• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

העידן ה-13 - היער המושחת <משחק מקוון> [נגמר]

העץ מגיב לנגיעתו של רייז על ידי התכווצות, והשריגים מתקשים. רייז נשאר בלי שריג, ועם עץ יותר קשוח.

OUT
בגלל ה-1 הטבעי, נסיונות אחרים לקרוע שריג מהעצים באזור הקרוב יהיו יותר קשים לעבור (קושי 20). (נסיונות שלא קשורים לעצים נשארים כרגיל.)
 
OUT
ירייה באפלה, אז צ'ואי, תרגיש חופשי לא לאשר את זה.
IN
תארניס לא בדיוק יודע לאלתר חבל, אבל כוח זה דבר שיש לו, והוא טוב בפעילות פיזית כשיש בזה צורך, הוא כבר יקרע חלק מהעץ בשביל האחרים, ושהם יטפלו בזה.
META
מנסה עם כוח ומפקד צבא לתלוש חתיכה מהעץ.
[dice seed=60177 secure=eb078916_0]1d20+9[/dice]
 
סאוואלה מסתכלת לעבר רייז משחק עם העצים כשעל פניה הבעה מבולבלת. היא ראתה אותו מוציא גפנים מהקרקע כדי להרשים אותה/לאיים עליה ועכשיו הוא פשוט מחזק את העץ!?
לאחר כמה שניות של בלבול סאוואלה מחליטה להתקרב אל החצי דרקון בשביל לוודא שהוא לא מתחיל להתעורר מעצמו ולערוך עליו חיפוש.
 
תאראניס מוצא שהעץ הקשוח מסרב להישבר. הגבישים שהתהדקו בו זוהרים כאילו לצחוק על נסיונותיו של האלף הכוחני.

סאוואלה פותחת את כל הכיסים של חצי-הדרקון המעולף, ומוצאת כמה קציצות בשר ששימשו כאוכל (אם בשבילו ואם בשביל הדרקונים שהיו איתו), ו-100 מטבעות זהב. בכיס אחד בחלוקו הכי פנימי, היא מוצאת שתי מעטפות - אחת פתוחה ואחת חתומה. בתוך המעטפה הפתוחה, היא מוצאת מכתב קצר שכתוב כולו בדרקונית.

OUT
תאראניס: הייתי אומר שזה אפשרי, אבל בגלל מה שקרה עם העץ, זה היה דורש גלגול בקושי 20, אז זה לא הצליח.

בקשר למה שסאוואלה מצאה: אפשרי לפתוח את המעטפה החתומה, אבל אם כן יהיה ברור שהמעטפה נפתחה.
 
"אתה לא יודע לקרוא דרקונית?" סאוואלה שואלת את צלה בעודה סורקת את המעטפות בחיפוש אחר שם הנמען, כתובתו, קסם או שרידי קסם. "אז כנראה שהמכתבים יאלצו לחכות עד שהתולעת תתעורר."
מטה: חיפוש קסם: סאוואלה כבר ראתה מכתבים מוגנים ברונות באקדמיה, אז היא יודעת מה לחפש +5, התכונה היא int +4, ודרגה +1. סה"כ: [dice seed=9999 secure=d1699845_0]1D20+10[/dice]
 
OUT
כן, אבל הוא יהיה זמין רק מרמה 5.

IN
טארן פותח את המכתב הדרקוני וקורא אותו.


  • לסזמר שלום,
    הגיעה אליי הידיעה שהחפץ שדיברנו עליו נמצא בקרבת כפר אלפי, באמצע רשות הדרואידית. מצורפת מפה. שלושת הדרקונים ששלחתי אליך להביא את המכתב הזה יספיקו לחסל את בעליו. אל תיכנס לכפר, שלא לעורר מהומה.
    לאחר שתשיג את החפץ, תביא אותו אל האישה עם המכתב המיועד לה. תזכור שמה שבתוכו שווה יותר מראשך.

במקום חתימה, יש תו לא מוכר, הדומה לטופר, בצבע כחול.

למרות מה שכתוב במכתב, אי אפשר למצוא מפה בתוך המעטפה, ולבד מהמכתב יש רק כמה עשבים.
 
אחרי שחצי-הדרקון נופל מובס, פרדאן מכניס את החץ אשר שם על קשתו חזרה באשפה, ונופל על הרצפה סופית, מתנשם בכבדות. רגנארוק רוכן לידו, מביט בו בעיניו האדומות, נוהם בקול חלש ועמוק.
"לא עכשיו, תעזוב אותי." עונה לו פרדאן, אך נהימתו של רגנארוק רק מתחזקת.
"לא שכחתי, אבל אני קצת עומד למות כאן, אכפת לך?." פרדאן עונה בציניות. רגנארוק מתחיל לחשוף את שיניו כאשר נהימתו הופכת לשאגה.
"בסדר, בסדר, תרגע..." נאנח פרדאן וקם על רגליו הרועדות וניגש אל הדרקון הלבן ושולף את חרבו, מתחיל להניף אותה במעט הכוח שנשאר לו כנגד אחת הקרניים שלו. הוא חובט בה שוב ושוב עד אשר הקצה שלה מתנתק, ואז הוא תופס את קצה הקרן ומשליך אותה אל רגנארוק. "קח, עכשיו תסתלק מטווח הראייה שלי לפני שאחליט להרוג אותך עוד פעם."
רגנארוק תופס את החרב האלפית והקרן בפיו והולך משם, מתיישב בפינה חשוכה ומביט בשלל שלו בעיניים גדולות.

פרדאן חוזר לשבת בתנוחה שהוא מוצא לנוחה, עיניו זוהרות מעט כאשר הוא רואה את כל מה שהאחרים לא מסוגלים. "אתם מחפשים במקום הלא נכון. העץ ההוא שם, נסו אותו." הוא אומר בעודו מצביע על עץ גדול במרחק מספר מטרים מהאחר שרייז ותאראניס ניסו לתלוש ממנו שרכים.

META
אני משתמש בתכונת החוכמה (+3) ורקע "עיני קריסטל" (+4) כדי בתור בדיקת רקע כדי למצוא עץ אשר אפשר לתלוש ממנו שרכים בקלות למרות ההתקשות.
14 + 4 + 3 + 1 = 22 סה"כ.

OUT
לקרן הדרקון לא צריך להיות שום שימוש או שווי, זה רק שלל מלחמה, מזכרת ותו לא.
אני אמור לסדר את האינטרנט שלי בקרוב, אבל אנסה להגיב בכל זאת מתי שיהיה אפשרי.
 
פרדאן מצליח לזהות עץ עם שרכים יותר יותר נוחים לשימוש. הוא אוסר את חצי הדרקון, כרגע חסר קרן אחת, ואחרי זמן קצר להחייאה, הוא מתעורר בהלם, עם פחד ברור על העיניים שלו. הוא מנסה להוציא את ידיו, אבל הוא לא יכול להסיר את הכבלים שלו.

כשהוא מסתכל סביבו ורואה חמישה אנשים, הוא כמעט מתחיל לבכות. עם מאמץ ניכר והברה דרקונית כבדה, הוא מתחנן, "בבקשה אל תהרגו אותי! תנו לי לצאת!"
 
המילים של חצי-הדרקון יוצאות בבלבול, אבל מהמילים במדוברת אפשר להבין את כוונתו.

"הייתי באתי לחפש אבן יקרה. אדוני היה שלח אותי, לא הייתי באתי מרצוני," הוא אומר, עם דמעות נושרות מעיניו הנבהלות. "לא רציתי הרגתי אתכם. רק רציתי לקחתי. אל תהרגו אותי. אתן לכם כל מה שתרצו."

כאילו לאמת את דבריו, הוא מנסה למשמש בכיסו, אבל הוא לא מצליח להוציא את ידיו הכבולות ממקומן.
 
חזרה
Top