וקטור משחרר צחוק קצר. "צמצום נזקים, בדיחה טובה. אבל אתה מבין, יש מידע שאתה מספר לחפ"ש ויש מידע שאתה מספר למפקד. " הוא אומר, "אז זה העניין, אכן שיחררנו מסר, אבל המסר מוצפן, הייטב, ככה שגם אם אתה היית מנסה ליירט אותו כשהוא נמסר, היית רואה רק ג'יברש. אלא אם כן יש לך מפתח הצפנה, אתה לא יכול לדעת מה יש במידע הזה.
העניין הוא, שמי שקיבל את המידע הזה, יש מפתח הצפנה. ייקח לו קצת זמן להבין באיזה מפתח הוא צריך להשתמש, ואז יקח לו זמן להתחיל לפענח, ובכל הזמן הזה. אני תמיד יכול להרים לו הודעה של "שומע, הג'יבריש שקיבלת? זה כלום." ואז הוא מפסיק את כל ההליך, והכל נראה טוב ויפה. " וקטור נותן לוולנטין כמה שניות
"אז אתה מבין, אפשר להיפרד כידידים, ואני גם יכול לשלוח לך תמונות של החיילים שלך כדי להוכיח שהם חיים. אני אולי ממזר אופורטוניסט, אבל רוצח אני עוד לא, לא בדם קר." הוא ממשיך. "עכשיו, בואו נעשה פה מבחן פופלריות, אני מסוכך עם הרופא שלנו, איזה סוגיה לא ברורה על אף שבור של פקיד חסר תועלת, אני מכיר את... טימותי קוראים לו?" ווקטור כמעט מפנה את השאלה למארו ואלכסנדר, וכשהוא מקבל מהם תשובה חיובית הוא ממשיך "את טימותי אני לא מכיר הרבה זמן, וכבר מכרתי אנשים ששירתתי איתם בשביל פחות מהחופש שלי את הטאנג'ין אתה יכול לשמור אצלך... אם לחשוב על זה, אתה מוזמן להרוג אותם כבר שילמנו לאקירה, וזה אומר פחות אנשים שיכולים לתבוע בעלות על הספינה שלי. הסיבה היחידה שאני הולך לנהל איתך משא ומתן עליהם, זה בגלל שכרגע, אני אשמח לעוד ידיים עובודת. ואני מדגיש אשמח לעוד ידיים, אני יכול להסתדר בלי, תודה לטייס שלך שלימוד אותי איך." הוא אומר בחיוך ניצחון. הוא מסמן למארו שהוא צריך להתחבר למערכת הכריזה המלאה, או לפחות כמה שניתן. (גם אם אסיד מצליח וגם אם לא, ממשיך באותו כיוון שיחה)
"ואתה יודע מה הבעייה? הבעייה היא שיכלנו לעבוד יחד, אבל חיפשתם שעיר לעזזאל לשלוח למשימת התאבדות חסרת סיכוי. ואני חייב לדעת, ניקואלי יודע ששלחת אותו למשימת התאבדות? החברים שלו יודעים? לא יודע, נראה לי שאכפת לו מהד"ר שלכם, האם הוא מודע לזה שהוא הפך להיות "מזעור נזקים?". אבל זה לא הנושא, הנושא הוא שבמקום למצוא שעיר לעזזאל, מצאת את הגרסה החייה ל"קוץ בישבן" חבורת אנשים שתעשה הכל כדי לחיות, וכדי להפריע לך. וזה רק בגלל שניסת לשלוח אותנו למותנו, אם הייתי מציע לנו את המשימה הזו בתור עבודה, עוד הייתי שוקל את זה.
וטוב, לעסק. זה העניין, מארו פה הוא גאון טכנולגי. ומסתבר, שהוא יכול לגרום למנוע לעומס יתר מלא גם מבלי ללחוץ על כפתורים באותו הרגע. מה שאומר שהוא מסוגל לקחת שליש מהבסיס שלך איתו. אז לפני שאתה מפוצץ לי את הספינה, תכין הרבה שקי גופות. ואני אניח לצוות ההאנגר שלך להתחיל להתפנות מהמקום כרגע. אלא אם כן החיים שלהם לא חשובים לך מספיק, ואתה תפקוד עליהם להשיאר בעמדות למרות הכל?
אז, כל מה שאתה צריך לעשות כדי לחזור למלחמת הגרליה שלכם, שממש לא מעניינת אף אחד, ומבחינתי אתם וההגמנוס יכולים לסגור את הנושא על משחק שש-בש, זה להביא הנה את "קלף המיקוח שלך." לתת להם לעלות לספינה, אני בתמורה אתן לחיילים שלך לרדת מהספינה, ואשגר את ההודעה של הביטול עוד לפני שאני עוזב, וזה רק כדי להראות שאנחנו באמת לא מנסים לדפוק אותך, אלא רק לצאת מפה בחיים. אתה גם לא היית שמח ללכת למשימת התאבדות חסרת סיכוי בשביל מטרה של מישהו אחר, תוך כדי שמצמדים לך אקדח לראש. זה פשוט... לא מרגיש לי מתאים. וקצת לוקח את כל הסיפור של "מטרה נעלה" ומרסק אותו, או שהמטרה מצדיקה את האמצעים? ואז המטרה שלך שווה עוד פחות." ווקטור ממתין כמה שניות. "אני מחכה ממך לתשובה חיובית, בסך הכל אפשר לגמור את זה יפה בלי באלגאן, כל מוות שיגרם היום, יהיה על היידים שלך, לא שלי. יש לי צוות על הספינה, יכולנו לעשות לך חור בהאנגר עם הנשק שלנו, לחנוק את כל האנשים פה, ולברוח, אבל אני לא רוצח. האם אתה רוצח?" ווקטור לא מחכה לתושבה, הוא מסמן למארו לקטוע את השידור ולסיים אותו.
"שלב ב' מתחיל."