yellow_acid אמר/ה:
הם לא יתעלמו, הם יפרשו את זה איך שבא להם. זה משהו אחר לגמרי. כמו שהיהדות היום מפרשת את התורה באופן שונה לחלוטין מההבנה הפשוטה שלה, בגלל שעבר במסורת מדור לדור פירוש מסויים לתורה שנקרא התורה שבעל פה.
חוקים מיוחדים למקומות קדושים/קסומים?
- מחבר/ת הנושא המפקד האלמוני
- תאריך התחלה
הם לא יתעלמו, הם יפרשו את זה איך שבא להם. זה משהו אחר לגמרי. כמו שהיהדות היום מפרשת את התורה באופן שונה לחלוטין מההבנה הפשוטה שלה, בגלל שעבר במסורת מדור לדור פירוש מסויים לתורה שנקרא התורה שבעל פה.
וואי וואי איזה עליהום, זה כבר יותר מידי אנשים להגיב להם. נראה לי שאני פורש לבנתיים.
הייתי אומר שזה גם לא דומה ליהדות לפי הנחת היסוד הזו, אבל פה אתה טועה. גם בנצרות ובאסלאם יש שליחי אל וכוהנים שמקבלים כוחות נסיים מהאל (מוחמד, ישו, הקדושים).yellow_acid אמר/ה:
דוגמה לכך שכמה דתות מפרשות את הוראות האל שונה: לפני שניםרבות ירד ארצה האל מיהולא וציווה על בני האדם הקדומים לסגוד לו ולמגר את הרוע. כולם יודעים שהוא קיים וסוגדים לו, אבל-כל דת מפרשת ''רוע'' אחרת, וגם מטפלת בו אחרת, ובטוחה שהשאר כופרים. אבל אם הם כופרים מאיפה הכוחות שלהם? זה קל, ברית עם השטן.
שיטת הנטיות של מו"ד יכולה מאוד להתאים למערכת אמונות דואליסטית (שני אלים, או שני צדדים אלוהיים - אחד טוב ואחד רע) - מעשיו של האדם קובעים לאיזה אל הוא עובד באמת ומקבל ממנו כוחות.
בנרניה יש את הקטע הזה בסיום של הספר האחרון (והמבעס) "הקרב האחרון" - קלורמני (עם דמוי ערבים-טורקים) אחד מספר לאסלן שכל חייו הוא עבד את טש והאמין בו. הבעיה - הקלורמני הזה הוא בחור טוב, ואילו טש הוא.. השטן, פשוט ככה. אסלן פותר את הבעיה בקלות רבה - מכיוון שטש הוא השטן, אי אפשר לעשות מעשים טובים בשמו ולהישבע בשמו שבועת אמת. בדיוק באותה מידה אי אפשר לפשוע ולשקר בשם אסלן - מה שאומר שמי שעשה מעשים טובים כל חייו עבד את אסלן גם אם הוא חושב שהוא עבד אל אחר, ואותו דבר ההיפך.
בנרניה יש את הקטע הזה בסיום של הספר האחרון (והמבעס) "הקרב האחרון" - קלורמני (עם דמוי ערבים-טורקים) אחד מספר לאסלן שכל חייו הוא עבד את טש והאמין בו. הבעיה - הקלורמני הזה הוא בחור טוב, ואילו טש הוא.. השטן, פשוט ככה. אסלן פותר את הבעיה בקלות רבה - מכיוון שטש הוא השטן, אי אפשר לעשות מעשים טובים בשמו ולהישבע בשמו שבועת אמת. בדיוק באותה מידה אי אפשר לפשוע ולשקר בשם אסלן - מה שאומר שמי שעשה מעשים טובים כל חייו עבד את אסלן גם אם הוא חושב שהוא עבד אל אחר, ואותו דבר ההיפך.
האמת שלנצרות יש קצת בעייה עם "כוחות ניסיים", אי שם באיזור שנת 0 לספירה, הסתובבו פה בארץ אנשים שלפי האמונה הנוצרית עשו כל מה שישו יכל לעשות... אני קצר בזמן, אבל
https://he.wikipedia.org/wiki/שמעון_הקוסם
(מקור המילה מג באנגלית, דרך אגב. ככל הנראה.)
מצב של כמה אנשים שמרפאים מחלות וכל אחד טוען שזה בשם אותו אל, יכול להביא מצבים מעניינם
https://he.wikipedia.org/wiki/שמעון_הקוסם
(מקור המילה מג באנגלית, דרך אגב. ככל הנראה.)
מצב של כמה אנשים שמרפאים מחלות וכל אחד טוען שזה בשם אותו אל, יכול להביא מצבים מעניינם
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
וזה הגיוני אם כבר זמן רב האל לא מתקשר איתם, לוקח זמן מסוים עד שזרמים בדת נבנים.
עד עכשיו לא דיברתי על דת פנטסטית לפי האופי המו"די. בהנחה שהתקשורת עם האל היא דבר שגרתי, מהר מאוד הפולחן והערכים של אותו אל יתבהרו ולא יהיה צורך בפרשנות של כתבים קדושים, או כתבים קדושים בכלל.
למעשה, אני חושש שהוא גם גרסה פנטסטית של לואיס ל... אללה אלאכבר, פשוט ככה.המפקד האלמוני אמר/ה:
הממ... זה בהחלט יכול לעבוד, אבל זה מאוד תלוי בהגדרה ל''רע''-פחדנות? שקרנות? אכזריות? תאוות דם? תאוות בשר? גאווה?המפקד האלמוני אמר/ה:
המפקד האלמוני אמר/ה:
בכללי נרניה זה ספר שהיה נחמד עד שלואיס קרול החליט לדחוף לתוכו כל מסר נוצרי קתולי שאפשר להעלות על הדעת.
האמת שזה רעיון מעניין, אבל הוא לא מאוד עובד במו"ד. נניח שמישהו חושב שהוא עובד את היירוניוס כשבעצם הוא עובד את קאת'ברט הקדוש, ואז הוא משתמש בנשק רוחני ומקבל אלה במקום חרב. זה אמור לרמז לו... זה תחום שעליו הקשר הישיר עם האל דווקא בהחלט משפיע ומבטל.
לואיס קרול זה הסופר של ''אליסה בארץ הפלאות''... התכוונת לסי אס לואיס.
הקיצר, בחזרה לנושא המקורי, פעם הייתה לי הרפתקה שבה הקרב הסופי היה במקדש של מררשאולק, אל הנחשים. במקדש היה קונספט מיוחד, שגרם ללחשי קודש לא להיגמר, כלומר לא להימחק מהזיכרון של המשתמש. זה יצר קרב די משונה, שבו הכוהנים הם אלה שמספימים התקפות ולא המכשפים.
אני לא קראתי הכול..
אבל רוה"ד התעסקו בדברים כאלה..
בעיקר במלחמת הנשמות. לא?
אבל רוה"ד התעסקו בדברים כאלה..
בעיקר במלחמת הנשמות. לא?
סי. אס. לואיס לא היה קתולי בכלל, אלא אנגליקני - וגם כתב ספרים על נצרות ומשחיותו של ישו.
למעשה, יש הטוענים שהתיאור ב"הקרב האחרון" של הקוף הרע שמלביש חמור בעור של אריה ומשכנע אנשים לסגוד לו כלאסלן, הוא פרודיה ארסית על האפיפיור והכנסיה הקתולית.
למעשה, יש הטוענים שהתיאור ב"הקרב האחרון" של הקוף הרע שמלביש חמור בעור של אריה ומשכנע אנשים לסגוד לו כלאסלן, הוא פרודיה ארסית על האפיפיור והכנסיה הקתולית.
מחקתי מכאן הודעות על נצרות, יהדות ושאר ירקות. נא להפסיק
נזכרתי שב3.5 יש סוג של נזק שאפשר לרפא רק בקסם ריפוי שמוטל במקום קדוש. אולי אפשר ללכת עם זה רחוק יותר, אש שנוצרת במקדש של אל טוב תהיה אש קדושה, לחשי ריפוי חזקים יותר באיזור מקדש, לחש תקשורת עובד יותר "נקי". בעוד שזה גם יעבוד הפוך, אם תנסה ליצור מים טמאים במקדש טוב, אז הלחש יכשל.
זה יכול ליצור מצב שקבוצה תנסה למשוך את האויב שלה להילחם בהם במקדש הקרוב, כדי להנות מכמה יתרונות.
זה יכול ליצור מצב שקבוצה תנסה למשוך את האויב שלה להילחם בהם במקדש הקרוב, כדי להנות מכמה יתרונות.
מקום קדוש יכול להיות גם מקור ל"חפצי קודש" מהסוג שכוהנים משתמשים בו. למשל - מעיין עם מים קדושים.
בהקשר הזה, תהינו פעם איך כוהני אש וכד' משתמשים במים קדושים - זה לא קצת סותר את הקונספט של "אש"? ואז הגענו למסקנה הבאה - אם לחלק את "החומר הקדוש" ליסודות, אז הוא יראה ככה:
מים: מים קדושים - הם מגיעים ממעיינות מסויימים או מקודשים בכנסיה על ידי כומר וכד'.
אש: שמן מנורה קדוש, קטורת קדושה (שצריך להבעיר כדי להשתמש בה), אפר קדוש (או טמא) של קורבנות או כוהל קדוש שאפשר להצית.
אדמה: חול או עפר מקודשים - למשל ממערה שמשמשת כמקדש או אזור מדברי מקודש, מיץ ויין קדושים - שמופקים מפירות שצמחו על אדמה מקודשת או בבוסתן של כנסיה או מקדש או אפילו ליד קבר של צדיק (או נבל, ליין נסך טמא)
אוויר: כאן זה נהיה מסובך יותר - אפשר להשתמש בקטורת קדושה כמו במקרה של האש, או פשוט בבושם קדוש שמפיץ ריח חזק. היה גם ליצן אחד שהציע שעועית קדושה שמייצרת גזים קדושים ממעיו המקודשים של הכוהן - אבל על זה ויתרנו.
בהקשר הזה, תהינו פעם איך כוהני אש וכד' משתמשים במים קדושים - זה לא קצת סותר את הקונספט של "אש"? ואז הגענו למסקנה הבאה - אם לחלק את "החומר הקדוש" ליסודות, אז הוא יראה ככה:
מים: מים קדושים - הם מגיעים ממעיינות מסויימים או מקודשים בכנסיה על ידי כומר וכד'.
אש: שמן מנורה קדוש, קטורת קדושה (שצריך להבעיר כדי להשתמש בה), אפר קדוש (או טמא) של קורבנות או כוהל קדוש שאפשר להצית.
אדמה: חול או עפר מקודשים - למשל ממערה שמשמשת כמקדש או אזור מדברי מקודש, מיץ ויין קדושים - שמופקים מפירות שצמחו על אדמה מקודשת או בבוסתן של כנסיה או מקדש או אפילו ליד קבר של צדיק (או נבל, ליין נסך טמא)
אוויר: כאן זה נהיה מסובך יותר - אפשר להשתמש בקטורת קדושה כמו במקרה של האש, או פשוט בבושם קדוש שמפיץ ריח חזק. היה גם ליצן אחד שהציע שעועית קדושה שמייצרת גזים קדושים ממעיו המקודשים של הכוהן - אבל על זה ויתרנו.
