יאס-אראק מסתכל על הבשר המרקיב שלו ומושך בכתפיו "אני חושב שאני מתחיל להתרגל" הוא אומר בחיוך מלא שיניים חדות וסרקסטיות.
"אמרת 'לאפשר לנו', ומה תעשה אם לא נסכים?" שואל יאס-אראק.
"אמרת 'לאפשר לנו', ומה תעשה אם לא נסכים?" שואל יאס-אראק.
לאדמות המלחמה ! - הרפתקאת מוד 3.5 (3/3)- עץ משחק -סיימנו. תודה לכולם.
- מחבר/ת הנושא liorgonen3
- תאריך התחלה
"אני מניח שנלחם על הלהב של הילד, והלוח שיש אצל מליק, אולי תביסו אותנו, אולי אני אהרוג אתכם. אני אישית מעדיף שלא לשפוך דם מיותר, בייחוד שאפשר לסגור את הנושא בנועם ובשקט. אני לא מבקש שבועת נאמנות, מבחינתי תשאירו לי את 2 הדברים ותלכו אחרי שאעיר את אבי, אבל אני לא מצפה מכם לתת לי משהו בלי תמורה."
"מה זה משנה אם הכאוס חוזר בטיפטופים או מגיע בשלמותו? בכל מקרה יהיה כאן כאוס, וסדר לא נראה באופק. אולי באמת נקבל מה שאנחנו רוצים, אך מי מבטיח זאת? העובדה שאתה מבטיח לנו דברים לא אומרת שאביך יקיים. הוא הכאוס, אחרי הכל. חוץ מזה, אני מעדיף להגשים את משאלותיי בעצמי, לא בידי אל".
"מה עדיף, 1000 שנים של מלחמה, או אסון אחד גדול ואחריו 1000 שנים של שקט?" שואל גריאן. "איזה ערובה אחרת יש לכם?" הוא שואל בחזרה. "יש מישהו שהבטיח לכם משהו?" הוא ממשיך לשאול. "אל אחר שהבטיח לתת לכם משהו בתמורה? יישות כלשהי שרוצה משהו, פרט לקוסם משוגע שלקח לו נשמה של בן מחצית, ופייה שרוצה את האביר שלכם למטרות לא ברורות? אני לפחות מבטיח משהו חיובי, ולראייה שיש לנו הכוח, אני כן חזרתי לחיים."
"אסון גדול שישנה את פני העולם בלי שנדע איך. ולמה שאצטרך הבטחה מאיזה אל? ועוד אחד לא יציב. איני רוצה שיתערבו במטרותיי לשם שינוי", מבטו של לאטימר הופך לזעוף יותר ויותר.
"אתה מעדיף לדון עשרות דורות למלחמה, לסבל, כאשר אתה יכול לחסוך מהם את כל זה במחיר סבלך שלך? האם הרבים לא גוברים על היחיד?" הוא שואל. "אתה יכול לדון משפחה לדורות על גבי דורות של מלחמה, או שאתה יכול לתת להם סיכוי, בין אם הסיכוי הזה הוא לחיות בשקט, ובין עם הסיכוי הזה הוא לא להתקיים ולא לסבול. אני לא קורא לזה מיתת-חסד, אבל אם אנחנו מתקמדים לעולם שבו החיים לא ראויים לחיות, באיזו זכות אנחנו נביא חיים לעולם כזה?"
"אתה טוען שאנחנו חייבים לעשות את זה, כדי שהטקס יבוצע, אביו של גריאן ישוחרר, והכאוס יחזור להיות תחת שליטה. השאלה שלי היא זו-מי אמר שאנחנו צריכים אותך? מי אמר שאנחנו לא יכולים לנקות את הבלגן בלעדיך?"
"אתם פשוט עשיתם עבודה כל כך טובה עד כה." עונה גריאן, "איך תעשו זאת? " הוא מייד שואל, "גם אם תאחדו את גלקוס נגד קורט, וכל העולם יבוא להפיל אותו, עשר שנים מאוחר יותר תהיה עוד מלחמת אזרחים, הרבה אומרים שקורט עשה טוב לגלקוס, כי הוא איחד את כל הממלכות, אבל אם תסתכלו מספיק אחורה בהיסטוריה, תראו שהיה זמן שלא רק שגלקוס הייתה ממלכה אחת, גם רעגיה הייתה חלק ממנה, מתי זה היה? כשאבא שלי עוד היה בסביבה. תחשובו על זה כאילו מדובר בצינור מרזב מלא חורים, אבא שלי מסוגל לסתום אותם, ולהסיט את הזרימה לנקודה אחרת, נכון, כל הכאוס יכה בנקודה אחת במקום להתפצל לכמה מקומות, אבל לא מדובר בצינון קל או במחלה פשוטה, טיפה של כאוס מספיקה לשגע מישהו על מנת לפצל ממלכה, לעיתים עדיף שצד כלשהו יסבול קשות, כדי שכל שאר הצדדים יחיו בשקט."
"הכאוס נתן לך עוצמה, גריאן- אתה נתת לטריסטן עוצמה. למה לא לנו?" שואל יאס-אראק "אתה זקוק לנו, אחרת לא היית מציע לנו דבר, אלא פשוט הולך או מחסל אותנו. כול אחד מאיתנו עם מטרות שונות, וכוח הוא יתרון שנזדקק לו."
"מעבר לכך, מדוע אתה צריך את הלוח כעת? מה אם נשתמש בו להפיל את טרכאך, ואז ניתן אותו לך? הכאוס היה כלוא יותר זמן משאני הייתי מת, ונכון שהאסונות ימשיכו כול זמן שזה המצב, אבל העולם יוכל לשרוד עוד קצת בשביל שטרכאך יקבל את מה שמגיע לו."
"הדבר היחיד שאני לא אתפשר עליו הוא זה- הכוח הקדוש של האלים שאנו נשמיד, טרכאך- אך אולי גם אחרים אם המצב יגיע לכך. אני רוצה אותו בידיים שלנו. חיסלנו את באל, אך מהותו התפוגגה. אני רוצה שהכוח הזה יהיה שייך לנו, שנוכל להשתמש בו, בלי התערבות. אתה מדבר כאן על הכאוס הבראשיתי, לא ייתכן שאת המשאלות הללו אתה לא יכול להגשים, יגיע יום ואפילו אני אוכל להגשים אותן בעזרת לחשי משאלה."
"מעבר לכך, מדוע אתה צריך את הלוח כעת? מה אם נשתמש בו להפיל את טרכאך, ואז ניתן אותו לך? הכאוס היה כלוא יותר זמן משאני הייתי מת, ונכון שהאסונות ימשיכו כול זמן שזה המצב, אבל העולם יוכל לשרוד עוד קצת בשביל שטרכאך יקבל את מה שמגיע לו."
"הדבר היחיד שאני לא אתפשר עליו הוא זה- הכוח הקדוש של האלים שאנו נשמיד, טרכאך- אך אולי גם אחרים אם המצב יגיע לכך. אני רוצה אותו בידיים שלנו. חיסלנו את באל, אך מהותו התפוגגה. אני רוצה שהכוח הזה יהיה שייך לנו, שנוכל להשתמש בו, בלי התערבות. אתה מדבר כאן על הכאוס הבראשיתי, לא ייתכן שאת המשאלות הללו אתה לא יכול להגשים, יגיע יום ואפילו אני אוכל להגשים אותן בעזרת לחשי משאלה."
"זקוק לכם?" הוא שאול, "לא. טריסטן רוצה שאתם תחיו, ואני מסכים איתו, כרגע." הוא מדגיש את המילה האחרונה. "אנחנו יכולים להפוך את המקום הרגוע הזה לשדה קרב, אני לא רואה סיבה, אבל זה בחירה שלכם אם לתת לי ברצון או לא."
"והלוח..." הוא ממישך לדבר, "זה לא יעבוד, לכל דבר יש זמן, אבא שלי יכול לחזור בזמן הנכון, או אף פעם, יש דברים שצריך לסדר, טקסים לקיים, אין לי זמן עד אשר תמצאו אל שיקשיב לכם ויאמין שהלוח אמיתי. וגם לכם אין. והאמת יאס, אני בטוח שאם שהמאסטר שלך היה יכול לתקשר איתך במקום המבטחים הזה, הוא היה צועק שאליך להחזיר את אבי במהירות האפשרית."
הוא מזעיף פנים. "חיסלתם זו מילה גדולה, אי אפשר לחסל שדים ושטנים בעולם שלנו, רק בעולמות שלהם, גירשתם את המהות שלו מפה, והוא יכול לחזור מתישהו, ואתה מתעסק פה בכוחות לא לך בן תמותה." קולו של גריאן גובר על קולו של טריסטן כשהוא קורא לאל מת בן תמותה, "אתה לא קרוב ללהיות מסוגל להחזיק בכוחות האלה, קל וחומר ראוי, אמרתי לכם גבר, אבי כן יזכור לכם חסד, אבל בניגוד לעסקה שטריסטן עשה, אבי הוא לא שד אלא אל, הוא לא עושה עסקאות אם בני תמותה ולא סוחר בנשמותיהם, הוא כן יתגמל אתכם, אבל איך ומתי הוא לא נושא לדיון."
"והלוח..." הוא ממישך לדבר, "זה לא יעבוד, לכל דבר יש זמן, אבא שלי יכול לחזור בזמן הנכון, או אף פעם, יש דברים שצריך לסדר, טקסים לקיים, אין לי זמן עד אשר תמצאו אל שיקשיב לכם ויאמין שהלוח אמיתי. וגם לכם אין. והאמת יאס, אני בטוח שאם שהמאסטר שלך היה יכול לתקשר איתך במקום המבטחים הזה, הוא היה צועק שאליך להחזיר את אבי במהירות האפשרית."
הוא מזעיף פנים. "חיסלתם זו מילה גדולה, אי אפשר לחסל שדים ושטנים בעולם שלנו, רק בעולמות שלהם, גירשתם את המהות שלו מפה, והוא יכול לחזור מתישהו, ואתה מתעסק פה בכוחות לא לך בן תמותה." קולו של גריאן גובר על קולו של טריסטן כשהוא קורא לאל מת בן תמותה, "אתה לא קרוב ללהיות מסוגל להחזיק בכוחות האלה, קל וחומר ראוי, אמרתי לכם גבר, אבי כן יזכור לכם חסד, אבל בניגוד לעסקה שטריסטן עשה, אבי הוא לא שד אלא אל, הוא לא עושה עסקאות אם בני תמותה ולא סוחר בנשמותיהם, הוא כן יתגמל אתכם, אבל איך ומתי הוא לא נושא לדיון."
"גם ויסני הפחותה וגם המאסטר שלי היו בעבר בני תמותה, וראוי זו מילה שרק שוטים משתמשים בה. אני עוקב אחרי דרכו של המאסטר שלי, אני עובד אותו כי הוא המהות של עוצמה- אך לא נוצרתי בשביל לציית לו" אומר יאס-אראק, מתעלם מהכעס של גריאן. הוא חש בהזדמנות, והוא נחוש להשיג אותה.
"אז אמור לי גריאן, אם אנו יכולים רק לגרש את המהות של באל או משהו, מה יקרה אם עכשיו אנחנו נקרע אותך לשניים? אני בטוח שאבא לא יהיה מרוצה, ושזה ידרוש ממך עוד עבודה. ועזוב בבקשה את מה שאביך, או המאסטר שלי, היו מעניקים לנו. עסקה זו עסקה, יש לה שני צדדים, ולי לא אכפת לראות את אביך משוחרר, כלוא, או מת- אם מטרותיי מושגות בדרך. אני בטוח שהוא עוד אל מלא חשיבות שמרגיש שכולם חייבים לעבוד אותו או משהו כי כול הקיום לו מתבסס על זה."
"מה אתה מציע לנו, גריאן. אתה מקבל לוחות, ואנחנו מקבלים..." הוא נותן לגריאן להשלים.
"אז אמור לי גריאן, אם אנו יכולים רק לגרש את המהות של באל או משהו, מה יקרה אם עכשיו אנחנו נקרע אותך לשניים? אני בטוח שאבא לא יהיה מרוצה, ושזה ידרוש ממך עוד עבודה. ועזוב בבקשה את מה שאביך, או המאסטר שלי, היו מעניקים לנו. עסקה זו עסקה, יש לה שני צדדים, ולי לא אכפת לראות את אביך משוחרר, כלוא, או מת- אם מטרותיי מושגות בדרך. אני בטוח שהוא עוד אל מלא חשיבות שמרגיש שכולם חייבים לעבוד אותו או משהו כי כול הקיום לו מתבסס על זה."
"מה אתה מציע לנו, גריאן. אתה מקבל לוחות, ואנחנו מקבלים..." הוא נותן לגריאן להשלים.
"רסנו את האלמת." אומר גריאן, "אני הייתי יריב שקול למלאכים וראשוני הדרואדים של אלור גאנה, ורק אחדים מהם נשארו בסוף הקרב, אל תחשוב ולא לרגע שאתם מסוגלים להרוג אותי, או לגרש אותי." הוא ממשיך. "אני למדתי מטעויות העבר, וכעת גופו ונשמתו של טריסטן מחוברות אל מהותו של פאזוזו, כל עוד זה קיים, לא ניתן באמת לחסל את הגוף הזה. אני מציע את הדרך הקלה, לא רק לי אלא גם לכם, אתם יכולים לתת לי את החרב ואת הלוח, ותתוגמלו בברכתו של אבי, או שאתם יכולים לסרב, ואני אקח אותם מהגוויות הקרות שלכם."
''טוב, בקשר לזה, אני די בטוח שיש אל שיקשיב לנו.....אתה מבין, אם עוקבת אחרינו, אתה יודע שאלת'וס סייע לנו בקרב וראה את הלוח. ומאחר שאלף שנה הן כפעימת לב לכל, אני די משוכנע שהוא יזכור אותנו. אז כן, אני לא רואה שום סיבה למה אנחנו צריכים להקשיב לך''
"אני חשבתי שאנחנו כנים כאן, מר גריאן. אתה יודע מה יקרה לנו שתהרוג אותנו, תיארת זאת הרגע, ואני שואל מה יקרה לך. ברור לי שלא נוכל לחסל אותך, אני רוצה לדעת מה יקרה."
"וזה מעט מאכזב שאין לך דבר להציע לנו. אתה מציע לתת לך את מה שעבדנו קשה להשיג, מה שיחזיר אל בכול כוחו לעולם הזה, בתמורה... לאולי זה שנקבל טובה בעתיד?" אומר יאס-אראק באכזבה.
"וזה מעט מאכזב שאין לך דבר להציע לנו. אתה מציע לתת לך את מה שעבדנו קשה להשיג, מה שיחזיר אל בכול כוחו לעולם הזה, בתמורה... לאולי זה שנקבל טובה בעתיד?" אומר יאס-אראק באכזבה.
"מיילו, התום שלך מרגש אותי לפעמים." אומר גריאן, "לא תהית מדוע העבר לא השנתה אחרי שפעלתם? כל מה שעשיתם התרחש במקום אחר ובזמן אחר, אף ישות לא יודעת למה התרחש פרט לנו והפיות שעקבו אחריכם. למעשה אלתוס עצמו ציין לך שהוא לא יכול לדעת שהוא עזר לך, ושהוא יודע על הלוח, אז כל מה שיש לך זה מילים חסרות תועלת, ופריט שיכול להוכיח את הטענה שלך, אבל למי? היכן תוכל לנקוש על דלתות האלים? אם כבר, האל היחידי שתוכל לדון איתו יהיה אבי, ודע לך שאת טרקאך הוא אינו מחבב."
"נראה שהשמיעה שלך נפגעה במותך." אומר גריאן. "אתה לא יכול להרוג אותי, כל עוד המהות של פזוזו קיימת, גופי מתחדש." וכאילו כדי להמחיש זאת, הוא נושך את אצבעו, פציעה נוצרת ודם זורם ממנה, אבל כעבור רגע הוא נעלם, והפצע נסגר. "אז אל לנו לדון בלא אפשרי, או שאתה רוצה גם לדון ביכולת שלך לזמן את כל אלי המרום לכאן?"
"מילתי נשאר בעינה, תתוגמלו על ידי אבי, אבל הוא אינו שד בזוי אשר יבטיח משאלות לב בתמורה לנשמותכים, לכשיחזור, ואם תסייעו בחזרתו, תהיה לכם ההזדמנות לשיחת אחד על אחד עם אל, מה שתצא מהשיחה הזו? רק הזמן ידע."
"נראה שהשמיעה שלך נפגעה במותך." אומר גריאן. "אתה לא יכול להרוג אותי, כל עוד המהות של פזוזו קיימת, גופי מתחדש." וכאילו כדי להמחיש זאת, הוא נושך את אצבעו, פציעה נוצרת ודם זורם ממנה, אבל כעבור רגע הוא נעלם, והפצע נסגר. "אז אל לנו לדון בלא אפשרי, או שאתה רוצה גם לדון ביכולת שלך לזמן את כל אלי המרום לכאן?"
"מילתי נשאר בעינה, תתוגמלו על ידי אבי, אבל הוא אינו שד בזוי אשר יבטיח משאלות לב בתמורה לנשמותכים, לכשיחזור, ואם תסייעו בחזרתו, תהיה לכם ההזדמנות לשיחת אחד על אחד עם אל, מה שתצא מהשיחה הזו? רק הזמן ידע."
מיילו לא מוסיף מילה, עיניו נעוצות בטריסטן במבט יוקד, עוצר את עצמו בקושי מלהסתער על טריסטן לפני דחבריו יקבלו את החלטתם, ומחשבותיו סוערות שקרן, רוצח, מעוות
Out
עריכה-סיימתי לדבר
Out
עריכה-סיימתי לדבר
"אני לא סומך עליך. או על אביך. אני דוגל בחופש, בלי ספק, אך כאוס הוא עיוות של החופש. ואתה באמת חופשי כשאתה מפסיק להיות תלוי בגורמים חזקים ממך, כשאתה בעצמך מספיק חזק להתמודד מול האתגרים ולהגיע ליעדים שניצבים בדרכך. אני מוכן להילחם בך, אם אין ברירה, ואם אני לא אנצח, כנראה הייתי טיפש לחשוב שאוכל, אך ארגיש טיפש עד אחרית ימיי אם אלך איתך", הילה צבעונית אופפת אותו, ורוחות קלות מתחילות לנשוב סביבו, ליצור מערבולת קלה.
OUT
מי שסיים לדבר והחליט סופית מה תשובותו, בבקשה לרשום את זה. (ואת התשובה בצורה ברורה).
מי שסיים לדבר והחליט סופית מה תשובותו, בבקשה לרשום את זה. (ואת התשובה בצורה ברורה).
"אם הייתי פוגש אותך או את אביך לפני המאסטר שלי, יכול להיות שכעת הייתי עובד איתכם, עובד את הכאוס ושואף אליו, אך אתה לא מציע דבר. אני רוצה לשתף איתך פעולה, בעיניים המתות שלי אתה נראה כמו לפיד של עוצמה שאנו נרוויח מלסייע לו- אך אתה לא מעניק לנו דבר, כול מה שאתה עושה זה דורש, וטובה עתידית מאל שיכול להיות שיזרוק אותנו הצידה אם יתחשק לו היא כלום בעיניי" עונה יאס-אראק.
OUT
נגד שיתוף פעולה.
OUT
נגד שיתוף פעולה.
"היהירות שלך תהיה לך למפלה, אל מת." אומר טריסטן, "אם כך נשארנו רק עם מליק ואלטון, מה תשובתכם הסופית? בהניתן כך שתקבלו ממני את אשר ביקשתם."
