכולה להיות שימושית. יותר שימושית מישיבה בפונדק, בכל מקרה. היא לא מתכננת להתערב בענייני כנופיות כשסכנות כמו דורנדר מסתובבות חופשי, אבל לא יזיק לדעת קצת על מה שהולך במקום. קאלי מנסה לאסוף מידע בנוגע לחבר'ה עם הצעיפים, ועל שאר החידושים האופנתיים.

Meta
חוכמת רחוב: 8+3=11
 
מונרו
"אתה וודאי מבין שמרגל לצד אחד ממנהיגי העולם העליון יהווה כלי שימושי שאין כמוהו. האם תוכל להגיע למקום, ממנו תהיה שימושי?" אוקטביאן שואל, והנחש מלחשש לצידו, מביט בך עם אישוניו המוארכים.

נזירים
"האח דאי-קי., האח הונג-יי. ציפינו לכם. אנא, עלו." האח ליאן קד קידה נוספת ויורד מהחרטום, ניגש אל קרש העלייה לספינה. "המאסטר שינג-יאן מוסר את ברכותיו. האם אנו מצפים לאנשים נוספים?"

קאלי
נראה שיש שלוש כנופיות בעיר. מחטי הירקן בעלי הצעיפים הירוקים, ורדי השוהם עם הורדים בדש בגדם, ושיני הכריש, עם...
טוב, שן של כריש בתליון. אין הרבה אנשים שמוכנים לדבר איתה, או בכלל מוכנים לשתף איתה את המידע. אבל היא שומעת שלניבי הכריש יש כנראה קשר לאקוואלריון- אל המצולות והספינות הטרופות.
 
הנזירים וקאלי-
IN
הונג-יי לא יכול לעצור את עצמו מלחבק את האח ליאן. ״עבר כול כל הרבה זמן״ הוא אומר לו, ״האם הגלים האירו לכם פנים?״ הוא אומר, מתרגל בזריזות ובאהבה אל האיזון של הספינה.
 
נזירים וקאלי
קאלי מוצאת את הנזירים בספינה קטנה יחסית, בעלת תורן אחד בלבד. נראה שהם מדברים עם אחד הנזירים שעליה.

"הגלים קשים ולא סלחניים, אך הצלחנו לחמוק מכלל סכנה." הנזיר ליאן מחייך ומחזיר את החיבוק, "ומיהי הגמדה בת לוויתכם?" הוא שואל

מונרו
"מתכנן? אני מתכנן דברים רבים. רק מעטים מהם יצאו לפועל, אך תמיד שימושי שיהיה לי מרגל לצד מלכי השקר. כך, כאשר הצללים יכסו את העולם, קל יהיה להפטר מהם, ולאפשר למלך הצללים לתפוס שליטה. בתמורה, תקבל חיים נוחים מעל לפני הקרקע, ללא שום צורך לחזור לעיר-תופת אלא אם כן יזמנו אותך." אוקטביאן אומר, והנחש שלו מזנק פתאום אל הרצפה- בולע עכבר בשלמותו.
"נראה כי העכברים של הגבירה שן-חולי יוצאים מכלל שליטה, אם הם מעזים להניח את רגליהם בחדרי." הוא אומר בשקט, "נראה שאאלץ לדבר איתה על זה שוב. מה דעתך על זה, סבסטיאן. לך אל זורי בת הדמדומים, אמור לה להרחיק את חיות המחמד שלה ממגוריהם של השושלת שלי, או להביא כמות גדולה מהם בכל יום כשהקריסטלים זורחים באדום. אחרי הכל, זוהי שעת ההאכלה של הילדים שלי. בינתיים, חשוב על ההצעה שלי."
 
מונרו
"אחשוב, אבל האמת היא שמזורי קיבלתי רק איומים דרך אחרים, אני אינני חושב שמוטב שאלך לשם, אם אני רוצה לשמור על ראשי." הוא אומר, ועוזב את המקום.
OUT
לא הולך לפגוש בזורי, היה לי מספיק משוגעים בחיים, מבחינתי הולך "לישון" בחדר שלי ומשאיר חלון פתוח
 
אילת
"קאלי לבית ארדוגן. אני מקווה שרק דברים טובים דאי." היא עונה אחרי הירידה מארזיוס ופונה ללחוץ את ידו של ליאן.
"אנחנו נעים כקבוצה כבר זמן מה. המטרות שלנו דומות, ולהב או אגרוף נוספים לא יכולים להזיק. לפחות כשהם לא מכוונים אליך." הגמדה מסתכלת על הונג לרגע, ברור שהיא מתכוונת לתקרית איתו.
"אני חושדת שיש סיבה לגלים שאתה מתאר. מסתבר שהחבר'ה שעונדים שיניים קשורים איכשהו לאקוולריון."
 
מונרו
הלילה מגיע, או לפחות מה שאתה מניח שהוא לילה לפי האור החלש מהקריסטלים המעטרים את תקרת המערה,ואתה מובל לחדרך בראש אחד המגדלים. בסביבות אמצע הלילה, צל חומק פנימה מהחלון הפתוח, ומתוכו עולה ניקס, לבושה בבגדי עור, מעיל קטיפה אפור ומתנפנף ועונדת עגילים, שרשרת רובי ושלוש טבעות מתכת בעלות דוגמאות משונות.
"אתה בא?" היא שואלת בחיוך.

אלקוט
"אני הוא האח ליאן." הוא קד קידה קלה לאות כבוד. "אין לנו זמן לבזבז, האנשים שהזכרת לוקחים מס על העגינה כאן, ועדיף שנצא לפני שידרשו שמונה זהובים ליום עגינה נוסף."
הוא תוחב שתי אצבעות לפיו ושורק, ומספר נזירים נוספים מתחילים לתפעל את הספינה, להשיט אותה אל הים הפתוח. "בוא איתי האח הונג, ואוביל אותך אל הסנסיי. האח דאי, אנא שמור על בת הלוויה שלכם."
 
הנזירים וקאלי-
IN
הונג-יי מסתובב בספינה כמתרגש, מזנק בין החרטום אל התורן, נשען וכמעט נופל ואז מתהפך בזריזות ומזנק חזרה מעלה. ״עבר כול כך הרבה זמן״ הוא אומר בהנאה צרופה, ומסתכל אל האופק, מחכה להגעתם.
 
הונג-יי
האח ליאן מוביל אותך אל התא שמשמש בספינות אחרות כתא הקפטן. כאן, מדובר במקדש קטן לת'ארס. סמל הכוכב בעל שמונה החודים על הרצפה, ובמרכזו יושב סנסיי קאטאשי ברגליים שלובות, מקלות קטורת מקיפים אותו.

"האח הונג-יי." הסנסיי אומר, קולו עמוק. האח ליאן בינתיים הולך לאחור, מותיר אותך לבדך עם הסנסיי.

מונרו
"הם יעבדו. אתה יכול לעוף, אני מקווה? לפחות לטפס?" ניקס שואלת, בוחנת אותך מרגל ועד ראש.
 
אילת
"אוי." קאלי היא ההפך הגמור מהונג. היא מתקשה לזוז על פני המשטח המתנדנד ונאחזת בדפנות בחוזקה. ארזיוס משמיע קול שמזכיר גיחוך כשהיא מועדת וכמעט נופלת.
"קל לך להגיד, לך יש שש רגליים. לא, אני לא הולכת לזחול." היא מגיבה בפנים ירקרקות.
"איך אתם שורדים את זה?" היא שואלת את דאי.
 
הונג-יי-
IN
הונג-יי מרצין ומתיישב בישיבה מכובדת אל מול הסנסיי, מכופף את גבו עד שראשו כמרחק ריס מרצפת העץ העתיקה. ״סנסיי״ הוא אומר לו בכבוד, נותן למורה המבוגר שלו לדבר ראשון, או להעניק לו את רשות הדיבור. אל מול הסנסיי, הכבוד הוא המירבי, לא משנה מהו המצב ועד כמה הסיטואציה לחוצה.
 
שיט תענוגות:
"איזון הוא אחת המיומנויות הראשונות שאנו לומדים כאן", עונה הנזיר, בעודו מעביר את משקלו מרגל לרגל בהתאם לתנודות הספינה. למרות שסנדלי העץ שלו שחוקות, הן לא מחליקות על הסיפון הרטוב,
והוא שואף את אווחר הים המלוח בהנאה ומחייך.
 
חזרה
Top