• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

לאדמות המלחמה ! - הרפתקאת מוד 3.5 (3/3)- עץ משחק -סיימנו. תודה לכולם.

ממ''ק
מיילו טומן את ראשו בין כפות ידיו ''כן,
אני מכיר את הסיפורים, אבל אף פעם לא חשבתי....'' קולו גווע והוא משתתק לרגע. כשהוא פותח את פיו שוב פעם, הוא מדבר בקול חלול וריק ''טוב, אז התכנית נכשלה. בלי ניקולאי, אין את צבא החול. בלי צבא החול, לא נוכל להביס את הצבא בצלקת. בלי שנביס אותם, האבירים לא יוכלו לעזור לנו...'' מיילו מביט בקיילי ואומר בקול חנוק ''מצטער, אילו פחות שני צבאות שיעזרו לנו...'' הוא חוזר לטמון את ראשו בין כפות ידיו, ממלמל משהו שנשמע כמו ''ניקולאי...לא...לא יכול להיות''
 
ממ"ק
"זה אומר שלא הגיע הזמן להעיר את צבא החול." אומרת קיילי. "אתה יודע היכן הוא, אתה יודע כיצד למצוא אותו, כרגע נשאר לך רק לדעת כיצד להעיר אותו ולחזור." היא ממשיכה. "האבירים מפוצלים בדעותהיים מיילו, הוא נלחמים בקרב אין סופי נגד הצקלת, הגיע הזמן לכוון אותם, לחזור ולהראות להם את הדרך, או לפחות לסיים את העימות אחת ולתמיד."
 
ממ"ק
מליק (שעמד עד רגע זה בשקט בצד) נאנח למשמע הדברים ולמראה תגובת מיילו." שום דבר לא יכול להיות פשוט" הוא ממלמל לעצמו בשקט. הוא ניגש אל מיילו ומרים את ראשו אליו." תקשיב לי רגע.
אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להישבר עכשיו - יאס הלך השד יודע לאן וזה רק שנינו. מאיפה הגעת לא משנה. תראה אותי - אבי היה פוליטיקאי ואמי היתה אשתו הזוטרה ביותר. לעזאזל, בחאדור אחי רצח את כל המשפחה פרט אליי - האם זה משנה משהו כרגע?
עד כה שרדתי בעזרת מזל ובעזרת זה שמצאתי אתכם - ומבין אלה מאיתנו שהתחילו בעגלה רק אתה חי. אני לא עומד לתת לך להתפרק לי לחתיכות עכשיו, הבנת אותי? אז תיקח נשימה עמוקה ונמצא פתרון למצב. רק אנחנו נוכל לפתור את זה. " הוא אומר בקול נוקשה.
 
ממ''ק
מיילו מביט במחיר במבט ריקני לרגע,
ואז מהנהן ''כן...בסדר גמור, מליק, תודה.'' הוא לרגע מביט בו, מנסה להכניס את מה שהוא גילה עליו הרגע לתמונה של מליק שהוא מכיר, ואז הוא מעביר את מבטו אל קיילי ''בצוואתה, אימי אמרה שכדי לסיים את המאבק בצלקת נצטרך את צבא החול, וזה לפני שהיא הפכה לאבירת מוות...מאבק ישיר הוא לא הפתרון. אני איאלץ לדבר עם אמי. אולי...נשאר מתוכה משהו, אולי אצליח לשכנע אותה לעזור לנו.
 
ממ"ק
" הח'ליף, שאלה - האם תסכים לדחות את הבחירות? או שהן יישארו במועדן על אף מה שקורה?
אני רוצה להתמודד על ההנהגה - אולם נראה כי עליי לנדוד עם מיילו מחוץ לגבולות רעגיה לתקופה הקרובה. גם אם תסכים להקדים אותן זה משהו מבחינתי -
יש לי כאן משהו שיספיק כדי להביא לי את הניצחון בתמיכתך." מליק אומר לח'ליף בשקט ומראה לו את הענח'.
 
יאס-אראק-
IN
"התעסקות במהות הקסם עצמו... לא חשבתי שהעניין עד כדי כך גדול" ממלמל לעצמו יאס-אראק. "ובמערה ההיא... יש משהו שיכול לשמר את המערך הקיים?" שואל יאס-אראק, ובו בזמן מציית למאסטר שלו ומתחיל לחפש על העמודים האלו סימן למה מפעיל אותם.

META
חיפוש: 16+9=25.
 
ממ"ק
"שחכת שאנשינו סולדים מקסם?" שואל החל'יף. "תטיל לחש, והם יטענו שרימת אותם לאורך כל הדרך, כל עוד מליק יהיה נקי מקסם, הדבר ייטיב לו."

עוג
יאס מוצא מספר רונות בשפה עתיקה, הוא לא בטוח שהוא יודע לקרוא אותן.
גלגל מאגיה/היסטוריה
 
יאס-אראק-
IN
יאס-אראק מנסה להשתמש בידע שלו על מאגיה על מנת לנסות לפענח את הכתבים הללו, משחזר את כול שלמד- ובעיקר הידע החדש שהוא גילה, זה שהוא למד ממקור שאינו המאסטר שלו.

Meta
ידע (מאגי): 17+21=38.
 
ממ"ק
אתם נותנים את ההוראה, ובצהרי היום למחרת, אתם כבר עומדים ברחבת הסיירם, המקום בו נלחמתם בבחודר.

הסיירים מחולקים, עומדים בצמוד למנהיגים שלהם. מחנהו של קיש, סגנו של בחדור נמצא בצד שמאל, בעוד מחנה סאלאד נמצא בצד ימין.

החליף ואתם עומדים על במה מוגבהת, בעוד זה מתקדם קדימה "זוהי העת לבחור מנהיג לסיירים" הוא אומר בקול. "מי מבין הנחכים מציע עצמו?" הוא שואל

סאלאד מתקדם, "אני, סאלאד איבן-לא-אחד, בנם של אף אדם ואישה, מציע עצמי למנהיגות הסיירים."
קול תשועות נשמע מאוחריו.

קיש מתקדם, "הנני, קיש איבן סלימאן, מציע עצמי למנהיגות הסיירים." קולות תמיכה מעטים נשמעים בו, אבל בעוד בסאלסד תמכו האספסוף, נראה שבקיש תומכים קצינים רמים יותר.

"האם יש אדם נוסף?" שואל החלי'ף?


עוג
יאס מבין שיש צורך להשקיע הרבה קסם כדי לפתוח את הדלת, מי שיפעיל את הלחש, יאבד כוח קבוע מהקסם שלו, מבטו פונה למאסטר, זוהי ההזדמנות לוודא שזה לעולם לא יוכל עוד להתנשא מעליו. מצד שני, טאלין נחשב לאשף החזק ביותר בתקופה, אם הוא יאבד מכוחו, בתוך שהמאסטר יוכל לגבור עליו.
או, אולי יאס צריך לקחת את הקורבן, כדי ששני הקוסמים יעמדו נגד דיוואש ורדיסוס?

במה הוא בוחר?
 
ממ"ק
קולות פליאה נשמעים ברקע, מליק נשבע שהוא יכול לראות את מחמת' מכה בראשו, סאלאד צועד קדימה. "כבר סבלנו מעריצות איסלם, אחיך הוביל אותנו למלחמת אחים, באיזו זכות, אתה חושב שיש לך היכולת להנהיג אותנו?"

קיש נשאר בשקט, בנתיים
 
ממ"ק
" באיזו זכות? לתשובה על כך יש שלושה חלקים. "מליק מתחיל לדבר. הוא מחזיק לרגע את החפץ העטוף ביד אחת ושולף את הסימיטר שלו בידו השניה. הוא מרים את הסימיטר ביד אחת ומציג אותו בפני הקהל.
" ראשית, אני מאמין שהוכחתי בצורה חד משמעית שאני אינני אחי. הלהב הזה הוא הלהב באמצעותו אחי הוצא להורג על ידי בהתאם לחוק הרעגי - אחי רצח את כל משפחתנו ומרד בח'ליף. על כך יכולתי לדון אותו למוות בשם נקמת הדם. אחי גרם לאסון ברעגיה -
ועל כן לאחר שהרגתי אותו נשבעתי לא להשתמש יותר בלהב שחולל על ידי דמו הטמא. הריגתו פקחה את עיני לזוועות שניתן לחולל כשהולכים בדרך ההרג. זו הסיבה שהחלפתי את נשקי לפטיש - נשק שהינו כלי עבודה בבסיסו, נשק שמהווה תזכורת מתמדת לכך שאני נלחם לא כדי להשמיד אלא כדי לבנות. "
מליק מסיים את דבריו בנעיצת הסימיטר באדמה.
" הנקודה השנייה שלי היא זו - אני בספק אם תמצא אנשים רבים שעשו עבור רעגיה דברים רבים כל כך בפרק זמן קצר כל כך: בימים הספורים מאז המדיקאן שוחררה ואחי חוסל אני ועמיתי לנשק חיסלנו מספר איומים על רעגיה. ראשית, מייד לאחר שבחאדור ובני בריתו הובסו התמודדנו מול אדונו האפל - אדם שהינו יותר שד מאדם, משרת הכאוס. הצלחנו לגרום לו לנוס ולעזוב את רעגיה במנוחה לבינתיים. לאחר מכן, ירדנו עמוק אל מתחת לאדמה, אל הקטקומבות העתיקות של הח'ליפים שם חיסלנו תועבה אפילה נוספת - שד אל-מת אשר היה כבול במשך מי יודע כמה מאות שנים ממש מתחת לעיר על ידי חותם שנשבר כשמאגר האבקה פוצץ. לבסוף, ממש אתמול - ירדנו למערות מתחת לעיר היכן שהבסנו את אחת מבעלות בריתו של נוק אשר השתמשה הטקס אפל כדי להתאחד עם תועבות שאין כמותן בטבע - אילית'ידים. בקרב זה נפל לאטימר, שלחם לצדי כנגד סכנות רבות במהלך החודשים האחרונים. אם כך תאמינו לי, שאין דבר שחשוב לי כמו בטיחותה של רעגיה ושגשוגה. "
בשלב זה מליק מסיר את הבד וחושף את קופסת העץ הקטנה אותה הוא מחזיק.
" לבסוף, ונקודה זו מתקשרת לקודמת, אני מאמין כי קיבלנו סימן משמיים כי נועדתי להנהיג בזמן קשה זה ולתקן את מה שאחי המטורף הרס. בזמן שהיינו בקטקומבות הקדומות, התגלתה בפנינו רוח ראשון ח'ליפי רעגיה. הוד מעלתו המנוח ראה לנכון להפקיד בידי את החפץ האגדי, הקדוש בחפצי הקודש של ממלכתנו, שנחשב לאבוד במשך דורות רבים.
הרשו לי לחשוף בפניכם את הענח' האבוד של הח'ליפים אותו אחזיר עתה לח'ליף על מנת שהוא יחזור למקומו הטבעי בידי מורנו הרוחני. " מליק מכריז בחגיגיות ופותח את הקופסה. הענח' מוצג לעיני כל בעוד מליק צועד לקראת הח'ליף ומציג לו את הקופסה הפתוחה בטקסיות.
 
ממ"ק
"זה נפלא" מתפרץ קיש, מתקדם קדימה. "נפלא, ואני שמח לשמוע שהסיפור שלכם מאומת על ידי סיירים נוספים." הוא אומר. "לא?" הוא שואל לפתע. "הי סאלאד, מליק מספר שהוא חיסל תואבות מקודשות, לא סיפרת לו איך אני ואתה חזרנו בדיוק מהגהנום, הרגנו את השטן ושחררנו את נשמות המתים?" הוא שואל בסרקזם. "מליק ידידי, אתה מספר לנו הרבה דברים, אנחנו מקבלים את זה שהרגת את אחיך, אבל שד? ישות עתיקה מתחת לקברים? מצליפי מוח? אתה מספר סיפורים יפים נערי, רק חבל שפרט לחבריך אין איש שיאשש את העובודת הללו." הוא מסתבוב ומתקדם קדימה "ואז אתה מנופף באיזה חפצק עתיק, נשבע שהוא לא פחות מהענ'ח הקדוש, אני חושב שבילת יותר מידי זמן בגלקוס ילד, והקסמים שם עירפלו את מחשבתיך, אתה לא היית כאן, אתה לא פיקדת על איש מימך, עשה טובה וסיים את הבדיחה הזו, תן למבוגרים לדון במי יפקד עלינו."
 
חזרה
Top