• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

לאדמות המלחמה ! - הרפתקאת מוד 3.5 (3/3)- עץ משחק -סיימנו. תודה לכולם.

ממ"ק
מליק נאנח רגע בשקט ולוחש לקיילי." הגבירה, נראה לי שהדבר היחיד שיעזור כרגע זה נס.
גליס לא תוכל ממש להתערב אני מניח, אולם מה לגבייך? יש לי רעיון שיוכל לעזור למדיקאן גם אם זה לא יספיק כדי לשכנע את האנשים שהאלים לצידי. מתחת למדיקאן יש אגם תת קרקעי ומי תהום. את יכולה למשוך אותם למעלה כך שיווצר אגם סמוך לעיר? אבל תני לי להוסיף כמה מילים אם כן לפני שאת עושה את זה. " הוא לוחש לה.
 
יאס
המבנים נראים עתיקים, כמעט כאילו היו חלק מהסלע מאז ומתמיד, אתה רק יכול לדמיין מי חי פה בעבר. כיצד התקיימה תרבות שלמה רחוק כל כך מאור השמש.
שם במרחק, אתה מזהה מבנה גדול יותר, רשמי הרבה יותר, משהו אומר לך שזה המקום אליו אתה צריך ללכת

ממ"ק
גליס מהנהנת באי רצון, היא מקבלת את מה שמליק מבקש, לאו דווקא אוהבת את זה
 
ממ"ק
" אתם יודעים מה? הבנתי את טעותי.
אני עדיין לא מוכן להנהגה, אולם האל אכן לצידי ואף אוכיח זאת. אני עתה אבקש שיהיה נס אשר לא יהיה ספק שהוא יגיע מהאל. נס אשר יסייע לתושבי המדיקאן שנים רבות קדימה. " מליק אומר וסופק את כפיו מעלה." אתה השולט בטבע, אשר מדריך אותנו בדרכנו, דרך האמת אשר עומדת בניגוד לדרכם של העיוורים אשר נוהים אחר אלי שקר. שמע את תפילת עבדך השפל! הבנתי את טעותי בהבנת המסר שבענח' - זמני טרם הגיע ועלי להמשיך ללמוד תחת מנהיג אחר. דעתי היא כי קיש הוא הראוי להנהיגנו - הוא אדם אשר חכמתו ידועה ברבים, ואני מאמין כי הוא זה אשר יצליח להשיב את רעגיה לגדולתה. אם אכן צודק אני, אבקש שתיצור מקור מים עבור העיר - נס אשר נועד לסייע לאנשיך ולא לסייע לי עצמי. אנא, הראה לנו את הכוח האלוהי, את עוצמת הטבע, בכך שמחוץ למדיקאן השממה תחל לפרוח ואגם מים יתחיל לנבוע ממעמקי האדמה. עזור לאנשיך החיים במדבר ותן לנו אות. " מליק מתפלל בקול.
 
ממ"ק
ישנו שקט תחילה, אבל אז האדמה מחילה לרעוד, האנשים מביטים במבט תוהה ואימה קלה נמצאת על פניהם. "ראו את הכשפים שמליק משתמש בהם!" צועק סאלאד בעוד גייזר של מים בוקע מחוץ לחומות העיר, ואז גייזר נוסף, ושלישי, שלושתם פורצים בחוזקה מרעידת אדמה, יוצרים אגם מים מחוץ לעיר.

ישנה שתיקה, קיש עצמו לא אומר דבר, נראה שהוא שוקל את מעשיו. אבל סאלאד מתקדם קדימה, "אלה כשפים, לא כוח קדוש, מליק בסה"כ משתמש בכוחות של חבריו, היכן מחלל הקודש שהתלווה אליו? אותו מג? היכן הוא אם לא מכשף את רצוננו מאחורי הקלעים?" הוא צועק.

"מספיק כבר." אומר קיש, צועד צעד בודד קדימה. "סאלאד, אתה תאשים גם את החליף בכישוף אם זה לא יקבל את דרכיך, אתה בעל כוונות טובות, אבל איבדת את הדרך, הבן את רוח הדברים, אפשר לי, בעל הניסיון, השקול להיות המנהיג, ואני מבטיח לך, כל האשמים בפשעים יבואו על דינם, הכופרים,הרוצחים, והבוגדים."

סאלאד עוצר, לראשנה הוא לא מדבר, מליק ומיילו מחליפים מבטים, יש להם שנייה בודדת לדחוף כמה מילים שיכולות להשפיע על התוצאה הסופית, האם הם יבחרו בחוכמה?
 
ממ"ק
מליק לא מתלהב למשמע המשפט האחרון של קיש אבל מחליט לדבר בכל זאת." הקשב לדברי החכמה של קיש, סאלאד. רעגיה סבלה מספיק מהשסע וממלחמת האזרחים. האל נתן סימן לכך שאף הוא תומך בקיש. האם שמעת מעודך על כישוף שיכול לחקות נס בקנה מידה שכזה? האגם יספק למדיקאן מים בעתיד - סימן לשגשוג שיבוא תחת הנהגתו של קיש." מליק אומר בקול. הוא צועד לקראת קיש ונעמד לצידו." עד כמה שדעתי לא נחשבת, יש לך את תמיכתי קיש. אני מאמין כי זה רצון האל ואותו אבצע. " הוא אומר.
 
ממ"ק
סאלאד נראה אדום, הוא נראה כועס, "לא אלך אחריו!" הוא צועק ומצביע על קיש, אבל המקום שקט. האנשים לא מהנהים כמו קודם, הוא מביט סביב. "הם כופרים, כולם, הם בגדו בנו, כולם, הם הרגו את זאלה." הוא מצביע על מליק. "אתה אשם בקול" הוא צועק, שולף את חרבו ומסתער קדימה, מליק שולח יד לנשק, אבל קיש חוסם אותו, הוא שולף את חרבו הארוכה והודף את החרב של סאלאד, ואז, ללא כל מילה, קובר את הלהב עמוק בתוך חזהו. זה נופל לאדמה בקול חרור, ומליק לא יכול שלא לשים לב לקצף היוצא מפיו, רגע לפני שקיש בועט מעט חול כבדרך אגב, מסווא את הקצף באבק.

"סאלאד פעל כמשוגע." הוא אומר. "ומליק נתן לי את תמיכתו, יש כן האחר שרוצה לקרוא תיגר על ההנהגה שלי?" הוא שואל, אבל המקום דומם, הוא מעיף בח'ליף אשר מהנהן בשקט. "אם כך הדבר נעשה." אומר החליף. ובלי כל גינוני טקס, בלי כל צהלה, הסיירים עוזבים את האזור הם יודעים מי המנהיג שלהם.

קיש מביט במליק, ומסמל לו לבוא אחריו, "פגשו אותי מאוחר יותר, שכנעו אותי שלא משתלם לי להאשים את שניכם בכפירה ולהוציא אתכם להורג, כי שנינו יודעים מדוע היה ה"נס" הזה. ואנחנו יודעים שלאל האחד לא הייתה כל השפעה." הוא מעיף מבט במיילו ועוזב את האיזור, משאיר את השניים שם.
 
יאס
"תלוי מה אתה מגדיר כאלה." אומר טאלין, "המקום הזה היה פעם משכן הכאוס, כוחות הצל הרגישו הכי חזקים פה, למעשה הוא עדיין כזה... אם גריאן היה פה? הוא היה מסוגל להשמיד את כולנו."
המסטאר משתעל. "יש סיבה שהמקום הזה נחתם, פעם הכוח של הכאוס חולק פה שווה בשווה בין כל החיילים, אבל אחמד היה חייב להכריז עליהם מלחמה." הוא מציין שוב. "אבל אני מניח שזה המקום הזה, אין פה טוב ורע. יש פה רק כאוס, אם הוא טוב או רע לנו?" הוא שואל. "מי יודע. בעבר הוא נתן לי הרבה, אבל עבר הרבה זמן..." המאסטר נראה לרגע שוקע בזיכרונות. וטאלין מביט בו לרגע במבט שופט. "אתה לא הולך לחפש את השריון, נכון?" הוא שואל.
המאסטר רק פותר אותו בהינף יד וממשיך ללכת לכיוון המבנה הגדול
 
ממ"ק
מיילו משפשף את מצחו באנחה "טוב...יכול היה להיות גרוע יותר. אני חושב שלפגישה נביא את החליף,
את גליס. נראה לו את מה שאנחנו יודעים-גם על האל האחד, וגם על המצב. אם הוא חכם, הוא יבין שעדיף לו לעבוד איתנו"
 
יאס
אתם מתקדמים, בפרק זמן שיכול להיות שעה, שנה או עשור. תחושת הזמן לא ברורה במקום הזה, כאילו כל חוקי הטבע מפסיקים לעבוד באיזה שלב. אתה עומד מול ההיכל הענקי, מבנה אבן מסותת ומסודר, אתה יכול רק לדמיין מי חי בו בעבר.
"היכל המלכים" אומר המאסטר. "האוצרות הכי גדולים של העיר נמצאים כאן." דלתות ההיכל עשויות אבן גדולה, אבל הן נפתחות בעוד אתם מתקדמים. "הן מזהות את הגנרל שלהם." הוא מצחקק מעט.

אתה נכנס פנימה אחריהם, המקום ענק, ואתה לא רואה את קצה הבניין, יצירות אומנות מקשטות את פנים ההיכל, ציורים, פסלים, אתה חושב שאתה מזהה כמו כתבי יד ושירה תלויים על חלק מהקירות. אבל מה שמושך את תשומת ליבך הוא זוג דלתות מתכת גדולות, שני שדים מגולפים עליהם, ונראה שהם מחזקים בשרשראות דמות שנראית כמו פה מלא שיניים וזוג עיניים שחורות כפחם, הציור כמעט ונראה אמיתי.
"דעו" אומר המאסטר. "יש הרבה עתקים בצד השני של הדלת, אסור לנו לגעת ברובם, אחרת הם עלולים לנסות לקחת עלינו שליטה. אנחנו פה בשביל חפצים ספציפים מאוד, ורק בשבילם. ברור?" הוא שואל, טאלין מהנהן. הוא מחכה לתשובה שלך.
 
יאס
המאסטר לוחש מילה, והדלתות נפתחות, חושפות חדר גדול ועליו בימות קטנות. עשויות שיש שחור, מעוטרות בגילופים.
אתה מזהה מאחזי נשק פרוסים על הקירות, חרבות עתקיות תלויות עליהן, גרזני ענק שלא ברור מי יכול היה לשאת, חנית שנראית גדולה מידי לאדם פשוט לשאת. על אחד המאחזים נח לו סייף. המאסטר נוחר למראהו, "זה היה של ויסני פעם, החרב הזו..." הוא שוקע לרגע במחשבות. זוג חרבות ארוכות תלויות על מאחז אחר. "ואלו היו שלי." הוא מחייך.
"ארפנוס ואתה תמיד חלקתם את הרעיון שמג צריך להיות גם בכושר." אומר טאלין. "הוא סיפר לי שבציעורתו הוא חיסל שודדים בקרב פנים אל פנים חמוש בחרבה ארוכה, מבלי להטיל לחש אחד בודד." הוא מחייך. "ואני מכיר את הסיפורים עליך יוצא לקרב כשאתה חמוש בשתי חרבות, מפתיע את האויב שלך כשאתה מטיל לחש מטווח 0."
המאסטר נוחר בביטול. "כולנו יודעים מהו הכוח האמיתי."
הם מדברים, אבל יאס לא שומע, עינו נחות על משהו אחר, בקצה השני של החדר, הוא מבחין במתקן שריון, לפחות במתקן שעליו אמורים להניח שריון, אבל כל אשר יש עליו הוא קסדה בודדת. הוא מרגיש את הקסדה קוראת לו, הוא שומע את הלחישות שלה, את ההבטחה לעוצמה, הוא מרגיש את עצמו מתקרב לקסדה, שני המאגים העתיקים עסוקים בוויכוח כלשהו. לא מבחנים כלל ביאס ובקסדה.
 
יאס-אראק-
IN
'לפחות תנסה לגרום לי להפר את הפקודות של המאסטר שלי, לעזאזל. המוח שלי מת מידי וזקן מידי בשביל קסמי פיתוי ושטויות שכאלו' אומר יאס-אראק, מגלגל את עיניו, ומתעלם מהקסדה, ממשיך להתקדם.
 
יאס
"בחירה חכמה." אומר לפתע טאלין. "היית לוקח אותה, והיה מלך חדש לעיר." אתה מבחין שהמסטאר שלך קפוא. "ואני כמעט חושש שהוא תכנן שתעשה כן." הוא מוסיף. "זה הקסדה של רייבן, המלך של העיר הזו, היא אדירה בכוח שלה, וסביר שהיית מסוגל להכפיל את הכוח שלך עשורת מונים רק מלקחת אותה, אבל הייתה נאבד מהר מאוד, תוך עשור כבר היית לובש את כל חלקי השריון והופך למלך של אנדר-גארד." הוא מוסיף. "אם זאת, אנחנו בחנות הממתקים הכי גדולה בעולם, וחבל לבזבז אותה." הוא מחייך קלות. שולף משהו שנראה כמו כתר עשוי מתכת. "בעבר, חישלו אנשי הנחש את הכתרים הללו כדי לשלוט בנאגות." הוא אומר ועל הדרך לחזק את הקסם שלהם.
"בנוסף" הוא אומר ומחווה תנועה בידו, מזמן שני כלי נשק עטופים בבד. "לחברים שלך, זה לא מתנה או שוחד, זה השקעה." הוא מסביר. "אתם תצטרכו אותם, האמן לי." הוא אומר.
OUT
הכתר זה -Naga Crown, מניח שתוכל למצוא את הנתונים שלו, ומשאיר לך את ההפתעה.

ממ"ק
"אתה שוכח מיילו." עונה קיילי. "בשביל האנשים פה אני דרואידית זרה, למילה שלי אין הרבה השפעה. אין טעם שאבוא, אני עלולה רק לגרום לנזק."
החליף שותק. בתחילה. ואז פוצה את פיו. "אני חושב שזה רעיון רע." הוא אומר. "אל תפילו על קיש את המהלומה הזו עדיין. עדיף שקודם תדברו איתו בשש עיניים ובאופן מסודר. בנוסף, כרגע עדיף שאראה שאני תומך בו בצורה מלאה, וזה אומר גם להתרחק מכם." הוא לא מחכה לתושבה, אלא עוזב את המקום בו אתם נמצאים.
 
חזרה
Top