IN
"דממה!" הוא קורא בזעם למילותיו של ת'ונד, המטה מופיע בחזרה בידו, כשזוג חרבותיו נשלחות על אל, מוכנות לטוס אל עבר הקורבן הבא. אנאראק יוצר שוטי קסם בידו, כולא כל אחד מהם במקומו. השוטים מתהדקים והחרבות מתחילות להסתובב, כשאנאראק מכוון אותן בידו אל עבר ראשי בני החבורה, מתחיל עם מינרון ואדראן שלצידו. הם מנסים להתחמק מהסחרור הקטלני, נאבקים בכדי להשתחרר מהכבלים, אך אנאראק לא מרחם, מביט בהם בעיניו האדומות במבט מוות. הצבאות נלחמים מאחוריהם, נואשים לקנות עוד זמן עד שיחסלו את אנאראק, בשעה שהליץ' מוכן לשלח את זוג הלהבים ולסיים את ההתנגדות כאן ועכשיו. המוות מתקרב לאדראן, כשרגע לפני, הלהבים מתפרקים, מועפים לכל עבר בשבר פנימי שמתפרץ החוצה. אנאראק מביט אחורה בבלבול, מתחמק בקושי מפרץ להבות קפואות שנשלח אליו, אשר מאחוריו עוקבים חמישה כדורי חשמל אותם אנאראק מנטרל בבלבול.
הילמאר עומד מולו, וניכר כי כוחו מחודש, מוכן להילחם עתה לגמרי בדודו.
"בסדר" משלים אנאראק, מהנהן. "אז נתחיל בך" הוא זורק את בני החבורה אחורה בפרץ רוח, משלח בהילמאר חזיז ברק. המגיסטר חוסם, נע בדייקנות הצידה ומנצל את האבנים המועפות בקיר מאחוריו בכדי לגבשן לכדי כדורי מלחמה, מטיח אותן באנאראק, אשר הופך גם הוא את אגרופיו לאבן, שולח אגרוף לכל אחד מהאבנים המשולבות, שובר אותן לרסיסים. הילמאר ממשיך, מזמן מולו ארבעה יסודנים, אחד מכל סוג, ושולח אותן לתקוף את אנאראק. גודלם עולה ככל שהם ממשיכים בתנועתם, עד לרמת ענקים של ממש, אך אנאראק מרעיד את הקרקע מתחתיהם, מרים קוצים עצומים כמגדלים בכדי לחדור אותם מבפנים, קורע את הקסם המאגי. הילמאר עדיין ממשיך בקו ההתקפה, שובר את הקוצים ומעלה אותם בלהבות, שולח אותם ליפול על אנאראק. הליץ' מתחמק, נע בהשתגרויות ימינה ושמאלה, כשהילמאר קורא בקול את מילות הקסם, מצליח לבטל את אחת ההשתגרויות שלו בזמן. מגדל הקוץ נופל על אנאראק, שמצליח ברגע האחרון להחזיק בו בידו, מסובב אותו כאילו היה לא יותר ממקל עץ, שולח אותו כחנית ענקים אל עבר הילמאר. המגיסטר יוצר מולו בזמן חומת אבן להכיל את מרבית הפגיעה, משתגר הצידה, אך אנאראק צפה זאת - הוא מעקם את הקרקע מתחת לרגליו של הילמאר, הופכה אותה לבוצית כחול הטובעני שמכסה את כס השלטון שלו. הילמאר נגרר מטה, כשאנאראק לא מתקרב, מביט בו מרחוק, רואה אותו נשאב לתוך הבוץ. הליץ' משפיל את מבטו לרגע בכאב ובושה, עומד להסתובב לבני החבורה להמשיך את העבודה כשחץ חומצה אכזרי פוגע בו היישר בלב עצמותיו, מצליח לפעור עוד יותר את הסדקים הקיימים.
הילמאר פוסע מבין האי-נראות, מביט בו בזעם. "אתה אינך היחיד שיודע להשתמש במסורת האשלייה, ולי היה את המורה הטוב ביותר" הוא משלח בו חץ נוסף שאנאראק נאבק לחסום, עדיין המום מהמכה. הליץ' נעמד עתה, והם יכולים להרגיש את חיוכו עד לכאן.
"אתה מג חזק בהרבה מעבר לרמה הממוצעת, בטח שלגילך, הילמאר" הוא משלח חץ כפור בנער, שנאבק לחסום אותו, נאנק בכאב. אנאראק ממשיך הלאה, משלח פרצי כפור ואש משולבים, כשהילמאר נאבק להצמיד את הקסמים המנוגדים להם באותו רגע, סופג מכות רבות על עורו אשר מתמלא בכוויות לוהטות וקפואות. המגיסטר מרים את מטהו, מוכן להשתגר לעמדה אחורית, אך אנאראק בתנועה חדה בידו מעיף את המטה לעזאזל, זורק אותו בעוצמה כה גדולה על הקיר עד שנראה שהמטה נשבר, כשכל החלק של הקיר התפוצץ ומלא בתמרות עשן.
"אבל אתה שוכח שגם אני, ממש כמוך, בן מלת'ריין" הוא משלח משב רוח בהילמר שמצמיד אותו לקיר, מגשים זוג חרבות אחר בידו, ומסתער בכדי להרוג את המגיסטר. הילמאר מחזיק בידו את הקיר, נאנק בכאב שהקסם מעביר בו ללא המטה, אך מצליח להרים את האדמה בדיוק מתחת לרגליו של אנאראק, רגע לפני שהליץ' דקר אותו בלהביו. אנאראק מועף מעלה, משתגר באמצע האוויר בכדי למצוא עמדת התאוששות על הרצפה, אך הילמאר ידע זאת, ממשיך במגעו עם הקיר כשהוא מתקרב, מדמם, אל עבר אנאראק. הליץ' נפל למלכודת, הסתער בשנית, והילמאר ניצל את העובדה ששניהם צמודים לקיר, סוף כל סוף מנתק את מגע ידו, מטיח באנאראק אגרוף אבן קטלני שפוגע היישר בגולגלתו, זורק אותו על הרצפה, המום מהמכה. הליץ' קם בקושי כשהילמאר מסדיר את נשימתו, אך המגיסטר דורך בעוצמה על חרבותיו של אנאראק, שובר אותן בשנית, בועט בהן למרחק ומניע את ידיו במהירות. ברק מתחיל להיווצר ביניהן ולאנאראק אין זמן לקחת את המטה שלו, אז הוא מצמיד את זוג ידיו לידיים של הילמאר, בולם את הקסם בכוחו.
שני המגים העוצמתיים כלואים במאבק כוחות, ידיהם צמודות וראשיהם זה מול זה, כשהם מביטים אחד בשני בכעס מוחלט, במיקוד מלא בקרב. אט-אט אפו של הילמאר מתחיל להזיל דם, ולאחר מכן עצמותיו של אנאראק נסדקות עוד יותר. ידיהן מתהדקות ושניהם שותקים, אבל המצב מחמיר במהירות, כשהילמאר מתחיל לדמם גם מהעיניים שלו, ידיו רועדות, והסדקים בגופו של אנאראק מתפשטים במהירות מסחררת. העורקים של הילמאר נהיים בולטים מרגע לרגע וחלק מהם מתפוצצים לחלוטין, יוצרים קרעים בעור ופצעים שלא ניתן לרפא, פיו מלא בדם ממנו הוא כמעט נחנק, כשאפילו אנאראק נאנק בכאב, בקושי מסוגל להכיל את הכוח. השניים רועדים מהעוצמה שחולפת דרכם, אך לא נראה שאיש מוכן לוותר. העיניים של הילמאר מתחילות לזהור בעוצמה בעוד הוא צועק צעקת כאב מתמשכת, וכוחו מתחיל לעלות על הכוח של הליץ' אנאראק, כשידיו דוחפות את אנאראק שוב ושוב, שנאבק בעוצמה, משתמש בכל טיפת כוח שברשותו, אך לא מצליח להביס את הילמאר. הקרב ממשיך להתקרב להכרעה, אך לפתע גם עיניו של אנאראק זוהרות בעוצמה, כשהוא מתמסר כל כולו לקסם, צועק גם הוא בכאב, משחרר את כל הכוח האגור בו. האוויר סביבם מתחיל להתעוות והארמון כאילו נעלם באחת, אך במקום שהגבול המישורי יקרע כמו בקרב של האחים מלת'ריין, משהו נורא וגדול יותר קורה. המארג המאגי נפתח אל מול השניים, מקיף אותם בעוצמות אדירות, הרקע זרוע לרגע אחד בכל הצבעים ולרגע אחר בשום צבע, כשלבסוף המארג נסגר.
הם עומדים כשווים לרגע, כל אחד מהם פצוע בכבדות, בקושי מחזיק את עצמו בשעה שהוא משקיע את כל מאמציו כדי לנצח את יריבו, עד שאט-אט, במאמץ כביר ובלתי ניתן לשיעור, אנאראק מתחיל לדחוף את ידיו של הילמאר יותר ויותר. הם נלחמים על כל סנטימטר, והילמאר מחזיק בעוצמה, עד שאנאראק מתקרב יותר ויותר להכרעה, לרמה בה הילמאר נאלץ לכרוע על הרצפה כשהוא ממשיך להילחם. הדם זרם לכדי בריכה לצד השניים, והילמאר מתחילים להחוויר, בשעה שבאנאראק אין ולו עצם אחת שלמה, כשהשניים כמעט ונכנעים לגודל המאמץ. לבסוף, רגע לפני שאנאראק עומד לנצח את הילמאר, הוא מצליח לשחרר פרץ רוח עצום שזורק את הליץ' אחורה, וברק מפלצתי נורה מבין ידיהם, שובר את הגג של הארמון לרווחה, הופך אותו לאפר מוחלט, חושף שמיים שחורים ומלאי מדון מעליהם.
הילמאר זוחל אל המטה שלו, מכריח את עצמו לקום, כאשר נראה שגם אנאראק בקושי מתרומם מעל רצפת הארמון, מניח את ידיו על הרצפה כשהוא עולה. הליץ' תופס ביד חזקה במגיסטר, מצמיד אותו בשארית כוחותיו לקיר, אשר רועד מגודל המכה. פניו של הילמאר נראים כמסכת ייסורים, מלאים בפרצי דם וחתכים מאגיים, עיניו אדומות לגמרי מהדימום המאסיבי. הוא חיוור לחלוטין, ידיו זזות באיטיות ובחולשה לצד גופו כשכבר אזל בו הכוח להילחם. אנאראק יוצר בידו כדור חשמל, אוחז את הילמאר בגרונו.
"אני ניסיתי" נאנק הליץ' בכאב, לא ברור אם של פציעותיו או מהרגע שניסה להימנע ממנו. "ניסיתי, פארגוס, ניסיתי!" הוא שואג אל האוויר בתסכול, רוקע על האדמה בזעם, מרעיד את המבנה כולו. "אני נשבע בהן צדקי, עשיתי הכל... עשיתי הכל... אני כה מצטער..." הוא משפיל את מבטו לרגע ואז מרים אותו אל הילמאר, עיניו מיוסרות.
"דע שאתה, ממש כמו אביך, הכרחת אותי לעשות זאת. לולא הצריח המאגי, לולא קסוול, לולא... הריקבון הארור בעולם הזה, אולי הייתי יכול להיות הדוד שמגיע לך. אך ההיסטוריה נועדה לחזור על עצמה. אני מקווה שיום אחד תבין, אחייני היקר. אני מצטער" הוא מסית את מבטו ומקרב את הכדור לפניו של הילמאר, לא מוכן לראות את מה שיעוללו ידיו.
"למען גאנור!" קורא הילמאר בכל קולו כשהוא אוחז בבקבוקון שהוציא מכיסו, מנפץ אותו היישר בפניו של אנאראק. הליץ' זועק בכאב והלם כשתוכן הבקבוקון סודק עוד יותר את פניו, ורצועות הקסם נקרעות באחת ומשחררות את בני החבורה, בעוד כישופו המנופץ שולח ברקים לכל עבר, כשכל אחד מתכופף לתפוס מחסה. אנאראק משתגר אחורה משם בחזרה למקומו, אך הילמאר מצליח לאחוז במטהו, שולח פרץ רוחות שיחזירו את בני החבורה למקומם, מוכנים להכות בו בשעת חולשתו, בשעה שסביב הארמון, אוגדות של אל-מתים קורסות באחת, כשאנאראק לא מצליח לשמר את הקסם הכובל אותן לשירותיו.
"אני אלכימאי, וזה כל מה שנשאר משיקוי ההתנגדות שהכנו לביצות שהרעלת. שיקוי שרכיבו הנדיר ביותר ניתן לנו על ידי לא אחר מאשר קסוול, ושהידע לרקוח אותו הגיע מהצריח המאגי, ומהמדיניות החדשה של פארגוס ללימוד שווה לכולם" אומר הילמאר, קולו חלוש מגודל המאמץ של הדברים שעשה. "אל תנסה להאשים בזה אחרים, אנאראק. אתה בחרת. אתה ביצעת. ובכל רגע שאינך עוצר את הטירוף המתחולל כאן, אתה מבצע את אותה הבחירה, שוב ושוב".
