לשכנע שחקן שאוהב לבנות דמויות חזקות שהדמות שלו חזקה מדי זה הכי מבאס בעולם. הבעיה פה, כמו תמיד, זה בתיאום ציפיות. צריך לפני המשחק לברר איזה סוג של משחק רוצים לשחק - פאוור גיימינג עם בילדים ולחימה טקטית, או דנג'ן קרול קלאסי וקטלני, או משהו אחר.
אם כולם רוצים לשחק פוליטיקה ותכחים אה-לה משחקי הכס אבל במו"ד ושחקן אחד רוצה להרוג דרקונים עם מלא פאוור אטאק, אז צריך מראש להסכים לאיזה כיוון המשחק הזה הולך, ומי שלא מתאים לו צריך או להתגמש או לחפש קבוצה אחרת. גם יכול להיות מצב שכולם בתחילת המשחק חושבים שהם הולכים לשחק האק אנד סלאש נחמד, אבל התפיסה של אחד השחקנים את המושג האק אנד סלאש כולל לבנות בילד מ-25 ספרי הרחבה שונים כדי להשיג את המקסימום סלאש באמצעות מקסימום האק(ינג). ואם שאר השחקנים לא רואים את זה ככה, אז יכול בקלות להיווצר המצב שאתה תיארת. וגם נשמע לי הגיוני שלשאר השחקנים לא כל כך אכפת - אם הם לא פאוור גיימרים רעבי-DPS, אז לא יהיה להם אכפת שאחת הדמויות בחבורה עושה פי 6 יותר נזק מהם בסיבוב, כי הם רק יהיו מרוכזים בכמה הדמויות שלהם עצמם מגניבות.
אז פה נשאלת השאלה למי זה באמת מפריע - אם זה רק מפריע לך שאתה לא יכול לאתגר את כל הדמויות באותה רמה, אבל השחקנים סבבה עם זה, אז נראה לי עדיף שפשוט תזרום איתם וזהו.
אם השחקנים מתלוננים על זה שהם לא מקבלים מספיק זמן מסך או שהאתגר לא מתאים לדמויות שלהם, אז צריך לעצור רגע את הקמפיין ולהבין איזה סוג של משחק אתם רוצים לשחק. אני חושב שדברים כאלה קודם צריך לברר באופן פרטי (לשאול בנפרד כל אחד למי זה מפריע, ואז לדבר איתו בנפרד), ולאחר שברורות לך העמדות של כל אחד בקבוצה, לשבת על זה קבוצתית ולפתור את זה בצורה בוגרת. אם זה שחקן אחד, עדיף להימנע מלהתנפל עליו קבוצתית, ולבוא מראש עם הצעות לפיתרון העניין. לדעתי ככל שקבוצה מתנהלת שקוף יותר, ככה יש פחות בעיות ופחות מתחים. גם העניין הזה שהמנחה בסתר עושה דברים מאחורי הגב של השחקנים כדי לפצות על איזשהו פער ביניהם זה לא בהכרח חכם. נשמע לי עדיף פשוט להגיד לשחקנים ישירות שאתה מנסה לאזן את החבורה ולכן אלא שפחות יודעים לעשות בילדים חזקים יקבלו יותר חפצקים כדי שלא ירגישו מאחור. במצב כזה אם הייתי השחקן ההוא לא הייתי נעלב מזה שמקפחים אותי, אלא להיפך - אם המנחה מרגיש צורך לשדרג את שאר השחקנים כי אני חזק מדי, זה נשמע לי כמו מחמאה.
ובסופו של תהליך, אם רואים שהפער בין מה שהשחקן הזה נהנה ממנו למה ששאר הקבוצה נהנת ממנו הוא גדול מדי ובלתי ניתן לגישור - מבוכים ודרקונים זה לא נישואים קתוליים. אפשר גם להגיד יפה שלום וזהו. אני רק כן חושב שאף אחד לא נהנה ש"זורקים" אותו מקבוצה, אז זה נשמע לי כמו החלטה שצריך להגיע אליה יחד איתו. האופציה של להיפרד היא אחרונה, וצריך להעלות אותה רק כשרואים שבאמת אין שום דרך לגרום לכך שכולם יהיו מרוצים.