• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

בני המפלצות -עץ משחק [3/3] (חופשיטה,פנטזיה) - גמרנו

dragonitzan
out
כמה זמן יקח לרעל לעבוד?
in
"כמו שאמרתי אשמח לדעת כמה אתם יודעים עלי כדי לתאם תוכניות. מעבר לזה אני צריך לדעת את הפרטים הרגילים על המטרה, הכל מטקטיקות ועד למרק האהוב עלוי." אני מחייך למראה הגבה שמנסה לברוח מהמצח שלו "ואני לא צוחק, תתפלא איזה מידע יכול להציל אותך ברגעי משבר." אני מביט על האבירים "אני צריך לדעת אם אני אחרי על התוכנית או שאני עוד חיל על הלוח. כך או כך אני צריך לדעת איזה משאבים תקצו לי".
 
אף אחד לא הגיב, אז לקחתי יוזמה (כיפאק-היי!)
״אילהארה תקבל אותנו בזרועות פתוחות...״, אומר לעצמו פריטיגר, משועשע. ״היי שלום״. כשהיא הולכת, הוא פונה לנשארים. ״אז, איך נקים את המרד בדיוק?״.
 
אלישע1
2:10
IN
"שאתה מתנקש ידוע, רוצח מיומן שכיר ויעיל, המומלץ על ידי רבים. פרטיך האחרים לא ידועים... וכך גם פרטי המטרה, למרבה הצער."

חמ"ג
"אני לא יודעת," אומרת ארוסתך, ממורמרת.
 
dragonitzan
out
האביר מראה סימנים של הרעלה?
in
אני נאנח "אז אין לכם אפילו קצה חוט? אני צריך משהו להתחיל איתו ולמרבה הצער אני לא יכול להשתמש בראשת המידע של ריו בגלל החוזה" אני מסתכל על האביר "מה אתם כן יודעים? באיזה גודל האירגון? מה מטרתו מעבר למרד? מה היו הפעולות האחרנות של האירגון? יש לנו בכלל תיאור חיצוני שלו? סוג הדרקון שלו ידוע?"
 
זה הרגע שלו חכיתי. בלי שהיות אני מזנק מהקרקע ומניף את חרבי הבוערת באש לא טבעית לעבר הגלאי. עוד לפני שאני נוחת על הקרקע החרב ננעצת בגופו, שורפת את אבריו הפנימיים. אני מתיישב על חזהו של הגלאי המתמוטט ושולף את חרבי. אני קם ומביט לעבר הגלאי השני. "עכשיו תורך"
[dice seed=7107 secure=df343af8_0]1d20[/dice]
 
אלישע1
1:50
הרעל לא נראה משפיע - ואז ישר הורג.
IN
"הוא בן דרקון קסם, דרקון עתיק יומין וחזק במיוחד. נמרד מנסה להפיל וכנראה להשתלט על אילהארה, והוא מורכב מבני מפלצות. כעת האירגון באמצע קרב נגד גלאים בנקודה הזאת," הוא מגיש אליך מפה עם נקודה מסומנת," לך לשם ותתפוס אותם. יש בארגון כמה מאות אנשים, אך מיקומם לא ידוע. עוד שאלות?"

נקרו
אתה קופץ מחייך, חותך דרך הגלאי, שמתפוגג לערפל - אתה נופל על הקרקע והדשא הבוער, מה שלא משפיע עליך - הגלאי מתגשם מחדש, לא פצוע, מעליך, מחייך - פיצוץ קסם מבן הדרקון מעיף אותו אחורה, והמטה שלו נופל לצידך - מה אתה עושה?
 
dragonitzan
out
כמה זמן עבר מהדקה וחמישים השניות?
in
אני מסתכל על המפה ואז עליו "לך לשם ותתפוס אותם?" המבט שלי אומר 'זו הפעם הראשונה הא?' "אוקיי בוא נתחיל מההתחלה: א' מי איש הקשר שלי וכיצד אוכל ליצור איתו קשר?, ב' מה המשאבים שאתם מקציעים לי?, וג' יש לי שותפים? או לפחות יחידה קטנה תחת הפיקוד שלי?" אני נאנח "אני רוצח גילדה, זה אומר שאנחנו מאורגנים ומסודרים בצורת העבודה שלנו, אם אין לך את האופציה לספק את השרותים הנדרשים אני יכול לכבל את האישור של ריו, היא לא חייבת לדעת את שם המטרה אבל אם אשתמש ברשת המידע שלה היא כנראה תבין בסופו של דבר, למרות שלא ממש אכפת לה" .
 
עוד לפני שאני קם אני תופס את המטה בחוזקה ומבעיר את ידי האוחזת בו. כשהאש אולזת בכל המטה אני קם ומסתובב במהירות, ואז תוקע את המטה הבוער בגופו של הגלאי, עיניי יורות גיצים. "אתה עשית את תפקידך כאן, תודה" אני מחייך לגלאי ושולף את המטה מגופו המת.
[dice seed=33092 secure=40cdcc2e_0]1d20[/dice]
 
נקרו
אתה תופס את המטה, אבל ברגע שאתה נוגע בו אתה חש צריבה חזקה. אתה שומט אותו, ורואה את הגלאי מתנשף בהקלה.

אלישע1
"ההתנקשות היא התנקשות יחיד. אסור לנו להראות שהצבא פועל כי זאת תהיה הכרזת מלחמה. מצד שני, כל ציוד אחר שאינו חיילים יש לך בשפע - מה שתרצה תקבל."
IN
1:20
 
dragonitzan
in
אני אומר "אני אגיע לשם ב(הזמן הנורמלי שזה לוקח), צרו איתי קשר ברגע שאגיע לשם, אני צועד החוצה ומכוון שאני אהיה מחוץ לדלת אך בטווח ראיה (כדי לוודות את המוות) ברגע שהרעל יתחיל להשפיע.
out
אני אשמח לכבל את הניסוח המדויק של החוזה כי חפי מה שאני מבין החיילים כן יכולים להרוג אותי
dragonitzan אמר/ה:
[post]688595[/post] בחלק השני, את מה ששר הצבא חייב לעשות - ברגע נפילת המנהיג, לתת לך 100,000 מטבעות זהב. לא לפגוע בך לעולם, לדאוג לאי-מאסר שלך גם אם תתפס אחרי רצח חשוב, אלא אם הוא רצח של אדם ממשלת אילהארה.
הוא התחייב לא לפגוע בי והחיילים לא, בנוסף יתכן שהחוזה יחשיב את המוות שלו כרצח של אדם מהממשלה
 
חמ"ג
מצטער שלא הגבתי,היה הרבה עומס...
In
"נלך לחפש את יטונה,ובדרך נחפש מיקומי סוחרי עבדים.יש עליי גם כמות כסף מסוימת שתוכל לעזור לנו.אנחנו נתחזה לקוני עבדים,ואז נסתער על העבדים.אבל קודם,יטונה".
 
אני מביט לעבר הגלאי בשנאה, ולפתע מבטי משתנה לחיוך. אני מבעיר את ידי ומקרב אותה למטה מבלי לאחוז בו, אך מספיק כדי שהאש תאחז בו. כשהמטה הופך לשחור ומתפורר מאש אני קם ומזנק לעבר הגלאי.
חרבי, שרגע לפני כן עוד הייתה בנדנה, מבזיקה בידי, בוערת, משאירה מאחוריה שובל של אש. תוך כדי הזינוק אני מסתובב מספר פעמים באוויר מסביב לגלאי ואז נוחת על הקרקע ומסתובב לעבר הגלאי בחיוך, ברגע שדם מתחיל לנבוע בכמויות אדירות מגופו ממספר רב של חתכים בגדלים ועומקים שונים, ואחת מידיו נופלת כרותה על הקרקע.
"זה הסוף" אני לוחש לעבר הגלאי רגע לפני שאני מתיז את ראשו בהנפת חרב מהירה.
[dice seed=38330 secure=19e27024_0]1d20[/dice]
 
חזרה
Top