• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

שגרה וחזרה במשחק

אז יש נושא שמפריע לי כבר תקופה במשחק הנשגבים שאני מריץ, אבל הפריע לי בכמה וכמה משחקים שהרצתי בעבר, ואני אשמח לשמוע כיצד כול אחד פה מטפל בו.

הנושא הזה הוא שגרה וחזרה של בחיים של הדמויות, אירועים שקורים לדמות כול תקופה מסוימת בקביעות וחוזרים על עצמם.

בין אם הדמויות הן קוסמים בהוגוורטס, שכול חברים יש להם שיעורים בקסם, אימוני קווידיץ' ומפגשים עם חברים, או שאולי הם נזירים שמתאמנים במסדר על מנת להגיע לשלמות עצמית. בין אם הדמויות מתאמנות תחת הוראותיו של מורה מיומן וזקן שמדריך אותם או שהן מחליטות להתבודד לתקופה מסוימת על מנת להתאמן ולהתחזק לקראת בואו של הנבל הגדול. אפילו אם אנחנו מדברים על קמפיין של גיבורי על, שבין ההתמודדות של גיבורינו עם הנבלים הצבעוניים במסכות שמאיימים על העיר הדמויות שלנו עובדות, חיות חיים רגילים ומנהלות את החיים השניים שלהם.

הסצנות האלו, שחוזרות כול פעם, אני כן רוצה לשחק אותן, יש לי עניין בהן ולא בא לי פשוט לנפנף אותן לחוסר קיום- כי זה חלק מהאווירה של המשחק שהדמויות נמצאות בשגרה כזו, ולא הכול הוא רק אקשן אלא יש עוד מסגרת מסביב. מצד שני, אחרי פעם או פעמיים שאתה חוזר ומשחק את אותה הסצנה, הדברים האלו נעשים משעממים, וכשהסצנה מתחילה אתה חושב אולי פשוט לעזוב אותה ולהריץ לקטע יותר מעניין.

אז אני שואל אתכם, כיצד אתם הייתם הופכים סצנות כאלו, שחוזרות על עצמן במהלך המשחק פעם אחר פעם, מעניינות? מבלי להעיף אותן לחלוטין וכן להשאיר אותן חלק מהמשחק? או שיש לכם דרך משלכם לייצג שגרה שכזו, שעדיפה על לשחק את אותה הסצנה פעם אחר פעם?
 
אם נסתכל על סדרות/ספרים, 'פרקים' כאלה לרוב משמשים כדי לחקור או לפתור נושא אישי-רגשי כלשהו.
אז אם הכל תמיד סבבה ובסדר, אז כן, זה יחזור על עצמו. אבל אם יש מתח בין דמויות, או הדמות לא בטוחה בעצמה בנושא כלשהו, זה מקום טוב לחקור את זה, על ידי זה שמציגים איזה נושא 'רגיל' שהוא אלגוריה לנושא ה'אמיתי'.
 
הרעיון שלי עלה הוא שלדמויות יהיה עוד סיפור שלא קשור למשחק עצמו, אלא לנושא רגשי שבכלל לא הרפתקני.
לדוגמא: דמות שהילד שלו הוא בריון אלים שנזרק מבית הספר לקוסמים או מישהו שהבית שלו ושל משפחתו נהרס ועכשיו הוא מחפש בית חדש,
זה הופך את העולם לאמין יותר, ואם תרצה אתה גם יכול לקשר את זה למשחק עצמו, לדוגמא: שלחו את הבן האלים של הדמות למחנה צבאי ועכשיו שהדמויות במלחמה/קרב האב יפגוש את הבן שלו או שהדמות מגלה שבגלל שהם פעם עזרו לדב"ש מסוים הוא מוכר להם בית שלו בחינם, זה מראה שיש גם קשר בכל העולם ומשהו שהוא לא להילחם/לדבר גם תורם לחיים שלהם בעולם.
 
זה תלוי, מאוד תלוי.
במשחקים שולחניים, אני לרוב אתעלם מהשגרה. היא פשוט מפריעה לזרימה של הסשן. היא עדיין קיימת, ואולי תקבל איזכור כל כמה זמן, אבל בשביל הסיפור שאנחנו מנסים לספר היא ברוב המקרים לא תשנה. מאותה סיבה שאני לא אתאר איך הגיבורים ממש ממש צריכים לחרבן אבל אין שום בית שימוש קרוב ברדיוס של 500 מטר. זה פשוט לא מעניין, ויש דברים יותר חשובים להתעסק בהם. במיוחד במשחקים שולחניים בהם הסשנים הם על זמן מוגבל.

אבל, לפעמים השגרה כן יכולה להיות חשובה לסיפור. לדוגמה, במשחק גיבורי על בו הגיבור שלנו הוא בעצם אדם חובב ריגושים, וזה למה הוא הפך לגיבור על. במשחק כזה, אני אתן דגש על השגרה. ודווקא על השעמום שבה, כדי ליצור ניגוד.

במקרים אחרים, אני אזכיר באמת כמו שאמרו כאן קודם את הדברים המעניינים שקרו ביום ה"רגיל". זה קצת יותר מסובך, כי זה דורש להמציא הרבה, שלשחקן יהיה אכפת מזה בכלל, ושזה לא ייקח מהספוטלייט של ההרפתקה עצמה. אבל זה יכול לעבוד.

מבחינת אימונים, מונטאז', סצנה או טיימסקיפ. במונטאז', אני נותן הרבה קטעים קטנים מהאימונים. מנסה ליצור זרימה טובה ביניהם ובהרבה מקרים מנסה לעבוד על זה ממש יחד עם השחקן. כל אחד מאיתנו נותן קטע קצר לדוגמה. או שכל אחד מהשחקנים נותן קטע קצר של איך הדמות שלו מתאמנת- ממש משפט או שניים- וקופצים ישר לדמות הבאה, יוצרים 'חיתוך' בין המשפטים כדי לשמור על העניין והמתח, וליצור בילדאפ מסוים לסוף האימון.

בסצנה, אני ממש יוצר סצנה עם השחקן. בדרך כלל משתמש במכאניקה כמו אתגרי המיומנות של מו"ד 4 או פשוט קרב. הוא מתאר כיצד הוא מתאמן, ואני מתאר את המכשולים שיש מולו. בתגובה, הוא מתאר איך הוא עובר אותם (וכמו שאמרתי, אני מעודד להשתמש במכאניקה בשביל זה, גם אם באופן מאוד חופשי).

טיימסקיפ הוא הדרך הכי פשוטה, אם האימונים האלה לא באמת משנים. מזכירים אותם באיזה משפט או שניים, וממשיכים הלאה.
 
@פסקיטייגר-
בעוד שאני לא חושב שזה פותר לגמרי את הבעיה, שכן קשה מאוד למצוא קונפליקט אישי או איזה מתח להתמקד עליו בכול סצנת אימונים, הרעיון של להשתמש בסצנה למטרות אחרות בשביל להפוך אותה למעניינת זה רעיון טוב. אני אחשוב כיצד לשלב את זה.

@thewolf-
אני מאוד מסכים עם הגישה הזאת, והשתמשתי בה מספר פעמים, אבל חשוב לדעתי להפריד. לא לתת לזה לקחת את כול אור הזרקורים, בשביל שיהיה מקום לכול דמות לעשות זאת.
במשחק האישי שלי, זהו חלק מהותי מהמשחק, בעיקר כי זהו משחק יחיד.

@נקסטורל-
הקטע הוא ליצור עניין, כמובן שאף אחד לא רוצה לשחק קטע משעמם. לציין כול פעם את כמה נקודות העניין יכול לעבוד טוב, בעיקר באמת במשחק גיבורי על, ואפשר ליצור עקביות מעניינת- לדוגמה, אם לאחרונה נפרץ הבנק של הדמות על ידי ארגון מאפיה אבל גיבור העל עצר את השוד והחזיר את הכסף, יכול להיות שאם בזהות הרגילה הדמות עובדת בבנק היא תצטרך להתמודד עם זה שעכשיו משלשים את כול האבטחה. או אפילו דברים פשוטים יותר, כמו הלחץ של עבודות מסוימות ברגע שמגיע סוף החודש, או האירועים שקורים בחיים של חבריה של הדמות מהזהות הרגילה שלה.

אפשר יותר הסבר על המונטאז' שתיארת, עם קפיצות בין שחקן לשחקן? הבנתי את הרעיון בערך, אבל לא עד הסוף, וזה דווקא נשמע לי כמו פתרון מעניין.

וטיימסקיפ זה משהו שאני מנסה להימנע ממנו אישית. אני חושב שיש חשיבות בתיאור, גם אם מינימלי, של קטעי מעבר שקשורים לאווירה. לא, אני לא אתאר כול לילה כיצד הדמות שלי מקימה מחנה במסע של חודשים, אבל אני כן אתאר מידי פעם את שיחות המדורה שלה עם החברים שלה, או את המחשבות שלה בלילה הקר על אמונה והמסע האדיר העומד מולה. אלו דברים שלדעתי הם חלק חשוב מבניית האווירה של המשחק. דילוג מוחלט עליהם הוא... פספוס מסוים לדעתי.
 
אני משער שזה די מובן, אבל סצנות של "שגרה" לרוב גם לא זוכות לתשומת לב בגלל שהן פונות לשחקן ספציפי, ולכן ליתר השחקנים זה זמן "מת". ולכן זה הרבה פעמים לא רק משהו שלא מעניין כי לא בהכרח קורה בו משהו שמקדם את העלילה אלא זה גם רלוונטי רק לשחקן בודד.
לכן זה צריך להיות או משהו שמתרחש מחוץ למפגש עצמו (קל יותר במשחק אינטרנטי שם מראש אפשר לפצל יותר בקלות את תשומת הלב) או לחילופין אם השגרה משותפת לכל זה יעבוד.
במחשבה נוספת, כנראה שאחת הסיבות שזה פחות עובד, זה שעקרון לפרפל תמיד את המשחק קדימה מתנגש עם "שגרה" כי לכאורה זה לא מקדם את המשחק. לכן זה גם צריך איכשהו לקדם את המשחק. או להיות במסגרת "חוץ-משחקית".
 
העוג הברברי אמר/ה:
[post]691928[/post]
אפשר יותר הסבר על המונטאז' שתיארת, עם קפיצות בין שחקן לשחקן? הבנתי את הרעיון בערך, אבל לא עד הסוף, וזה דווקא נשמע לי כמו פתרון מעניין.
מצטער על התשובה המאוחרת. למען האמת קצת שכחתי מזה.

הרעיון עובד טוב בקבוצה פיזית, פחות במשחקי צ'אט אבל עדיין יכול לעבוד בהם. בעצם, הרעיון הוא שכל הדברים קורים באותו הזמן בערך, והקפיצה המהירה ביניהם יוצרת עניין מסוים ואפילו קצת מתח, כשכל אחד רוצה לדעת מה קורה איתו או עם שאר הדמויות. זה קצת קשה,כי זה דורש למצוא את האיזון בין מעט מדי מידע (כי אז אף שחקן לא מרגיש שהוא באמת מקבל את הספוטלייט) לבין יותר מדי מידע (ששובר את ה'רצף' והקצב), אבל אני חושב שזה שווה את המאמץ.

לדוגמה, שחקן א' מספר כיצד הדמות שלו הולכת לשוק ומחפשת בגדים או משהו, ואז ישר עוברים לשחקן אחר שמספר איך הדמות שלו הולכת לזירת הגלדיאטורים כדי להמר. חותכים ברגע שזה הופך להיות מעניין, כדי לשמור על עניין, וככה עד שמסיימים את הקטע. כמובן, זה לא עובד במקרים של שגרה רגילה וארוכה, אבל זה אחלה לדאונטיים ולאימונים.
 
חזרה
Top