לאחר הטקס, מתחיל טקס העגינה, שמספר את סיפור החג.
הפיראט קפטן עצמות שלובות, שהוא וצוות הפונים שלו בים כמעט רעבו למוות,ניצלו בידי האיכרה הנדיבה האגדתית, שפע.
הנדיבות שנגעה לליבם גרמה להם, להחליט לוותר על חיי השוד, ועל לקחת מאחרים- הם רצו לעגון לתמיד לצד החווה של שפע- אבל יחידת פגאסוסי משמר שרדפו אחרי קפטן עצמות שלובות במשך שנים, סירבו להאמין וסירבו לתת לעצמות שלובות לעלות.
הם ויתרו כשלמרבה פליאתם, שפע ומשפחתה עזרו לעצמות שלובות לעלות ליבשה.
התחרות המסורתית נמשכת כחצי שעה, ונפתח התאבון להמשך הסעודה.
הסעודה נגמרת בחצות, וכל-פוני הולכים לישון מלבד כמה מתנדבים אמיציפ שנשארים לנקות.
מוקדם בבוקר.
(10 בבוקר זה מוקדם מסתבר.) שוב כל-פוני מתכנסים.
שוב המולה, ובדוכן, אצל ראש העיר, ראש גדול צוותים נרשמים-
מלבד זכייה אישית בתחרויות אישיות, קבוצה שתזכה בכמה שיותר תחרויות תזכה בפרס מיוחד