• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

HG47 "שער הגיהנום" [חופשיטה, מדע בדיוני] (5/5)-עץ משחק.

סליחה על העיכוב! אנחנו ממשיכים!

fergi123
out
אני ממש אוהב את הדרך שאתה משחק! המשך כך!
in
הסכין נשלפת בקול יניקה דוחה, והחייל מתמוטט, נראה שהוא היה כאן כבר כמה שנים טובות, גל של סירחון מכה בך ומזכיר זיכרונות ישנים.
כאשר אתה מפשיט את החייל אתה שם לב שבגלל שהוא שכב על המקלדת הוא הסתיר את מה שהייה עליה, ממש ליד הקופסה עם השבב נח שבב נוסף, מבט מקרוב מגלה לך שהשבב שכנראה שיך לחייל לא מסומן בעוד השבב שבתוך הקופסה מסומן ב"PV".
ליזי
אתה מצליח להשתחל דרך העיקום בדלת הכבדה, אתה מועד לתוך מסדרון אפל, בקירות קבועים דלתות ברחבים שווים כמו זו שדרכה נכנסתה למסדרון, הוא נראה ריק ושומם.
dragonitzan
הסרטון מתחיל לרוץ.
פני המדענית מתגלים, היא אוחזת בבטן המשוסעת שלה ונראה שהיא מתאמצת לא לבכות "הוא הרגל את כולם א..." היא מתקבצת בכאב "אם משהו מוצא את המסר הזה בבקשה B7 יצא מכלל שליטה, בחיים לא חשבתי ש... "היא מתמוטט בבקשה תגידו לו... תגידו לו..." העיניים שלה מתמלאות בדמעות "שאני סולחת לו" המדענית מתמוטט ומדממת על המקלדת. וכעבור כמה דקות הסרטון נגמר.
necro flame
הסרטון מתחיל לרוץ.
השרת מתגלה, עינו פעורות בפחד "הוא הרג את כולם! ה... דבר הזה, ג'ן רוקן עליו מחסנית שלמה וזה לא הזיז לו!" הוא מתנשף "ואז הוא התחיל לאכול אותו בחיים! הצרחות שלו! אהה" הוא מתנשף "המדענים המפגרים האלה, ניסו לשחק באלוהים ויצרו את השטן" הוא מתחיל לדרוך את הקדח "הם קרוא לדבר הזה B7 והיו ממש גאים בעצמם עד שהוא התחיל להרוג אותם" הוא מסתכל על המסך "אם משהו רואה את זה שיעשה לעצמו טובה ויברח לפני שיתפסו אותו, ובבקשה תגידו לאשתי ולבת שלי" הוא שלוף תמונה שבה נראים הוא ואישה בלונדינית וילדה מחייכים למצלמה "תגידו להם שאני מצתער" הוא דוחף את האקדח לפה שלו ולוחץ על ההדק, ניתזי דם ומוח עפים לכול עבר."
אלמוג-סי
הסרטון מתחיל לרוץ.
המדען הזקן נגלה לעניי המצלמה ונאנח "יומנו של ד"ק גיבס חלק אחרון, B7 יצא מכלל שליטה והשתלט על המיתחם, שלחתי אותות מצוקה אך נראה שהם לא יגיעו בזמן" ד"ק גיבס מתחיל לחפש משהוא בכיסו "אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר שאני לא מתחרט על כלום, כל מה שעשינו תרם להתפתחות המדע, אני מקווה שהנתונים יצליחו לשרוד, אבל אני כנראה לא" הוא שולף אזמל רפואי קטן "היה שלום הוא אומר ולוחץ על משהוא. הסרטון נגמר.
 
'יכול להיות ? יכול להיות שמה שקרה כאן במעבדה וההסבר לכל הדם שנשפך קשור איכשהו לb7 ?' חושב לעצמו הילד. מתוך סקרנות הוא מוציא את השבב מהמחשב ומכניס אחריו את השבב שהיה על השולחן ליד המקלדת
 
מוזס מתהלך במסדרון האפל, תוהה אם מאחורי אחת הדלתות האלה יש עוד כמוהו, עוד יצורים שרוצים לצאת לחופשי. מי יודע מה בני האדם מסוגלים לעשות. אולי הוא יכול לעזור לאחד מהם לברוח. אולי הוא יכול לאכול אחד מהם. הסקרנות של מוזס גוברת על הרצון שלו לצאת מהמקום הזה. הוא ניגש לדלת שרירותית ודופק עליה שלוש פעמים.
 
אני מביט במסך בעיניים מזוגגות ואז צוהל "גם אני אוכל אנשים!" אני צועק על גופתו של השרת, מתיז רוק לכל עבר בדיבורי. אני יוצא מהתא בצעדים עליזים ומביט שוב סביבי
 
out
קודם כל, תודה רבה! אני באמת מעריך את זה. קלעת בדיוק לאווירה של הדמות ואני ממש נהנה לשחק. מעבר לזה, לא כל כך ברור לי מה קרה עם הקופסה? פתחתי אותה? השבב מההודעה הקודמת היה בתוכה?
 
אלמוג-סי
הסירטון מתחיל לרוץ
תרשים תלת מימדי שלך מופיע ומתחיל להסתובב על המסך, נתונים מופיעים לצידו וקול נשי נעים מתחיל להקריא אותם:
ניסוי 027 - "הדיונון"
תיאור: ניסוי זה גידל עובר מלכותי שעשוי משלוב גנים של עובר מלכותי, ניסוי זה עבר בהצלחה ונתן עובר בריא בעל פעילות מוחית ממוצעת של ילד בן 9, לאורו יש את היכולת לשנות צבע ומרקם בנוסף ליכולת לראות דיו מפיו. לעובר 4 ידיים המתפקדות בתיאום.
סטטוס: כמעת מוכן לשיווק, צריך למצוא דרך לשפר את הפעילות המוחית, בנוסף הממצעים מראים על רגישות ליובש, יש לפטור את שתי הבעיות, יש למדוד את גבול יכולת הסיבולת של מספר 027 ולהיפטר ממנו, במידה ולא ימצא קונה יש לבדוק השפעות יובש לאחר המוות.
מנהל הניסוי: ד"ק אייזנר.
ליזי
אתה ניגש לדלת שנראת שלמה יחסית אתה נוקש עליה שלושה פעמים והצלילים המתכתיים מהדהדים במסדרון, אין קול ואין עונה, אתה רואה שחלק מהמתכת מעוקמת קלות בחלק התחתון של הדלת, יתכן שתוכל ליצור פרצה עם תמשוך חזק מספיק .
necro flame
לפני שאתה יוצא מהדלת של התא אתה שומע קול נקישה מאחוריך, אתה מסתובב במהירות ורואה שהשבב נפלת ונופל על הריצפה, אך משום מה משמיע צליל שפלסטיק נוקש בפלסטיק ולא במתכת, אתה רוכן קדימה ומבכיין בשבב נוסף על הרצפה, האחד הזה מסומן ב"TM5".
out
אתה לוקח את האקדח?
dragonitzan
יש את האחד המסומן שעדיין לא צפיתה בו
fergi123
הקופסה היא סוג של הגנה על החלק יש השבב והפתח שלתוכו מכניסים שבבים (כמו המגן זכוכית עם ההרמה שיש במערכות מסוימות כדי למנוע לחיצה בטעות) אתה יכול להכניס או את השבב המסומן או את השבב הלא מסומן ששיך לבחור המת
 
מה למען השם הם חושבים ?! שאני חפץ ?! שהם יכולים למכור אותי ולסחור בי ? אני יצור חי בדיוק כמותם!' חושב סאני בעצבנות לאחר כמה שניות הוא נרגע .
"רגע הם אמרו שאני יכול לשנות צבעים ?" שואל הילד את עצמו , הוא משנה את צבעו לירקרק ומרים כמה מזועתיו . הוא מבחין שהם באמת שינו את צבעים ומחייך לעצמו חיוך מרוצה.
לאחר כמה דקות שסאני רואה שלא קורה שום דבר מעניין בחדר הוא חוזר לאותה דלת שעבר קודם לכן ועובר אותה שוב.
ערכתי
 
ריקבון. הריקבון מוביל למחלה, המחלה מביאה למוות, והמוות מביא אתו שוב ריקבון.

דילן בוחן את השבבים, ואז מבין שהוא גם ככה לא יודע כלום עליהם או על מה הם יכולים לעשות. הוא מכניס את השבב המסומן לקופסה המסתורית, מקווה שהיא תיפתח.

אני הייתי במעגל הזה, מעגל אכזרי. אולי זו מעין בדיחה פנימית של הטבע, אנחנו כמו דמויות בסרט מצויר שעושות את אותו הדבר שוב ושוב בלי להבין שהן עושות את זה. אולי כל מה שאנחנו זה סרט מצויר, שבסופו הפאנץ' ליין הוא שאנחנו מפסיקים להתקיים בגלל שניסינו לנצח את כוחות הטבע.

דילן עומד מוכן עם הסכין החדש שלו, והוא מוכן לקפוץ אחורה במקרה של סימן לסכנה, אין לו מושג אם הקופסה ממולכדת, והוא בהחלט לא מעוניין בהפתעות לא נעימות.

אני לא חושב שאני אוהב את הסרט הזה.
 
אני מרים את השבב הנוסף ומביט עליו בתמיהה. "לאכול אנשים!" אני קורא פתאום ותןקע את השבב במקלדת. תוך כדי צפייה אני לוקח את אקדחו של השרת, יורה בו כמה פעמים ואז תוחב אותו לכיסי "הרגנו אותו שוב!"
 
אתה צודק... לא ציפיתי שלנהל משחק יהיה קשה...
יש שתי אפשרויות. אחת אפשר להמשיך עם קצב לא מחייב (תגובה שיכולה להיות פעם ביום או בשבועיים) או לסגור את המשחק.
אני ממש מתנצל על זה.
אני אשאיר את המשחק אם לפחות 3 שחקנים עדיין ירצו לשחק.
 
חזרה
Top