בבית הצפעים-
"גבירתי האצילה, אני מתנצל כי המשרתת שלך הבינה זאת, אך נראה כי נפלה כאן טעות" הוא אומר, ומאי לין ממשיכה את דבריו "דעות קדומות הן דבר קשה ועצוב, האצילה שינה, אדם פשוט האומר דברים תמימים יכול להיות מפורש כגנב או בריון, רק בגלל שעורו כהה ומבנה גופו מאיים."
"אך אנו נעניק את הפיצוי בכול זאת, גבירתי" אומר ראשיד לאחר שהוא שתה מעט מן התה "אנו מגיעים מארגון בעל משאבים, ולי עצמי יש הון ממולדתי הרחוקה. האם בית הואנג ירצה לפתוח בעסקים שונים עימנו? אני בטוח שהמעט שנוכל לעשות הוא לדאוג להעניק לבית הואנג מספר משרתים מיומנים" הוא אומר, ומדגיש את המילה האחרונה במעט, כהעלבה מוסווית היטב, שכמעט לא נשמעת.
אשיגה וריוסקה-
העיטורים על הקירות הם לא יותר מעיטורים שנועדו להפוך את המקום ליפה, אין להם משמעות. אתם מגיעים לפיצול דרכים, ימינה ושמאלה, ותחושת הסכנה עדיין נמצאת בכם. שניכם לוחמים מיומנים, כול אחד מכם אומן על מנת להתמודד עם יריבים רבים, אך אתם מעטים- וזקוקים לתגבורת.