"האם שמעת על אדוני השמיים?" שואל טאלין לפתע, איכשהו, הוא שמע אתכם. "לא, אין סיכוי ששמעת עליהם, זה יותר עתיק מכולנו יחד... "הוא מלמלל לעצמו. "הם היו דרקונים, חיו קצת לפני שפולחן האלים עבד כמו שצריך, בערך בתקופה שתרלש ומרליוס עוד היו בני אדם, והאלים האחרים עשו משהו שאתה תשכח אם אני אומר לך אותו, אבל הם חשבו שהם יוכלו לנהל את העולם." הוא מתחיל להסביר. "הם לא, כי הם נלחמו אחד בשני כל רגע, והביאו את עצמם לכליון, עד שתרלש ומרליוס עצמם תפסו שלטון על הדרקונים ששירתו אותם, והגבילו אותם בחוק." הוא ממשיך בהסבר. "אבל, הדרקונים הללו כן עשו משהו חכם, הם עיצבו מערך, מעין מחסום שנועד להקיף את כל הקיום, ומכיל את כל הקסם בעולם, עד אז, רק דרקונים יכולו להטיל קסמים, וגם כמה ענקים ואלים, אבל קסם לבני תמותה? איש לא חשב על זה, ובלית ברירה, הם הגיעו למסקנה שיהיה נוח לתת קסם לאנשים שלהם.
אז הם תחמו את הקסם במערך ההוא, והוא מתחבר לקסם שלנו. ומאפשר לנו להטיל לחשים. בלעדיו, כנראה שכולנו נצטרך לקחת שיעורי עזר בסייף." הוא שובר לרגע את הרצינות שלו. "כשאחמד שבר את העולם, הוא שלך את האנשים לתקופה בלי מערך, אז הגמדים עבדו יומם וליל, ובמשך מאה שנה, הם חישלו אחד חדש, אז... בניגוד לדרקונים, גמדים בונים דברים עם תאריך תפוגה. ואנחנו מתקרבים ליום שבו המערך יקרוס, וכל מה שיישאר לנו בעולם הוא שאריות הקסם, או המערך הישן, אם נצליח להפעיל אותו."
המאסטר מתפרץ "כולם מרגישים את זה, אבל החזקים ירגישו את זה ראשנים, וזה כבר משפיע עלינו." הוא מסביר. "וכאן נכנסים דיוואש ורדיסוס לתמונה."
טלאין שוב חוזר להסביר. "דיוואש מנסה להחזיר את הנשמות של שליטי השמיים, הוא אסף את העצמות שלהם במשך שנים, מאגד אותן לכדי כוח, וינסה לבצע טקס שיקבול את הנשמות שלהם לתוך פריט, דרכו הוא רוצה לחשל מערך חדש, ועל הדרך להשמיד סופית את הישן.
דיוואש כצאצא לדרקונים, מסוגל לקרוא לקסם הדרקוני בעצמו, וכנראה לחדש את המערך, והוא יעזר ברדיסוס כדי לבצע את הקסם הנדרש, ככה שבסוף, רק לשניהם יהיה קסם."
"עד שאחד מהם יבגוד בשני" נוחר המאסטר. "בכל מקרה." הוא חוזר לדבר. "אם לא נעשה משהו, נתמודד עם מטרוף שמחזיק בכל הקסם בעולם, בעוד אנחנו מחזיקים במקלות מחודדים וקצת שיקויים."
טאלין צוחק ברקע. "זו הסיבה שארפנוס לימד אותי להשתמש בחרב, לשמחתנו, לא לימדתי את רדיסוס לעשות את זה, ידעתי שהוא יבגוד בי מהרגע הראשון." הוא מלמל לו "אלפים הם שוליות נוראיות, בפעם הבאה אני לוקח בן אדם, אני גם ארגיש רע פחות אחרי שאשמיד אותו בזעם."
