"זקוק לכם?" הוא שאול, "לא. טריסטן רוצה שאתם תחיו, ואני מסכים איתו, כרגע." הוא מדגיש את המילה האחרונה. "אנחנו יכולים להפוך את המקום הרגוע הזה לשדה קרב, אני לא רואה סיבה, אבל זה בחירה שלכם אם לתת לי ברצון או לא."
"והלוח..." הוא ממישך לדבר, "זה לא יעבוד, לכל דבר יש זמן, אבא שלי יכול לחזור בזמן הנכון, או אף פעם, יש דברים שצריך לסדר, טקסים לקיים, אין לי זמן עד אשר תמצאו אל שיקשיב לכם ויאמין שהלוח אמיתי. וגם לכם אין. והאמת יאס, אני בטוח שאם שהמאסטר שלך היה יכול לתקשר איתך במקום המבטחים הזה, הוא היה צועק שאליך להחזיר את אבי במהירות האפשרית."
הוא מזעיף פנים. "חיסלתם זו מילה גדולה, אי אפשר לחסל שדים ושטנים בעולם שלנו, רק בעולמות שלהם, גירשתם את המהות שלו מפה, והוא יכול לחזור מתישהו, ואתה מתעסק פה בכוחות לא לך בן תמותה." קולו של גריאן גובר על קולו של טריסטן כשהוא קורא לאל מת בן תמותה, "אתה לא קרוב ללהיות מסוגל להחזיק בכוחות האלה, קל וחומר ראוי, אמרתי לכם גבר, אבי כן יזכור לכם חסד, אבל בניגוד לעסקה שטריסטן עשה, אבי הוא לא שד אלא אל, הוא לא עושה עסקאות אם בני תמותה ולא סוחר בנשמותיהם, הוא כן יתגמל אתכם, אבל איך ומתי הוא לא נושא לדיון."