הספר הראשון אחלה, אבל זה כי הוא העתקה כמעט לחלוטין מהסרט הראשון של מלחמת הכוכבים (תקווה חדשה). הספר השני מספר על נכה שכל הזמן מתבכיין על כאבי גב, ובסוף הספר הוא הופך לבלתי מנוצח וכל קרב שלו יגמר בניצחון קליל וצפוי. הספר השלישי נפתח בתיאור מזוויע של כוהנים מזוכיסטים, ובהמשך הגיבור מכסח את האויבים בקלי קלות, כל הזמן. הספר הרביעי ממשיך את אותו הקוו, אם כי אעיר שכשאראגון חדר לארמון כל כך השתעממתי שהפסקתי לקרוא, אז אני לא יודע איך הסוף. הטוב והרע בספר שטוחים, הטובים לא מפסידים אפילו פעם אחת, המלך ה״גאון״ מתנהג כמו אידיוט, אראגון מכסח את האויבים שלו כאילו הם גבינה לבנה, והיו גם תיאורים בורים של נשק וכו׳, אבל זה כנראה הפריע רק לי...