אלי מסתכלת על המצב, ומחליטה שיש משהו בדבריה של הזדה.
"היא בסך הכל מחפשת דרך להחזיר את הכסף לבעליו, נכון?" אומרת אלי ולא מחכה לתגובה. "אני בטוחה שהיא חיפשה את הבעלים, ואחרי שנכשלה בזה חיפשה את המשטרה, אבל נראה שאתם לא לבושים שונה במיוחד וקשה למצוא אתכם, כך שהיא מנסה לנצל את המצב להביא את הכסף לבעליו החוקיים, וידוע שזה תפקיד של המשטרה." אלי לוקחת את המטבעות ותוקעת אותם ביד של השוטר.
"אז את העניין הזה גמרנו - הזדה לא אשמה. עכשיו, הרבה אנשים אומרים שטויות כשהם שיכורים. פעם אחת אני אמרתי לאורח שהוא השמין מאז הפעם הקודמת שהוא ביקר אצלנו, ושכדאי לו לקנות חולצה חדשה, אז הוא הלך ולא חזר יותר. לא שתיתי אז, אבל זה לא משנה. בכל אופן," אלי נושמת עמוק, "הבחור הזה שיכור לגמרי. הוא בטח לא כייס אף אחד, ובטח שלא פגע באנשים. הוא בסך הכל דיבר שטויות."
אלי פותחת את הכיס של בן המחצית, ומראה לשוטר כמה הכיס ריק ממטבעות. [OUT: יוצא מנקודת הנחה שאחרי קניות של ציוד ו8 מטבעות זהב על אוכל, לא נשאר למורת'ון עוד כסף.]
"רואה? אין עליו כסף בכלל, בטח שלא גנוב. בנוסף, מישהו שגנב, שדד וכייס כל כך הרבה אצילים לא היה מכריז את זה בקול רם, במיוחד לא כשיש לצידו..." אלי עוצרת רגע לחשב, "3 אצילים או אנשים חשובים. נראה לי. בכל אופן, אתה יכול ללכת, ביצעת את מלאכתך נאמנה, ותודה רבה."