סנרד מביט בתאווה בבשר. ״וינדורף!״, הוא קורא. ״צא לקושש ענפי בערה! אני אטפל בבהמה״. סנרד מסיר את בשר הדוב מהעצמות, וחותך אותו לנתחים. לאחר מכן הוא אוסף אבנים מהמערה, ומחבר אותן בעזרת בוץ למעין קיר גבוה, עגול, סגור וקטן (גמדים טובים בבנייה, מזכיר). במרכז המבנה הקטן הוא מניח כמה שפודי ברזל שהביאו בצידה, במעין גריל. הרעיון שלו הוא למקם אתהשםודים גבוה, לכסות בעור, ובעצם לעשן את הבשר כדי שישתמר למסע.